הוא מעודכן בקביעות בבלוג שלי
פרסמתי גם בפורום כתיבה וספרות, אבל אני חושב שזה גם מתאים כאן

פרולוג

- "אדוני, אני לא אעשה זאת שוב. באמת. זאת אומרת, רק ראיתי פרק אחד, וגם לא מההתחלה. אני מתכוון, מה רע ב -"
- ""השיר שלנו"? אתה בושה לאנוש - זאת אומרת, מלאכות. גזר הדין שלך יהיה... הממממ..."
- "בבקשה, אדוני, יהווה! זו הייתה רק מעידה קטנה, אני נשבע שלא - אה, זאת אומרת, לא נשבע... יותר כמו הבטחה ממש ממש אמממ.. חזקה, כן."
- "מוסיף חטא על פשע, הא? עכשיו בנוסף לעבירה העיקרית שלך רשמתי גם נשיאת שמי לשווא וזה שלא קראתי לי בשם שביקשתי".
- "אריק? לא חשבתי שאתה רציני בעניין. זאת אומרת, אתה! הוד רוממותך הכל-יכול. ספקטרום שמות מלא לא יכול להכיל את הוויתך בשלמותה, שם אנושי לא מסוגל לגרד את קרסולו של החוטם של האפשרות לחשוב על לתאר אותך, ובכל זאת בחרת ב-"
- "אריק, כן. יש לך בעיה עם זה?"
- "לא אדוני. יהווה. אממ... אריק, כן. זאת אומרת, לא. לא משנה. תן לי את העונש שלי מהר או שאני אביא על עצמי חורבן עצמי חסר כל עוררין. השמדה חסרת רחמים הגובלת בטרור מכוון. רקבון מסריח שיכלה את נשמתי באלפי דר-"
- "סתום כבר. כרגע סיימתי שעתיים של הקשבה ליצירה החדשה של מקהלת המלאכים. הם שוב חושבים שהם עלו על מאסטר פיס שמיימי, אבל אחרי נצח של ניסיונות, הכל כבר נשמע לי אותו דבר. גזר הדין שלך, אם נחזור לעניינו, הוא צפייה בכל הפרקים של "ימי חיינו"".
- "לא! בבקשה לא, אדוני! אני מתחנן, אעשה הכל! כל דבר שתבקש!"
- "לא סיימתי איתך. אחרי שתסיים לראות את כל הפרקים של "ימי חיינו" תיאלץ... לראות שוב את כל הפרקים של "ימי חיינו". תחזור כשתסיים. קחו אותו מכאן, בחורים..."

