לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 04-05-2014, 12:29
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,861
כתבה יום הזיכרון 2014

דברים שכתב ד"ר שמואל גורדון על חבריו שאינם:

5 מאי 2014
שמואל גורדון

קינה על חברי שאינם
אינני בוכה אף פעם (כמעט). הערב,
ביום הזיכרון, אשב לבד, אבל. רכון ראש;
צללי רעי יסובבוני. כל השנה נעדרים הם, אינם עוד.
הערב הזה ישובו ויעלו; אלו מקברם ואלו מנעדרותם;
יבואו לאיטם אל ביתי, יקדימו הקרובים, הרחוקים יאחרו.
חרוטים בי בדרכנו לקרב, נפשם נכונה. לבבם נאטם, פניהם נוקשים,
לא הרהרנו במוות המצפה מעבר לפינה ממשגר טילים,
מלוע תותח, ממטוס אורב. בסרבל, בג'י-סוט, בטורסו
וחגורת הצלה, בידם קסדה ותיק מפות,
ומבטם מרוכז פנימה.
ריח גיחות קודמות נודף מבגדיהם, אותו ריח שזעה מהולה בו
במתח עליון, בחרדת ביצוע, בגאווה מתונה, ובצפייה לאתגר אחרון
שלא הסתיים ולא יסתיים לעולם. כמה הם חסרים לי עכשיו.

בערב הזה אאזין לרחש צעדים על המדשאה;
הנה אתם קרבים לבושי מחלצות. כותנות לבנות,
מכנסיים בכחול-שחור, נעליים מצוחצחות, מגולחים למשעי
ובלוריות שערכם (בלוריות הנעורים ההן) מסורקות.
בהיכנסכם, מי בדלת, מי מהמרפסת. ומי ידאה פנימה
בעד החלונות, הרי לטוס ידעתם היטב.
האם תצחק אלי בנצי כמו בשניות האחרונות לפני...? האם שוב תנזוף בי שלמה
על שנטשתי מאוחר מדי? חיוך ביישני על שפתיך אהוד,
ברק מושחז בעיניך בני. ציניות דקה בגרונך רפי.

אולי תשאלו מדוע קדרו פני? לא, לא זו שפתכם.
אולי בפשטות, מה קורה לך? לא תמתינו לתשובה
ותלגלגו כדרכנו. ואני כיצד אסביר, בלי שתצחקו בפה מלא,
כמה חסרתם לי כל השנה הארוכה הזאת, וכמעט
אבדה תקוותי לראותכם. תלחצו בחוזקה את ידי ותענו
שהנה אתם כאן ובאמת מזמן לא נפגשנו,
יש הרבה מה לספר ויש על מה לדבר.
תפנו אל מיץ התפוזים שסחטתי עבורכם,
ואל כוסות יין אדום-כהה עד שחור; תשוחחו בשקט, מתעדכנים
על לידות ועל פטירות, כמנהגם של לוחמים ותיקים
שמתראים מעט וקשורים חזק.
כמה טוב חבריי שהגעתם מחשכת הזמן.

ואני היושב קפוא אברים ולב,
פרושה על ברכי מפה של נ.צ. היכן אבד כל אחד ואחד מכם,
אפשיר לאטי, קמטי שנים וצער אנכיים, יתאזנו בחיוך,
אקשיב בפיזור-דעת להבלים מוכרים ממועדון הטייסת,
משיכון משפחות, על הפיכת הטיה מוקדמת, על
משיכה מאוחרת, על ורטיגו בלילה חשוך, על
מנורת אש דולקת, על כן נסע תקוע, על
פגיעה קשה בכנף, על נחיתה בטיפות דלק אחרונות, ועל
מיג שנמלט בעור שיניו ועדיין מופיע בחלום רע מדי פעם.

מה אספר כשתחזרו משולחנות הכיבוד ותתיישבו
נינוחים ושלווים? לא אוכל לגלות שאי-אפשר בלעדיכם,
שאנחנו שנשארנו, שרוטים ומצולקים,
מזקינים משנה לשנה, גוונו שח והחבורה מידלדלת;
שכל שיחה רוויה בשמותיכם, שאתם החבל שקושר אותנו
בין הפגישות בימי שנה לזכרכם.
מי אני שאשבית את שמחת הערב? מי אני
שאתאבל בין חברים עולזים? אעצום עיניים .
ואתנמנם באושר על המולת שחוקכם, על עצם היותכם אתי.

