מחפש | סכמת בקר טעינה אוטומטי למצבר 12v 2AH lead acid
 

שלום לכולם,


זאת הפעם הראשונה שלי בפורום הזה. מהסתכלות ראשונית נראה מאוד נחמד ומזמין.

מקווה שתוכלו לעזור לי כי פשוט אין לי מושג איפה אפילו להתחיל לחפש.


אני מחפש סכמה של בקר טעינה אוטומטי למצבר 12v 2AH lead acid, כדי שאוכל לטעון אותו, ושיפסיק את תהליך הטעינה כאשר הסוללה מלאה, אך גם יש לי צורך שתהיה לי את האופציה בבקר גם להטעין את המצבר וגם לתת מתח למעגל שהמצבר מזין כאשר הוא לא בטעינה, כלומר פעולת הטענה והפעלת המכשיר שאליו מחוברת הבטריה בעת ובעונה אחת. המכשיר צורך 12V, שני אמפר.

הנה תמונה של הבטריה:




במקרה שלי המכשיר הינו מערכת רמקולים המבוססת על המגבר המשולב tda2004, סטריאו



תודה רבה לעוזרים.

ניב

מאחר ולא מצאתי משהו שבדיוק מתאים לך, תכננתי לך משהו פשוט:


את המיצב דרוש להרכיב על מפזר חום שיכול לפזר כ 10W (תלוי במתח הכניסה שלך). מתח הכניסה יכול להגיע משנאי ברזל רגיל (שנאי 2X14V ל 2A לפחות, עם שתי דיודות שוטקי לישור או יציאת 14V אחת עם מישר גשר שוטקי - ותוספת קבל כניסה של 10,000 מיקרו).
אם אתה צריך ביציאה מתח שלא יעבור את ה 12V, תוסיף עוד מיצב LDO 12V ביציאה.

תודה רבה רבה על העזרה המהירה, צריך להיות תותח כדי לשלוף ככה מעגלם מהראש. כל הכבוד!!

רק מספר שאלות לדברים שלא ברורים לי:

1) כשאני בא למוכר בחנות אני מבקש ממנו היטסניק (מפזר חום) של 10W? יש לך הערכה כמה זה עשוי לעלות?

2)שנאי ברזל רגיל - למה הכוונה? 14V*2? לחבר שני טרמינלים של 14V בטור? לא עדיף לקנות שנאי רגיל עם הספק 3 אמפר וזהו?

3)האם זהו מטען "מהיר" או "איטי"? כוונתי שהמטען ישמור על הסוללה כמה שניתן ולא יטעין אותה בזרם גבוה מידי שיהרוס אותה (בטוח שיש הגבלת זרם טעינה לסוללה)


ושוב אני מבהיר את עצמי למען הסרת ספק:
כחלק מפעולה של המטעין שאני צריך, עליו להתחיל לטעון את המצבר מייד עם חיבורו לחשמל, ולהחליף את הבטריה כמקור כוח של המכשיר, ולהפסיק את הטעינה כשאר הסוללה מלאה.


תודה רבה על העזרה.

1. מפזר חום 10W ל TO220. אני מניח שעשרות שקלים לכל היותר.
2. לא דובר על שניים בטור, אלא שניים עם ישור חצי גל, או אחד עם ישור גשר. אופציה אחרת - לקנות ספק מוכן:
http://www.aristock.co.il/products/96216
3. זהו מטען "איטי" (זמן טעינה של 10 עד 12 שעות) והוא ישמור על הסוללה. כל זמן שהספק מוציא מתח - העומס יקבל את הזרם מהספק (והסוללה תישאר במצב טעון). כשהספק לא יוציא מתח, העומס יקבל את הזרם מהסוללה (למשך כשעה - אם מדובר בצריכה של 2A).
4. הבעיה במעגל - אין ניתוק של הסוללה כשהמתח יורד, והסוללה תיפרק לערך נמוך מדי (ומזיק) אם לא תנתק את העומס. כדי למנוע זאת, רצוי להוסיף מעגל ניתוק לסוללה (אם אתה מעונין, אוסיף לך מחר).

שים לב שמדובר במיצב 5V/3A ולא ב 7805 רגיל. אתה יכול לקחת כל מיצב 5V/3A 3 Terminal אחר אם לא תמצא את ה LM78T05.

אם תמצא מיצב LT1083-5, תוכל לחסוך בהספק שמתבזבז על המיצב ע"י כך שתשתמש בספק 16V כגון:
http://www.aristock.co.il/products/96215

אוקי. תודה רבה על מתן תשובות לשאלות =]]

אני בטוח שאוכל לנדב את אחד השנאים שיש לי בבית

מצאתי לי מטען של לפטופ אבל אני חושב שהוא קצת גבולי: 20V 4.5A במדידה עם הרב-מודד מוציא 20.5 וולט. אני מקווה שזה לא יותר מידי.

האם זה מתאים?

וכן, אשמח למעגל ניתוק לסוללה.

אני מקווה שתהליך הטעינה לא יושפע משדה מגנטי שיוצא ממערכת הרמקולים שמופעלת באמצעות הסוללה (הכל נדחס למארז פלסטיק יחסית קטן) וגם לא ישפיע על הרמקולים עצמם..

בדאטא-שיט של tda2004 כתוב במפורש:



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img12.imageshack.us/img12/2272/95109606.jpg]




כך שאין לי צורך במייצב ביציאה נכון?

ודבר אחד אחרון: חלק מן המוכרים ששאלתי פשוט לא יכולים לשלוף שמות של רכיבים (למעט מוכרים) מן הראש, כפתרון לצורך מסויין כמו למשל מייצב 5V 3A. האם תוכל לתת לי שמות של מייצבים כדי שתהיה לי תחלופה במקרה שלא אמצא את ה- LM78T05?

ושוב, תודה רבה על העזרה זה לא מובן מאליו. השקעת זמן בשרטוט ואני מאוד מעריך את זה.

1. אין בעיה עם מתח לא מיוצב.
2. הספק של ה LAPTOP יכול להתאים, רק יתפתח יותר הספק על המיצב (6.4V * 2A = 12.8W). תוכל לשים נגד 1 אוהם 10W בטור כדי להוריד הספק מהמיצב (4W שיתפתחו על הנגד במקום).
3. בד"כ המוכרים ידעו אם יש להם מיצב מתאים לפי הנתונים, בלי קשר לשם.
4. השדה המגנטי לא ישפיע.
5. אם אתה משתמש בספק חיצוני, תוסיף שקע מתאים בכניסה.

אוקי.

יש דבר כזה נגד 1 אום 10W? זה צריך להיות ענק ומתחמם

בלי קשר עם המגבר שיש לי שם והמייצב והנגד הענק הזה כל העסק עלול להתחמם נכון? הרי הכל ממוקדם במארז סגור בלי אוורור (למעשה אם כבר מדברים על המארז אז הוא בעצם רמקול סנטר ארוך עם שני רמקולים ללא אוורור - כל הרמקול עצמו הינו אטום למעבר אויר ואפילו מחוזק בגומי בין חתיכות הפלסטיק)

ושאלה אחת - מדוע אנו משתמשים במייצב של 5V? סתם בשביל לדעת (הרי איך ניתן לקבל במוצא 12V אם הוא עובר מייצב של 5)

מחר כשיהיה לך זמן למעגל של הפסקת הטעינה, אעשה רשימה מסודרת של הרכיבים ואלך לקנות בשד' הר ציון בתל אביב (או שעדיף להזמין מאריהב?)

