על פי המחקר, הילדים הסובלים ממחסור בברזל מהווים כמעט 40 אחוז מילדי תל אביב, פי שניים מאירופה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/2_9_2005/images/r1.gif]
כ- 18 אלף מילדי העיר ילקו בעתיד באנמיה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/2_9_2005/images/r1.gif]
הסיבה: בגנים העירוניים לא אוכלים בשר אלא תחליפי סויה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/2_9_2005/images/r1.gif]
ומשרד הבריאות ממליץ על תוספי ברזל רק עד גיל שנה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/2_9_2005/images/r1.gif]
הנזקים האפשריים: עצירה בהתפתחות, חוסר ריכוז ואף הפסקת נשימה בפעוטות לאחר בכי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/2_9_2005/images/r1.gif]
עורכי המחקר: "מדובר בבעיה לאומית. ילד עם מחסור בברזל יסבול מכשל בהתפתחות המוטורית, יתקשה בלימודים ויפגר אחרי חבריו"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/2_9_2005/images/r1.gif]
פרסום ראשון


מאת: רוי רגב

כ-90 אלף ילדים בתל אביב סובלים ממחסור חמור בברזל. כ-20 אחוז מתוכם, כ-18 אלף ילדים, יפתחו אנמיה (חוסר המוגלובין בדם) בשלב מאוחר יותר בחייהם. כך עולה מסדרת מחקרים וממדגם מייצג שנערכו בשנים האחרונות על ידי שירותי בריאות כללית.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/2_9_2005/images/iron.jpg]


"ההורים לא מודעים לחשיבות באכילת בשר, והם לא מודעים לכך שבגנים העירוניים כלל לא מוגש בשר". צילום אילוסטרציה: רונן מחלב

"היעדר ברזל עלול לגרום לשורת בעיות חמורות, בעלות השלכות עתידיות בלתי הפיכות על המשך חייהם של הילדים", אומר השבוע ד"ר אמזל. "מעבר להתפתחות של אנמיה, המחקרים הראו שמחסור בברזל גורם גם לחוסר ריכוז, לעצירה בהתפתחות ולעיתים אף להפסקת נשימה בתינוקות לאחר בכי. הנזק הוא רב תחומי, בעיקר בשנתיים הראשונות לחיים, אבל במצבים קיצוניים גם בגיל ההתבגרות".

שלוש הסיבות לתופעה החמורה הינן מפתיעות במיוחד: הפסקת מתן תוסף ברזל על ידי משרד הבריאות מרגע שהפעוט מגיע לגיל שנה; אי מתן מנות בשר בגני הילדים העירוניים (בעיקר מטעמי כשרות); וחוסר ידע בסיסי של ההורים, שמאמינים כנראה שהצמחונות בריאה יותר לילדים.

חוסר מודעות להרגלי תזונה
למרות הטענות על חוסר ידע של ההורים, את עיקר טענותיו מפנה ד"ר אמזל אל הגנים העירוניים, בהם לא ניתן לילדים בשר. "הבעיה היא בתפיסה של משרד החינוך ומשרד הבריאות, שמשום מה סומכים על כך שהילדים יקבלו את המנה הבשרית בארוחת הערב", טוען ד"ר אלי לקס ממרפאת הילדים של הכללית ברמת אביב ג'. "חוסר המודעות שלהם להרגלי התזונה בבתים מביא לכך שילדים לעיתים לא אוכלים בשר בכלל במשך שבוע שלם. הם מעדיפים לתת לילדים שניצל סויה או תזונה טבעונית המכילה ברזל, אבל הם לא מבינים שהברזל נקלט הכי טוב בגוף דרך הבשר".
המטרה המוצהרת של ד"ר אמזל ופרופ' בילין היא לעורר את משרד הבריאות מתרדמתו, ולהדגיש את הצורך בהמשך מתן תוסף ברזל גם לאחר גיל שנה, לפחות עד גיל שנתיים. את הנתון לפיו קרוב ל-40 אחוז מילדי תל אביב סובלים מחוסר חמור בברזל הם מגדירים כלא פחות מ"בעיה לאומית".
"לפי המחקר האחרון, שהתחלנו בסוף 2004 ואנו מתעתדים לפרסם את מסקנותיו בחודש הבא, כבר עכשיו מסתמן כי יש להמשיך לתת את תוסף הברזל עד גיל שנתיים, ולא כפי שנותן משרד הבריאות", מסכם פרופ' בילין. "ישנה מין סברה לפיה יכול להיות מצב של עודף ברזל. חשוב להבין שאין אפשרות כזאת. גוף הילד זקוק לכמה שיותר ברזל, גם לצורך התפתחותו וגם למניעת האנמיה.
"יש להבין שהנזק בהפסקת מתן הברזל הוא לא נקודתי. ילד שגורר מחסור בברזל לאורך זמן יזדקק לתוספות ברזל גבוהות מילד רגיל כדי להדביק את הפער. לאחר מכן יש סיכוי שהילד יפתח אנמיה, ואז זה יהיה כבר מאוחר מדי. אנשים לא ערים לנזקים במחסור בברזל. חוץ מהעייפות ומעצירה בהתפתחות, מדובר גם בכשל בהתפתחות המוטורית והקוגניטיבית. ילד עם מחסור בברזל יתקשה יותר בלימודים ויפגר אחרי חבריו".

