"כלב השמירה" של הדמוקרטיה נוהג לפשל בלי לדרוש מחיר מהאחראים.
קומץ דוגמאות להמחשה (מקריות ובלתי משקפות מתוך שפע הפשלות):
פשלונר סידרתי כמו בן כספית יכול להמשיך להיות כוכב תקשורת ב"מעריב" ובערוצי הטלביזיה ("רעידת אדמה" לגבי שופט עליון...) . משעל יכול לבזבז זמן מסך על "תחקיר" חסר שחר ללא כל פואנטה שיום למחרת מתברר ככוזב.

דומה שעסקינן כאן בגילדה שבדומה ללשכת עורכי הדין, עם בי"הד הפנימי שלה, משופע הסמכויות ווהדל במעשים, דורשת בקרה, שקיפות ואחריות מאחרים אך לא מעצמה.
ועדת האתיקה העתונאית היא קישוט מאחז עיניים שאינה מנסה כלל לאכוף נורמות מקצועיות . העיגון המשפטי של סמכויות מרחיקות לכת ל"גילדות" החזקות ולחבריהן המשפיעים, מצריך ומחייב רביזיה מעמיקה.

חברי הגילדות החזקות במדינה יודעים לחשוף שניים ולנשוך פוליטיקאים, אנשי צבא וכל מי שדעותיו לא תואמות ל"דעת תורה" של קבוצה "אליתיסטית", היודעת יותר טוב מכולם מה נכון לעשות ומעבירה מסרים, שגם כשהם חסרי ביסוס מבוטאים עם סימני קריאה.
חבורת "גימוד ישראל", מעלימה עין מדרך התנהלות ראש הממשלה, בהווה ובעבר והופכת ללהקת מעודדות בהטפות מוסרניות להתקפלות בלתי שקולה ומסוכנת, שמזכירים את חטאי התקשורת בתקופה שקדמה למלחמת יום כיפור ולאימוץ הסכמי אוסלו.
כפי שהתקשורת מטיפה לבקרה ונשיאה באחריות של נושאי משרות בצבא ובפוליטיקה, (אפילו שהיא עושה זאת לא אחת תוך הפעלת שיקולים "זרים"...), ומשמיעה דרישות לבקרה חיצונית ולא תוך מערכתית, כך ראוי שתהיה בקרה אובייקטיבית על התקשורת עם מנגנון בעל סמכויות לסנקציות על טעויות ומחדלים .
אין באמור כדי לנסות לערער או לפגוע במעמד התקשורת ובחשיבותה לקיומו של משטר דמוקרטי. כוונת הדברים דווקא לחזקה, ע"י דרישה להעלאת הנורמות והרמה של העוסקים בתחום. דברים שכתבתי ונאמרו בהכללה משקפים אמנם קבוצה גדולה של העוסקים במדיום, אך ככל הכללה יש בהם הגזמה ומובן שקיימים גם רבים שהם ישרים הוגנים והגונים ואין הם נשוא ביקורתי.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אין ספק שלכל כלי תקשורת יש פאשלות ושלכל עתונאי כמעט יש פאדיחה אחת לפחות ברזומה. מתי זה בעייתי? כאשר מדובר בתופעה (מחדלים שיטתיים של כלי תקשורת או של עתונאי ספציפי). אם יש לך דוגמאות לתופעות כאלה - אשמח אם תביא אותן. אחרת, הדיון ריק מתוכן.
למשל, מול הפשלה כביכול של נסים משעל אתמול - עומדת קריירה ארוכה ורבת הישגים, עם חותם של אמינות ומקצוענות. האם בגלל פשלה אחת כזו (שוב, כביכול - הסבר כאן), יש לפסול אותו לחלוטין?