מתעורר בביתי הדומם והריק. חברי שאינם כבר פנו לדרכם,
מצפים להם בבתים רבים.
ניקו וסידרו עד שלא ניכר סימן לביקורם, ולעולם לא אדע
האם חלום חלמתי ועבר הזמן.
רק הדמעות בני, עדיין זולגות מעצמן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 04-05-2014, 20:36
צלמית המשתמש של skydiver
  משתמש זכר skydiver skydiver אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.04.07
הודעות: 1,107
אחים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "יום הזיכרון 2014"

אחים\ אוריאל איזנמן

אחים שלי,
אחים, שאף מטען גנטי לא מחבר בינינו אלא מטען נפץ.
אחים, שדמכם אינו דמי אך לעד יזרום בעורקי.
אני נופל היום על ברכי ברטט בכי ומבקש את סליחתכם.

סליחה שאני הוא זה שכותב את המכתב ואתם כבר לא.
סליחה שאני הוא זה שעדין לובש את מדי הזית פעם או פעמיים בשנה.
סליחה על הטיולים לאורכה ולרחבה של הארץ.
סליחה על הספרים שקראתי ושעוד אקרא.
סליחה על טבילה קרירה במימי מעיין.
סליחה על שאני שואף אל קרבי את שערם של ילדיי.

סליחה שעזבתי אתכם מאחור.

אך דעו, אחים, במקום בו אתם נמצאים אשר לשקר אין בו אחיזה והאמת בו מאירה באור יקרות.

אני כותב את המכתב בדמעותיי
וכשאני לובש את מדי הזית ריח זיעתכם עולה באפי.
בטיולי אני רואה את רישומי עקבותיכם על השביל לידי
והספרים שאני קורא ושעוד אקרא הם תחליף חיוור לשיחותי אתכם.
נשיכתו הקרה של המעיין מזכירה לי את השלוליות בהן שכבנו בלילות ארוכים
וכשאני שואף אל קרבי את שערם של ילדיי, גם בשבילכם אני שואף.

וכשעזבתי אתכם מאחור שמעתי את הד קולכם אומר לי- המשך.
_____________________________________
"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 04-05-2014, 21:34
  luben_gulu luben_gulu אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.10.09
הודעות: 946
העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "יום הזיכרון 2014"

העמותה להנחלת מורשת הצנחנים מרכינה ראשה לזכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

ערוץ 1, חינוכית 23, ערוץ 10, ערוץ מאיר ו- YNET יקרינו במהלך יום הזיכרון, חלק מסרטי הנופלים של לוחמי הצנחנים שהופקו ע"י העמותה.
להלן שעות ההקרנה:

4.5.14- ערב יום הזיכרון:

ערוץ 23
21:12 חנן סמסון ז"ל
21:20 פריזנט יורם ז"ל
23:42 מיכאל שור ז"ל
23:52 אברהם שטדלר ז"ל
00:08 שלומי ברנשטיין ז"ל
4:42 בן יהודה אבשלום ז"ל
4:52 רמי ולד ז"ל

ערוץ מאיר:
19:51 יחיאל שונרי ז"ל
20:23 רולי בכר ז"ל
21:22 אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל
21:57 דובי אופנהיימר ז"ל
22:49 אהוד גאולה ז"ל
23:38 יחיאל שונרי ז"ל
03:58 משה יפת ז"ל
04:56 רולי בכר ז"ל

ערוץ 10
03:03 אברי שטדלר ז"ל
03:12 עופר חרמוני ז"ל
03:20 גבי רובינפלד ז"ל
03:26 ישראל פולק ז"ל
03:35 אהוד שני ז"ל
03:50 משה פוקס ז"ל
04:00 יעקב עשור ז"ל
04:05 אבנר פולטהיים ז"ל
04:10 ישי מישר ז"ל
04:21 מוטי סדן ז"ל
04:28 איתן מרקל ז"ל
04:37 הר גיל רון ז"ל