הפסקת מתן תוסף הברזל
בשנת 1999 זיהה ד"ר אמזל לראשונה את בעיית המחסור בברזל בקרב מטופליו בדרום העיר. שנתיים אחר כך פורסם בכתב העת היוקרתי "פדיאטריקס" מחקר עולמי שנערך באוניברסיטת פלורידה, שזיהה בעיה בהפסקת מתן תוסף הברזל לאחר גיל שנה. המחקר קבע כי האנמיה מתפתחת מהר למדי, בשלבים הראשונים של המחסור בברזל.
תשומת הלב העולמית, יחד עם גילוי המחסור בברזל בקרב הילדים בדרום תל אביב, הביאו את ד"ר אמזל ופרופ' בילין לערוך מחקר מקומי כדי לבדוק את היקף התופעה, שאת תוצאותיו פרסמו השניים ב-2003 ב"פדיאטריקס".
בסוף 2004 התחיל ד"ר אמזל בפרויקט בשם מחמד"ת - מניעת חוסרי תזונה מילדים בתל אביב - אליו רתם את מינהל החינוך והתרבות בעיר, משרד הבריאות ומחוז תל אביב של שירותי בריאות כללית, במטרה לשפר את תזונת ילדי דרום העיר ולבדוק את ההשלכות על רמת הברזל בגופם.
ד"ר אמזל התמקד ראשית בילדי הדרום, מאחר שסבר בתחילה כי כמו במגמת העולם המערבי המודרני, קיים קשר ישיר בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך לבין מחסור בברזל. במסגרת הפרויקט הוא חילק את הילדים לארבע קבוצות שונות כאשר הראשונה טופלה בתוסף ברזל ובפעילות הדרכתית, השנייה בתכשיר בלבד, השלישית בפעילות הדרכתית בלבד, והרביעית שימשה כקבוצת בקרה בה לא נעשתה התערבות.
בהמשך ערכו ד"ר אמזל וד"ר בילין מחקר נוסף בקרב כל ילדי העיר - צפון ודרום - והתוצאות הצביעו על כך שבכל תל אביב קיימת עלייה חדה במספר הילדים הסובלים מאנמיה בין הגילים 6-2, לעומת גילאי תשעה חודשים עד שנה וחצי. מומחי הילדים של הכללית מסבירים את הגידול המשמעותי בהפסקת מתן מרשמים לתוסף הברזל על ידי משרד הבריאות בגיל שנה, בחוסר תשומת לב ההורים לאפשרות לקנות את התוסף באופן פרטי ובאי מתן תחליף ראוי לתוסף, כגון ארוחה בשרית לפחות חמש פעמים בשבוע.
את התנהלות משרד הבריאות, לפיה יש להפסיק את מתן התוסף בגיל שנה, מסביר ד"ר אמזל בשינויים סוציולוגיים. לדבריו, בעבר מספיק היה לתת את התוסף עד גיל שנה, ומאז "האמא היתה דואגת להכניס עוף למרק". כיום, הוא טוען, חלק מהאמהות אינן יודעות להכין עוף או מרק, והוא מאשים גם את פירוק התא המשפחתי בעידן המודרני בכך.
"כיום יש אמהות שלא יודעות לבשל", קובע ד"ר אמזל. "לא מדובר על אי יכולת כלכלית לקנות את העוף אלא אי יכולת להכין אותו. במרפאה שלנו יש יועצת שבפועל מסבירה לאמהות מה הילדים צריכים לאכול".