מספר דוגמאות לשרות הציבור שאינו מבחין בעצמו :

קשה להיות מגיש ומראיין. קשה למצוא את הדרך להדריך את המרואיין להגיד את מה שאתה רוצה שהוא יגיד, ושייראה שזה מה שהוא רצה לומר. כל כך קשה המשימה, שלפעמים צריך לנזוף במרואיין שאינו מספק את הסחורה המובטחת. כך כנראה חשב יגאל רביד, כשאירח בתוכניתו את ראש המכינה במעלה אפרים, הרב והסופר זאב שרון.
לפני התוכנית ענה הרב שרון לשאלת המפיק ואמר כי הוא מתנגד לסירוב פקודה. אך בראיון היה לו חשוב להעביר את המסרים החינוכיים והערכיים העומדים בתשתיתה של הדילמה לעקירת מתיישבים והרס ישובים על ידי חיילי צה"ל. המרואיין, שרון, סירב לענות לשאלות הרדודות של "כן" או "לא" - האם הוא מתנגד לסירוב פקודה, והתעקש לדבר על הנזק החינוכי והערכי שפקודות מעין אלו יגרמו לחיילים. תשובותיו לא מצאו חן בעיני רביד, והלה גילה חוסר סבלנות גדל והולך, עד שדרש ממנו במפגיע לחזור על הדברים שאמר לפני התוכנית. שרון לא סיפק את הסחורה.
לאחר הראיון הנ"ל הגיע לאולפן המכובד פרופסור מכובד, משה צימרמן (מי שהשווה בין ילדי חברון היהודים לנוער ההיטלראי). צימרמן התבקש להתייחס לפרץ הלאומיות במשחקי היורו, ולאמירה של כוכב נבחרת הולנד לפיה הם לא ישכחו את הכיבוש הנאצי לפני שישים שנה. וכה אמר צימרמן בסוף דבריו: "האנשים כאן [בכדורגל, ח"ל] מגויסים לרעיון לאומי. כאשר מדובר על לאומיות מגייסים גם את ההיסטוריה, ויש לה הרלוונטיות שלה. אני חושב שזה טוב מאוד. אני מעדיף אדם שמבטא את הלאומיות שלו בדרך הזאת על מגרש הכדורגל, מאשר אדם כמו שישב על ידך לפני שלוש דקות...".
המראיין, האמור להיות מקצועי, לא שמר על כבודו של המרואיין הקודם, אלא אף הוסיף הערה שהדהימה כמה מהצופים: "אז האדם הזה, לצערי, גנב לנו את כל הזמן. אני נורא מבקש ממך סליחה - אנחנו באמת נסתפק בדברים האלה ונשוב וניפגש בשבוע הבא, ברשותך".
הרב שרון, גנבת זמן שידור ממלכתי?
"רביד חוצפן. איזה מין דבר זה? להגיד אחרי שאני הולך שגנבתי זמן? לא אמרו לי כמה זמן יש לי. מדובר בחוסר אתיקה, עזות פנים, עזות מצח וחוסר מקצועיות של המראיין. אמרתי מה דעתי לפני הראיון, ואני לא חייב להגיד לו את מה שהוא רוצה לשמוע".
הרב שרון שוקל להגיש תלונה לרשות השידור.
ברשות השידור התייחסו בחומרה לראיון, ורביד ננזף על דבריו. "מבירור שערך מנהל חטיבת החדשות עם השדר, התברר כי הערתו של המגיש יגאל רביד היתה מיותרת ולא ראויה. מנהל החדשות העיר לו על כך והזהיר אותו שימנע מביטויים כאלה בעתיד". (תודה לרותי אברהם).

אילנה דיין בגלי צה"ל ראיינה מישהי בשם דנה איילון, ואחת השאלות ששאלה היתה, האם אין היא מתנהגת כמו אנשים ש "גדלים בשמאל ומנצלים את הערבים כמו בימין"? מנכ"ל אגודת 'זכות הציבור לדעת', הילה רפפורט, פנתה לאומבודסמן של גל"צ: "לאמירה חריפה זו, המאשימה מחנה שלם בציבור הישראלי בניצול ערבים אין מקום בתחנת שידור ציבורית..." וביקשה כי אמירה זו תתוקן. בהמשך, התקיים ראיון עם אביו של עבריין השירות, חגי מטר. דיין לא עצרה את האב, ולא הגיבה בחומרה כאשר האב התייחס אל צה"ל כצבא כיבוש, ואל החיילים כמי שעסוקים בלכבוש ולהרוג. להזכירכם, מדובר בתחנה של צה"ל.