העסק יתחמם בכל מקרה. מגבר ההספק (12V 2A) יוציא רק כחצי מההספק לרמקולים והיתר (כ- 12W) יתפזר עליו. מעגל המיצב (רק כשמחובר לחשמל) יפזר עוד בערך את מתח הכניסה פחות 13V כפול 2A שב 16V זה יוצא 6W, וב 20V זה יוצא 14W.
יש אפשרות לבנות מיצב ממותג שימנע את בזבוז ההספק בזמן שאתה מחובר לחשמל, אך המעגל מורכב יותר (השתדלתי שיהיה פשוט ככל האפשר), או לעבוד עם ספק 16V.
בכל מקרה, אם אתה מכניס הכל לקופסת פלסטיק, רצוי שיהיו חורי אוורור (למטה לאויר נכנס, ומעל מפזרי החום לאויר יוצא).
נגד 1 אוהם 10W הוא לא גדול מדי והוא אכן יתחמם מאוד.
האדמה של מיצב ה 5V מוחזקת ב 9.1V ע"י הזנר, כך שבמוצא מקבלים 9.1 + 5 = 14.1V. הסיבות לצורת בניה זו ולא למשל מיצב 12V עם תוספת 2.1V (שלוש דיודות בטור) או מיצב מתכוון עם מחלק נגדים הם:
1. דיוק המתח בערכים מוחלטים של מיצב 5V טוב מזה של ה 12V (באחוזים זה אותו דבר).
2. הזנר (שבמקור היא לרוב פחות מדוייקת מהמיצב) נותנת גם קיזוז תלוי טמפרטורה למתח.

אם תרצה, אפשר לתכנן לך מעגל עם מיצב ממותג פשוט, רק זכור שגם מגבר ההספק שלך מצריך קירור כלשהו.

לאחר בחינת כל השיקולים שלך, אני חושב שעדיף לך המעגל הבא:


מעגל זה מבוסס על משהו שבניתי בעבר. רצוי שמתח הכניסה יגיע מספק 16V מיוצב חיצוני (כמו בלינק שנתתי לך קודם). במעגל זה פיזור ההספק נמוך מאוד, והוא משתמש ברכיב יעודי לטעינה שיבטיח טעינה מלאה בזמן הקצר ביותר. הוספתי גם מעגל ניתוק למניעת פריקת יתר של הסוללה. יש רכיבי UC3906 גם באריזת DIP (ולא ב SMT כמו שבשרטוט - סיומת DW).

1. אודה לך מאוד אם תיתן הסבר קצר על מעגל ההגנה למניעת פריקת יתר של הסוללה.
2. האם הקוטב החיובי של C-1 מתחבר לקוטב החיובי של הסוללה? (זה לא ברור לי מהשרטוט)
תודה!

1. C1 הוא קבל המוצא (המתח שיוצא לעומס). הסוללה מחוברת בשרטוט למטה (BT1).
2. כאשר מתח המוצא נמצא מעל כ- 11V (יש סיכום דיודות של הספק החיצוני והסוללה, כך שאם אחד מהם מעל כ 11.3V, המוצא יהיה ב 11V) טרנזיסטור Q2 מוליך וגורם ל P-CH MOSFET להיות בהולכה. כאשר הספק החיצוני יתנתק, עדיין ה FET יוליך (מתח המוצא ירד למתח הסוללה פחות 0.3V). כאשר הסוללה תיפרק למתח של כ 11.2V, טרנזיסטור Q2 יתחיל לצאת מהולכה ומתח VGS ל FET יקטן, מה שיוריד יותר את מתח היציאה וחוזר חלילה (משוב חיובי שגורם לכך שניתוק המתח יהיה חד, ולא יהיה מצב שה FET מוליך חלקית ומתפתח עליו הרבה הספק).
עם חיבור המתח החיצוני שוב, מתח היציאה יעלה ל 15.7V, וה FET יחזור להוליך, כאשר במקביל הסוללה נטענת.
אם רוצים לשנות את מתח ניתוק הסוללה, ניתן לבצע זאת ע"י שינוי R1 (בפריקה בזרם של 0.3 הקיבול - כ 0.6A במקרה שלנו - מתח הסוללה במצב שהיא כבר 90% פרוקה יהיה רק 10V וככל שזרם הפריקה יהיה קטן יותר, המתח במצב של 90% פריקה יהיה גבוה יותר). בכל מקרה, לא רצוי לרדת ממתח של כ 10.5V.

תודה!
שאלה מס' 1 שלי לא היתה במקומה, מפני ששכחתי כי המעגל אמור גם לספק מתח לעומס חיצוני(המגבר).
האם המשוב החיובי המנתק את המתח בחדות, מבוסס על D3 (דיודת הזנר)?
תודה!

המשוב החיובי מבוסס על כך ש Q2 דוגם את מתח המוצא - דרך הנגדים ודיודת הזנר (ולא את מתח הסוללה), כך שברגע שהוא קצת יוצא מהולכה, הוא גורם ל Q1 להוליך פחות, מה שמוריד יותר את מתח המוצא, וגורם ל Q2 להוליך פחות - דבר שגורם ל Q1 להוליך פחות ומוריד יותר את מתח המוצא וגורם ל Q2 להוליך פחות, מה שגורם ל Q1 .....

עתה העניין ברור. (יכולתך וסבלנותך להסביר ולהבהיר עניינים סבוכים ומורכבים(לפחות לכסיל וחוגר כמוני) הנה מעולה!!! - מותר להניח כי יש לך תואר בהוראה?) . בכל פעם אני ניפעם מחדש מכושר ההסבר שלך(וזאת עוד בלשון המעטה!).
רב תודות לך!!!

וואו, באמת שלא ציפיתי לעזרה כשזאת. תודה רבה על המענה ועל הזמן!!

לא היה לי אפשרות לבדוק את המעגל מעט זמן, אז הנה אני פה ויש לי מספר שאלות פשוטות לפני שאני קונה את הרכיבים להרכבה:

מהו הערך של הנגד R4? הוא לא מצויין בשרטוט

האם יש צורך בהיטסינק לרכיב UC3906 באריזת DIP? ואם כן כמה הוא צריך לפזר?

אני מניח שאוכל לחבר במקביל לד עם נגד 470 אום לסוללה, כדי לקבל אינדיקציה על הטעינה (תקן אותי אם אחרת)

בעצם לאחר שהסוללה מתנתקת מהמעגל, היא חוזרת למעגל רק לאחר שאני מנתק את ספק הכוח ורק אז

הסוללה מנותבת למעגל נכון? אין שום בעיה שהמטען יהיה מחובר והסוללה תהיה טעונה במלואה?

אני מתכוון לחפש ספק כוח של מחשב נייד שיוציא לי 16 וולט. אני מקווה שאין הגבלת אמפר בכניסה נכון?

האם אדע לזהות את מספרי הרגליים של הרכיב Q1? איזה זוג של רכיב זה (אני לא מזהה לפי השרטוט)


בטעינה הראשונה של סוללת ה-lead-acid החדשה, יש משהו שאני צריך לדעת? האם צריך לפרוק אותה עד הסוף כמה פעמים?

כדי להבהיר, שתי הנקודות בצד ימין העליון מוציאות לי 12V 2A נכון? זה הולך לי למגבר

תודה רבה על המענה ועל העזרה. בלעדך לא הייתי יכול להתקדם בפרוייקט שלי.


