3 חודשים לי ולחבר שלי היום
אני אמורה להיות שמחה...
אנחנו אמורים לחגוג... אבל במקום זאת אני משקרת לו ונשארת בבית...
עברו לי מחשובות בראש להפרד? או לספור עד 3?

3 חודשים של הנאה כיף והאהבה...
אני אוהבת אותו מאוד... והוא במין אובססיה כלפיי, אולי זאת הבעיה?!....
הוא גורם לי להתעצבן הרבה גם אם אני ממש לא רוצה ב כך ומשתדלת כמה שיותר שלא יהיה כך...
את עצמי בלדעדיו אני לא יכולה לתאר.... אני אוהבת אותו... אני בטוחה בזה!!!!
אבל מה לעשות אם הוא מעצבן אותי הרבה...
הוא מעצבן אותי ואז תמיד חושב שזה יוביל לפרידה.... הוא מאוד אבל מאוד חושש לאבד אותי...
הוא סיפר לי שלפני שהכיר אותי היו לו הרבה מחשבות להתאבד, אבל ברגע שהכיר אותי הבין את טעם החיים ויותר לא חוזרות לו המחשבות האלו...
הוא מוכן לוותר על הכל. ממש הכל שזה משפחה, חברים(!), עבודה, הנאה... והכל בשבילי....
כמובן שגם אני מוכנה לוותר על הרבה מאוד בשבילו, אבל נראה לי הוא קצת מגזים(חברות שלי אומרות שהאו אפילו מגזים קצת הרבה)....
היום אני הייתי אמורה להחליט איך חוגגים... הצעתי לו שנסע לסרט ואז לים... סבבה...
אבל אתמול התקשר אליי ושאל אם בא לי לנסוע עם חברים שלו לפסטיבל הבירה... לא כל כך רציתי, ואמרתי לו את זה , אבל אז חשבתי, בקרוב מאוד חברים שלו מתגייסים כולם, עוד פחות משבועיים, ועדיף שיבלה איתם, הצעתי לו שיסע איתם ואנחנו נחגוג יום אחר... אבל הוא התעקש לבלות איתי... הצעתי לו שגם אני אבוא אבל אז הוא אמר שרוצה להיות רק איתי... אחר כך החליף כל 10 דקות דעה לאן כן בא לו לנסוע ולאן לא... עד שהוחלט על ים... אבל עד שהוחלט על ים, התמלאתי בהמון המון עצבים, אז העדפתי לשקר לו ולומר שקבלתי מחזור(הוא יודע שאני מרגישה רע מאוד בזמן מחזור) ולא יכולה לצאת מהמיטה כך שכנראה היום לא נפגש, העדפתי לשקר לו כי כולי בעצבים עליו ולא רציתי להתפרץ עליו.... בזמן האחרון הוא מעצבן אותי הרבה... ואנחנו מתווכחים הרבה... ואני ממש לא אוהבת את זה!!! אני ל איודעת מה לעשות... אבל הוא פשוט חונק אותי מאהבה...
דברתי איתו על זה והוא כביכול היה אמור להבין שאני זקוקה קצת לספייס...
לפעמים עוברות לי מחשבות בראש שאולי אנחנו פשוט לא מתאימים, אבל מה עושים במקרה כזה שלא מתאימים ולא מסתדרים אבל אוהבים מאוד?

ובקיצור אני ממש לא יודעת מה לעשות.... יש מצב שלא ספרתי פה הכל... אז אם משו לא מובן או יהיה לי משו להוסיף אחרי התגובות שלכם(אני מתחננת שתגיבו!!!!) אני אוסיף....

ותראו מה קורה איתכם, אל תפרדו לגמרי, רק הפסקה כזאת.

כנראה שנדבקתם אחד לשני עד שבמקום אהבה זה התחיל להפוך למטרד.. חשוב שלכל אחד יהיה את הזמן שלו לעצמו, לא לצאת כל יום וכל הזמן להיות יחד.. חייבים את החוויות הלא משותפות, אסור לשכוח שיש עוד חיים על כדור הארץ חוץ מאשר הבן/ת זוג.. עדיף גם להפגש פעמיים שלוש בשבוע..זה נותן אוויר.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אוקע
א. תודה על ההצעה...
ב. רק לפני שבוע הוא חזר מיוון(הוא היה שם במשך שבוע עם חברים שלו) וכן זה עשה לי משו גדול,
זה שלא ראיתי אותו ולא דברתי איתו שבוע שלם.... זה הגביר את אהבתי כלפיו...
והכל היה טוב ויפה במשך הכמה ימים הקרובים... אבל אחר כך הכל חזר לקדמותו....
ג. זה לא שאנחנו כל היום נדבקים אחד לתחת של השני... אולי אז זה היה יכול להיות בסדר...
זה הוא שכל היום היום רוצה לךהיות בקשר ומצדו שנפגש ונהיה כל יום וכל היום ביחד...
ד. זה קצת להפגש פעמים בודדות בשבוע, כי אז הוא מסתובב מדוכא בימים האלה שאנחנו לא נפגשים...