- "בוקר טוב, אדוני!"
- "כמה פעמים צריך להגיד?! אריק, אריק!! קוראים לי אריק!"
- "כן, זה אריק הפעם, הא? אוקיי, אריק... רצית לראות אותי?"
- "כן, פרומו. דרך אגב תרשה לי שוב להתנצל על השם הטיפשי שלך. בדיוק רבתי עם אשתי כשבחרתי אותו וניסיתי לראות חברים אבל כל הזמן היו פרסומות בערוץ 2, ובינינו, אני לא מהמשפשפים..."
- "אמממ, אריק? לנקודה?"
- " כן, כן. פרומו, תמיד שירת אותי כהלכה, ואני ראיתי אותך מסתכל על הבחורה ההיא משירות לקוחות... אל תסמיק, זו לא סיבה להתבייש. לעזאזל, אני לא יכול לחכות שאשתי תצא לקניות כדי שאני אוכל להיכנס לדיבור שוטף עם המזכירה שלי, אם אתה מבין למה אני מתכוון... זאת אומרת, ראית את המזכירה שלי? מה שהייתי עושה לה. סיפרתי לך את הפעם שהיינו במעלית ותקעתי אותה?"
- "תקעת אותה??"
- "את המעלית, את המעלית! שיחקנו שם שבץ-נא במשך שעתיים עד שהצילו אותנו... בוא נגיד שהיא משתמשת ממש טוב ב צדי"קים שלה, אה, מבין מה אני אומר?"
- "לא ממש. אולי תגיע לנקודה כבר?"
- "כן, כמובן. פרומו, שירת אותי כהלכה במשך בלה בלה בלה בלה אבל נגמרה החגיגה. נמאסת עליי והחלטתי לפעול בהתאם!"
- "לא שוב "ימי חיינו", אדוני! אני כבר מצליח לקשר שמות לפרצופים, אתה לא יכול לעשות לי את זה שוב, באמת!"
- " אל תדאג, אני לא אעשה לך את זה, סבלת מספיק אופרות סבון. אני הולך לעשות לך משהו הרבה הרבה הרבה יותר גרוע! משהו כל כך גרוע שיביא עליך חורבן עצמי חסר כל עוררין. השמדה חסרת רחמים הגובלת בטרור מכוון. רקבון מסריח שיכלה את נשמתך באלפי דרכים ו..."
- "ו.. מה?"
- "לא יודע, כאן השתקתי את הבחור הקודם. אני לא משהו באילתורים."
- "אוה, אז אולי תסלח לי וזהו? לא שאני יודע מה עשיתי רע אבל בכל זאת?"
- "לא עשית שום דבר רע. אישתי עוד כועסת עלי מהקטע עם המזכירה אז אני מנסה להישאר כאן בעבודה כמה שיותר כדי להמנע ממנה, ולא היו הרבה מלאכים סוררים לאחרונה ומשעמם אותי לעקם את סיכות השולחן שלי לצורות של חיות קטנות. גזר הדין הממש ממש ממש... רע, שלך הוא 5 שנים, לא, בעצם, 10 שנים על כדוה"א! מוהאהאהאהא!!"
- "זה לא נשמע כל כך נורא..."
- "חכה ותראה, בחור, חכה ותראה!"