ניב

1. הערך של R4 הוא 1 אוהם (רשום) חצי וואט, אפשר לרדת גם ל 0.68 אוהם כדי לקבל טעינה מהירה יותר.
2. כל הרכיבים - ללא מפזרי חום.
3. מלד במקביל לסוללה לא תוכל לדעת אם היא טעונה. האם אתה רוצה לדעת אם המתח החיצוני מחובר, או רוצה לדעת אם הסוללה טעונה מלא?
4. כשאתה מחבר מתח חיצוני - מיד יהיה מתח ביציאות. המתח ביציאות ישאר גם כשתנתק את המתח החיצוני (יגיע מהסוללה) ועד שהסוללה תיגמר. במצב זה, המתח ישאר מנותק עד שתחבר שוב מתח חיצוני (ורצוי שתחליף גם את R3 לערך של 2K, כדי שתוכל לנצל יותר את הסוללה).
5. אין בעיה שהמעגל יחובר למתח חיצוני באופן קבוע. רכיב הטעינה יטען את הסוללה וישמור אותה טעונה, בלי לגרום לה נזק.
6. אתה צריך לפחות 2.4 אמפר מהספק אם אתה רוצה למשוך 2A (עד 0.4A עבור הטעינה שמתבצעת במקביל).
7. Q1 הוא MOSFET מסוג P-CH עם התנגדות הולכה נמוכה (עד 100 מיליאוהם). בשרטוט מופיע IRF5305. אתה יכול להשתמש בכל תחליף שתמצא, כל עוד התנגדות ההולכה קטנה מ 100 מיליאוהם.
8. אין צורך לבצע פריקות.
9. כן, שתי הנקודות למעלה זה היציאה.
10. שים לב רק שיש לך סוללת 2AH ואתה פורק אותה ב 2A. בפריקה כה חזקה (כמו הקיבול של הסוללה) מתח הסוללה נופל מהר מאוד, והיא תחזיק לך פחות משעה (אלא אם תשמע חלש יותר). אם אתה מתכנן לשמוע בעוצמה מלאה עד שהסוללה נגמרת, רצוי להחליף את דיודת הזנר לדיודה של 7.5V, כך שהניתוק יקרה רק ב 9V - ראה גרף מצורף:

וואו.. עזרה במהירות האור.. תודה רבה =]]

1. אעכשיו הבנתי שספרת ה-1 מסמלת אחד אום בנגד R4. האם יש עוד נגדים בשרטוט שהם חצי וואט? באופן נורמלי הייתי קונה אותו ואת כל הנגדים בגרסת הרבע וואט ולא חצי.
3. הכי חשוב לי כמובן לדעת האם הסוללה טעונה במלואה, כדי שאדע מתי אוכל לנתק את הרמקולים מהחשמל. יהיה נחמד לשים גם לד לאינדיקציה שהמטען מחובר, וטוען את הסוללה.
4. אוקי. אחליף את ערך הנגד R3 ל-2K למיצוי מלא של הסוללה. תודה על העצה.
6. רציתי לשאול, אולי חישוב הצריכה שלי של המגבר שגוי (ומאוד נראה לי שכך) אני יודע שיש לי עוד הרבה ללמוד בתורת החשמל.

הנה החישוב שלי:

לפי הדף נתונים שברשותי על המגבר tda2004:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img12.imageshack.us/img12/2272/95109606.jpg]


כמתואר ב- outpot power:
המגבר צורך 6.5 וואט לערוץ, ויש לי שניים (ביחד זה 13 וואט), וזה עוד במצב של 14.4 וולט במתח הכניסה (שזה אולי מתקבל רק כאשר המטען מחובר)
אני נותן לו 12 וולט או פחות, בשימוש נורמלי (ללא מטען) לכן זה אמור להיות פחות.

בכל זאת, בשביל להיות בטוח אקח את ה-13 וואט. לכן כדי לקבל את צריכת המגבר:

12/13=0.923 וכל זה במצב של ווליום עד הסוף. (לא נראה לי שאשמע בווליום גבוה מידי)

זה היה החישוב שלי מלכתחילה, לפני בקשת סכמת המטען.

חיפשתי ברשת בטרית lead-acid שתתאים לי למארז הבא:




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img36.imageshack.us/img36/9364/img1826f.jpg]



מאחורה:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img44.imageshack.us/img44/9227/img1827f.jpg]



הקופסא עצמה היא רמקול סנטר, חלק ממערכת קולנוע ביתית



מידות הקופסא הם: 30 ס"מ אורך (בצלא היותר ארוכה), 28.3 ס"מ אורך (בצלע היותר קצרה), גובה: 10 ס"מ ו- 9 ס"מ (שוב בגלל צורת הקונוס של הקופסא) ועומק של 9 ס"מ

עקב היות הרמקולים גדולים יחסית, נשאר לי רק רווח של 2 וקצת ס"מ בבינם ובין הגבול הפנימי של הקופסא.

לכן חישפתי בטריה לפי מידות שתתאים לי והגעתי לבטריה הנ"ל. חיפשתי לי בטריה שתחזיק כמה שיותר וזה היה הפתרון המתאים ביותר.

אני חושב כעת שכדאי לי כעת למצוא קופסא חדשה עם יותר מקום לבטריה יותר גדולה. לא חסר סוגים של בטריות ממשפחת ה- lead -acid. פשוט בהתחלה הכל היה נראה מושלם: קופסא קטנה וקומפקטית, רמקולים עם יחס הספק/גודל גבוה יחסית.
מה גם, שמהות כל הפרוייקט עצמו הייתה בניית רמקולים שיהיו מעין "אח גדול" למוצר parrot party

http://www.bug.co.il/prodtxt.asp?id...ur=2&t=10&c=280

ביתניים, ללא פונקצית הבלוטוס.

אני משער, שהפרוייקט עצמו יאבד את מהותו אם אשתמש בבטריה שלא מתאימה ושתיגמר מהר מידי.

בכלל לא חשבתי לשמוע על מרב ההספק של המגבר (מה שגם לא ייתכן, כי יתפוצצו לי האוזניים והרמקולים),דרך אגב תמיד השתמשתי בפוטנציומטר שוויסת לי את העוצמה של הכניסה.



דרך אגב, סיפור קטן שרציתי לחלוק, מעשה ברמאות של היצרנים הסיניים:

כאשר פתחתי לראשונה את רמקול הסנטר, שמתי לב שבכלל אין שם שני רמקולים:

קיים רק רמקול אחד שעובד. השני היה רמקול-דמה שהיה אמור להיראות כמו רמקול אמיתי, ללא המגנט (מתחת לכיסוי הבד שניתן לפירוק כמו בכל רמקול)

לכן לקחתי לי רמקול אחר שהיה אחד מן הסאטאליטים של המערכת (במקרה הזה אחד מהפרונטים)

ושמתי במקומו.

התוצאה שלך בערך נכונה (צריכה מקסימלית של כ 1A - רק תזכור שמחלקים את ההספק במתח ולא להיפך), אך הדרך לחלוטין לא.
PO זה ההספק שיוצא לרמקול. מאחר ולמגבר אין נצילות של 100%, הוא לא צורך 13W (לשני הערוצים ב 14.4V) אלא יותר (משהו כמו 18W).
התוצאה נכונה כי במתח 12V ההספק שיצא לרמקולים יהיה נמוך יותר - קצת פחות מ 4W - וצריכת המגבר תהיה כ 6W לערוץ.
שים לב שהמגבר עצמו מפזר כ 2W לערוץ, ויתכן שתצטרך HS בשבילו.

אם כבר יש לך את הסוללה, תתחיל לעבוד איתה ותראה מה אתה מקבל מבחינת עוצמה וזמן נגינה. בהמשך ניתן יהיה לשפר אם תהיה בעיה.
לגבי הלדים - אשתדל לתת לך שרטוט עם תוספת הלדים בהקדם.