תסבירי לו שאת אוהבת אותו , אבל חייבת להיות גם עם חברות שלך, וחשוב שהוא יהיה עם שלו..

הוא נראה קצת תלותי, תסבירי לו שבקצב הזה לא תצליחו להגיע רחוק עם הזוגיות שלכם כי זה פשוט לא בריא.

הוא אומנם יהיה בדיכאון בימים שלא תפגשו - אבל זה יעבור, את חייבת לשים את הקו הזה, אחרת תמצו את הקשר מהר.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

ההפסקה הזאת תגרום לו להציק לך ממש אחרי שתחזרו כי הוא יתחיל לספר לך על כל מה שעבר עליו כשלא הייתם יחד (ובשבוע זה נראה לי הרבה)
תורידו את כמות הפגישות שלכם טיפה. תראי מה את רוצה מהקשר הזה. אצלו זה דיי מובן כי הוא מסטיק - בהתחלה מתוק ואח"כ הוא נדבק לכל מקום (משפטים של בנות שאין לי מושג איפה תפסתי חח )
הוא אובססיבי לגביך. כנראה שבהתחלה ממש אהבת את כל התשומת לב רק עליך, עכשיו זה כבר יותר מידי בשבילך.
אם הוא יותר מידי קרציה אז דברי איתו על זה ותגידי לו בדיוק מה שאת מרגישה. אם הוא ממש אוהב אותך הוא ישתנה כמו טיל ולא משנה כמה זה קשה לו. הוא יעשה הכל בשבילך!

טיפה ספייס, לא הפסקה לגמרי מהקשר כי לפעמים זה מרמז שמשהו בקשר מתפורר..

האהבה בניכם חזקה.
אתם לא צריכים הפסקה פשוט לדבר אחד עם השני.
לשים את כל הקלפים על השולחן.
לדבר זה חלק מאוד ניכר במערכת יחסים בן בני זוג.
פשוט תגידי לו מה מפריע לך ומה מפריע לו.
תנסו להגיע להסדר באיזשהי דרך.
הפסקה סתם תעלה מחשבות בראשו שאת לא אוהבת אותו אולי, או שנמאס לך וכו'
ושתרצי לחזור גישתו אליך תהיה שונה מגישתו בעבר .
קחי זאת לתשומת לבך!
בהצלחה!

חבר'ה תודה לכם על כל העצות...
כרגע חזרתי מבילוי עם חבר שלי... היה מדהים!!!
הוא כזה מקסים... אני משוגעת עד טירוף עליו!!!!!!!!!
הקטע הוא שמצדו אין קלפים, הוא מת עליי וכל מה שאני לא אעשה, זה לא כזה מפריע לו, הוא תמיד מבליג לי, גם אני ברור שלא תמיד מוציאה עליו הכל... אחרי הכל לפעמים אפשר להבליג לפעמים לא?...
הם רק אצלי... אבל בדוגרי אני לא יודעת מה הבעיה... הוא פשוט מעצבן אותי וזהו... כל פעם זה משו אחר..., אבל אז כשנפגשים, הכל עובר... טוב נו כמעט הכל....
אני גם כן לא חושבת שפסק זמן יעזור פה... היה לנו את הפסק הזמן הזה בזמן שהוא טס אבל עובדה אני עדיין ממשיכה להתעצבן עליו למשו... כי כשהוא נדבק למשו הוא לא מרפה מזה עד שמבין שהוא משגע אותי...
ואני כן יודעת לחלק את הזמן בינו לבין חברות שלי, הבעיה היא שהוא לא,] והוא גם לא רוצה...
וכשאני אומרת לו שאני זה לא הכל, ויש גם את החברים שלו, אז הוא תמיד שולל את זה ותמיד אומר לי שאני יותר חשובה לו מהחברים שלו והוא מעדיף להיות כל הזמן איתי מאשר עם יחברים שלו, אפילו שהם הולכים להתגייס כולם ועוד מעט לא יישאר להם זמן לבלות ביחד...


חיחי שמתי לב שאני מתעצבנת עליו רק בטלפון... וכשאני איתו
אני פשוט בעננים... אולי זה אומר שאני צריכה להיות איתו כל הזמן...

