24-08-2005, 22:48
|
|
|
|
חבר מתאריך: 30.11.04
הודעות: 850
|
|
שנות השמונים היו תקופה מחורבנת להיות בה מבוגר אבל תקופה נהדרת לגדול בה. פעם, MTV היה הערוץ הכי טוב בטלויזיה. על כל שיר פופ היו 2 שירי רוק. ואז היה רוק טוב.
אני הייתי ילד גראנג' (אהבתי את נירוואנה כשקורט קוביין עוד היה בחיים) אבל גם מטאל ופאנק עשו לי טוב.ובמובן הזה תחילת התשעים הייתה תקופה מופלאה. הסיאטל גראנג' - נירוואנה, פרל ג'ם, סאונדגרדן, אליס אין צ'יינז (וסטון טמפל פיילוטס עם קצת גראנג' מכיוון קליפורניה)... רד הוט צ'ילי פפרז יצאו עם bloodsugarsexmagik. מטאליקה עדיין היו בסדר... Beck התחיל לפרוח. blur הופיעו בסביבה. כנ"ל radiohead.
טוב, מספיק. אני אעצור פה לפני שהנוסטלגיה תדכא אותי. אנחנו חיים בתקופה ממוסחרת, צינית, מנוכרת ומגעילה.
_____________________________________
"על כל שיאי ההרים/ שלווה./ בכל ראשי אמירים/ לא תחוש בעלווה/
הבל רוח; / ביער ציפורים בדממה./ עוד מעט תבוא השעה/ גם אתה תנוח".
יוהן וולפגנג וון גתה - 28.06.1876
|