פרק 1

הייתה זו שעת צהריים מאוחרת. למעשה אפשר לומר שזו גם הייתה שעת ערב מוקדמת. זו הייתה אחת מהשעות האלו שלא ניתן לתאר אותן באמצעות הגדרה אחת ושהיוו תירוץ לפקידות ומזכירות ברחבי החצי המערבי של כדוה"א שנידונו לעבודה שחרגה מהמוסכמות ונגמרה בכשמונה בערב או מאוחר יותר, לצאת להפסקת קפה. הפקידה המסוימת הזו, חגית פינקלשטיין - פקידת כח אדם, הייתה עסוקה בפילוס דרכה להפסקת הקפה המיוחלת שלה, רק שגבר מוזר שלבש חליפת כנפיים מטופשת עמד בדרכה. הוא היה נחוש בדעתו לקבל עבודה מיידית, ללא שום הכשרה או המלצות. נראה שהתפקיד שנפשו חשקה בו היה עוזר מנהל מחלקת שירות לקוחות באגף התמיכה הטכנית של חברת טלפונים, וחגית התקשתה להסביר לו שאין ביקוש לתפקיד.
- " - אדוני, מר... לא קלטתי את השם?", "פרומו" אמר האיש וקרץ.
- "פרומו? איזה מין שם זה פר - טוב, לא משנה. תבין, התפקיד פשוט לא פנוי. אף חברת טלפון לא הציעה את התפקיד, וגם אם היו מציעים, אין לך את ההכשרה הנדרשת. למעשה, נראה שאין לך הכשרה לשום דבר יותר מסובך מקשירת שרוכים. מה כל כך חשוב בתפקיד הזה?"
- "חשבתי שאם אני כבר על כדור הארץ, החזרת האיזון בין הטוב לרע לא יזיק, ומכיוון שמחלקות שירות לקוחות באגפי התמיכה הטכנית של חברות טלפונים הן מקור כל הרע, אוכל לאזן את הקרב לטובתנו אם אסתנן לשם ואחבל בפעולות הזדוניות של מני". חגית בהתה בחוסר אונים בפרומו, אם זה השם האמיתי שלו, בעודו מחייך חיוך רחב מספיק כדי לקרוא למאבטחים ולהתלונן על הטרדה מינית. למרות זאת, משהו בו לא נתן לה לעשות את זה. אחרתי כדקה בה היא לא הפסיקה לבהות ולמצמץ, ופרומו לא הפסיק לחייך את החיוך שבקרוב עלול לפצוע אצלו כמה שרירים, או לפחות להשאיר סימני מתיחה, חגית החליטה שהיא חייבת להגיד משהו.
- "ומה הקטע עם הכנפיים האלה בכלל? אתה עובד בקרקס או משהו? אה, נכון, באת לחפש עבודה... אז מה הקטע שלך בכלל?!"
- "זה לא ברור? אני מלאך!" אמר וחייך שוב את החיוך שלו.
חגית החליטה שהיא לא צריכה את זה כרגע, והיא כנראה צדקה. היא הייתה גרושה, עם 2 ילדים, וחברותיה לעבודה קראו לה 'ריטה' כל הזמן. אף אחד לא ידע בדיוק למה. למעשה הסיבה שקראו לה 'ריטה' היא כיוו שבדיוק בזמן שבו היא נולדה, בת דודתו של אביה החורג מדרגה שנייה צפתה בתוכנית טלוויזיה ישנה שבה יש גיבור שמנסה למצוא לעצמו עבודה, להציל את נישואיו ולבסוף לגאול את עצמו ברמה מטאפורית ולהצליח בחיים ושם אחותו היה ריטה. זוהי פיסת מידע מיותרת לחלוטין אך מסקרנת למדי הגורמת לחלק מהאנשים לתהות על טיב היקום. האנשים האלו הם מסוג האנשים שלא תרצו לפגוש בסמטה חשוכה או בכל מקום אחר, למען האמת.
- "חגית, את בסדר? לא זזת כבר שתי דקות וחמישים ושתים שניות."
- "אני בסדר, פשוט... טוב, לא משנה..."
- "מה?"
- "פרומו, אתה בחור נפלא. אני יכולה לראות שתוכל להשיג עבודה במהירות. עכשיו אם תסלח לי, יש כוס קפה במטבח שהשם שלי כתוב עליה באותיות גדולות ואני לא מתכוונת לאכזב אותה. להתראות!".
חגית הסתובבה והלכה, מקווה שבחיים לא תצטרך להתמודד יותר עם טיפוסים כמוהו. למעשה, היא תפגוש עוד אחד מוזר כמותו והיא תתחתן איתו. הם יחיו באושר ועושר עד שהוא יתחיל להשתכר בדרך חזרה הביתה מהעבודה ולבסוף יתחיל להכות אותה. היא תתבע אותה ותזכה בכל רכושו, תקים משרד לניהול כח אדם, תפשוט את הרגל ותהפך לעוזרת מנהל מחלקת שירות לקוחות באגף התמיכה הטכנית של חברת טלפונים אנונימית.

פרומו, שראה שהוא כבר לא רצוי במשרד כח האדם - בעיקר בגלל המאבטח שזרק אותו החוצה, החליט לחפש עבודה במקום אחר.

