די לא מסוגל יותר. אני לא יכול יותר עם השמירות האלה..
אל תשפטו אותי, אבל אני לא מסוגל יותר לטחון שמירות. איך אני יכול לצאת מזה?!
שלא תבינו אותי לא נכון, אין לי בעיה עם המסגרת הצבאית, אני אפילו לא מחפש לצאת מהצבא. להיפך, אני חתום ל-6 שנים בצבא.ובכיף. אבל אם יש משהו שאני לא מסוגל לסבול זה השמירות האלה..
זה מדכא אותי, זה עושה אותי חולה. אני יודע שיש עוד מיליון כמוני ששומרים ואני יודע שכולם עוברים את זה.. אבל אני לא מסוגל.

עם מי אני יכול לדבר? אני לא יכול יותר עם הדכאונות האלה.. נמאס לי. בבקשה אל תשפטו אותי ונסו לעזור.

אם המצב חמור ממליץ פנייה לקב''ן.

Si vis pacem, para bellum

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

אולי אחת הבעיות הקשות בצ.ה.ל.. יציאה לפיקוד עלמנת להפטר מקשיי החפ"ש... ובעיקר משמירות. ממש דרך לתרום הא? אתה באמת חושב שקצין שהוא קצין בגלל שהוא לא רוצה לתחון בשמירות חסרות משמעות יכול להנהיג חבורה של חיילים שחושבים בדיוק אותו דבר?

מנסיון אישי לא.

עצבנת אותי...

כולנו טחנו, ובמילואים נמשיך לטחון שמירות. אם אתה מרגיש שאתה על סף שבירה, אל תתבייש לדבר עם הקב"ן - תשכח מהסטיגמות והבולשיט, לפעמים שיחה טובה עם אוזן שרוצה ויודעת להקשיב יכולה לעשות הרבה טוב.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני אתאפק ולא אגיד את הדברים הקשים שעומדים לי על קצה הלשון ואסתפק בזה -
הצבא הוא ההזדמנות הטובה ביותר ואולי האחרונה בחייו של אדם לשנות את הנקודות החלשות באופי שלו לפני שהוא מתמסר למסלול החיים התובעני של אדם בוגר.
חוסר היכולת שלך כרגע להתמודד עם הקושי שמציבות בפניך שמירות מעיד על כך שיהיה לך מאוד מאוד קשה בחיים להתמודד עם מטלות וחובות משעממות ורפטטיביות שיוטלו עליך ויקשו עליך להתמודד בעבודה, בזוגיות ובכלל.
אין זמן יותר מתאים ומסגרת יותר מתאימה מהצבא כדי ללמד את עצמך להתמודד עם העובדה שהחיים הם לא פיקניק ואיך לעמוד בכך מבלי לברוח.

אתה לא מדבר פה על שמירות אתה מדבר על קושי בהתמודדות עם מצבים. כדאי מאוד שתעשה משהו עם הדרך בה אתה מתמודד ומגיב לקשיים במקום לברוח מהם (ולברוח ממטלות שמירה זה לא משהו שיעזרו לך בו פה).

בחיים האמיתיים לא תוכל להוציא פטור מלקום באמצע הלילה לתינוק או מלקבל לפעמים מטלה משעממת ולכאורה מיותרת מהבוס.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ אני אתאפק ולא אגיד את הדברים הקשים שעומדים לי על קצה הלשון ואסתפק בזה - הצבא הוא ההזדמנות הטובה ביותר ואולי האחרונה בחייו של אדם לשנות את הנקודות החלשות באופי שלו לפני שהוא מתמסר למסלול החיים התובעני של אדם בוגר. חוסר היכולת שלך כרגע להתמודד עם הקושי שמציבות בפניך שמירות מעיד על כך שיהיה לך מאוד מאוד קשה בחיים להתמודד עם מטלות וחובות משעממות ורפטטיביות שיוטלו עליך ויקשו עליך להתמודד בעבודה, בזוגיות ובכלל. אין זמן יותר מתאים ומסגרת יותר מתאימה מהצבא כדי ללמד את עצמך להתמודד עם העובדה שהחיים הם לא פיקניק ואיך לעמוד בכך מבלי לברוח. אתה לא מדבר פה על שמירות אתה מדבר על קושי בהתמודדות עם מצבים. כדאי מאוד שתעשה משהו עם הדרך בה אתה מתמודד ומגיב לקשיים במקום לברוח מהם (ולברוח ממטלות שמירה זה לא משהו שיעזרו לך בו פה). בחיים האמיתיים לא תוכל להוציא פטור מלקום באמצע הלילה לתינוק או מלקבל לפעמים מטלה משעממת ולכאורה מיותרת מהבוס.

