12-08-2005, 16:03
|
|
חסום
|
|
חבר מתאריך: 12.02.03
הודעות: 1,393
|
|
|
אפשר לומר שדברים מטורפים לא עשיתי שם...
אבל הדבר היחיד שאני לא ישכח בחיים שלי בכל הטיול הזה,זאת הטיסה הלוך.
זה היה סיוט חיי!!!
בטיסה הלוך יצאתי מישראל לגרמניה בטיסה של 5 שעות ובטיסה הזאת ממש לא הרגשתי טוב כי יצאתי מהארץ טיפה חולה,הגעתי לשדה התעופה בגרמניה ונשכבתי שם על אחד הכסאות ונרדמתי עד הטיסה כשקמתי כאב לי ממש ממש ממש הראש וכבר הייתי מצוננת,עליתי למטוס ומרוב כאבי ראש והחלץ באוזנייים שנשאר עוד מהטיסה הראשונה ממש השפיעו עלי וביקשתי כדור נגד כאבי ראש-הם הביאו לי שניים והתחלתי כזה לבכות ונהייתי אדומה.ואז הטייס בא אלי ומסתכל עלי כזה ומתחיל לשאול אותי שאלות אם עישנתי סמיים אם אני רוצה לישאר בשדה תעופה ולעלות לטיסה הבאה.
אמרתי לו שאני לא מוכנה כי יש לי עוד טיסה מוושינטון לסן דיאגו ואני לא יכולה לפספס את המעבר בין הטיסות.
בקיצור הלכתי לשבת במקום שלי והשמיכה הייתה מלאת אבק שאני אלרגית לאבק וזהו ב-8 שעות האלה מגרמניה לוושינטון נפל כוחי אפשר לומר.
גם כאב לי הראש גם הייתי מצוננת גם האבק וגם הלחץ באוזניים שאני לוקחת כדורים כדי לשחרר את החלץ וזה לא עזר.
בקיצור הגעתי לוושינטון בארצות הברית והגעתי לכנסיה של הטיסה הבאה שלי ובנתיים אני מנסה להתקשר לאמא שלי ומנסה לאסוף כוחות כדי להגיע לשער הבא של הטיסה,בקיצור גם הטלפון שלי לא קלט בארצות הברית בכלל הסתבכתי.
הגעתי לשאר נשכבתי על הריצפה והתחלתי לבכות -הם ראו שהעיניים שלי אדומות שישי לי חום שאני לא מצליחה לנשום כלום לא חייה הם קראו למד"א ובנתיים אני מבקשת מהם שיתקשרו לאמא שלי והם מנסים מנסים לא מצליחים ואני נכנסתי לסרטים -אמא שלי לא עונה לי ובידיוק אנשי המד"א אמרו לי שפספסתי את הטיסה שלי אני חולה אני צוננת העיניים שלי אדומות והחלץ באוזניים.
עכשיו לא היה לי מושג לאן אני הולכת בסן-דיאגו לא ידעתי את הטלפון של הדודה שלי ולא ידעתי איפה היא גרה ואמא שלי לא עונה לי ואני חולה וזהו אני תקועה בוושינטון ככה שהדבר ביחיד שאני צריכה לעשות זה לחפש מישהו מישארל שייתן לי שיחה לארץ המד"א לא נתנו לי לקום קראו לשוטר((עכשיו השוטרים בארצות הברית גדולים כמו לא יודעת מה וגם מפחידים בטירוף ))הוא בא שאל אותי שאלות ואמר לי שהוא נותן לי עכשיו שני כרטיסים ללוס אנגלס ומשם לסן דיאגו ולא הסכמתי אז הוא תפס אותי לקח אותי לבית החולים בכח וכל הדרך אני בוכה ומבקשת ממנו שיתקשר לאמא שלי וכלום הוא רק צוחק עלי הבן זונה בקיצור הגעתי לבית חולים נתנו לי זריקת הרגעה בלי הסכמתי שזה ההיה אחד הדברים המפחידים בחיים שלי ומשם כבר הכל הסתדר הם תפסו את אמא שלי ולקחו אותי למלון ועליתי על הטיסה הראשון שהייתה לסן-דיאגו
מצטערת עם זה ארוך מידי ואני עוד מעט יעלה את התמונותה יפות שלמרות שלא צילמתי נופים אבל בכל מקרה אני יעלה מה שיש |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