תראי, אני לא חושבת שאת צריכה לנקוט בשום אמצעי קיצוני אם ברור לך שאת אוהבת אותו .
הדבר היחיד שמפריע לך כפי שאני מבינה הוא הספייס וזה אחלה (את בדיוק כמוני) .
עצתי בעבורך היא - שבו לשיחה עם קארמה טובה (כלומר - תזמי שיחה באווירה חיובית, במקום נוח - כמו ספה
או מיטה וכשרק שניכם בסביבה ובמצב רוח טוב !)
מה שכן - אל תעלי את זה מתוך כעס או לאחר מריבה כי אז תאבדי את יתרון של החשיבות היום יומית) .
זאת אומרת - כשאנחנו רבים וכועסים יש לנו נטייה להוציא את כל מה שהצטבר, קשור ולא קשור . ולכן אם תעלי את זה במריבה, החשיבות של הספייס בעבורך יכולה להתפרש כמשהו אחר בעיניו .

אני מאוד יכולה להבין את המקום שאת עומדת בו ואולי את תמצאי קצת חוסר נוחיות להגיד לאדם שאת אוהבת
שלפעמים עדיף לך לבד ולכן העיתוי הוא דבר חשוב .
תראי, אני טיפוס שאוהב לפעמים להתבודד, היום לאחר 10 חודשים עם חברי גם יש לי את הצורך הזה ואני לא רואה בו כמשהו מגביל; הוא מכיר אותי ויודע שזה לא מעיד משהו עלינו אלא זה צורך בסיסי, דבר ששוחחנו עליו עוד בתחילת הדרך .
אם אני אומרת לו היום שאני צריכה מקום לנשום, להיות לבד - הוא נותן ומכבד .

אז באמת חשוב שתקדישו מספר דקות מזמנכם ביחד על מנת לדבר על כך והסבירי לו בצורה הכי יפה ונעימה את החשיבות של הספייס בעבורך, אחרי הכל - אם יש אהבה, אתם אמורים לכבד את הרצונות והצרכים אחד של השנייה .

שיהיה בהצלחה רבה ומזל טוב על האהבה הגדולה

"Beauty is in the eye of the beholder..."

חבר'ה תודה רבה לכולכם על העצות פה!!!

אני מעריכה זאת מאוד!!!! אני מקווה שזה יעזור לי והכל יסתדר איתו

היי,
מה המצב? נחמד , לא נראה לי, הקחשה, חוסר רצון להיות לבד? , תלותיות? כן התשובה היא כן להכול.
לפי המכתב שלך לא נראה שאת בכלל יודעת מה זאת אהבה, את יודעת מזה להיות לבד, ואת מעדיפה את האופציה של להיות עם מישהו, והעיקר שלא להישאר לבד, מאמי זה נורמאלי מה שאת מרגישה והכול כולנו ככה אבל כשתביני באמת מה זאת אהבה את לא תרגישי ככה, לא יודע עם את באמת אוהבת אותו או סתם איתו כי כיף לך ואת נהנת איתו מה שנראה שלא ממש בזמן האחרון, אבל אם את לא שלמה באהבה שלו אליך במאה אחוז עדיף שתוותרי על זה, אני יודע שזה קשה אבל אם אין לך את הניצוץ הזה בשלושה חודשים בלבד שאתם ביחד וכבר מכחסים אחד את השני וכמובן שאני מגזים, אז הרבה זמן החברות שלכם לא תשרוד ותגמר "לא יפה", תהני מחייך תתאהבי תרגישי את הניצוץ הזה את ההרגשה הכי מדהימה בעולם ....
קקובי....

ואייי את לא מתארת לעצמך איך שאני מבינה אותך.. וזה כי אני נמצאת בדיוק במצב כמו שלך..(יש לי חבר 3 שנים.. אני אוהבת אותו אבל אני צריכה את הספייס כי אני מרגישה שזה כבר מתחיל לחנוק אותי..בקיצור את יודעת על מה אני מדברת..). הלוואי שיכולתי לעזור לך, אבל הבעיה שאני בעצמי לא יודעת מה לעשות במצב שלי. אבל אני יכולה להגיד לך שפסק זמן זה לא הפתרון (גם אנחנו ניסינו את זה וכמעט נפרדנו..). גם אני חושבת שצריך להפגש קצת פחות וכל אחד צריך לבלות עם החברים שלו יותר. לדעתי זה יכול לעזור, ככה אפשר לבדוק מה המרחק עושה לכם, אם אתם מתגעגעים ורוצים להיות ביחד או שהמצב החדש מתאים לכם. בכל מקרה שום דבר רע לא יקרה, ככה תמיד אפשר לחזור אחורה ולהיות ביחד, אבל מ"פסק זמן" לא תמיד יש דרך חזרה.
טוב.. מקווה שלא בלבלתי אותך עוד יותר..(אלה הן המסקנות שאני הגעתי עליהן ועכשיו מנסה לממש אותן..)