לא יודעות להכין עוף
הנתון המפתיע שעלה מבדיקת הילדים בתל אביב הוא שבניגוד לתוצאות באזורים אחרים בארץ ובעולם, בהם ניתן היה להצביע על קשר בין אוכלוסיה מחתך סוציו-אקונומי נמוך לבין מחסור בברזל, הרי שבתל אביב המצב שונה - ההבדל בין ילדי הצפון לבין ילדי הדרום הוא מזערי, אם בכלל: בדרום נמצא כי שישה אחוזים מהילדים בגילאי תשעה חודשים עד שנה וחצי לוקים באנמיה, לעומת 15 אחוז בגילים 6-2. ביפו נמצא כי שבעה אחוזים מהילדים בין הגילים תשעה חודשים לשנה וחצי לוקים במחלה, לעומת 20 אחוז בגילים 6-2. בצפון נמצא כי חמישה אחוזים מהילדים בגילאי תשעה חודשים עד שנה וחצי לוקים במחלה, לעומת 18 אחוז מהילדים בגילאי 6-2.
"מדובר מצד אחד בחוסר מודעות תזונתית בדרום העיר, ובתחליפים לא ראויים לברזל בצפון מסיבות של 'תזונה בריאה' לכאורה", מסביר ד"ר אמזל את הנתונים. "הורים אינם מודעים לחשיבות באכילת בשר, והם לא מודעים לכך שבגנים העירוניים כלל לא מוגש בשר.
"התפיסה בישראל היא שארוחת ערב הינה חלבית, ונוצר מצב בו הילדים לא אוכלים בשר כלל לאורך כל היום. חלק מההורים, בעיקר בצפון, מסתפקים בתחליפים לא מספקים דוגמת סויה. יש סוגי מזון שמספקים ברזל, אבל דרך הבשר הוא נקלט הכי טוב בגוף. אני ממליץ על שוקיים, חזה וכבדי עוף".
יש לציין כי המחקר מתבסס רק על ילדים שערכו בדיקות דם במהלך התקופה האמורה.

תגובות:
משרד הבריאות: "בכדי למנוע אנמיה מומלצות תוספת ברזל וכן תזונה מגוונת. בתחנות טיפות חלב ניתנת להורים על ידי האחיות הדרכה והמלצה מפורטת בנושא. על מנת לפעול לצמצום מימדי האנמיה, מתבצע עתה סקר במטרה לאתר את הסיבות להופעתה בקרב תינוקות. בהסתמך על ממצאי הסקר, ישקול משרד הבריאות אם יש צורך לשנות את ההמלצה הקיימת או להרחיבה".
עיריית תל אביב: "מנות בשריות ניתנות במועדוניות העירוניות, המופעלות החל משעות הצהריים, בתום השהייה בגנים העירוניים".

תכולת ברזל במ"ג ל- 100 גרם מזון

פחות מ- 2 מ"ג

2-5 מ"ג
5-9 מ"ג
בשר עוף
בשר הודו מבושל
כבד עוף / בקר
טונה בשמן
סרדינים
בשר בקר מבושל
תמרים
סלט טחינה
טחינה גולמית
אפונה מבושלת
קוואקר יבש
חלבה
תפו"א מבושל
סלט חומוס