זה לא רמאות... זה וופר פאסיבי. הוא משתמש בתהודה שיוצר האלמנט האקטיבי ליצירת באס. היום הם לא מקובלים כל כך, אבל בעבר ניתן היה לראות אותם גם ברמקולים של יצרנים מכובדים. הנה לדוגמא משהו שהיה נפוץ בשנות השבעים http://industryfigure.com/berkeley/images/polk1.jpg
שים לב, האלמנט התחתון פסיבי, והוא מורכב מממברנה עם עיגול עץ באמצע :)

אתה צודק, באמת הייתי צריך לקחת גם את הנצילות בחישוב. אעשה זאת בפעם הבאה.
ניתן בערך לראות בתמונה שאני משתמש בהיטסינט שצמוד למגבר (פיסת מתכת קטנה מעל המטריצה הלבנה) אבל אני חושב שאצטרך משהו יותר רציני מעט. אדאג לזה בהמשך

כנראה שבאמת עדיף לי לבנות את מעגל הטעינה ולרכוש את הסוללה ולבדוק מה הולך, איך אומרים תמיד יש מקום לשיפור.

האם המטען הספציפי הזה מתאים למגוון סוללות lead acid 12V? או רק לבטריה הספציפית הזאת?

תודה רבה, אעריך מאוד אם תוכל לשים גם שרטוט של הלדים.

תודה על מתן העזרה, זה ממש מעל ומעבר ובאמת אתה יודע להסביר ושולט בתחום הזה בצורה מעולה.

ובאשר לרמקול הסטר,
אני לא חושב שזהו אפקט ליצירת וופר אקטיבי מכיוון שבאופן הגיוני, לא צריך באפקט נוסף על הוופר הקיים - להזכירך הסנטר הוא חלק ממערכת 5.1 והוופר הגדול לא משאיר מקום להשלמת צלילי באסים.

פשוט כנראה שזה יותר זול להם...

המעגל עם הלדים, ותיקון ערכים של נגדים R3 ו R4:


במקום שני לדים אתה יכול לשים לד שני צבעים( COMMON ANODE).
בזמן טעינה ידלוק הלד האדום. בגמר הטעינה יכבה האדום וידלק הירוק. ללא מתח חיצוני שני הלדים כבויים.

כנראה שהסוללה פשוט יקרה מידי.

היא ממש לא נפוצה בקרב הסוללת האחרות מהסוג הזה, פשוט הייתי בכל החנויות בשדרות הר ציון בתל אביב (איזה 8 חנויות) והיא לא נמצאה באף אחת מהן.



ביררתי עוד , ומצאתי כי בחברת RS ישראל היא עולה 260 שקל.

לפי דעתי זה ממש לא משתלם לי כי אני יוכל לקנות בחצי מחיר סוללות יותר חזקות ממנה
חבל שלא בדקתי את זה לפני, לפחות אדע לפעם הבאה.

האם המטען הספציפי הזה מתאים למגוון סוללות lead acid 12V? או רק לבטריה הספציפית הזאת?

מתאים לכל סוללות Lead Acid. צריך רק להתאים את זרם הטעינה לקיבול הסוללה ( הערך של R4).

לסוללת 12 וולט 2.7 אמפר איזה נגד אני צריך? (ערך נגד R4) וגם באיזה הספק הוא אמור לעמוד?

האם יש איזושהיא נוסחה ככה שאוכל לחשב את ערך הנגד לבד? או איזושהי טבלה של הנגד וסוללה מתאימה?

את שאר הרכיבים כבר קניתי, אפשר לציין שהיה מעט קשה להשיג את הבקר טעינה uc3906 לאחר המון בירורים הזמנתי בסוף מחברת RS העולמית (שיש לה גם נציגות בארץ)

מומלץ מאוד להזמין משם אני מאוד מרוצה

היום אני נוסע לקנות את הסוללה הנ"ל ואני רוצה גם באותה הפעם לקנות את הנגד.

תודה רבה על העזרה

אתה יכול לראות בדפי הנתונים של הרכיב:
http://www.embeddedj.co.th/download...s/ic/UC3906.pdf
זרם הטעינה נע בין C/10 ל C/3 ברוב סוללות ה SLA (אים כי יש סוללות עם 2C) לפי נתוני יצרן הסוללה.
אם אתה לא יודע את זרם הטעינה המירבי המומלץ לסוללה שברשותך, עבוד בטווח של C/10 עד C/5 (זרם טעינה של 0.27A עד 0.54A לסוללת 2.7AH).
ערך הנגד: R=0.25/Imax כלומר נגד שבין כ 1 אוהם ל 0.5 אוהם. לזרמים עד 0.5A יספיק נגד 1/4 וואט. נגד 1/5 וואט יהיה דרוש לזרמים שמעל 0.5A ועד 1A.

אני רואה שקשה לי להשיג פיוז 3A 125 וולט.

האם זה קריטי שהוא יהיה 220V? מה ההבדל ביניהם ביחס לפעולה במעגל הזה?

לא קריטי. כל פיוז יתאים (הגנה מקצר על הסוללה בלבד).

בקשר למעגל הראשון ששרטת, מה זה הרכיב הזה lm78td5? לא מצאתי שום תוצאה בגוגל

LM78T05 (אפס חמש). מיצב לזרם 3A.

האם אפשר קצת הסבר על המעגל הראשון? בשביל מה צריך את C1? (אני מניח שזה בשביל לעשות smoothing למתח הנכנס?)
מייצב הזרם ודיודת ה-tunnel ומדוע הLED מתחבר דווקא בין מייצב הזרם לאותה דיודה.
את D1 צריך כדי שחלילה הסוללה תטעין את אותו מתח נכנס?
ואת D3 D2 R2 ו-C2?

תודה רבה

הסבר:
המעגל מבוסס על העובדה שעל סוללות LA ניתן להחזיק מתח קבוע של 13.6 - 13.8 וולט בלי לגרום להן נזק.
לכן יש מיצב למתח 14.1V ולזרם 3A (המיצב מספק גם את זרם הטעינה וגם את זרם העומס).
הקבל בכניסה - להקטנת ה RIPPLE במקרה שאתה מחבר לשם מתח מיושר משנאי ברזל.
הדיודה היא לא tunnel אלא זנר.
מאחר וצריך בכל מקרה לתת לדיודת הזנר זרם BIAS, אז עם אותו זרם ואותו נגד אפשר גם להדליק את הלד.
D1 ו D3 מתפקדות כמעין שער OR, שמעביר למוצא את המתח הגבוה יותר (כשמחובר מתח חיצוני - אז אותו וכשלא מחובר - אז את מתח המצבר.
D2 ונגד R2 טוענים את המצבר בזמן שמתח חיצוני קיים. R2 נועד להגביל את זרם הטעינ. D2 מונעת פריקה של המצבר לכיוון המיצב בזמן שאין מתח חיצוני. בגלל D2, מתח המיצב מכוון ל 14.1 (כך שאם מחסירים כ 0.5V בסף ההולכה של הדיודה, המתח על המצבר יהיה 13.6V).
קבל היציאה הגדול נועד למנוע נפילת מתח מהירה כשהמתח החיצוני מתנתק.

1) "על סוללות LA ניתן להחזיק מתח קבוע של 13.6 - 13.8 וולט"
לא הבנתי, הכוונה שניתן לטעון אותם על מתח קבוע של 13.6-13.8 וולט?