5.5.14- יום הזיכרון:

ערוץ 1
8:45 יוחנן מנור ז"ל
09:55 חנן סמסון ז"ל
10:04 גרשון בלאו ז"ל
11:35 שלומי ברנשטיין ז"ל
12:35 רמי ולד ז"ל
12:50 סיני עמיר ז"ל
15:17 בן יהודה אבשלום ז"ל

ערוץ 10
09:19 יובל גליקמן ז"ל
09:30 חיים משגב ז"ל
11:54 יבגני גלרמן ז"ל
12:08 ליאטו סרנו ז"ל
13:54 יעיש רועי ז"ל
14:18 איתן לבב ז"ל
14:28 יעקב קסוטו ז"ל
15:30 גבי גאקמן ז"ל
15:41 שלום כהן ז"ל
15:53 יוחנן נגר ז"ל
17:06 נדב מילוא ז"ל

ערוץ מאיר
06:18 מנשה יצחק דוידוביץ ז"ל
08:48 דובי וערן שמיר ז"ל
10:48 אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל
11:02 רולי בכר ז"ל
12:01 אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל
12:40 דובי אופנהיימר ז"ל
13:32 אהוד גאולה ז"ל
14:21 יחיאל שונרי ז"ל
14:55 משה יפת ז"ל
16:39מנשה יצחק דוידוביץ ז"ל
16:49 דובי וערן שמיר ז"ל
17:08 דובי אופנהיימר ז"ל
17:19 משה יפת ז"ל
18:52 אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל

יהי זכרם ברוך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 04-05-2014, 23:26
  ninesouls ninesouls אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.01.03
הודעות: 1,557
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "יום הזיכרון 2014"

(דברים שכתבתי בפורום אחר, לפני כמה שנים, ובניסוח מעט אחר ומעודכן)

מדי שנה אני מתייצב ליד קברו של מ' בהר הרצל. אני היחיד שמתייצב ליד הקבר הזה ביום הזכרון. המשפחה אינה מגיעה ביום הזה. בשנים הראשונות הסבתא של מ' היתה מגיעה ואחר כך חדלה - אולי הדבר היה קשה לה מדי, אולי נפטרה. בשנים הראשונות היו עוד כמה מהחברים מהסדיר שנהגו להגיע, לאט לאט הם נעלמו - אחד עבר לקרית טבעון, השני בבאר שבע, עם השנים מתפזרים. גם נציגי הצבא כבר לא תמיד מגיעים - הגדוד והחטיבה שלנו כבר לא קיימים, היחידה שירשה את התג שלנו אמורה לשלוח נציגים אבל זה לא תמיד עובד. אז אני עומד שם לבד, כדי שמ' לא ישכב שם לבד.

השנים עוברות, ומתחילים להכיר את הסביבה בהר. שני קברים ימינה נמצא לוחם הצנחנים שנפל בלבנון, ותמיד יש קהל גדול יחסית סביב המצבה שלו. מימין נמצא חייל שאיני יודע איך נהרג; הוריו הקשישים מגיעים תמיד, ואיתם כמה בני משפחה אחרים ולעתים קצת חברים. משמאל יש קבר של לוחם גולני; אליו תמיד מגיעה חמולה די גדולה. פעם הגעתי להר בסתם יום של חול ומצאתי את אמו מנקה את המצבה וממלמלת לעצמה "גולני, רק גולני רצית, למה?". מלפנים נמצא קבר של קצין צנחנים שנהרג בתאונת אימונים, בנה של אשת חינוך ידועה בירושלים. קצין בכיר אחד מגיע לשם מדי שנה - איני יודע איך הוא יכול לוותר על הטקסים של היחידות שעליהן הוא מפקד, אבל זו עובדה.

