 |
30-07-2005, 19:36
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 21.03.03
הודעות: 12,004
|
|
|
תודה תודה תודה !!!
ואני אצטט:
בלדה לעוזב קהילה
מה קורה בסופם של הפורשים? חוזרים למחנה, כמובן. לעיתים בצעד זקוף, כמו מכחישים כל מה שקרה, לעיתים בדומיה ובשקט, כשעל כל מלותיו הוירטואליות ארשת של "היי חבר'ה, אתם הרי יודעים שלא התכוונתי ברצינות". פרישה אמיתית מקהילה וירטואלית אינה מלווה בהצהרות, אלא פשוט בהתנתקות. וכל עוד חשוב לנו שידעו שהלכנו, אפשר להיות בטוחים בדבר אחד: עוד נחזור.
הפרטים המדויקים של המקרה הזה פחות רלוונטיים מעצם התרחשותו, שגם היא לא ממש נדירה. משבר פרץ לאחרונה בקהילה מקוונת שאני חבר בה, ובשיאו הודיע אחד מהחברים היותר שנויים במחלוקת על פרישה. המשבר עצמו היה מהסוג שכל מי שחי ולו זמן קצר בקהילה מקוונת, מכיר: ההוא אמר ככה, ההוא נעלב ככה, ולפתע פתאום מתברר שה"חברים הדמיוניים" שחיים במחשב הם לא כל-כך דמיוניים, ושיש להם רגשות, והם נפגעים, ואז הם עושים דברים כמו לפרוש. ובקול רם! שישמעו שהם הולכים! אחרת מה הטעם?
קווים רבים פורסמו כבר ברשת בהתחקות אחר אותן "הודעות פרישה" וירטואליות, המחזירות באחת למציאות ימינו החמים והקשים בארץ את זכר גלות וורשה וקרקוב. אחרים טוענים שיש כאן הדהוד נאה לאמירה המוכרת "תחזיקו אותי". בכל מקרה, אין קהילה וירטואלית המכבדת את עצמה שלא עברה תהליך שבו אחד מחבריה פורש בכל תרועה. למה לעזאזל הם עושים את זה? פוס, אני הולך
טוב, זה ברור. הריגוש שהחברות בקהילה וירטואלית יכולה לעורר הוא עניין שכבר תועד מספיק. וכשיש בני אדם, ויש אינטנסיביות רגשית, קורים דברים. וכשיש התנגשות בין העולם הוירטואלי שנדמה לנו כלא אמיתי לבין המציאות עצמה, הוירטואלי נקרע ונעלם. כי רובו מתרחש לא בתווך בין המחשב שלי למחשב שלך, אלא בתווך שביני לבין המחשב שלי. ואחת הדרכים להתמודד עם המצוקה היא להודיע - כמו שטרחנו להודיע על כל דבר כמעט שהיה רלוונטי לקהילה - "פוס, אני הולך".
הגולשת הוותיקה אינדי-גו בלו טוענת שפרישה מקהילה וירטואלית היא בעצם מימוש של הפנטזיה הוותיקה להיות נוכח בהלוויה שלך עצמך. יש משהו בדבריה
- למעט מקרים קיצוניים במיוחד, אקט של פרישה מקהילה וירטואלית גורם בה לסערה כזו או אחרת, כשתמיד יהיו כאלו שירגישו אשמים ב"הליכתו מאתנו" של אחד החברים, ואחרים שסתם ישמחו פתאום להתעסק במשהו מעניין יותר מנושאה הרשמי של הקהילה, מה שזה לא יהיה לעזאזל. הפורש מרפרש ומה קורה מייד לאחר הפרישה? הפורש, כמובן, לא מפסיק להתעניין בהפרשות שיוסיפו החברים שנותרו בקהילה, ולכן הוא מרפרש ללא הרף. אם זו קהילה בפורמט שאינו פורום (נניח, רשימת דיוור או צ'אט), הרי שהפורש דואג שמישהו ממקורביו יידע אותו מה קורה. כי ברור - פרשת ולא הסערת - כאילו לא פרשת. במקרים מסוימים, יתחבר הפורש במהירות, אולי בשם בדוי, חזרה לאותה קהילה. וכבר אמרנו - פרישה פומבית אינה פרישה, היא רק זעקה לתשומת לב. וכמו סמים או אהבה ראשונה, אומרים שהפרישה הראשונה היא הכי חזקה.
מובן מאליו שהפרישה נכשלת. נדירים עד בלתי קיימים המקרים בהם מישהו הודיע על פרישה ואכן נעלם מייד מהאופק. מי שרוצה באמת לפרוש, פשוט נעלם. אבל הפורש מאד מרוגש, מאד מוטרד, מאד דרמטי, ואחרי הפרישה שלו, הרי לא יעלה על הדעת שהוא יעלם כאילו כלום לא קרה. במיוחד אם הוא הטיח בחברים שעכשיו הוא מתכוון להיעלם, כאילו כלום לא קרה. וכך, רבים הפורשים הנשארים בקרנות הקהילה, שקטים אילמים וחרישיים, מחכים לרגע בו יוכלו אולי שוב להתבטא בלי לפדח את עצמם יותר מדי.
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
) כמו שהייתי עד לא מזמן (ועדיין) לא תמיד מבין ויודע על מה ועל מי מדובר ולכן דעתו לא אמורה להיכלל בחישוב.
מצב כלאיים
