מאז הקמתו, צה"ל אינו נלחם כדי לנצח. במקום שצה"ל יונחה על ידי השאיפה להכריע את האויב כדי לאפשר קיומה של מדינה יהודית נורמלית, קיבלנו צבא עייף ומגושם שמנהל "עימות מוגבל", שלא חותר למטרות, אלא למין סוג של צבא ישע ששואף להיות נחמד וחביב לכולם, וחו"ח לא להרגיז את האויב יותר מדי. בשנים האחרונות צה"ל שמור מכל משמר שלא לפגוע בפלשתינים יתר על המידה, לאור תורתו של י. ביילין ששלום עושים עם אויבים, ולכן צריך לשמור על האויב כדי שיהיה עם מי לעשות שלום.

עכשיו קיבלנו עוד הוכחה שצה"ל אינו מעוניין לנצח: הוא מרחיק מהצבא את אלה שנלחמים ביעילות באויב. כי מטרתו של צה"ל אינה הניצחון, אלא ההתחנחנות בפני האויב, כדי לעשות איתו שלום... צה"ל העלוב ומעורר הרחמים שיחרר את הצלפים שבזכותם נחסכו חיי חייליו, כי הרי מטרת צה"ל היא להקריב את חיי חייליו למען השלום...
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/822/233.html

צה"ל של היום הוא צבא עייף שאינו מסוגל להלחם, שמחכה לקבל בעיטה בתחת - אם זה מהאויב ואם זה מהשמאל הסהרורי.

צה"ל מיום שהסיטו אותו ממטרתו להגן על מדינת ישראל, מה שעשה בהצלחה רבה, להגנה על הכיבוש, הפסיד מעוצמתו.
חייבים להחזיר את צה"ל למסלול הנכון ואז נראה אותו שוב במלוא אונו.