השנים עוברות. מי שאינו רגיל להגיע להר יכול לחשוב שההר לא משתנה, שחלקת קבר נשארת כפי שהיא, שטקס זכרון הוא דבר קבוע. אבל מי שמגיע בקביעות רואה את השינויים. כשנהרג לוחם הצנחנים, אחותו היתה רק ילדה קטנה: היא בוודאי בקושי זוכרת אותו. אבל היום היא מגיעה אם תינוק על זרועותיה, אולי כזה שנקרא על שם הדוד שלא יכיר. אביו של החייל שמימין היה גבר במיטב שנותיו, היום הוא קשיש שמתקשה לעמוד לאורך הטקס. אמו של חייל גולני שמשמאל כבר אינה מגיעה לטקס; אם לא נפטרה אז בוודאי מצבה הבריאותי קשה. הקצין הבכיר היה בהתחלה סגן-אלוף, אולי אפילו רב-סרן; היום הוא תא"ל, ובשבוע שעבר הודיעו על העלאתו המתוכננת לדרגת אלוף. אני עצמי הייתי סדירניק, ומאז הספקתי להשתחרר מהסדיר ומ-19 שנות מילואים. גם הטקס אינו נשאר קבוע. לאורך השנים שמענו את הדוברים מתחלפים בזה אחר זה: שמיר, רבין, פרס, נתניהו, ברק, שרון, אולמרט, שוב נתניהו. מעטים מהם אמרו דבר שחרג מהקלישאות, שהיה יכול לתת מעט נוחם או תובנה אישית כלשהי למשפחות. תפילת היזכור שהרב הצבאי מקריא איבדה את נוסחה המקורי, הפשוט והיפה, וכל גורם שהצליח לגייס תמיכה פוליטית שרבב את עצמו לתוכה: במקום יזכור ללוחמי צה"ל והמחתרות אנו שומעים היום יזכור גם לחטיבות הלוחמים, המודיעין, הבטחון, המשטרה והשב"ס, נרצחי הטרור ומי לא. אפילו חלקת הקבר משתנה. העצים שהיו פעוטים אז צמחו, והיום הם כבר מצלים על כמה וכמה מהמצבות. מעל המעבר בין החלקות בנו מין גג בטון משונה, שנותן אולי מפלט קטן כשיום הזכרון הוא שרבי.

ורק המתים לא משתנים. הם לא חולים ולא מגדלים תינוקות, לא עולים בדרגה ולא משתחררים מהסדיר ומהמילואים. הם מתיצבים תמיד לטקס, ולא שומעים קלישאות ולא תפילות יזכור. הם לא יהיו בכירים ולא ראשי ממשלה, לא אנשי חינוך ולא הורים. הם לא ישתלו עצים ולא יראו אותם גדלים. העולם של מ' נעצר באותו יום של ינואר 1992 על הגג מול קבר רחל, שלושה שבועות לפני השחרור. הוא לא הלך לצוד פילים באפריקה כפי שחלם, הוא לא צייר בעוד אלף מקומות את השמש הקטנה שתמיד היה מצייר. השמש שלו שקעה ולא זרחה עוד. לאן מ' היה הולך ומה היה עושה אילו הכל התגלגל אחרת? איך החיים היו משנים אותו, ואיך הוא היה משנה את החיים? אני לא יודע. בינתיים הוא ואני ממשיכים להפגש מדי שנה ביום הזכרון.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 05-05-2014, 01:05
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
מאמרים ושירים מאת קצינים בכירים במיל' ובקבע ליום הזיכרון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "יום הזיכרון 2014"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(המאמר "אתם הוצאתם אותי מלבנון" מאת תא"ל מיקי אדלשטיין, "ידיעות אחרונות", 04.05.2014, עמוד 3)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(המאמר "מילים: יואב גלנט" מאת אתי אברמוב, "ידיעות אחרונות", 04.05.2014, עמוד 8)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(המאמר "נפקד וכל כך נוכח" מאת אל"מ אליעזר טולדנו, "ידיעות אחרונות", 04.05.2014, עמוד 20)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 05-05-2014, 08:13
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 4,861
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "יום הזיכרון 2014"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי yaari
דברים שכתב ד"ר שמואל גורדון על חבריו שאינם

ולפני שנה וחצי, במלאת 39 שנים למלחמת יוה"כ, כתב גורדון את הדברים הבאים:
http://www.tzevet.org.il/?CategoryID=577&ArticleID=6226

קינה על הנופלים במלחמת יום כיפור

כה אהבנו, ביכינו אתכם, זכרנו מעלותיכם;
נותרנו אבלים ומעטים, רק השנים סגרו את הרווחים.
זוכר אתכם שורות אין-סופיות, עוטים כחול-לבן, נשים בוכיות;
נישאים על כתפי חיילים כושלים, תחת כובד המשא והפחדים.

