28-08-2005, 02:36
|
|
|
חבר מתאריך: 08.09.04
הודעות: 178
|
|
באו נעשה קצת סדר
לפחות אני אנסה...
1. סאלטות וקפיצות: אישית מהידע שלי ומהבנה הפיזיקלית הבסיסית ביותר שלי לא מוממלץ. למה? (כי אנחנו כאן בשבילך...) גם פה נחלק לכמה חלקים:
א. יעילות ואפקטיביות - כאשר אתה בועט או נותן מכה יש שימוש בשרירים החל מקצה הרגל או היד ועד הרצפה, מערך כוחות שנותן תגובה סופית של מכה. המותן מסבובת וזורקת את הרגל קדימה (או יד) ומצד שני דוחפת את הרגל השניה אחורה שדוחפת את הרצפה למטה, ומחוק הפעולה והתגובה של ניוטון הריצפה מחזירה לרגל את הכוח שהיא דחפה את הרצפה ובכך מחזקת בסופו של דבר את הבעיטה (או האגרוף). כאשר אתה קופץ, אין לך קשר עם הרצפה - כלומר אין מקור כח מחזיר - מה שיש לך מהניתור הראשוני זה מה שיהיה במכה הסופית. אתה ממיר את האנרגיה שלך באנרגיה פוטנציאלית (גובה) ובאנרגיה קינטית (תנועה) ובכך אתה נוחת עם אותה עוצמה שיש לך מהניתור. בזמן הקפיצה היריב יכול לזוז ובאויר אין אפשרות לכוון את עצמך, על הקרקע תמיד אפשר.
ב. בריאות - לתת מכה אפקטיבית בניתור מצריך אימונים רבים וניתורים רבים, דבר שגורם לעומס ומכות חוזרות ונשנות על הפרקים שלנו שגם ככה סובלים מהאומנות לחימה (ברכיים, קרסוליים, גב, חגורת המותניים, כתפיים, ואפילו מרפקים). אז לשיקולך...
2. חיבור העקב לרצפה חשוב בכל תנועה, אם אתה מנתק עקב מהרצפה חייבת להיות לכך סיבה ואתה צריך לעשות את זה במכוון. כלומר, לא יכול להיות שתעשה עבודת בסיס ובטעות יתנתק העקב מהריצפה. אם אתה מנסה לתת אגרוף עמוק עם יד ורגל נגדיים (גיראקו צוקי בקרטה) ואתה מנסה להשיג טווח אז להרים עקב זה לגיטימי - כמובן שניתוק העקב צריך להיות בתזמון נכון עם הגוף אחרת למכה יש עוצמה של יד ולא של כל הגוף עם הרצפה... בעיקרון בעיטה צידית (יוקו גרי ביפנית) כף הרגל כולה מחוברת לריצפה בעבודת בסיס.
3. מה זה אגרופי קרטה טיפשיים? אני לא שמעתי על זה אף פעם? אגרופים בצורה שאף פעם אני לא אשתמש בהם? אז למה לומדים את האגרופי קרטה הטיפשיים האלה? כשאתה מתחיל להתאמן קרטה אתה לומד מסלול של אגרוף מהמותן ועד המטרה, כאשר היד מתחלפת היד השניה נמשכת אחורה ונותנת לה עוצמה, מעין מנגנון קפיץ. יותר מזה כשמתקדמים עוד יותר בקרטה האגרופי קרטה הטיפשיים האלו נהיים עוד יותר ויותר עקרונים, משיכת היד הנגדית למותן היא חשובה מאוד האימונים מתקדמים בקרטה. נכון שבעמידה קרבית בקרטה שתי הידיים לפנים, לכיוון היריב אבל במתן האגרוף היד השניה נעה אחורה ונותנת לה עוצמה - זה האגרופי קרטה הטיפשיים האלו! לא ממש טיפשי כאשר אתה חוטף אגרוף בסיסי כזה בעוצמה של 2 טון לס"מ מרובע (מאסטר אוקזאקי מול חומת מפגע בליסטית - של אקדחים - בניסוי רפואי על הקרטה).
4. גוף האדם - שהתגלגל מהאדם הקדמון היה רגיל לפעילות גופנים רבה, הוא היה רגיל לפרצי אדרנלין (פתאום רודפים אחרי טרף, פתאום בורחים מטורף, פתאום שבט אחר מגיע וכו') והוא גם היה רגיל לפציעות קלות וחבלות קלות כגון שריטות סימנים כחולים בידים או ברגליים לפעמים גם בחזה או בגב - לא פציעות מורטאליות - בקטנה. כל זה חיזק את האדם הקדמון, ייצב ועיצב אותו. היום כבני אדם מודרניים חסר לנו את כל הדברים האלו ולכן אומנויות הלחימה באות להשלים את החוסרים הללו. אבל אומנויות הלחימה הן יכולות להיות מאוד לא בריאות מכמה סיבות:
א. אם עוסקים בהן הרבה זמן בצורה לא נכונה, אם לא מבקרים את הגוף, אם לא בוחנים איזה כאב כואב לנו (שריר או מפרק) ופשוט אומרים לעצמינו - כואב אז מתגברים!
ב. מבנה הברכיים היפניות וא שונה ממבנה הברך המערבית, לכן אומנויות הלחימה המזרחיות מתאימות יותר לסינים וליפנים וקצת פחות לנו - לכן צריך לבחון את הענין ולראות איך עושים התאמות אישי איש לגופו!
5. בעיטה לאשכים - נחמד אבל לא תמיד יעיל! הוכח רפואית ואם זה לא מספיק לך הוכח גם בתחרות שהיתה לנו פעם. הטפתי בעיטה לאשכים (לא בכוונה - הוא כיוון לבטן ואני עשית גלישה קדימה בלי לחסום), הבעיטה היתה בעיטה אדירה! שתי הרגליים שלי היו באוויר. אני לא ממש זוכר מה הלך שם אבל שני מבוגרים היו צריכים לתפוס אותי ולהשתלט עלי (הייתי בן 11 או 12). אמנם אחר כך הייתי חצי מאולף במשך רבע שעה או משהו כזה ברגע שירדתי מהזירה. ברגע פגיעת הבעיטה באשכים קורה מצב שהוא מנגנון הגנה של הגוף והוא "אדרנלין רש" - פרץ היסטרי של אדרנלין מכל בלוטה אפשרית בגוף - אתה נהיה פצצת אנרגיה - חזק פי כמה ממה שהיית קודם. אחרי שהמתח יורד הגוף מתמוטט מאפיסת כוחות. סביר להניח שעד אז הבועט באשכים כבר לא יהיה בסיביבה בשביל להבין שהיריב שלו מתמוטט. לכן יש כל כך הרבה נקודות תורפה בגוף, האשכים לז מקום ממש רע - סיכון גדול מדי.
עד כאן, אני מ קווה שעשיתי קצת סדר
שבוע טוב
צור
|