 |
29-07-2005, 07:15
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 05.06.02
הודעות: 21,476
|
|
|
תינוקות רעבים בתל אביב !
עד לפני כשנה וחצי עסקה האגודה למען קידום החינוך ביפו במטרה לשמה הוקמה: הפעלת מועדוניות שקלטו מדי אחר צהריים מאות ילדים בסיכון מדרום העיר ומיפו. אותם ילדים קיבלו במועדונית ארוחה חמה, עזרה בלימודים, תעסוקה לשעות הפנאי ובעיקר הזדמנות נוספת לעתיד טוב יותר.
אלא שלפני שנה וחצי נתקל יו"ר האגודה, ד"ר דייויד פורטוביץ', במקרה שגרם לו להרחיב את פעילותו לכיוון שונה. מתנדבת באחת המועדוניות הבחינה בילד שיצא הביתה כשבכיסיו שאריות מארוחת הצהריים. כשנשאל מדוע עשה זאת, הסביר כי בביתו אין אוכל וכי הוא מעדיף לחלוק את הארוחה עם בני משפחתו.
בעקבות המקרה, שחשף רק קצה קרחון של המצוקה היומיומית, החלו פורטוביץ' ובנו שלום להתוודע אל ממדי העוני ביפו ובדרום תל אביב. התוצאה - הקמת פרויקט התנדבותי יוצא דופן בהיקפו: מרכז חלוקת מזון, הגדול מסוגו בעיר, לתושבים הסובלים מחרפת רעב. בתחילת הדרך חולקו כ-200 יחידות מזון למשפחות שהופנו אל המרכז מאגף הרווחה בעיריה. כיום, שנה וחצי מאוחר יותר, מחולקות מדי שבועיים לא פחות מ-700 חבילות המכילות מוצרי מזון בסיסיים. אלא שגם הכמות הזו אינה מספיקה.
מפעל הרווחה שהקים פורטוביץ' כורע תחת הנטל: לשכות הרווחה, שאינן מסוגלות להתמודד עם גודל המצוקה, מבקשות להעביר אליו נזקקים נוספים; מדי יום מתדפקות על שערי המרכז אמהות המבקשות סיוע בהאכלת ילדיהן; המתנדבים, שמגיעים עם חבילות המזון אל בתי המשפחות, מדווחים על נזקקים נוספים שאינם ידועים לשירותי הרווחה; וכספי התרומות, מהם ממומן המרכז, אינם מספיקים לרכישת חוסרים, שבראשם מזון, חיתולים וציוד נוסף לתינוקות.
הצצה נדירה אל מפעל המזון השבוע מגלה מציאות שונה לחלוטין מהתמונה שמצייר משרד האוצר, לפיה קיימת התאוששות כלכלית במשק המחלחלת גם אל השכבות החלשות. נתוני העוני והמצוקה בתל אביב-יפו, טוענים השבוע מתנדבים במרכז חלוקת המזון, הולכים ומחריפים. תוכנית ההתנתקות והמהלכים המדיניים אולי דחקו את המאבק בעוני מהכותרות, אבל המצוקה בשטח ניכרת: משפחות שהגיעו לפת לחם ומבקשות להחליף את חבילות המזון באוכל לתינוקות; ילדים ופעוטות שלא מקבלים מזון באופן סדיר; מאות נזקקים שאינם זוכים לסיוע מלשכות הרווחה. ויש רבים כאלה.
"הרשויות טוענות שאין רעב במדינת ישראל, אבל אנחנו רואים תמונה אחרת ביפו ובדרום העיר", טוען שלום פורטוביץ'. "אי אפשר להתכחש לעובדה שיש כאן רעב, בפירוש כך. משפחות יגוועו אם לא נחלק להן את החבילות האלה. כשהמתנדבים שלי דופקים בדלת והילדים מתחילים לצעוק 'אמא, הגיע האוכל', מה זה אומר? כשמשפחות מתקשרות ומתחננות למזון עבור תינוקות, מה זה אומר? כשהילדים חושבים שקורנפלקס זה אוכל לחתול, מה זה אומר?
"יש רושם ותחושה של רוגע, שהכל מתפקד כרגיל, אבל אנחנו מתריעים על מצוקה אמיתית בשטח. המצב מחריף. גם אם חלוקת המזון נותנת תחושה שאנחנו מרגיעים את השטח, הרי שמסביבנו המקרים רק מתרבים".