לחם אחיד
עדשים מבושלים


גרגרי חומוס מבושל


שעועית יבשה מבושלת

כמות ברזל ממומלצת לפי גיל: 3-1 שנים: 7 מ"ג ליום; 8-4 שנים: 10 מ"ג ליום

המלצות ונתונים: היחידה לתזונה ודיאטה בשירותי בריאות כללית - מחוז תל אביב יפו


המלצות לתפריט מועשר בברזל

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/2_9_2005/images/rd.gif]
תפריט לפעוט בגיל שנה עד שנתיים שנמצא במעון המגיש תפריט צמחוני:
ארוחת בוקר: תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות)
ארוחת עשר: לחם עם גבינה/טונה/ביצה
ארוחת צהריים: מנה צמחונית + תוספת של פחמימה (אורז, פסטה, תירס, קוסקוס, תפו"א)
אחר הצהריים: פרי/ יוגורט
ארוחת ערב: מנה בשרית + ירקות + מיז תפוזים/ פרי טרי


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tam.co.il/2_9_2005/images/rd.gif]
תפריט לילד מעל גיל שנתיים שאוכל בגן ארוחה צמחונית:
ארוחת בוקר: חלב עם דגני בוקר
ארוחת עשר: כריך עם גבינה/חומוס/ביצה/טונה
ארוחת צהריים: מנה צמחונית + פחמימה (אורז, פסטה, תירס, קוסקוס, תפו"א)
אחר הצהריים: פרי/יוגורט
ארוחת ערב: מנה בשרית +ירקות +פרי טרי

http://www.tam.co.il/2_9_2005/chdashot1.htm

מתוך אתר אנונימוס :
http://www.anonymous.org.il/nut-iron.html

חוק הברזל



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.anonymous.org.il/pic/fe.jpg]


אחד המיתוסים הנפוצים לגבי צמחונות הוא שלצמחונים חסר ברזל, או בגירסה אחרת – "צריך בשר בשביל ברזל". אמנון יונש מפריך את המיתוס.

הרגלי הצריכה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה סקר מקיף על הרגלי המזון של הישראלי הממוצע, שאת תוצאותיו ניתן למצוא בשנתון הסטטיסטי לישראל . לפי ממצאי הסקר, ישראלי צורך בממוצע 25.7 מ"ג ברזל. זאת בעוד שהכמות היומית המומלצת היא 8.7 מ"ג לגבר או לאישה מעל גיל 50 ו- 14.8 מ"ג לאישה עד גיל 50. נשים בגיל הפוריות זקוקות לכמות ברזל גדולה יותר בשל איבוד ברזל בדם המחזור החודשי. מקורות הברזל בתזונה הישראלית,

בשר (לא כולל דגים) – 2.3 מ"ג (9%)
דגים – 0.3 מ"ג (1%)
ביצים – 0.4 מ"ג (1.5%)
מוצרי חלב – 0.2 מ"ג (1%)
מוצרים מהצומח – 22.5 מ"ג (87.5%)

קל להיווכח כי המקורות העיקריים לברזל, גם בקרב אוכלי בשר, הם מהצומח. רק שמינית מכמות הברזל מקורה במזונות מהחי. נתונים אלה מראים שצמחונים האוכלים רק את המרכיב הצמחי מהתזונה של ישראלי ממוצע מקבלים כמות ברזל מספקת. מטבע הדברים, צמחונים אוכלים יותר מזון צמחי מכלל האוכלוסייה, כך שמצבם אפילו טוב יותר ואכן, מחקרים מראים שצמחונים וצמחוניות צורכים כמות ברזל מספקת ואינם סובלים ממחסור בברזל בשיעור הגבוה מכלל האוכלוסייה (ראו מקורות למטה).

שאלה של ספיגה
טענה מקובלת נוספת היא, שהברזל מהצומח הוא "פחות טוב". הברזל נחלק לשני סוגים – haem ו-non-haem. הראשון קיים רק במזון מהחי, בעוד שהשני קיים גם במזון מהחי וגם בצומח. ברזל haem נספג טוב יותר בגוף, אך הוא קיים רק בשיעור של 40% במזון מהחי, המהווים כ-5% מאספקת הברזל של ישראלי ממוצע (ראו הנתונים שלעיל). כלומר, יותר מ-95% מהברזל בתזונה של ישראלי ממוצע הוא מסוג non-haem. בהתחשב בכמותו הקטנה במזון, היתרון של הברזל הזמין יותר מהחי הוא מזערי, גם עבור אוכלי בשר. נשאר אפוא לבחון את הגורמים המשפיעים על ספיגתו של הברזל מהסוג השני. חומצה פיטית (הנמצאת בדגנים עתירי סובין), פוליפנולים (למשל טאנין, הנמצא בתה), סיבים תזונתיים וסידן מגבילים את הספיגה. גם חומצה אוקסאלית, הנמצאת בתרד, מפריעה לספיגה, ולכן "מיתוס פופאי" הוא שגוי, שכן תרד אינו מקור טוב לברזל חרף שיעור הברזל הגבוה. לעומתם, ויטמין C מגדיל באופן ניכר את ספיגת הברזל בגוף.