בתוכנית 'שש עם' קיימה שלי יחימוביץ' דיאלוג עם ח"כ אחמד טיבי לגבי הצעת החוק של ח"כ צבי הנדל, המאפשרת הקצאת קרקע ליישוב קטן, עד 500 משפחות, ל"בני לאום מסוים בלבד". כך החל האייטם: "אני מוכרחה להודות שיש לי מבוכה מסוימת להתעסק בנושא הזה באופן עיתונאי כאילו יש כאן בעד ונגד כי מדובר בהצעת חוק גזענית, אין מילה אחרת".
אחמד טיבי החרה החזיק אחריה, ושניהם דסקסו יחד על הכוונות הגזעניות הנוראות של הנדל. תגובתו של הנדל? הלה כלל לא התבקש להשתתף או להגיב. אתיקה לתפארת. תגובת הנדל: תלונה נשלחה למנכ"ל הרשות השנייה וחברת החדשות.
וכך מסתיים אותו אייטם, שוב בהצגת עובדות בדוקות ואובייקטיביות :
שלי: "קשה לי להאמין שרוב הח"כים של הליכוד יצביעו בעד הצעה כזו".
טיבי: "שלי, אם היו שואלים אותך לפני שבוע שיש קצין בצה"ל שמרוקן מחסנית בילדה במרחק של אפס היית מאמינה? היית אומרת שאחמד טיבי מגזים ורוצה להשמיץ את צה"ל. זו דוגמא.
שלי: "חה"כ אחמד טיבי, אני מודה לך".


"...היכולת שלי לראיין מתנחלים כבדים היא מאוד מוגבלת. אני יכולה לשבת מולם ולשנוא, ועם הזמן זה רק מחמיר. שיעברו דירה, שיקבלו פיצויים נדיבים מאוד, יגיעו המאכרים ויאללה, נגמר. התוצאה של ההיאחזות הזאת נראית לי שואתית".
(כוכבת הטלוויזיה עינב גלילי, נכדתו של ישראל גלילי, ממניחי היסוד להתיישבות ביש"ע, בראיון למיכל קפרא ב'מעריב').


בתקשורת שלנו יושבים פושעים ולא אנשי תקשורת .


ולסיום קטע משיחה עם עורך הג'רוזלם פוסט, ברט סטיבנס. מאת- אמנון לורד:

"אני חושב שזה נכון לגבי עיתונאים בכלל, לא רק ישראלים. זה מזכיר לי את השורה המפורסמת על 'עדר של בעלי דעה עצמאיים'. יש הרבה חשיבה קבוצתית. אבל יש פה נטייה לסטנדרטים חלשים של הוכחה ושל ראיות. יש לעיתונאים ישראלים הרגל בלתי נשלט להיתפס לסיפורים שמתאימים בצורה השקופה ביותר לנטיותיהם הפוליטיות. אין שום הבדל בין עמוד השער החדשותי של 'הארץ' לבין עמוד מאמרי המערכת. זה אירוני בעיני שמאשימים את הג'רוזלם פוסט שהוא ימני, בשעה שאנחנו עושים כל מאמץ כדי ליצור הבחנה בין עמודי החדשות שלנו לבין עמודי המאמרים.
"מבחינתי לקרוא את הדיווחים של עקיבא אלדר ב'הארץ' זה כמו לקרוא מאמר מערכת. אם עקיבא אלדר מציג כעובדה דברים שהוא מצטט מאיזה גנרל שהדברים שלו משרתים את השקפתו – מבחינתי זה לא עיתונות. זה מזעזע. רוב ההתרשמות שלי מהעיתונות הישראלית באה מ'הארץ'. ואלה האנשים שמחזיקים מעצמם כאנשים הכי קוסמופוליטיים, בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר. והם לא קוסמופוליטיים וגם לא כל כך משכילים".
אז מה הם? פרובינציאליים?
"הם מאוד פרובינציאליים ושבעי רצון מעצמם בצורה קיצונית. לדעתי, רק מעטים ביניהם יעמדו בסטנדרטים השרירים בכל חדר חדשות מערבי. הם צריכים לעשות לעצמם טובה ולקחת שנת שבתון פעם בחיים כדי לעבוד בעיתון אמריקני. הם יבינו את כללי האתיקה שמושלים בעיתונות אחראית".