מקרים של תת תזונה
על פי הערכת גורמי הרווחה, בתל אביב ישנם למעלה מ-400 ילדים עד גיל ארבע המוגדרים כ"רעבים", בעיקר ביפו ובשכונות הדרום. את אנשי מרכז החלוקה הנתון הזה לא מפתיע. המספר, אומרים שם השבוע, גדול הרבה יותר.
לפני שבועיים הגיעו למרכז אב ושלושת ילדיו, יחפים, לבושי בגדים בלויים, וביקשו לאכול. בשבוע שעבר הופיעה אם צעירה כשהיא בוכה, מבולבלת ומחזיקה תינוק על ידיה, והתחננה למעט אוכל עבור התינוק. במרכז החלוקה מציינים כי תחליפי המזון לתינוקות הם המצרך המבוקש ביותר, אבל גם היקר שבהם.
"המקרים הקשים ביותר הם אלה של התינוקות", מאשר פורטוביץ'. "אנחנו מקבלים הרבה פניות מאמהות שמבקשות סיוע במזון, בטיטולים ובמגבונים. משפחות הגיעו למצב שבו הן מבקשות להמיר את משלוח המזון באוכל לתינוקות בלבד. זו המציאות: מבוגרים מבקשים לוותר על האוכל שלהם כדי שאפשר יהיה לתת לתינוקות לאכול.
"אנחנו מזהים חוסר חמור במזון לתינוקות. אני מדבר על חוסר בסימילאק ובמטרנה לגיל הרך, שבעקבותיו אנו מפנים תינוקות לבתי חולים כשהם סובלים מתת תזונה. הבעיה חריפה כי יש אמהות רבות שמסיבות שונות לא מסוגלות להניק, אבל הן מתקשות ברכישת תחליפי מזון. אנחנו לא רופאים, ואנחנו בטח לא יכולים לתת אבחנה רפואית, אבל כשאתה רואה אמא מגיעה עם תינוק בוכה ועצבני על הידיים, אתה מבין שהוא רעב. למרות היצע המזון שיש לנו כאן, אנחנו לא מצליחים לענות על הביקוש".
ואכן, מרכז המזון בדרום העיר מאחסן כמות אדירה של מזון (כולו ממומן על ידי תרומות) ונראה כמו מפעל לשעת חירום. המחסן עמוס במתנדבים המרכיבים עבור כל משפחה נזקקת חבילה בסיסית שאמורה להספיק לשבועיים. את חבילות המזון אורזים תושבים רבים במסגרת התנדבות אישית, ומשם הן נלקחות לבתי המשפחות, מתוך כוונה לשמור על פרטיותן.
"המתנדבים, בעיקר החדשים, חוזרים למחסן עם דמעות בעיניים", מספרת אודט, אחת העובדות במרכז החלוקה. "נכון שאנחנו מקבלים עדכון מהעובדות הסוציאליות, אבל הן נותנות לנו רק פרטים יבשים. כשנתקלים במקרים האלה במציאות, פתאום רואים בעיניים משפחה בת שש נפשות שמתגוררת בחדר אחד בצפיפות ובדוחק איומים, כשהבית במצב פיזי מזעזע והמקרר ריק. פשוט אין בו כלום. מדובר במקרה שגילינו בשבוע האחרון, אבל הוא לא מקרה יחיד".
עובדי המרכז יודעים להצביע על גידול במספר מקרי המצוקה ועל החרפת העוני לפי מספר וחומרת המקרים המגיעים אליהם מדי יום. "אם בעבר היינו מקבלים מקרה חריג אחד ביום, עכשיו אנחנו מקבלים שלושה, למרות שאיש לא אמור להגיע אל המרכז עצמו", מוסיף שלום פורטוביץ'. "אם בעבר משפחה היתה מרוויחה 4,000 שקל והיו חסרים לה 500 שקל לגמור את החודש, עכשיו היא משתכרת 2,000 שקל והסכום לא מספיק לקיום בסיסי.
"הלב שלנו נקרע ואנחנו לא יכולים לסרב לאלה שמבקשים. אנחנו משתדלים לתת להם מה שאנחנו יכולים, אבל מחובתנו להעביר אותם לטיפול אגף הרווחה, כי אחרת אי אפשר לקבל את החלוקה באופן רשמי. המקרים שאני מדבר עליהם הם קשים מכדי שאדם מהיישוב יבין שהם קיימים. רבים מהנזקקים אינם ידועים לשירותי הרווחה וגם לאלה שידועים מתקשים לתת מענה הולם.