שכובים בארונות פניכם קפואים. "במותם ציוו לנו את החיים";
"לא נהרגו לשווא" ועוד קלישאות, משקרים לעצמנו באותן נחמות;
מכזבים בנחישות לתבונתנו, נמנעים להסתכל אחד לשני בעינינו;
לא לשאול אם מותכם היה מחויב, או אולי להודות שנפלתם לשווא.

האדרנו את חייכם וסופכם, התעודדנו בקידוש מותכם.
איני מזלזל בכושרם של אויבינו, הם שלחמו, מידיהם נפגענו,
לא הבנו, גם לא אתם, שהכל אפשרי גם לו חייתם.
האויב ירה ופגע, הרג ופצע, אך המשגים שלנו גרמו לתוצא;

צוות טנק שטעה ביום השני ועלה היישר על מארב קטלני;
טייס בלילה בתחילת הלחימה איבד התמצאות ונכנס לאדמה;
מפקד שדיווח היכן יתמקם, חטף מטח פגזים מדמם;
הם שגו והלכו אל מותם המיותר, בקרב בלימה קשה ואכזר.

לא האויב גרם לנפילתם אלא הם עצמם במו ידם.
גם אנו שנותרנו לחיות, נוצרים בלבנו שגגות דומות.
מזלם הרע של הנופלים אחינו, מזלנו החיים בסתיו ימינו.
האם מלחמה הרת-גורל מזכה נפילתו של כל חלל?

כאוס ושגיאות הם טבעה של מלחמה, ומוות חסר תכלית הוא עובדה עגומה.
כמעט כל אבדה מבצעית, ניתן למנוע בגיבוש התכנית
אפשר להציל בחשיבה מקדימה, ולהיפגש בשש אחרי המלחמה.
אין צידוק גם במלחמה צודקת, למות לוחמים חסר תועלת.

אלו אשר לב וכליות בוחנים, יודעים מי האחראים.
מקורם של תבוסה וכשלון, בהוראות ופקודות חסרות הגיון
עם אמיץ היינו, חזק וסומא, מזנק לקרב עוטה חגא ואימה;
רק טפש-טפלות קיבעון ושגגות הפכו שדות קרבות לבתי קברות.

בהחלטות שגויות לא לגייס מילואים, להישאר בתעלה, לא לפנות מעוזים,
לצאת למתקפות-נגד אבודות - שילמה ישראל מאות קורבנות.
נהגנו בקלות ראש, בקשיות עורף; טובים מאיתנו לא הגיעו לחורף.
גזר הדין שגזרו מנהיגינו, הוציאו לפועל הקשים באויבינו.

איש לא יחצה חזרה, את נהר הלתה הנורא;
שוב ישוב בזבוז חיים, לא נגיע לימים שלווים;
תעינו, תעתענו, מהאמת התחמקנו, האם למדנו לקח האם החכמנו?
ייתכן שלעולם לא נשתנה, אשר היה הוא הווה והוא יהיה.

כה אהבנו, ביכינו את מותכם, זכרנו את מעלותיכם;
שכובים בארונות, פניכם קפואים, ובמותכם ציוויתם לנו חיים.
המלאך לא בלם את המאכלת, שהחזיקה יד אברהם המונפת.
כמעט נטול תקווה שואל: מי יעשה שלום על ישראל?
ונאמר אמן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 14-05-2014, 13:07
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי yaari שמתחילה ב "יום הזיכרון 2014"

http://news.walla.co.il/?w=/2689/2743366

קיוויתי לא לשמוע שוב "אל מלא רחמים"\ מאת תת-אלוף תמיר ידעי
מפקד אוגדת איו"ש עבר בדרך החתחתים של רצועת הביטחון בדרום לבנון, את האינתיפאדה השנייה ואת מלחמת לבנון השנייה. היום הוא נזכר במפקדים והפקודים שכבר אינם לצדו

צלו של היום הזה מלווה אותי כל ימות השנה, ולמרות זאת עם התקדש עלינו יום הזיכרון הוא רובץ עליי במלוא כובד משקלו. לא אסתיר את חששותיי מלעמוד שוב מול כאב המשפחות, לעלעל שוב באלבומי התמונות ולחטט שוב בפצעים שספק אם אי-פעם יגלידו.