קשה ואף בלתי אפשרי לשלוט על כל רכיבי המזון המפריעים לספיגה. כמות הברזל המומלצת חושבה תוך התייחסות לשיעור ספיגה ממוצע. אין צורך לחשב ולבחון את ההשפעות ההדדיות. בתזונה מאוזנת ומגוונת, לא תיווצר בעיה קבועה של הרכב המפריע לספיגה. עם זאת, כדאי לשמור על שני הרגלים:

1. מומלץ לא לשתות תה עד שעה לפני או אחרי הארוחה, שכן תה מגביל את הספיגה עד לשליש מהכמות. ההמלצה אינה חלה על חליטות של צמחים אחרים.

2.כוס מיץ תפוזים או לימונדה עם הארוחה, תביא לספיגה של כמות ברזל כפולה ואף יותר, שכן משקאות אלה עשירים בוויטמין C, המשפר את ספיגת הברזל.

מקורות צמחיים לברזל
מקורות טובים לברזל הם ירקות עלים ירוקים כהים, קטניות, שמרי בירה, פירות יבשים, אגוזים וגרעינים. להלן פירוט של כמויות ברזל במ"ג לכל מאה גרם במזונות שונים מהצומח:

פטרוזיליה מיובשת 97.8
מיורן מיובש 82.7
פיסטוק 14
שמרי בירה 14
שומשום מלא 10.4
מולסה 10
ריחן (בזיליקום) ירוק 9.8
טחינה מלאה 9
קמח סויה 8.5
זרעי אבטיח 8.5
נענע 8
פלפל חריף 7.8
נבטי מש (נבטים סינים) 7.6
זרעי חמניות (גרעינים שחורים) 7.5
חומוס יבש 7.3
עדשים יבשים 7
פול יבש 6
קאשיו, כוסברה, נבט חיטה, צנוברים ושקדים 6-4
בוטנים, אפונה, זיתים, לחם חי, פקאן, פטל, צימוקים, תאנים יבשות, תמר יבש 4-2
ברוקולי, לחם שיפון, מלון, ערמונים, סברס, קוקוס, תמר לח 2-1 סיכום
לרוב האוכלוסייה ולצמחונים בפרט, לא חסר ברזל במזון. חוסר בברזל יכול להיווצר אם לא צורכים מספיק ויטמין C, מרבים לשתות תה עם הארוחה או נוקטים בתזונה לא מגוונת יוצאת-דופן, הדלה בברזל. לצמחונים יש דווקא יתרון מבחינה זו, מכיוון שהם צורכים לרוב יותר ויטמין C.

פטרוזיליה מיובשת
פיסטוק
או מיורן מיובש

זה שיש מקורות נוספים וטובים לברזל, זה נכון.
אלא שתזונתם של פעוטות, להבדיל מיונקים אחרים, לא ממש מבוססת על מקורות אלו.

עד גיל חצי שנה - רק חלב אם (הכי בריא) או תחליפים אם האמא לא יכולה להניק.
אחרי גיל חצי שנה - תוספת הדרגתית של פירות וירקות.
בשר בכמות משמעותית לא לפני גיל שנתיים או שלוש,כשהמערכת החיסונית מפותחת. ובכלל,אם מבוגר צריך 8.7 מ"ג ליום,אז כמה ברזל כבר צריך לתת לילד במשקל 15-20 קילו? כפי שראית בכתבה,רוב הקרניבורים אוכלים פי שלוש יותר ברזל ממה שהם צריכים.

זה עדיין לא אומר שלא צריך לאכול בשר......
וזה גם עדיין לא אומר ששלא צריך להגיש בשר לילדים בגנים.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.