אין לי בעיה עם אתגרים בחיים או משימות קשות. ממש לא תהיה לי בעיה לקום בלילה ולתת מעצמי עבור הילד שלי. לא היתה לי בעיה לחתום לשירות של 6 שנים ולבצע אותו. לא הייתה לי בעיה לעשות קורס של חצי שנה בו לומדים מהבוקר (7 וחצי) עד הלילה (9 ולפעמים 10), קורס שהכיל לא מעט קטעים משעממים.
יש לי בעיה עם שמירות, לא מסוגל, פשוט לא. אתה יכול לחשוב עליי מה שאתה רוצה ולשפוט אותי. אבל אני לא בורח מדברים בחיים..
לכולם יש נק' שבירה. לכולם יש משהו שהם לא מסוגלים לחיות איתו, אנ יודע שאני נשמע קצת קיצוני. אבל אני פשוט לא יכול לקבל את העובדה שנשארו לי עוד שנתיים וחצי (עד שאני אכנס לקבע- והכל יהיה הרבה יותר טוב) לסיוט הזה.
שיחה עם קב"ן באמת תועיל לי? מה אם הוא\היא יחשבו שאני איזה משתמט? מה אם הם יחשבו שאני סתם שחקן.. הרי הקב"ן הוא לא פסיכלוג. הקב"ן חושב שכל מה שאני רוצה זה שיורידו לי את הפרופיל..

ואני ממש לא רוצה לדפוק חברים. בחיים לא הוצאתי גימלים לפני שמירה. בחיים לא הוצאתי גימלים!
אין לי בעיה עם תורניות, אין לי בעיה עם השירות. אני תורם כמה שאני יכול ואני עושה את העבודה שלי.
פשוט לא מסוגל לשמור.

לא אם תגיד לו שאתה "פשוט לא יכול לשמור". או ש "פשוט לא יכול יותר". כמו שכבר אמרת, יש מיליונים כמוך. אני מסכים איתך, למרות שאין לי את הבעיה הזאת יותר אני חושב שסבלתי מספיק.

אם יש בעיה או אוסף של בעיות שאתה חושב שגורמות לך לסבול הרבה יותר מחיילים אחרים אז הקב"ן כן יכול לעזור לך. אם אין אז תצתרך להתמודד עם זה: דרך המוסרית זה להשאר וסבול, דרך אחרת זה לצאת משם- ומה שמשתמע מכך.

הוא יוכל להעריך האם מצוקתך מגיעה עד כדי סיכון עצמי או פגיעה ביכולותיך.
יתכן ויוכל לתווך בינך לבין יחידתך כך שתוכל לבצע פעילויות אחרות - קשות יותר במקום לשמור [כגון תורנויות שבת מרובות, תורנויות מטבח וכו'].

אני מניח כי הקורס בגינו חתמת שנות קבע מרובות הינו קורס המעניק לך לא מעט כלים כלכליים ואחרים לחיים ואשר רבים שהיו נכונים לשמור ואשר כישוריהם לא נופלים בהרבה משלך - חפצו להיות בו תחתיך. את ההכשרה כבר קיבלת ותסכים כי בעולם המבוגרים יש מחיר לדברים הטובים. אם קשה לך לשלם במטבע השמירות - חפש דרך אחרת, קשה וברורה להעניק ליחידתך [למשל - לעבור ולתת שירות במתקן מרוחק ממרכז הארץ ללא לינת בית מחד - אך עם פטור משמירות מנגד].
אם הינך למשל מתכנת - סביר כי מפקדיך ישמחו באם תעניק 10 שעות תיכנות נוספות בכל שבוע מעבר למה שנותנים חבריך ובתמורה לפטור אותך משמירה לילית של 3 שעות.

קב"ן הוא לא פסיכולוג??? ברור שהוא פסיכולוג! מה חשבת שסתם יושב לך שם קצין ומחליט אם תפגע בעצמך או אם מגיע לך פטור ממטבחים עקב טראומת ילדות מפירה?!