2) למה מייצב הזרם הוא 3A? אני שמעתי שהזרם האופטימלי להטענה הוא משהו כמו 20% מה-AH של הסוללה.

3) האם יש ripple בהטענה עם לוחות סולארים? והאם זה מסוכן לחבר את הלוחות הסולארים ישירות לסוללה?

4) לא הבנתי עדיין למה יש שם דיודת זנר, כדי לקחת חלק מהמתח שבא ללד? אני חושב שנגד של 470 אוהם יספיק בשביל לד

5) "קבל היציאה הגדול נועד למנוע נפילת מתח מהירה כשהמתח החיצוני מתנתק."
למה נפילת מתח מהירה כל כך מסוכנת?

אני מתחיל להבין עכשיו את המעגל :) באמת עבודה טובה, הלוואי עליי להוציא ככה דיאגרמות מהראש

1. הכוונה שאפשר במצב טעון להחזיק אותם במתח קבוע כזה, בלי לגרום להן נזק.
2. מיצב הזרם טוען את הסוללה בזרם של I=(13.6-Vbat)/5, שזה זרם נמוך, שהולך ויורד ככל שהסוללה נטענת. אך הוא גם מספק את זרם העומס באותו זמן (שלבקשתך היה 2A, כך שצריך מיצב שנותן יותר מ 2A).
3. לא. לא (ההתנגדות הפנימית של הלוחות תגביל את הזרם, אך עדיין דרושה דיודה בטור כדי למנוע פריקה כשאין אור).
4. המיצב מוציא 5V יחסית להדק ה GND שלו. בעזרת הזנר הדק ה GND מקובע למתח 9.1V, כך שבמוצא המיצב יוצא 14.1V.
5. נפילת מתח מהירה (ממתח של כ 13.6V למתח של כ 12V בניתוק המתח החיצוני ומעבר לגיבוי הסוללה) לא מסוכנת, אך יכולה במעגלים מסויימים לגרום לבעיות (כגון רעש רגעי במגברי AUDIO שלא מסננים טוב את מתח הספק).

בשעה טובה השגתי את כל החלקים למעגל ההטענה.

עכשיו אני מתחיל להלחים אותם על לוח כל אחד בנפרד.

נתקלתי בדילמה קטנה - הרי אמרת לי (elim) שצריך היטסינק למגבר, שפולט חום כמובן. במקום לקנות החלטתי לקחת ממה שיש כבר לי (יש לי המון כאלה במגירה) אך אני פשוט לא יודע איזה גודל אני צריך. (מה שהיה לי עד עכשיו היה זמני ולא היה אמור להיות בשימוש בפרוייקט)

אולי אחד מאלה יתאימו?
בכל מקרה אני מתכוון לחתוך אותם עד ה-3/4 מהגובה כי הם פשוט גבוהים מידי ואין לי איפה להכניס אותם במארז.

כמו שניתן לראות את השמאלי התחלתי כבר לחתוך


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img212.imageshack.us/img212/8642/img2122.jpg]





[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img510.imageshack.us/img510/464/img2123d.jpg]




הגובה של שניהם לאחר החיתוך יהיה 3.5 ס"מ
כמו כן ההיטסינק הימני יעבור חיתוך באמצע כמו שעבר השמאלי, כדי שיהיה אפשר להצמיד אליו את המגבר, וכמובן אקדח גם חור באמצע.

מה אתה אומר? יתאים או לא?



תודה רבה רבה על העזרה, ניב

1. מפזרי החום שבתמונה יוכלו לפזר 2 עד 4 וואט (להערכתי) עם עלית טמפ. של כ 40 מעלות. חשוב שתדאג לאפשר זרימת אויר על המפזר (חורי כניסה ויציאה בקופסה).
2. אם יש בעית מקום, אתה יכול להשתמש גם בסתם פלטת אלומיניום ארוכה (רוחב 3.5, אורך כ 10 עד 20 ועובי כ- 0.2) ולכופף אותה בהתאם לקופסה.
3. איזה מגבר בחרת? מה הספק המגבר?

כמו שדנו מקודם, בתחילת הפוסט - המגבר שלי הוא TDA2004 ואמרת לי כך:

"מתח 12V ההספק שיצא לרמקולים יהיה נמוך יותר - קצת פחות מ 4W - וצריכת המגבר תהיה כ 6W לערוץ.
שים לב שהמגבר עצמו מפזר כ 2W לערוץ, ויתכן שתצטרך HS בשבילו"

עכשיו אני רואה שמצאתי לי במגירת ההיטסינקים פלטת אלומיניום צבועה בשחור במידות הבאות:
10*6.3 ס"מ עם עובי של 1.5 מ"מ

אני יודע שאולי יהיה לי קצת קשה לכופף אותה אבל אני חושב שזה עדיף (זה רעיון שלא חשבתי עליו מקודם)
אולי אנסה עם פלייר

שלום,

אנוכי בניתי מטען אחזקה שמיועד לשמור על מצברי חומצת עופרת טעונים 100 אחוז בזמן אחסנה של המצבר.

המטען מסוגל גם להטעין מצבר שמתח הקטבים שלו הינו 11.7 וולט קרי מצבר פרוק ללא גרימת נזק למצבר.

זרם הטעינה הינו יחסית נמוך כ-800 מיליאמפר וניתן לכוון את מתח המוצא של המטען בהתאם לסוג המצבר.

צירפתי עבורך את המעגל בשני קבצים נפרדים בגלל מגבלות ההעלאה.


https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...04/85941733.pdf https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...04/84424357.pdf

לא מדוייק.
למעגל אין הגבלת זרם משלו, והוא מסתמך על יכולת דחיפת הזרם המוגבלת של הספק שאתה מחבר אליו.
במצברי מכונית, עם עשרות AH, לא תהיה בעיה. במצברי SLA עם AH נמוך - זרם הטעינה יהיה לרוב גדול מדי.
בנוסף, אם מכוונים את המתח כך שהמצבר יוחזק ב 13.8V, התוצאה ככל הנראה תהיה שהממסר ירטוט ללא הפסקה (וכדי למנוע זאת יהיה צורך לכוון ל 12.6 או פחות - מה שלא יבטיח החזקה אופטימלית).

אלי שלום,

בניתי את המטען ואנוכי משתמש איתו ולא ניתקלתי בבעיה של ריטוט הממסר.

בזמן הטעינה מתח הקטבים של המצבר עולה ולכן זרם הטעינה יורד לאחר פרק זמן של מספר שעות.

ברוב הרכבים מתח הטעינה של האלטרנטור הינו בין 13.8-14.4 וולט בתלות הטמפ' של ווסת המתח והעומס על האלטרנטור. מסיבה זו כיוונתי את מתח הטעינה ל-14.4 וולט בכדי לשמור על מתח קטבים של המצבר בסביבות 12.8 וולט.

כאשר מתח הקטבים יורד מתחת לסף של 12.7 וולט מתחדשת הטעינה.

מצורף צילום של המטען בזמן טעינת מצבר הרכב שלי שהינו מסוג 'ללא טיפול' או לייתר דיוק בעל איבוד מינימלי של אלקטורליט למשך כול חיי המצבר.

זה שלא נתקלת בבעיה נובע מ:
1. אתה טוען מצבר של רכב עם AH גבוה.
2. הספק שבו אתה משתמש מסוגל לדחוף כמה אמפרים בלבד (0.1C או פחות).
3. בנית וחיברת את המטען עם חוטים דקים, שמתפקדים כנגד שמגביל את הזרם (המעגל מכוון ל 14.4V כדי לקבל מתח הדקים של 12.8V, כלומר 1.6V על החוטים).