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

אני בטוח שהאתר שממנו העתקת את המידע הזה היה יכול לעשות עבודה טובה יותר. אם אלה הפאשלות הכי אקוטיות בזמן האחרון, אז התקשורת יחסית בסדר.

לדעתי הפשאלה של משעל לא יותר קטנה מהפאשלה של דן ראת'ר, למשל, שהשעה את עצמו ואני לא יודע אם התפטר, אבל לפחות נשא באחריות מלאה (ולא שלח את העורך שלו להתנצל).

אבל הדברים שהבאת כאן הם דוגמאות לעבודה עיתונאית לא טובה, או עיתונאות מגויסת. אבל אתה צריך להכיר את זה, הרי כל עיתוני הימין הקיצוני, כמו גם העיתונים החרדיים, עושים עבודה עיתונאית גרועה (או טובה מאוד, תלוי מאיזה צד אתה מסתכל), משלבים את דעותיהם האישיות בתוך הכתבה, ואפילו לא מנסים להסתיר או לסייג אותה. אין הרבה הבדל בין "הארץ" לבין "הצופה" בעניין הזה - שניהם יצאו מתוך אנשים שחושבים שהם יודעים הכל, וקוראים אותם אנשים שאוהבים שחושבים במקומם.

אך מה בולשביק מבין בדמוקרטיה ?

תקשורת מאוזנת ומדווחת אמת היא מצרך חובה בדמוקרטיה
מדינה שאין בה תקשורת כזו איננה דמוקרטית גם אם
תכנה עצמה דמוקרטית 100 פעם ביום.

תקשורת בולשביקית ומוטה המנהלת תעמולה במקום לדווח
אינה מביאה את המידע הראוי לידיעת הציבור ובכך גורמת לעיוות המציאות
והופכת את מושג הבחירה החפשית לבדיחה סטאליניסטית.

לכן במדינת ישראל אין משטר דמוקרטי .

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

פתח את כל עיתוני העולם בידיעה כלשהי (נניח, מותו של ערפאת). כמה דעות שונות תקבל ?

התקשורת אינה אובייקטיבית לחלוטין, למרות שהיא אמורה לחתור לכך. את המציאות והאמת ניתן להציג בדרכים שונות, אין אמת כתובה אחת.

אם התקשורת כתבה דבר שקר, ניתן לחשוף אותה בקלות. עיתונים מתחרים יעשו זאת בשמחה.

אם היית טוען שיש כאן גילדה של עיתונות - אולי היה הגיון לטעון שכל עיתון ומקור מידע מכפר על חבריו ולא חושף את עוולותיהם. אבל שים לב - אפילו לדברי הבלע ההזויים שלך יש פרסום. אז למה ש"הארץ" לא יפרסם את דברי הבלע שלו ? ורמי יצהר לא יפרסם את השקרים שלו ? כל מי שעיניו בראשו ידע לזהות מי שקרן ומי לא, מי מוטה לכיוון קיצוני ומי מנסה לייצג את הזרם המרכזי.

אבל ממך אני באמת לא מצפה ליותר מדי. עדיף לך לקרוא את הכתבות ה"אובייקטיביות" של הצופה ולחיות בבורות מבורכת.

המוות הוא עובדה ,
הדרך בה מוגשת העובדה מראה על דעה.

אין תאור שונה של העובדות , עובדות הן עובדות ,
תיאור של עובדה הוא הבעת דעה ..

התקשורת אצלנו היא חולה במיוחד ואינה שונה בהרבה מהתקשורת הסטאליניסטית
היא מציגה דעה אחת בלבד , את דעתו של השמאל הקיצוני .
הדעות האחרות מופיעות כקוריוז , כנושא להכפשה ולעג ,
דובריהן משמשים כשק חבטות של המראיינים המהסים אותם ללא הפסקה,
תחליף לגולאגים של ברית המועצות.
עובדות המפריעות או סותרות את הדעה השמאלנית מועלמות מעיני הציבור ,
הדוגמה הבולטת היא אי דיווח במשך שנים על כל ההפרות הבוטות
של הסכמי אוסלו ע"י הערבים ועל נאומי ההסתה של עראפת בעצמו .