"רק במוצאי שבת האחרונה קיבלנו קריאה על קשיש יפואי ששוחרר מאיכילוב אחרי שהיה מאושפז בגלל תת תזונה. מסתבר שנרקומנים נהגו לשדוד את קצבת הביטוח הלאומי החודשית שלו עד שהגיע לחרפת רעב. הגענו אליו הביתה עם שתי חבילות מזון, ובדרך גילינו עוד ארבע משפחות רעבות, כשהילדים כמובן הם הנפגעים העיקריים".
"כל מקרה הוא מצער בפני עצמו, ולא משנה אם מדובר במבוגר, בקשיש או בתינוק. אחת הנשים שמקבלות מאיתנו חבילה היא חולת אסטמה שחברת החשמל ניתקה לה את הזרם, ולכן היא לא יכולה להשתמש במכשיר קצרת. היינו מדברים איתה בטלפון ושומעים חרחורים. וזה רק מקרה אחד מתוך מאות. אנחנו לא הופכים להיות חסינים אליהם, אבל אסור להישבר. חייבים להישאר חזקים".
כרוניקה של מצוקה
למרות הקושי הרגשי הברור, מטרת אנשי מרכז החלוקה היא לטפל רק במקרים הדחופים והקשים ביותר. כמות התרומות הדרושה כדי ולהמשיך ולתחזק את המפעל שמאכיל בסופו של דבר את הרעבים היא עצומה. מבין 700 החבילות שמחלק המרכז מועברות חבילות לוועד למלחמה באיידס, לנפגעי סמים, לאסירים משוחררים, לאמהות חד הוריות ולמקרים חריגים נוספים.
אחד מאותם חריגים הגיע השבוע למרכז. היה זה חולה סוכרת שעבר קטיעת רגל ברומניה, אך בשל מחלוקת ביורוקרטית מול משרד הבריאות אין הוא מקבל את הקצבה המתאימה מביטוח לאומי, ונאלץ להסתפק ב-2,000 שקל בחודש כדי לפרנס את ארבעת ילדיו. בתחילת השבוע הגיעו לביתו מתנדבים של המרכז ועיניהם חשכו. המקרר היה ריק לחלוטין. אפילו בקבוק מים לא היה שם.
שולה (שם בדוי) מכירה את הסיטואציה משני הכיוונים. היא אם חד הורית לארבעה ילדים שמסייעת במחסן המזון וזוכה לתמיכה מהאגודה.
חבילת המזון המסופקת מדי שבועיים לכל משפחה. הביקוש הולך וגובר
"כל שבועיים אני מחכה לחבילת המזון, כי כסף אין לי", היא מספרת. "כבר היו פעמים שבהן לא היה לי מה לתת לילדים הקטנים שלי לאכול והם נאלצו להסתפק בלחם ומרגרינה. חוץ מזה, מעבר לאוכל אני צריכה לדאוג לתשלומים נוספים כדי שנוכל להתקיים. זו גם הסיבה שאני מתנדבת כאן, אני מנסה לעזור למשפחות נוספות שנמצאות במצב שלי ומתקשות להאכיל את ילדיהן".
אחת המתנדבות סיפרה השבוע על ביקור שגרתי שערכה השבוע אצל משפחה נזקקת: "האמא סיפרה לי שהיא לא קיבלה חבילה במשך חודשיים כי היתה טעות בכתובת. בגלל זה לא היה לה איך להאכיל את התינוקת שלה, אז היא מהלה חלב עם מים, כמו שעושים לחתולים. זה אסור, זה מסוכן וזה לא בריא, אבל לא היתה לה ברירה.
"אמהות עושות כל מיני קומבינות כדי להאכיל את הילדים שלהן. רק לפני שבוע הגיעה אלינו למרכז החלוקה נערה בת 14 והתחננה בבכי שניתן לה אוכל עבור אחיה התינוק. נקודתית היא קיבלה את מה שהיא ביקשה, אבל בלתי אפשרי לעשות את זה לכולם. אם האנשים האלה לא יעברו דרך אגף הרווחה, לא נוכל להשתלט על מה שיהיה פה.
