מתוך וואלה - חדשות:

יום שני, 22 באוגוסט 2005, 12:05 מאת: נתנאל גלרנטר

נתנאל גלרנטר, "נער גגות" לפני גיוס, חושב שההקרבה והנחישות שהוא וחבריו הפגינו בגוש קטיף הם בדיוק הערכים הדרושים לצה"ל

שאול מופז ודן חלוץ, האנשים המופקדים על הכח העצום שהרס לאלפי משפחות את החיים, יצאו והכריזו ש"נוער הגגות" לא יגויס לצה"ל. הכרזה אומללה שללא ספק משרתת רק את מי שהיה שם וראה את הפנים המכוערות של צה"ל.

שבוע שלם שהיתי בגוש קטיף. שבוע שלם של מראות קשים, שבוע שלם שבו היינו צמודים לחיילים, שבוע שבו ראינו מקרוב מה הצבא עשה להם כדי שיוכלו לעמוד במשימה שהוטלה עליהם.

אפשר להבין את אלפי הבחורים (שבתוכם אני) שאיבדו את המוטיבציה לשרת בצה"ל. בטלוויזיה הראו חיילים בוכים, אנחנו ראינו גם חיילים צוחקים. בטלוויזיה הראו פינוי ללא התנגדות ואלימות, אנחנו ראינו גם פינוי בו השוטרים הזכירו שוטרים מתקופות אחרות. אנחנו ראינו ילדה קטנה שעומדת מול 25 קצינים ושופכת בפניהם את ליבה, ואז מגיע מפקד ופוקד על החיילים: "אל תסתכלו לה בעיניים, כולם להסתכל עלי!" או "דברו אחד עם השני". אנחנו ראינו חיילים שנכנסים לבית של משפחה וחותמים חורבן של 30 שנות עמל. ראינו איך אבא שמפרנס את משפחתו בכבוד הופך להומלס מובטל שבר כלי לעיני ילדיו. אנחנו ראינו בכי ודמעות, כשתשעים ותשעה אחוז מהבכי לא שייך לחיילים. אנחנו לא האמנו למה שראינו. אנחנו בכינו.

אני לא רוצה שיאטמו לי את הלב. אני לא רוצה להיות מסוגל לבצע מעשים נוראיים כאלו. אני לא רוצה להיות מסוגל להמשיך הלאה אחרי פשע כזה. אני רוצה להיות אנושי, וצה"ל פגע באנושיות של החיילים ע"י שטיפות מח וכו'. עובדה שהם ביצעו משימה לא אנושית. אני שואל את עצמי כל יום: אם לא הייתי דוחה גיוס, הייתי מסוגל לבצע את הפשע הזה לאחר שטיפות מח מאסיביות? האם אני מסוגל ללבוש את המדים שהזכירו לאנשים רבים מדים אחרים?

"נוער הגגות" הושמץ רבות. אסור לשכוח שרק מעטים מתוך אלפי בני הנוער שהיו בגוש איבדו שליטה ושפכו חומרי ניקוי על חיילים. אם מעמידים מולי את חיילי צה"ל ואת נוער הגגות – הערכתי הולכת לנוער. מה קיבלו אותם בני נוער? מה הם הרוויחו? מישהו הוקיר אותם? מישהו נתן להם משהו? הכריחו אותם להיות שם?

כל השב"חים שזכיתי להיות ביניהם, הקריבו שבועות מחייהם למען אידיאולוגיה. הם עזרו ותמכו במשפחות המפונות. הם פירקו חממות ועזרו באריזה למי שביקש. הם ארגנו קייטנות לילדים ועזרו במלאכות הבית. ובניגוד למחלקי הסרטים הכחולים – הם עשו הכל בהתנדבות, בהקרבה ותוך כדי סיכון עתידם (רבים מהם סוחבים תיק פלילי). הנוער ששאול מופז ויתר עליו הוא הנוער האיכותי ביותר בארץ.

אני יודע שבתגובות אנשים יכתבו: "צה"ל לא רוצה ולא צריך אותך", ולכן, אני אענה כבר עכשיו. צה"ל צריך אותנו, כי אצלנו כולם התגייסו לצה"ל. כמעט 100 אחוזים. אנחנו הולכים למכינות קדם צבאיות כדי להיות הלוחמים הטובים ביותר ואנחנו באמת כאלה. אנחנו הולכים למסלולי התנדבות שמצריכים חתימה על הארכת תקופת השירות. ויש לנו אידיאולוגיה. בניגוד לרבים במגזר החילוני - אצלנו הולכים לקב"ן רק בשביל שיעלה פרופיל ויעזור להתקבל ליחידות מובחרות יותר.



שאול מופז טעה בגדול. ההקרבה של "נוער הגגות" שהיה מוכן אפילו לשבת בכלא למען אחיו שבגוש קטיף – היא ההקרבה עליה צריך לחנך כל לוחם בצה"ל. "נוער הגגות" הוא הנוער שלא יהסס לסכן את עצמו כדי להציל ולעזור לחבר שכשל בדרך. "נוער הגגות" הוא נוער שייתן את כולו למען המדינה והצבא, וזה מה שהוא עשה גם בגוש קטיף.

לשאול מופז ששלח לוחמי שייטת כדי לפנות אזרחים מ"שירת הים", חשוב מאוד הכיסא שלו (הוא לא חבר כנסת). במקום להעמיק את השסע שנוצר בעזרתו האדיבה, עליו לנסות ולקרב את את האנשים שיגנו עליו בעוד כמה שנים, למרות שכרגע נראה שהם לא רוצים ללבוש את המדים שהרסו להם את החיים.

-----------------------------
S e g m a n y

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

אולי כדאי לחסום את וואלה:

-----------------------------
S e g m a n y

-----------------------------
S e g m a n y

השבורות, מה למה כולם קפצו!!!"
נו באמת, אז עם וואלה מתנהגים בעליבות (אופיינית) זו לא סיבה להצטרף.....
לדעתי לפחות
הכתבה היא ראוייה, האיש התנגד לאלימות שהופעלה ע"י המתנגדים, ודיבר על נוער איכותי
כתבה ראוייה
כותרת עלובה/מעליבה/משמיצה, אם אפשר ללכלך אז וואלה מלכלכים-מה איכפת להם....

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

אם לפני השרות הצבאי שלי הייתי יודעת שזה מה שהצבא יעשה אני אישית לא הייתי מתגייסת בחיים
לא רוצה לשרת מדינה שעושה דברים כאלו.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

בלי להתייחס לשאר הטענות שלו, בדבר אחד הוא צודק:

אני לא רוצה שיאטמו לי את הלב. אני לא רוצה להיות מסוגל לבצע מעשים
נוראיים כאלו. אני לא רוצה להיות מסוגל להמשיך הלאה אחרי פשע כזה.
אני רוצה להיות אנושי, וצה"ל פגע באנושיות של החיילים ע"י שטיפות מח
וכו'. עובדה שהם ביצעו משימה לא אנושית.

מי שנשאר אחרי הגירוש כמו לפני הגירוש, מי שלא בוכה, מי שבשבילו מדובר
ב"עסקים כרגיל" אינו אנושי, אינו יהודי, ואני מצטרף לכותב - איני רוצה להידמות לו.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”