זו לא טעות ולא תקשורת, זה פשע שעליו הייתי מעניש איש תקשורת.

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

ויש כמובן מקרים רבים אחרים, הפלות למשל, שבהם יש ויכוח על המוות עצמו, אבל זה לא לעניין. יש עיתונים שונים עם דעות שונות. לציבור יש בחירה בין "הארץ" לבין "מעריב". האם העיתון החרדי "משפחה" הוא מגויס לטובת השמאל הקיצוני ?

איך אתה יכול לטעון שהתקשורת מגויסת לצד אחד, כשיש כל כך הרבה עיתונים בארץ. נכון, יש עיתונאים שכותבים בעיתונים, גם כאלה שהם פופולריים ביותר, שהם מגויסים לחלוטין לעניין הפלסטיני, ויש אחרים שמגויסים לתמיכה בשרון או באריה אלדד. זה בסדר, כל הדעות צריכות להישמע, גם אם הן לא מוצאות חן בעינינו.

זה שיש עיתונאים שעוברים על כל כללי האתיקה, שמפרסים שקרים וחצאי-אמיתות כדי להשפיע ולשכנע, זה ידוע, אבל אתה לא יכול להכפיש את כל התקשורת.

אם כל כך חשוב לך להשפיע ולשנות, אולי במקום לפרסם הודעות בפורומים תלך ללמוד עיתונאות ותיכנס לתחום. בהצלחה.

הערוץ הראשון של הטלויזיה , גלי צה"ל , רשת ב' וכל שאר הרשתות הציבוריות
מציגות דעה אחת בלבד את דעתו של השמאל הסהרורי.
רשות השידור גם עוברת על החוק המחייב אותה להציג את מגוון הדעות .

עיתונים פרטיים אינם קשורים לענין , פרטי יכול לעשות מה שהוא רוצה ,
לכן הפסקתי לקרוא לחלוטין את שופרי התעמולה של האויב.


מעבר על כללי אתיקה זה נושא אחר
אני מדבר על פשעים מכוונים
חוסר דיווח או סילוף מגמתי הם פשע ולא אתיקה,
במיוחד כאשר הם נוטים באופן קבוע לצד אחד.


לימוד עיתונאות לא יעזור , עיתונאים ימניים יש די והותר
רק שדרכם נחסמת ע"י הבולשביקים של רוממה וגלי צה"ל.

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

הטרולים השמאלנים הקיצוניים תמיד טוענים שהתקשורת מגויסת לטובת הממשלה, כלומר הימין, ואילו הטרולים הימנים קיצוניים טוענים תמיד את ההיפך...

לא צריך להיות טרול ימני, שמאלני, או חסר דיעה פוליטית - כדי לדעת שהתקשורת מוטה פוליטית. הנסיון
להציג את הטענות משני הצדדים לגבי הטיית התקשורת, כאילו הן בעלות משקל זהה - הוא אבסורד
בהתגלמותו - גם אם מנסים להזנות את הדיון, ע"י כינוי מי שטוען שהתקשורת מוטה, בשם "טרול"...

זה שיש טרולים שמאלנים/ימניים לא אומר שכל השמאלנים/ימניים טרולים, נכון ?

לא טענתי שהתקשורת מאוזנת לחלוטין, רק שהיא לא בולשוויקית כפי שהוא טוען. שכן מוצגות בה מגוון דעות. האם אסור לעיתונאי להחזיק בדיעה פוליטית ? נכון, יש יותר שמאלנים מימניים. ואם היו יותר ימניים משמאלניים זה היה בסדר ?

