09-09-2005, 14:21
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 15.03.05
הודעות: 56
|
|
|
שלום לכולם...
לאחר תקופה ארוכה שהיתי כותב לכם מביתי בגוש קטיף,אני נאלץ לכתוב לכם והפעם מבית מלון בירושלים...
מה אני אגיד?!
הרגשה קשה לראות את הבית שלך,שבנית במשך 30 שנה נהרס ונחרב מול העניים שלך...
הרגשה קשה עוד יותר,לחשוב שבעוד שבועיים המחבל שרצח את אמא שלי יניף מעל הריסות ביתי את דגל החמאס...
קשה ללכת אחרי הארון של אמא של בפעם השניה,אחרי שקברנו אותה למנוחת עולמים בגוש קטיף.
לא יכולנו להשאיר אותה מאוחר. בעל כורחנו יצאנו אנחנו מביתנו,וכך גם את מקברך.
כל כך אהבת את גוש קטיף אמא,ולכן גם החלטנו לקבור אותך שם,סליחה אמא,לא ידענו שיבוא יום ונצטרך להוציא אותך משם.
מחשבות קשות עוברות לי בראש,בשביל מה? בשביל מה נרצחת שם בגוש? בשביל שהמרצחים ימח שמם ירגישו אות ניצחון על כך שהצליחו להרוג אותנו, אז ברחנו??
קשה לי.
לא ידענו,לא האמנו.
ועכשיו אנחנו שבורים...
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.
|
ראשי
צ'אט
אל תלך בדרך-תסלול אותה 
מצב כלאיים