בתנאים הללו, כל המעגל שלך מיותר (יכולת לחבר את הספק שלך קבוע עם דיודה ונגד טורי בלבד, או אפילו ללא נגד).
נסה לחבר סוללת SLA עם כמה AH בודדים ותראה מה קורה.

חיברתי למעגל שנאי סטנדרטי של 12 וולט 1 אמפר לא מיוצב שבקושי מוציא 800 מיליאמפר כאשר השנאי תחת עומס.

בכדי להטעין מצברים בעלי קיבולת נמוכה ניתן לחבר שנאי של 500 או אפילו 300 מיליאמפר וככה לפתור את הבעייה של זרם טעינה גבוה.
רק נותר לבחור שנאי מתאים לא מיוצב של 12 וולט במוציא בפועל 17 וולט.

בל נשכח שחיבור בטור של נגד+דיודה ללא מעגל בקרה יגרום לטעינה תמידית של המצבר ללא הפסקה שזה סתם בזבוז אנרגיה.

במעגל שאני בניתי קיימת בקרה של מתח ההדקים של המצבר שמפסיקה את הטעינה במתח שח 12.7 וולט.

לידיעה כללית
בכדי לשמור על אורך החיים של מצבר חומצת עופרת מומלץ לא להשאיר אותם פסייבים כלומר עדיף מצב של פריקה/טעינה מאשר מצב טעינה מתמדת ללא הפסקה.

אם תחבר ספק מיוצב של 14.3V דרך דיודה (או ספק 15V דרך 2 דיודות) מתח ההדקים של המצבר יהיה 13.8V, ובמצב זה אפשר להשאיר אותו מחובר קבוע (זרם הטעינה ירד לערך של C/100 עד C/200).
כך עובדים רוב מטעני המצברים במערכות האזעקה וגם ברוב מכשירי ה UPS.

למרות שמטען שבנית (שבעצם הוא לא ממש מטען, אלא מוניטור למתח ההדקים שמחבר ומנתק מטען חיצוני) מתפקד בהתאם לצרכים שלך, לדעתי ניתן בכמות רכיבים ומורכבות דומה לבנות מטען תלת שלבי (כגון זה המבוסס על ה 3906) שגם מבצע טעינה מהירה וגם מחזיק את המצבר טעון קבוע, בלי לגרום לו נזק - ועם שליטה מלאה על הזרמים/מתחים.

עדכון קטן לגבי בניית המעגל


התחלתי לבנות את מעגל הטעינה (לאחר שסיימתי לבנות את המגבר)

אני תוהה אם צריך להשתמש בחוטים עבים יחסית ואם כן אז איפה (בכל המעגל, רק חלק ממנו)

כי ברור שלא כל חוט יכול לשאת 1-2 אמפר....

אין צורך בחוטים עבים מאוד. מוליכים של 20 AWG ( קוטר מוליך 0.8 ממ) במסלולי הזרם יספיק. כל היתר יכול להיות מוליכים דקים מאוד.

מסלולי הזרם אתה מתכוון לאיפה שהקו הכי עליון בשרטוט ומאיפה שהבטריה מתחברת עד ללקו הזה?

תגיד לי אם אני לא מסביר טוב את עצמי

ודרך אגב אין נקודה בחיבור שבין R9 ל-R11 נכון?

1. בין כניסת הספק ליציאה (דרך הדיודה), בין הסוללה ליציאה (דרך הפיוז, הדיודה וה MOSFET) וכן קו האדמה (מהכניסה למצבר, מהמצבר ליציאה, ומהמצבר לאדמה של המעגל).
2. לא, רק שני נגדים בטור לקבלת ערך מדוייק.

תודה, עכשיו הכל מובן.

באמת זה קצת מטעה אותי שצריך חוטים כאלה דקים יחסית למעגל הזה.


אני ממש עכשיו מלחים אותו ואני לקראת סיום.


רק שני דברים אחרונים לפני שאני ממשיך:
בחנות לא היה להם BS108 אז נתנו לי BS170 ואמרו שזה אותו הרכיב בדיוק וזה לא משנה השם האם זה בסדר ומקובל לעשות את זה?

דבר שני בקשר לנגד קיבול הטעינה לא מצאתי את הדף נתונים של הבטריה.
קוראים לה ROSTEC12-2.7
כתוב עליה "max initial corrent less then 0.81A"
המלצת לי להשתמש בנגד של בין 0.5 לאחד אום, 0.25 וואט (נגד R4) האם זה עדיין תקף?
האם הוא ייתן לי טעינה מהירה ללא שחיקה של הסוללה?


אני באמת מודה לך על הסבלנות ועל העזרה אתה בנאדם זהב

אני לא רואה בעייה בשימוש בטרנזיסטור BS170 במקום BS108.

בדקת את הנתונים של שניהם לפני שכתבת את התגובה?

אתה מתכוון אליי?

אם כן, אז לא. לא בדקתי וגם איני יודע איך לעשות זאת (אני לא יודע מה הפעולה של BS108 עצמו)

שאלתי איזה שלוש פעמים את המוכר אם זה בטוח ולא יהיה לי שום בעיות והוא אמר שכן, וזה לא באמת משנה איזה טרנזיסטור מביניהם אני משתמש

בכל זאת אני מבין שזה לא אותו אותו אחד...

בוודאי שבדקתי ואפילו הוא עדיף משתי סיבות:
1. זמינות
2. זרם עבודה של עד 500 מילי

לא חוכמה להשוות פרמטרים שלא חשובים בתכנון הנוכחי, ולהתעלם מאילו שכן חשובים ...
1. מה לדעתך יהיה מתח VGS כשהסוללה טעונה ?
2. מה ההבדל במתח סף ההולכה בין הטרנזיסטורים?

זה לא אותו אחד.
בזמן שה 3906 נותן אינדיקציה של סוללה טעונה (אין לו יציאה ישירה ללד, משתמשים במוצא שמשמש את המטען), יהיה שם מתח של כ 2.2V.
מתח הסף של ה 108 נע בין 0.5V ל 1.5V, כך שבטוח שכל טרנזיסטור שתקנה יפעל וימשיך לפעול בכל מצב.
מתח הסף של ה 170 נע בין 0.8V ל 3V (מתח TYPICAL של 2.1V). אם תרכיב אותו, יתכן שהמעגל יעבוד או שלפעמים יעבוד ולפעמים לא, או שבהחלפת כמה טרנזיסטורים (שיחשדו כדפוקים) תמצא אחד עם מתח סף נמוך יותר שיעבוד. זו דוגמה טובה לתכנון גרוע שעדיף להימנע ממנו.

הפרמטרים שציינת לא בדקתי מכיוון שאין לי את ההכשרה המתאימה לרדת לרמה פרטנית מסוג זה בשלב זה בחיי.

בכול מקרה הטרנזיסטור BS108 לא ניתן להשגה בארץ לכן אם אין ברירה ניתן להזמינו מפרנל או ב-EBAY.
http://cgi.ebay.co.uk/BS108-Transis...id=p3286.c0.m14

איך אתה יודע שלא ניתן להזמין אותו בארץ?

http://il.rs-online.com/web/search/...earchTerm=bs108

יש להם סניף בארץ בראשון לציון




כנראה שאזמין אותו משם

ELIM, זה משנה אם זה BS108G?

ומה בדבר נגד קיבול הטעינה?