כל אדם סביר יודע להבחין בין עיתונות מטעם, דוגמת "הארץ" ו"הצופה", ועיתונות יותר מאוזנת. בערוץ 1 אינני צופה כמעט, אבל בערוץ 2 ובערוץ 10 ראיתי יותר מכמה פעמים אנשי ימין מדברים.
אני לא זוכר שמישהו הזיל שם דמעה על מות ערפאת, למשל (מה שהיה אפשר לצפות אם התקשורת הייתה באמת שמאלנית-קיצונית).

קטדם כל, אשריך שראית אנשי ימין מדברים בערוץ 2 וערוץ 10. הבעייה היא מי מראיין אותם, מי עורך את המהדורה - ומה כותבים לראש המדבר לשאול אותם...
התקשורת בארץ היא בולשביקית כמעט לחלוטין. הימנים המוחזקים בה, הם עלה תאנה שרק מדגיש את
חוסר האיזון. מרגע שיושב לך בערוץ 2 שלך, "פרשן" כמו אברמוביץ', ועוטף טור פובליציסטי, במעטפה
מתחסדת של "דיווח" - הרי שאין אפילו נסיון לאיזון.
ההשוואה בין "הארץ" ל"הצופה", היא לא רצינית - שכן "ידיעות" (הגדול משניהם עשרת מונים), אינו
מאוזן הרבה יותר מהארץ, ואותו שכחת...

להתלות בכך שלא בכו על עראפת, לא מעיד על איזון. גם רוב השמאל כאן לא בכה על עראפת - ובכך
ייצגה התקשורת נאמנה, את העמדה השלטת במחנה...

לא יעזור כלום - אין כאן "יותר שמאל מימין", אלא "יש שמאל וכמעו ואין ימין" - גם בכלי תקשורת שממומנת בכספי משלם המסים (שנמצא יותר בימין מאשר בשמאל, כפי שמראה כמעט כל מערכת
בחירות מאז 77'...).

"ידיעות" הרבה יותר פופולארי, למרות שהוא עיתון שמאלני, מהעיתון "מעריב", שהוא עיתון ימני. לציבור יש בחירה והציבור בחר בידיעות. אולי, למרות שאנחנו ימניים, אנחנו מעדיפים ששמאלנים ידווחו לנו ?

אצלך, אורי, גם שרון וביבי שמאלנים, אז מה הפלא שכל התקשורת בעיניך שמאלנית ? הרי ימניים אמיתיים זו קבוצה קטנה של יחידי סגולה...

מההתחלה לסוף:
מעריב אינו ימני, אלא "שרוניסט". שרון, שדיעותיו הפוליטיות הן לא ימין או שמאל, כפי שבפשטנות אתה
מנסה לטעון (גם בשמי...) - אלא דאגה לעצמו. האינטרס האישי שלו כרגע מחייב התקפלות, ומעריב
מגבה זאת. זה אמנם לא ידיעות, שנמצא מאסיבית בצד שמאל - אבל להגדיר זאת כ"ימין", זה כמו לטעון
שאפי איתם חושק בהנהגת מרצ...
הסיבה לכך שידיעות גדול ממעריב, היא בגלל "שהעם מעדיף ששמאלנים ידווחו לו", אלא מהסיבה
הפשוטה שאנשים רגילים לצרוך משהו מסויים, וכשאין תודעה צרכנית, פשוט לא מחליפים מוצר. ידיעות
היה נוח לקריאה ממעריב במשך שנים (למעריב היה פורמט זוועתי ולא נוח), וכך קרה שגם כשמעריב
השתפר - אנשים לא עברו אליו...

ושוב, לגבי מה "שאצלי" - אני לא מחפש תקשורת נוסח ערוץ 7, אבל התקשורת בארץ לא דומה ברובה
בדיעותיה לשרון או לביבי (שמסתבר שאני מייחס לאופורטוניסטים אלה עמדה פוליטית...) - אלא נמצאת
הרחק שמאלה, מכל מה שלא יטענו - ככה שגם אפילו אם אני קיצוני שבקיצוניים (אומר מה ששרון אמר
עד לפני שנפתחו תיקיו, רחמנא ליצלן...), מסתבר שהתקשורת קיצונית ממני, אבל לצד השני...