פרק 2

לאחר חישוב קל אך משמעותי, שכלל את מחיר האגרה בכביש המהיר בלוס אנג'לס, נעל של צרפתי וסוכריות המנטה שמחלקים ביציאה של מסעדה ממש טובה שהיה בה פעם, פרומו הגיע למסקנה שהעבודה המושלמת בשבילו היא שליח פיצה. פרומו נכנס לפיצריה הראשונה שמצא וכניסתו זכתה בהפניית ראשם של כל הנוכחים - מה שהיה הרבה יותר מרשים אלמלא הנוכחים היו מוכרת פיצה שעמדה בדלפק ואיש זקן ומוזר שיש בפינה ומלמל לעצמו. לאיש הזקן הזה אין שום השפעה על הסיפור שלנו, אך תוכלו להתנחם בעובדה שהוא יחיה חיים ארוכים ומאושרים, ושהמוכרת הייתה ממש כוסית.
- "אני בא לשלום!" אמר פרומו ופרש את יד ימינו למעלה בברכת כוהנים. לאחר מחקר מעמיק על התרבות האנושית, בפרט על ערוצי הטלוויזיה, פרומו הגיע למסקנה שזוהי הברכה הנאותה ביותר.
- "אתה רוצה להזמין משהו?" שאלה המוכרת ה... נאה בהחלט.
- "אני מחפש עבודה, אתם צריכים עובדים?"
- "כן בדיוק רצי -"
- "כי אני חושב שאתם צריכים עובדים!" התפרץ פרומו, "הרי יש לכם שלט שבו כתוב בבירור שאתם מחפשים עובדים ולמה שיהיה לכם שלט שכתוב בו בבירור שאתם מחפשים עובדים אם אתם לא מחפשים עובדים?"
- "שום סיבה, אז את - ", "זאת אומרת, אם אתם לא מחפשים עובדים אתם יכולים לא לתלות שלט שבו כתוב בבירור שאתם מחפשים עובדים או לחילופין לתלות שלט שבו כתוב בבירור שאתם לא מחפשים עובדים!"
- "נכון, אבל אנחנו כן מחפשים עובדים אז למ -"
- "כמובן שהאפשרות הראשונה שציינתי היא עדיפה כי לא לתלות שלט זול, יעיל ומהיר יותר מאשר לתלות שלט, שיוביל לאותן תוצאות שיתקבלו אם יהיה שלט. אפשר לומר שהשלט לא באמת חשוב. אתם יכולים לתלות או לא לתלות את השלט, ובכל זאת אנשים לא יבקשו אצלכם עבודה. בעצם, אם לא תתלו שלט, יכול להיות שאנשים יהיו בספק האם אתם מחפשים עובדים או לא ולכן ישאלו האם אתם מחפשים עובדים. כמובן שזה לא צריך להפריע לכם כי אתם מכניסים כך יותר אנשים לפיצריה שיכולים לקנות פיצה. כך שבעצם, הדרך להגברת הפופלריות של הפיצריה שלכם היא... לא לעשות כלום!"
- "נפלא!", אמרה המוכרת בציניות טהורה, "אני אתחיל לעבוד על זה בדיוק אחרי שנסיים את ראיון העבודה שלך. עבדת כבר כשליח בעבר?"
- "פעם הלכתי להביא לאריק את הבגדים שלו מניקוי יבש, זה נחשב?"
- "מי זה אריק?"
- "אלוהים.", אמר וחייך את החיוך שלו שוב.
- "אוווקיי, ומה הקטע עם הכנפיים?"
- "אני מלאך.", אמר, בלי להפסיק לחייך.
- "ואיך קוראים לך?"
- "פרומו".
- "אוה, מצוין. אתה עומד כמעט בכל הדרישות של שליח פיצה - ההגיון שלך מעוות ויש לך חיוך שיגרום לאנשים לתת לך טיפ, כדי שתלך כבר. השאלה האחרונה היא האם יש לך אמצעי תחבורה - אופנוע?"
- "יש לי את הכנפיים שלי, אני יכול להאיץ למהירות של 120 קמ"ש בשלוש שניות".
- "שמע, אין לי זמן להתעסק עם מוזרים. אתה חושב שתוכל למסור פיצה מכאן לקצה של העיר תוך פחות מחצי שעה?"
- "בטוח."
- "מצוין.", אמרה, קיבלה אריזת פיצה מאדם שהיה עד עכשיו בחדר אחורי של הפיצריה ומסרה אותה לפרומו, "אז כדאי שזה יגיע לרח' השושנים 3 עד אחת עשרה ורבע, בהצלחה".

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.