בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Smilop שמתחילה ב "פיגוע דקירה בתל אביב: 10 בני אדם נפצעו באזור גשר מעריב"
הוא לא הרג אף אחד, כך שבוודאי ישוחרר בעוד זמן לא ארוך מדי באיזו עסקה או סתם על התנהגות טובה... במחבלים כאלה יורים בראש. בלי לחשוב פעמיים. אני בטוח שאין מה להוציא ממנו מבחינה מודיעינית, הוא סתם ישב בכלא על חשבוננו.
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
אתה עלול לפגוע בצד הגולגולת, כך שהכדור יותז ויפגע בחף מפשע שעומד סמוך אליו
והמחבל עלול לזוז כך שהכדור לא יפגע בו אלא במי שעומד מאחוריו.
לא סתם הנהלים הם לכוון למרכז מסה.
לאחר מעצרו על ידי לוחמי יחידת נחשון, נלקח מתרוך לחקירה בשב"כ, שם סיפר כי ביצע את הפיגוע על רקע מבצע "צוק איתן", האירועים בהר הבית, וצפייה בתכנים איסלאמים ששיבחו את "ההגעה לגן עדן"
מי יודע, אולי הוא היה שוקל פעמיים האם לבצע את הפיגוע אם הוא היה יודע שבסופו הוא ישכב מדמם ומייבב בבוץ. ואולי גם המחבל הבא ישקול פעמיים.
ממש בא לי לכתוב תגובה טוקבקיסטית מהזן הנמוך יותר (ת"א - בירת השמאלנים)...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Smilop שמתחילה ב "פיגוע דקירה בתל אביב: 10 בני אדם נפצעו באזור גשר מעריב"
אבל אני אכבד את משפחות הפצועים ואמנע מכך.
מה שכן, אני מוכרח לציין שזה יהיה ממש אירוני אם יום אחד שמאלנים קיצונים (מיכאלי \ שפיר \ ושאר האוצרות) במחנה העלאק ציוני יהיו מעורבים בפיגוע על רקע לאומני.
ובמקום זאת כתבת תגובה שנעה בין המרושע למטופש לחלוטין
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "ממש בא לי לכתוב תגובה טוקבקיסטית מהזן הנמוך יותר (ת"א - בירת השמאלנים)..."
לגבי המרושע-אין מה להרחיב
לגבי המטופש: מדובר בקו 40 שנוסע מבת ים. אנשים שנוסעים מבת ים לתל אביב באוטובוס הם בדרך כלל לא אותם "סמאלנים" תל אביביים שאתה כל כך מתעב
מנהל פורום: דגמים לבניה עצמית, סקופים וחדשות, צילום ווידאו, וכן.... הצ'קלקה הכחולה של פרש
חבר מתאריך: 01.02.09
הודעות: 6,279
הי
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "ממש בא לי לכתוב תגובה טוקבקיסטית מהזן הנמוך יותר (ת"א - בירת השמאלנים)..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Narion
אבל אני אכבד את משפחות הפצועים ואמנע מכך.
מה שכן, אני מוכרח לציין שזה יהיה ממש אירוני אם יום אחד שמאלנים קיצונים (מיכאלי \ שפיר \ ושאר האוצרות) במחנה העלאק ציוני יהיו מעורבים בפיגוע על רקע לאומני.
השנאה שלך לשמאלנים מעבירה אותך על דעתך.
ת"א היא חתך מייצג של האוכלוסיה בישראל. היא לא שונה מכל עיר אחרת בישראל, בהבדל אחד שהשמאלנים (כדבריך) יותר פעילים ויותר "רעשנים" מאשר במקומות אחרים.
מתי בפעם האחרונה הסתובבת בשנקין?
מתי פעם אחרונה הסתובבת ברחובות הראשיים בת"א?
ראית מי נמצא שם? מי האנשים? במה הם עוסקים?
הכניסו לאנשים בראש את המושג "מדינת תל-אביב"..... אין כזו חיה, העיר מורכבת ממרקם רחב מאד של אנשים שכואבים כל צרה שנוחתת על המדינה.
אני גר במרכז הכי IN בת"א (רחוב ירמיהו), ואני רואה, כל בוקר מאות ואלפי אנשים הולכים לעבודה כמו בכל עיר אחרת (כן, כולל האנשים בבתי הקפה..... חשבת? אולי הם לפני/אחרי משמרת? אולי הם בפגישת עסקים? או מליון עיסוקים אחרים למען מחייתם?)
אנשים בת"א עוסקים במליון עיסוקים אחרים ולא במלחמות של שמאל/ימין/מרכז.
האנשים שנפגעו באוטובוס, הבוקר, הם אנשים רגילים, כמוני וכמוך שרק רצו להגיע למקום עבודתם.
כן. שכחתי, נהג האוטובוס שנפצע קשה הוא גם שמאלני? נכון?
היא עיר דפוקה עם בעית חניה חמורה, וכל אדם שני שם בטוח שהשמש זורחת לו מהתחת.
אני מסתפק בנהריה, ואם אני באמת רוצה להתרשם מערים מודרניות אז אני מטייל בעולם (תקפוץ פעם אחת לשיקגו או לניו יורק ואז תנסה להשוות את זה לחור שנקרא "ת"א").
בעניין האיבה שלי לשמאלנים:
כן, אני מודה בזה.
אני לא סובל אותם.
הם אנשים מטומטמים, אטומים, וכנראה שגם סובלים מפיגור שכלי (עד היום הם לא מבינים את ההשלכות של "שלום" שהם כל כך רוצים).
סתיו שפיר היא הגיבורה של התל אביבים (מחאת הדיור), כנ"ל מיכאלי.
אז איזה דעה אני צריך לגבש על אנשים כאלה?
מרבית הצפונבונים בת"א (שינקין, רמת אביב, ושאר היעדים) הם שמאלנים מוצהרים, ותומכים על עיוור בעבודה או במרצ, או אפילו במפלגות ערביות.
זה שיש לא מעט תל-אביבים שהם לא שמאלנים זה משהו אחר, ואין לי טענה לגבי זה.
לסיכום:
אם ניאלץ לסבול גם בעתיד מפיגועי תופת, אני אעדיף תמיד שכמה שיותר שמאלנים יהיו מעורבים - זה הדבר היחידי שיכול אולי לשנות את קו במחשבה המקולקל שלהם.
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי hellfrost שמתחילה ב "בסדר, יש לו כריזמה של עיפרון..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hellfrost
מבין האפשרויות איכשהו הוא נראה לי הכי פחות גרוע. ובעיקר יש לו סיכוי אמיתי להחליף את נתניהו...
נראה לי שדווקא יהיה אקשן אם זה יקרה.
יהיה ממש מצחיק לראות את המחנה האנטי ציוני מנסה לקדם מהלך של ויתור על חצי מהמדינה בשביל שלום מזויף, ולראות אותם נכשלים במשאל העם (למרות שיש מאות אלפי שמאלנים מפגרים בישראל, עדיין למזלנו יש רוב שפוי של ימנים שלעולם לא יתמכו במסירת שטחים).
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי hellfrost שמתחילה ב "בסדר, יש לו כריזמה של עיפרון..."
אני מתקשה לראות את מפלגת העבודה מגבשת קואליציה יציבה בלי המפלגות הערביות
ולא רוצה לראות אותה מגבשת קואליציה עם המפלגות הערביות
הסיכוי היחיד הוא עם תהיה ממשלת אחדות לליכוד ולעבודה ואולי זה לא רעיון רע
אם כבר ביבי, אני מעדיף ביב חזק ולא תלוי בכל מיני פירומאנים וייצורים חסרי אחריות
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי hellfrost שמתחילה ב "אתה יודע ש"הצבעה אסטרטגית" זה..."
"המחנה הציוני" יכול להקים קואליציה רק אם יצליח לשים תחת כנפיו מפלגות שונות וסותרות (יש עתיד יחד עם ש"ס, מרץ ויהדות התורה) וגם אז בקושי רב. תהיה לך קואליציה יציבה עוד פחות מזו שהייתה לנו כעת.
אני חושב בכנות שהצבעה אסטרטגית היא הכרחית אם רוצים יציבות. ובכלל, אני מעדיף שעמדות המיעוט השונות וגווני הדיעות ייוצגו במסגרת המפלגות הגדולות ולא כמפלגות קטנות.
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "אני מסתכל על היכולת להקים קואליציה"
ברור לך שזה לא טוב - אז הפתרון שלך הוא להעניק לזה שלא טוב איתך יותר כוח ולעצבן אותו פחות כדי שהוא יהיה רגוע יותר מתוך הנחה שאם הוא יהיה עם יותר כוח, אז יהיה לך יותר שקט כי האלטרנטיבה של לעזוב אותו נראית כמשימה שכמעט בלתי אפשרית...
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "אני מסתכל על היכולת להקים קואליציה"
1. מה שירון אמר.
2. שינוי במאזן כוחות פוליטי זה תהליך שלוקח זמן (תראה כמה זמן לקח למפא"י להגיע לאיפה שאהוד ברק הביא אותה). כמו שאני רואה את זה, הפוליטיקה הישראלית חייבת משהו שימשוך אנשים חדשים, רציניים, ומוכשרים, וזה יכול לקרות רק ע"י התחזקות השמאל. ככל שהחלק של השמאל במפה הפוליטית יותר גדול , ויהיה לו סיכוי אמיתי להנהיג את המדינה, כך זה ימשוך אליו מתמודדים טובים, ומצד שני זה יוביל לזעזוע ולתחלופה בימין. היום ביבי מנטרל את כל המועמדים האחרים בימין הליבראלי או המתון. רק אחרי שהוא יכשל והליכוד יזרוק אותו יבואו אנשים חדשים...
3. היית יותר מידיי זמן בארה"ב. מפלגות גדולות זה רע. זה משאיר את כל גווני הביניים, ודעות המיעוט בלתי מיוצגות, והופך את המפלגות הגדולות לסלט גדול של אינטרסים. זה גם גורר את הדיון בתוך הגושים הפוליטיים למקומות של קיצוניות. תראה מה קורה במפלגה הרפובליקנית בארהב... הם בתכלס 2-4 מפלגות שונות, שהשיטה הפוליטית הכריחה אותן להתאחד, ועיקר הדיון שם ביחוד בהתמודדות לבתים, זה מי יותר ימני.
4. תראה מה "הצבעה אסטרטגית" מובילה אותך לעשות? אתה מכניס אנשים שלא מייצגים אותך לכנסת, מחזק את הקול שלהם בדיון הציבורי, גורם שהם יקבלו עוד כוח, משאבים והשפעה, ויובילו מדיניות שמנוגדת לדעות שלך. ואתה לא מחזק רק את הליכוד, אלא את כל ה"שותפים הטבעיים" שלו, שזה "הבית היהודי", ש"ס, וכד'.
אתה כותב דברי טעם, מלבד עניין "האישה המוכה" שלא ממש רלבנטי....
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי hellfrost שמתחילה ב "1. מה שירון אמר.
2. שינוי..."
ראה, בסופו של דבר אני עדיין מתלבט וניראה שאבחן את ההתפתחויות עד הרגע האחרון.
אני חושב, אגב, שאתה לא מכיר עד הסוף את השיטה האמריקאית.
למרות כל מוגבלותיה, השיטה האמריקאית כן מצאה הדרך להבטיח ייצוג לשלל הדיעות לצד יציבות שלטונית יחסית.
ראשית, לקונגרס ולסנאט נבחרים גם מועמדים עצמאיים או מממפלגות קטנות
שנית, לקונגרס נבחרים נציגים של מחוזות ספציפיים. אם במחוז יש נוכחות דומיננטית של רפובליקנים מאנשי "מסיבת התה", סביר להניח שמי שייבחר כנציג המחוז לקנגרס יהיה איש מסיבת התה, והוא ייצג את האינטרסים והעמדות של אנשי המחוז שלו, אם הוא מעוניין להבחר שוב.
כלומר, בארה"ב המפלגה הרפובליקנית (וגם הדמוקרטית במידה מסוימת) היא בעצם קואליציה של זרמים שונים על בסיס הסכמות מסוימות. וזאת במקום שהקואוליציה תהיה בין מפלגות בבית הנבחרים.
אני סבור שזה מקנה יותר יציבות.
אוסיף ואומר שלגבי אישית יש בעיה היום עם מפלגת העבודה ועמדות רבים מנציגיה משום שאני לא בדיוק איש שמאל מובהק אלא מה שאני מכנה "ציוני פרגמטי" (אם תרצה, "בן גוריוניסט"). יש ב"מחנה הציוני" כאלה שמתאימים לי ויש לא מעט שלא.
נקודת ההנחה שלי היא שלא ייתכן הסכם מדיני בעתיד הקרוב, ואם בכל זאת ייחתם כזה הדבר יביא לקטסטרופה. לכן, ועד שישתנו התנאים, יש לבזבז זמן בתבונה ולקדם מצידנו ככל האפשר את התנאים להסדר עתידי כזה כך שההיתכנות שלו תעלה והוא יתאים לאינטרסים שלנו. נתניהו בסך הכל לא רע בבזבוז זמן ואם הוא יהיה פחות תלוי בבנט ושות' גם ניראה יותר משא ומתן על ריק ופחות צעדים שנתפסים בעולם כפורובקטיביים וסותרים את האינטרס של בזבוז זמן שקט.
אני גם לא רואה את הצמד הרצוג את לבני מפנה התנחלויות בעייתיות או אפילו מאחזים בלתי חוקיים (מה שבעיני הוא חלק מאותם צעדים שמקדמים הסכם מדיני עתידי) . אני כן רואה איך הבנטים מסדרים להם כל מיני תרגילי הקמת מאחזים חדשים ושאר ירקות.
בנוסף, כרגע אני לא רואה איך הרצוג מסוגל להקים קואליציה יציבה, ואם יקים כזאת, היא תידרוש ויתורים ניכרים שמאוד לא ימצאו חן בעיני (או, לדעתי, בעיניך).
ואגב, במקרה אתמול בערב הייתי באירוע של הרצוג. והנה כמה תובנות...