"בחורף האחרון הגיעה לכאן משפחה עם ארבעה ילדים קטנים שהיו יחפים ולבשו חולצות קצרות בגשם זלעפות. הם היו ממש תינוקות, ואני לא מצליחה להשתחרר מהמבט שלהם בעיניים שאמר חד משמעית 'אנחנו רעבים'. המקרים האלה, בעיקר כשילדים מעורבים בהם, הם שוברי לב. איך יכול להיות שהמציאות כל כך קשה ואף אחד לא רואה את המצוקה? הרבה פעמים מצאתי את עצמי מחזיקה את הראש ושואלת איך הידרדרנו למצב הזה".
"יש עוד מאות משפחות שעדיין לא הגענו אליהן", מסכם פורטוביץ'. "בשלב זה עשינו עצירה ומעבר ל-700 החבילות הקבועות שאנחנו מספקים, אנחנו לא לוקחים על עצמנו יותר. מדובר בנטל כספי כבד מאוד ואנחנו לא נהנים מעודף תורמים, בלשון המעטה (ראו מסגרת). רוב התרומות מגיעות מחו"ל, אבל אנחנו מתקשים בגיוס תרומות מגופים גדולים בישראל. המטרה שלנו היא לספק אוויר לנשימה לאלה שזקוקים לו יותר מכל. אני מקווה מאוד שנצליח להמשיך ולקיים את המפעל הזה".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/29_7_2005/images/koteret_hunger1.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/29_7_2005/images/food.jpg]
מרכז החלוקה בדרום תל אביב. זקוקים לסיוע
עמותות הרווחה הרבות שמוקמות בישראל בשנים האחרונות חושפות אמנם את אוזלת ידה של מערכת הרווחה הציבורית במדינה, אולם מעלות את השאלה האם תפקידם של האזרחים הוא לספק תחליף למערכת הקורסת.
העובדה שמערכת שירותי הרווחה של עיריית תל אביב מייצרת תלות במפעלים כמו אלה שהקימה משפחת פורטוביץ', מחדדת את הצורך ההולך וגובר בתרומות כדי לספק את צרכיהם של החלשים בחברה. שלום פורטוביץ' עצמו מודע לפרדוקס, אבל מאמין שאת הוואקום שמייצרת מדיניות הרווחה בישראל בכלל ובתל אביב-יפו בפרט, יש למלא.
"אפילו שהביקוש עלה במאות אחוזים בשנה האחרונה", הוא מסביר, "ולמרות שאנחנו זקוקים נואשות לעוד תרומות, אנחנו משתדלים לא לדחות בקשות של תושבים. אנחנו ממשיכים לקבל פניות דרך לשכת הרווחה, ובמידה שמדובר במקרה חריג שלא סובל דיחוי, אנחנו נותנים מענה נקודתי כי זה מה שמתאפשר לנו כרגע.
"מה שכן, קורה לא פעם שהתפקידים מתחלפים ואנחנו אלה שמגלים את המצוקות בשטח ומדווחים עליהן לשירותי הרווחה. זה המצב במדינה כיום וצריך להתמודד עימו בכלים שיש לרשותנו. אף אחד לא לקח את זה כמקצוע, לבקש אוכל, אבל הרבה פעמים פנו אלינו מעמותות כדי לוודא שאותה משפחה לא מקבלת אוכל פעמיים. העמותות מהוות תחליף למדיניות רווחה לקויה ונדרשות לתאם ביניהן פרטים. אני מסרב לכך, כי ברור לי שמי שנמצא במצוקה מתבייש גם כך ואין צורך לבייש אותו שוב".
את חוסר ההיענות לתרומות מסבירים באגודה בבלבול שאכן נגרם בשל ריבוי עמותות החסד שפועלות למען תושבי תל אביב-יפו. "בגלל הריבוי הזה אנשים ממש לא יודעים למי לתרום קודם", הוא מסכם, "אבל עבורנו ועבור המשפחות שאנחנו מספקים להן תקווה מדובר בצורך קיומי".
האגודה פונה לציבור ומבקשת לפתוח את הלב ואת הכיס, ולהעביר תרומות כספיות או מזון יבש לטובת הילדים הרעבים ביפו ובדרום תל אביב. טל': 03-6827103.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/images/logo-new.gif]
נערך לאחרונה ע"י חתול-רחוב בתאריך 29-07-2005 בשעה 07:23.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