לא משנה ה G.
מי שחשוב זה Q4. טרנזיסטור Q5 יכול להיות 170.
אם לא תצליח להשיג, אתה יכול לנסות עם BS170 ויתכן שזה יעבוד - אם כי מדובר במשהו גבולי כמו שהסברתי.
נגד קיבול הטעינה - אני מניח שאתה מתכוון ל R4 שקובע את זרם הטעינה - מה השאלה?

הבנתי.

אם אני מזמין אני כבר אקנה שניים שהכל יעבוד כמו שצריך - הכוונה לBS108


בקשר לנגד קיבול הטעינה לא מצאתי את הדף נתונים של הבטריה.
קוראים לה ROSTEC12-2.7
כתוב עליה "max initial corrent less then 0.81A" בהקשר למתח הטעינה כמובן.
המלצת לי להשתמש בנגד של בין 0.5 לאחד אום, 0.25 וואט (נגד R4) האם זה עדיין תקף?
איזה נגד ייתן לי טעינה מהירה ומלאה כמו שצריך ללא שחיקה של הסוללה? (ברור פה שהאינטרס שלי שהסוללה תיטען עד הסוף בכמה שפחות זמן ולא להטעין אותה למוות מה שנקרא)

פרנל וחברת RS מקום מושבם באנגליה, אין מלאי בארץ בכלללל, זמן האספקה עד שבוע ימים.

הזמנה של טרנזיסטור בודד כולל משלוח תעלה לך כ-50 שקלים עבור טרנזיסטור שעלותו בפועל כ-3 שקלים.

ע"פ הכיתוב, מדובר בסוללה של 2.7AH. בנוסף, זרם טעינה התחלתי מקסימלי של 0.81A (שקול ל 0.33C).
טעינה בטוחה ביותר - 0.1C (זרם של 0.27A). אפשר לעלות גם ל 0.2C עם פגיעה קלה באורך החיים של הסוללה, או למשהו באמצע. נגד 0.68 יתן זרם טעינה של כ- 0.37A (כ- 0.14C) שנראה לי סביר למדי.

כמו כן אתה יכול להשתמש גם ב BS107 (מתח סף של 0.5V עד 2V) - פחות טוב מה- 108, אך קיים במלאי של אריהב.

אתה מתכוון נגד 0.68 אום חצי וואט? או הספק אחר?


בכל מקרה נורא קשה להשיג אחד כזה

הייתי בכמה חנויות בשדרות הר ציון ולא מצאתי.

האם אתה ממליף על חנויות נוספות שהן לא באזור הר ציון וייתכן שיש להם את הנגד? אולי לשמסי ברמת יהיה?

בקשר לטרנזיסטור אני אנסה למצוא את ה-BS108 ואם לא אמצא אשתמש ב-BS107 (אני מקווה שזה לא ישנה לי משהו)


מרק10, זמן ההספקה הוא לא שבוע ימים, זמן האספקה הינו ארבע ימים. בבקשה נעצור פה את הוויכוח הזה כי הזמנתי משם.

חוץ מזה זה ממש לא משנה כמה זה עולה העיקר שאני מזמין אותו מחנות בארץ ולא מאיבי שם יש סיכוי טוב שהרכיב בכלל לא יגיע וגם בגלל שאין לי זמן לחכות

בכל מקרה תודה על ההענות

אין שום בעייה להלחים נגד של 1W או 2W בערך נקוב של 0.68 אוהם והם קיימים במלאי בכול חנות בשדרות הר-ציון במיוחד אצל סימן-טוב או אריסטוק.

לפעמים בגלל העלות המצחיקה של נגד בודד תוכל לקבל אותו ללא תשלום או לפעמים יגידו לך בעדינות אין לנו.

שמסי אלקטרוניקה בגבעתיים לא ימכור לך נגד 1 או 10 נגדים אלא רק כמויות.

דרך אגב אין שום בעייה להזמין טרנזיסטורים או IC ב-EBAY הכול מגיע בל שום בעייה.

גם שלושה נגדי 2 אוהם במקביל יעשו את העבודה (מספיק 1/8 וואט).

אוקי אז לפי מה שאתם אומרים מה שאני צריך נגד 0.68 אום או שלושה של 2 אום

וגםכמובן את ה-BS 108 ואם אני לא מוצא אז את ה-BS107

ואז אני גומר את מעגל הטעינה (זה רק מה שנשאר להלחים)

דרך אגב, באמת כשהייתי אצל אריסטוק הוא נתן לי את הנגדים "על חשבון הבית" כיוון שלא קניתי בכמויות (בערך עשרה נגדים)
ועכשיו שאני נזכר באמת היה לו נגד 0.68 אום של חצי או שני וואט (אבל הם יקרים יותר מנגד רגיל כמובן)

נורא מצחיק היה להסתכל אחורה ולהתבונן בקיר שהיה מלא קופסאות רק של נגדים עד התקרה.

אם תהיו מעוניינים אוכל להעלות תמונות של המוצר הכמעט-סופי (כיוון שאני גם צובע את המארז בסוף התהליך) כשהכל בפנים, כולל: בטריה, מעגל טעינה, מגבר רמקולים ושאר החיווט.

איזה נגד בסופו של יום רכשת/קיבלת ?

נגדים בעלי הספק של 0.5 וואט או 1 וואט מחירם נעה בין 40 אגורות עד 60 אגורות תלוי אצל מי אתה רוכש.

במידה ואתה רוכש כמויות מומלץ לרכוש אצל סימן טוב.

מעוניינים כמובן. כמה שיותר תמונות.

קניתי את ה- BS107 הוא כבר מולחם על הלוח

נורא מעצבן אותי שיש לי בעיות של הרגע האחרון שלא ציפיתי שיצוצו:

איך שהסכמה בנויה כרגע, לא ניתן להשתמש ב-COMMON DIODE שתחליף את שני הלדים בלד אחד.


לדיודה הזאת להזכירכם יש שני פלוסים ומינוס אחד. בשרטוט הלדים מחוברים במינוס לחוד ופלוס משותף.

איך ניתן לפתור את הבעיה?

עוד דבר שאת המספק לכל המערכת אני לא יודע איפה למקם - לפני הסוללה או לפני היציאה למגבר?

לא יהיה לי בזבוז אנרגיה (סגירת מעגל באיזושהיא צורה) של הסוללה אם אמקם את המפסק לפני היציאה?

וגם נשאר לי לקנות את נגד קיבול הסוללה (לא היה להם את הנגד המתאים באותה חנות שבה קניתי את הטרנזיסטור, ולא היה לי זמו לעבור בחנות נוספת)

כנראה מחר אסע לתל אביב לקנות את הנגד ולגמור את כל הסיפור.

תמונות יצורפו בשפע לאחר סיום העבודה (רק שלא נגיע לתחילת הלימודים :/)

מעגל ללד כפול Common Cathode:




את המפסק אתה צריך למקם ביציאה לפני המגבר. המעגל ימשוך מהמצבר זרם של פחות מ- 2 מיליאמפר כשהוא לא בטעינה, שזה ערך נמוך למדי (יפרוק את המצבר אחרי כ 4 חודשים). בכל מקרה, רצוי להשאיר את המעגל מחובר למתח חיצוני גם כשהוא לא בשימוש כדי לשמור על הסוללה.

בכוונה החלפת את Q5 ב-2N2222 במקום BS107 נכון?

תודה רבה

כן, מפל המתח על הלד האדום הוא פחות מ 2V, ובמתח זה הטרנזיסטור אמור להיות ברוויה (אין כאן את הדרישה לעכבת מבוא גבוהה כמו ב BS107).

נסעתי לקניות.

קניתי את ה- 2N2222 גם כסוף וגם שחור (פלסטיק). באיזה מהם להשתמש? בשרטוט של המטען השתמשתי בכסוף ב- Q2.