חיי הבוגרים בארץ הזו, אשר השירות הצבאי מילא אותם, החל מהימים של רצועת הביטחון בלבנון, דרך המבצעים ברצועת עזה ויהודה ושומרון וכלה במלחמת לבנון השנייה, לימדו אותי לחיות עם השכול. שמות החללים ותמונותיהם אינם זרים לי: אלו הם חבריי, מפקדיי ופקודיי. אני זוכר אותם אחד-אחד, מפגישה ראשונה ועד נשימתם האחרונה, נושא איתי את אותה רעות שהתהוותה במסעות, באימונים, בהיתקלויות, במלחמות ובהווי המיוחד של חטיבת גולני.

כל אחד מחברי לנשק ולדרך הטביע בי חותמו בצורה מיוחדת ואישית. הנפשות היקרות הללו, בעודן בחיים, התוו את דרכי, צעד אחר צעד, בהיותם מפקדיי, פקודיי וחבריי: ארז גרשטיין שהיה מפקדי, לימד אותי על דרך ועל ארץ, על אהבת הארץ, שעורר אותי לחשיבה ולדעת, שהפך אותי להיות אמיץ יותר ממה שהייתי-בשדה הקרב והחיים. שגרם לי לחשוב אודות הדברים החשובים באמת.

בזכותם אני מפקד טוב יותר

חוסיין (עמיר) עמאר, מי שהיה מפקדי בתחילת הדרך ובמהרה הפך להיות חבר לחיים הוא שהפך אותי מנער מתגבר ללוחם, הצעיד את דרכי באמות מידה מופתיים של אהבת אדם. יחד עם חוסיין, זכיתי לחזק את ברית הדמים עם אחינו הדרוזים. בנג'י הילמן, בעודו פקודי, היה לי עמית ושותף לשורה ארוכה של מבצעים טרום "חומת מגן" ובמהלכה. לימד אותי כיצד משלבים בכל עת, בין הציונות, הצניעות והציניות.

אין ספק, בעיקר בזכותם, אני אדם ומפקד טוב יותר. כמפקד, ידעתי ימים של הצלחה והתרוממות רוח, אך גם שעות של כאב ומשבר. אין ספק, המפגש עם השכול, היה ועודנו, הקשה מכל. אלו הן השעות הבודדות בהן הרהרתי על הדרך, הדקות בהן נשבעתי כי יותר לא אשמע את תפילת "אל מלא רחמים", שוב לא אצטמרר למשמע רגבי העפר המכים בארון חיילי. אולם שם, בדיוק באותו המעמד, עת הצטלבו מבטיי עם מבטי ההורים, הרעיה, האחים, הבנים והחברים, הבנתי כי את הברית הלא כתובה בינינו, זו שנחתמה בדם, לא ניתן להפר.

מטבע הדברים, לא יכולתי להזכיר כאן את כל אחיי לנשק שאינם איתנו אולם, לאן שלא אלך, יישארו הם בני לוויה קבועים בתרמיל של מסע חיי. שקטים ודוממים ובה בעת, חיים ונושמים. צחוקם ילווה את רגעי השמחה שלי, אישיותם והווייתם ילוו את לבטיי והחלטותיי, ודרך נפילתם תהיה לי אות ומופת של רעות, נתינה והקרבה.

יהיה זכרם ברוך.

הכותב הוא מפקד אוגדת איו"ש
("וואלה!", 5 במאי 2014)

תמיר ידעי, קיוויתי לא לשמוע שוב "אל מלא רחמים", באתר וואלה!, 5 במאי 2014.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 18:29

הדף נוצר ב 0.27 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר