דברים שכתב ד"ר שמואל גורדון (ממקימי טייסת 107 קורנסים) ליום הזיכרון:

אנו דור הנופל על חרבו

דור המדבר שלחם את כולן
במצרים ירדן לבנון וגולן
מעביר את הדגל מדור לדור
בימים של אור בלילות של שחור

דור שזוכר את הוריו בשמירה
יריות רחוקות, זעקה מוזרה
זוכר מכושים מכים בקרקע
וארון שוקע בדממה חנוקה

דור ששאל את כל השאלות
לא היה איש שייתן תשובות
דור שאל לב האש גדל
ידע שהנטל עליו הוטל

דור שקיווה אהבה לחוות
אך נגזר גורלו לעשות מלחמות
טס היישר אל תופת הקרב
כמו נפל אל תוך מארב

דור שאיננו מוכן לבכות
שנושך שפתיו ועיניו כלות
קסדתו עליו אצבעו נכונה
הוזה שלום ועושה מלחמה

דור שטיפס על צלע ההר
חש כי השקט עוד רגע יופר
טילים נקבו את הלילה הקר
לעתים את גופו ודמו הניגר

דור ששרד הקשות בגיחות
לא חדל מעולם לקוות
דור שידיו מגואלות בדם
גאולת קרקע, אדם ועם.

דור שיוצא כבד משא ותחמושת.
מנמיך אל הוואדי בדרך אוגפת
הטורסו חגור, גורלו חשוף
לעין צופה בלילה כשוף

דור שמוסר את הדגל עכשיו
לדור הבא שיקום על אויביו
נשאר מאחור, גופו צלקות
ליבו כבד ועיניו חרבות

דור שחלם, לחם ואיווה
כמיהתו לעשות שלום נכזבה
לא ייתם יום קרב וערבו
אנחנו דור הנופל על חרבו

הוא לא ישיר שלום בשפתיו
אחרים ימריאו בדרך לקרב
בודדים אולי ישובו עם ערב
הלנצח תאכל חרב?

גם בשנה שעברה הבאתי את דבריו:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...653#post4493147

בהזדמנות זו, נופלי טייסת 107. יהי זכרם ברוך.
https://2015-uploaded.fresh.co.il/2...23/23273469.jpg