ניסיתי לחבר בטור שלושה נגדי 2 אום (על מטריצה) וקיבלתי 1.2 אום על צג הרב-מודד. האם הדבר תקין?

זה יותר מחריגה של 10 אחוז.


תודה רבה, ניב

1. לא משנה באיזה תשתמש.
2. תאמין לערכים שרשומים על הנגדים ולחישוב מאחר ובתחום הערכים הקטן - המודדים הפשוטים נוטים לזייף. מה הקריאה שאתה מקבל כשאתה מקצר את הפרובים?

הפרובים זה החוטים של הרב מודד? אם כן אז אני מקבל 0.5 אום תחת המצב של בדיקת 200 אום ברב מודד.

דרך אגב זה אחד זול שקנו לי ממקסיקו (עלה גרושים)

עריכה:

סליחה!!! התכוונתי במקביל ולא בטור!! הרב מודד קיבל קריאה של 1.2 אום משלושה נגדי 2 אום במקביל!!

תוריד מהתוצאה 0.5 אוהם שהמודד שלך נותן במקום קריאה של אפס - ותקבל 0.7 אוהם (מספיק קרוב למה שצריך להיות, במגבלות המודד שלך).

אוקי. עכשיו הכל מובן. כלומר הכל בסדר והערכים נכונים.
לאחר הלחמת הנגדים והטרנזיסטורים, ניתן לראות תמונות של המעגל וגן קצת הסברים למי שלא עוקב:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img42.imageshack.us/img42/715/img2412uyn.jpg]

כמתוכנן, שלושת זוגות החוטים מצדימין הולכים ל:
1.חיבור ספק חיצוני (להטענה)
2.בטריה
3.מתח למגבר

והחוטים בצד שמאל הולכים לדיודה כפולה - COMMON CATHODE שתדלק בצבע אדום במהלך הטעינה ובגמר הטעינה תהפוך לצבע ירוק.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img143.imageshack.us/img143/7192/img2406.jpg]


הלחמות לא משהו לפי דעתי אבל אני מרוצה מעצמי בכל זאת - בפרוייקט הבא אשתפר.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img79.imageshack.us/img79/9041/img2410.jpg]


זהו להפעם.

עדכון הבא (כנראה בסוף שבוע) נוכל לראות את כל המערכת השלמה לפני פירוק וצביעה, עובדת.


elim, תודה רבה רבה לך אתה יכול לזקוף חצי מהעבודה הזאת אליך (תכנון המעגל+ביצוע מעשי)

שלום,

האם המעגל עובד ומבצע טעינה ?

כמה הערות |משקפיים|

1. בפעם הבאה שאתה בונה מעגל על לוח בנייה, צפה את המוליכים במעט בדיל לכול אורכם בכדי להקל על מלאכת ההלחמה וגם הגנה נגד חימצון של המוליכים.

2. מומלץ לפני ההלחמה לבצע סימולציה או אפילו שרטוט קטן של מיקום הרכיבים והחיבור ביניהם בכדי לבחור במידות מעגל מתאים יותר (אצלך יצא מאוד צפוף והרבה תילים שחיברת).

3. אני בדרך כלל מסמן על לוח הבניה בצידו האחד קו מינוס ובצידו השני קו פלוס בעזרת טוש ואז מלחים את הרכיבים לצד הנכון. במקרה זה מספר התילים יהייה רב יותר אבל נוח יותר לעבוד בצורה זו.

4. מומלץ לרכוש כלי לביצוע נתקים בצד המוליכים בצורה קלה ויפה (ראה צילום).

דבר זה מקל מאוד על בדיקת תקינות המעגל.

ראה דוגמא

המעגל נמצא כרגע בהשוואה מול הסכמה לפני שאני מחבר אותו לחשמל ומפעיל.


על איזה כלי אתה מדבר? אפשר תמונה בבקשה?

וחוץ מזה אתה צודק הייתי צריך לבנות את המעגל על לוח גדול יותר אבל הדבר נמנע מפאת גודלו של המארז שהכריח אותי לבנות לוח קטן

ראה תמונה מצורפת.
במידה ולא תמצא בחנויות בשדרות הר-ציון תוכל לרכוש ב-EBAY.





https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...31/88447338.pdf

בביקור הבא שלי בהר-ציון אבדוק את העניין. אם זה זול אז בטח כשאי לי לקנות אחד


ובחזרה למטען:

המעגל עבר בדיקה, ולאחר מספר טעויות שתוקנו (לפני החיבור לחשמל), חיברתי וניסיתי.

המעגל באופן ודאי אינו תקין כרגע - מתח היציאה קטן מ- 1 וולט במקום 16. הבדיקה בוצעה כשאר חיברתי אך ורק את הסוללה למעגל לפני חיבור הספק החיצוני. לכן אני מפחד לחבר את הספק שמה אולי יגרום לעומס על הקצר שקיים כעת וישרוף לי משהו.

בדקתי את מתח הסוללה לפני החיבור למעגל (אחרי הפיוז) והוא 12 וחצי וולט.

שמתי לב שבזמן ההלחמה הדיודות הגדולות התחממו עד שכדי לא ניתן לגעת בהם לאחר כמה שניות של הלחמה

יש לי מלחם 30W

יכול להיות ששרפתי משהו?

מה עושים? יש עצות לבדיקה חוזרת של המעגל?


תודה ,ניב

זה בסדר.
לא יהיה מתח במוצא עד שלא תחבר את הספק החיצוני (בגלל מעגל הניתוק). אם אתה רוצה לעקוף את זה ללא חיבור הספק החיצוני, קצר רגעית את ה- S וה- D של Q1.

האם לא ניתן לנטרל באופן אוטומטי את מעגל הניתוק כשאר הספק אינו מחובר?

זה די פוגע לי בזמן הסוללה אלא אם אשים מפסק שיקצר את הרגליים של Q1.

עכשיו לתקוע שם מפסק זה כמעט בלתי אפשרי... אם אין אפשרות אחרת אז נעשה מפסק כזה.

הבעיה היא להחזיר אותו כאשר מחברים את הספק, ומה יקרה אם לא אזכור?

בגלל זה אני רוצה לנטרל את מעגל ניתוק הסוללה באופן אוטומטי/להפעיל אותו רק כאשר הספק מחובר.


האם זה אפשרי בכלל?

עריכה:

בדקתי עם המטען ואני רואה שהלד דולק בצבע ירוק (טוען)

אבל ה- TIP30B מתחמן נורא וזה לא נראה לי תקין (אני זוכר שלא צריך לשים היטסינקים על הרכיבים כלל)

יכול להיות ששרפתי אותו בהלחמה?


ניב

עקרונית אין בכלל בעיה, כי כשהכל מחובר ואתה מחבר את הספק בפעם הראשונה - יהיה מתח במוצא כל הזמן, גם אחרי שתנתק את הספק (המתח יתנתק רק כשהסוללה תיפרק, ויחזור שוב כשתחבר את הספק ותטען את הסוללה).
גם כרגע, כשחיברת סוללה טעונה, קצר רגעי יפעיל את מתח המוצא, והוא ישאר עד שהסוללה תיפרק מתחת לסף.
אין טעם לשים מפסק, כי הוא ישמש אותך רק בשלב הזה (שלב הבדיקות).

ואגב - נראה לי שכדאי לפתוח אשכול חדש (עם הפניה מהאשכול הזה) - הנוכחי כבר די מפלצתי.

לינק לאשכול המשך:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=485668

האשכול עמוס, ולכן ננעל