אבל אתה מתעלם לאורך כל האשכול הזה מהטענה הראשונית שפתחה אותו, שהתקשורת היא בולשביקית, סטאליניסטית, שמאלנית-קיצונית, שוטפת-מוח. העובדה היא שרוב הארץ קורא עיתון שמאלני, ורוב הארץ מצביע מרכז וימינה. אז העיתונות השמאלנית לא מצליחה באמת להשפיע. למרות שטיפות המוח והתעמולה - הציבור לא הופך להיות שמאלני כמו שהם רוצים.

אבל בתקשורת ציבורית אסור שאדע מהי דעתו הפוליטית
כתב בתקשורת ציבורית שדעתו הפוליטית ניתנת להבחנה הוא פושע ולא כתב .

כתב חייב לתקוף כל מרואין שמגיע לפניו ולהקשות עליו מכל הכיוונים
ולא מצד שמאל בלבד כמו שקורה כל הזמן.
שמעת פעם כתב תוקף מישהו מצד ימין ? בחיים לא !!!!!!!!!!!!!!!!

זו תקשורת פושעת , הכינוי תשקורת יותר מדויק.

איזון אלק

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

כשחוטבים עצים עפים שבבים...
אפשר להוסיף עוד קלישאות...
אני לא בא להטיף על תקן אינקויזיטור ואינני חולק על העובדה שכשעושים קורה שטועים.
מהתייחסותך ניתן לחשוב שכל הטעויות הן חבילה אחת ללא הבדל ביניהן. התייחסותי היא לטעויות חמורות שעליהן אין לעבור לסדר היום והן מחייבות התייחסות ותגובה מעבר למה שאנו רואים בתקשורת בדרך כלל.
התייחסותה של התקשורת לנושא "ההתנתקות" (תוך אימוץ ההגדרה השקרית שלא סתם מוצגת על ידי במרכאות) - גם אם הנושא מקובל עליך כמהלך ראוי, תסכים שהוא טומן בחובו לא מעט סיכונים. רוב הפרשנים והמדווחים מתייחסים לנושא כאקסיומה שאינה טעונה הוכחות והסברים ועוד מוסיפים לקלקלתם באופן ההתייחסות הלא ביקורתי כלפי מוביל המהלך, שכל עוד הוא מתמיד בו זוכה להכשר (במקרה הגרוע) או להתעלמות (במקרה הטוב...) לגבי אופן התנהלותו והנורמות שהוא מייצג ומיישם.
אם שרון ומצדדיו אכן מאמינים בדרכם החדשה, היה עליהם לפרוש לאלתר מהפוליטיקה ולעלות לרגל אל אורי אבנרי ולבקש את סליחתו (ובאותה הזדמנות גם סליחה מבוחריהם ומכלל אזרחי המדינה) על הדרך הקלוקלת שהובילו במשך כל שנות פעילותם הפוליטית. להיבט עקרוני ומשמעותי זה לא תמצא כמעט שום התייחסות בתקשורת...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

מה הקשר בין הפשלה-כביכול של נסים משעל אתמול - אליה התייחסתי באופן נפרד, לבין התנהלות התקשורת בנושא ההתנתקות?

לנושא הכללי שהעליתי לגבי נורמות מקצועיות בתקשורת והעדר סנקציות על טעויות חמורות. אני חוזר ומתייחס ל"התנתקות", כי אופן הסיקור של נושא חשוב זה מזכיר לי את מחדלי התקשורת לקראת מחדל יום כפור ובעת העברת הסכמי אוסלו. ההשלכות מיישום ההתקפלות החד צדדית, עלולים להציג את תוצאות אוסלו כטעות מינורית בלבד במסגרת מהלכים שמובילים לחיסול המדינה היהודית היחידה. בנושא זה לא רק שהתקשורת אינה "כלב השמירה", היא מנסה להיות הזנב שמוביל את הכלב...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

הבעיה אינן "פשלות" של עתונאים. הבעיה שהם תומכים בהתנתקות...

לאחר ש"חשפתני" בצורה כל כך חדה ומרשימה..., כושר הניתוח שלך קצת מאכזב (הגם שאיננו מפתיע...) .

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)