1. הוא מעורר רושם הרבה יותר טוב בחי מאשר בטלוויזיה, גם מבחינת ה"חנאניות" והכריזמה
2. כשמקשיבים לו עד הסוף יש לו הסברים משכנעים ללא מעט דברים מחד, ומאידך פולט גם לא מעט שטויות.
3. עניין זכות השתיקה נשמע פחות דרמטי כשהוא מתאר את הנסיבות, גם אם עדיין אני סבור שזה כתום שחור מרכזי בהסטוריה שלו
4. שומר הראש שלו ניראה כמו פרסומת לחדר כושר....
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "אתה כותב דברי טעם, מלבד עניין "האישה המוכה" שלא ממש רלבנטי...."
1. אתה צודק, זה לא "תסמונות האשה המוכה"... אבל זה תסמונת אחרת שגורמת לבני אדם להישאר עם בן זוג חרא מתוך פחד שהם לא ימצאו מישהו יותר טוב, או בכלל...
2. אני באמת לא מכיר את המערכת בארה"ב לעומק. אני כן יודע שהמחוזות שאתה מדבר עליהם מוגדרים ע"י המושל במדינה. ובד"כ יש לו אינטרס לחלק אותם בצורה כמה שיותר הומוגנית, ולא הטרוגנית, מה שמאוד עוזר לקחת את הדיון למקום של "מי יותר קיצוני" (לשמאל או לימין). מה שדיי מנוגד להובלת אנשים איכותיים, שמייצגים ציבורים שונים במדינה אל בתי הנבחרים.
עזוב שבית הנבחרים האמריקאי הוא דוגמה ומופת לגוף מחוקק לא מתפקד. הם לא מסוגלים להגיע לקונצנזוס על כלום, והרבה מהחוקים שהם כן מעבירים לא בהכרח קשורים לאינטרס הציבורי. לפעמים מפלגות בינוניות עם משמעת סיעתית זה רעיון לא רע.
הצד השני של זה הוא הרשות המבצעת - הנשיא, שיש לו כוח בלתי פרופורציונאלי, נבחר מהמרכז של אחת משתי מפלגות, והוא דיקטטור כמעט מוחלט על הרשות המבצעת. מה שלא משאיר הרבה מקום לכוחות פוליטיים מחוץ לליבות של שתי המפלגות הגדולות להשתתף בניהול המדינה.
עכשיו ברור שקונגרס שהוא constantly gridlocked, ונשיא שבא מאחת משתי קבוצות הליבה של הפוליטיקה, מובילים לשלטון מאוד יציב. השאלה היא האם זה שלטון טוב? איזה אינטרסים הוא מייצג? ואיך הוא פועל לטובת האינטרסים האלה?
מצד שני... 6 מיליון יהודים, 39 מיליון דעות, ועוד מיליון וחצי ערבים... לא בטוח שזה עדיף...
3. הסכם שמסכם...
אני גם לא מאמין שיש אפשרות להגיע להסכם, אבל אני חושב שלמדיניות שלנו כלפי הפלסטינים יש חלק לא מבוטל בזה. זה נכון שהם רוצים להילחם בנו, ולא לבנות לעצמם מדינה. אבל גם אנחנו מובילים אותם לשם במדיניות שלנו. ואני יותר ממשוכנע שזאת מדיניות מכוונת.
חוץ מזה אם אתה דואג מהסכם שלום, אז אתה צריך להצביע לשמאל. עובדה היסטורית ידועה היא שהשמאל יודע לעשות מלחמות ולא שלום, והימין יודע לעשות שלום ולא מלחמות. מספיק להשוות את צוק איתן לעופרת יצוקה
4. עד שיהיה או לא יהיה הסכם נתניהו מנהל את מדינת ישראל. הוא מוביל את הגוף המחוקק, ועומד בראש ברשות המבצעת. "השותפים הטבעיים" שלו אלה ש"ס, הבית היהודית, ושות', מקבלים גם הם הרבה מאוד השפעה על ניהול המדינה. פוליטיקה מדינית זה רחוק וגדול, גם הסכם שלום, אבל מדיניות פנים כמו כלכלה, חינוך, חברה, וכו', משפיעה על החיים הפרטיים של כל אחד מאיתנו כבר עכשיו. ונתניהו לדעתי פשוט מתרשל בכל אחד ואחד מהתחומים האלה. בכולם הוא מוביל מדיניות של סטגנציה, ו/או פשרות שיעשו מינימום רעש, וימקסמו את הסיכוי שלו להיבחר לקדנציה הבאה.
וזה:
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. הלינק הוא לדקה 6:30 לא יודע אם זה עובד בהתמאה
נערך לאחרונה ע"י hellfrost בתאריך 22-01-2015 בשעה 17:35.
ראשי
צ'אט
21-01-2015, 06:48
מצב כלאיים