Si vis pacem, para bellum

קב"ן יכול להיות: פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי שעבר הכשרה מתאימה.
אלו גם שלושת המקצעות שהוכרו כרשאים לבצע סוגי טיפול שונים - גם במערכת הבריאות האזרחית.

ברוב המכריע של המקרים בצבא - הקב"ן הינו עובד סוציאלי בעל הכשרה לטיפול.

כל חייל רשאי להגיע לקב"ן - בין אם דרך הרופא ובין אם דרך מפקדו וחובה לאפשר לו לקבל הערכת קב"ן תוך פרק זמן סביר.

לענין השמירות: שמירה משמעותה נשק. כל חיל שאינו כשיר לשאת נשק דרך קבע - אינו כשיר לשרות כלל עפ"י הגדרה. מובן כי קיימות דרכי ביניים להמנע מלפלוט חילים אלרגים לשמני נשק או המתקשים לשאתו ולתפעלו בשל משקלו בצרוף ביות גב וגפיים קשות - אך אלו מקרים חריגים. לכן, פותח האשכול אינו צריך לשכנע את המערכת כי "אינו יכול" לשמור. הרי אם היה מדובר בשמירה על משפחתו האישית - היה עושה זאת היטב. עליו להעביר את המסר כי הוא מתקשה ומוכן לתרום הרבה יותר בדרך אחרת.

אם הכותב הוא איש מחשבים עליו לזכור כי נתח גדול מן העבודות שהקורס שעבר יקדמו אותו לקראתן - יחסמו בפניו באם תפלט בקול תרועה מן המערכת הצבאית.

כל הקפ''סים (קפ''ס - קציני פסיכולוגיה - בחיל האויר תמיד חייבים לשנות שמות) שאני הכרתי בתקופתי "הקצרה" בצבא (מעל 8 בסיסים) היו פסיכולוגים בהכשרתם! הם חייבים להיות רופאים עם תעודה.
למה נראה לך שעובד סוציאלי (עם כל הכבוד לתואר) יכול להחליט אם חייל מסוכן לעצמו אן לא.
יתכן שגם רופאים שלמדו פסיכיאטריה יכולים להיות קב''נים - אבל עובד סוציאלי ממש לא נראה לי - שוב, לא מזלזל בהכשרתם (אימי אחת כזאת) אבל לא מאמין שמישהו יתןם להם סמכות החלטה בנושאים שבדרך כלל קשורים לחיי אדם.
אשמח לשמוע אחרת.

Si vis pacem, para bellum

אני שמח [באמת] לשמוע כי חיל האויר יכול להרשות לעצמו אספקת שרותי קב"ן בדרג "פסיכולוג".

לצערי - לא זה המצב בחילות הירוקים - וגם לא במערכת הבריאות הציבורית. המחוקק ותקנות משרד הבריאות מאפשרים לעו"ס בעל הכשרה - לבצע הליכי אבחון וטיפול שאינו תרופתי.

רבים מן המטופלים במרפאות הציבוריות באזרחות - מטופלים ע"י עובדים סוציאלים בעלי הכשרה לנושא.
מהכרות מקצועית עם חלק מהמטפלים - מדובר באנשים רציניים המעניקים בד"כ שרות ברמה שאינה נופלת משל הפסיכולוגים והפסיכיאטרים בנושאים הנפוצים. אני מסתכן אך אומר [בעילום שם כמובן ] כי בנושאים מורכבים - הכרחי כי המטפלים יהיו פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

נושא הכשרת עו"סים לטיפול רגשי נידון ארוכות, היווה ומהווה נושא למרירות ולמאבקים לא מעטים של הפסיכיאטרים והפסיכולוגים.

הגיוני להעדיף הכשרת ממוקדת בת 9-12 שנים בנושא מסויים מאשר הכשרה בת כשנתיים [מעבר לתואר]. מאחר ולא כך הדבר בעיני החוק - הרי שחוקי השוק קובעים ומאחר ומרבית המטפלים הזמינים בגילאים בהם יכול אדם לחשוב על שרות קבע - הינם עו"סים - כך גם שיעורם בקרב הקב"נים.

בצבא 'הירוק' - פסיכיאטרים ופסיכולוגים ישמשו בד"כ בהליכי מיון או טיפול בדרגים גבוהים יותר ופסיכיאטרים ישבו בועדות רפואיות.

** הבחנתי כי ציינת שאמך עו"סית. אם כך ידוע לך בודאי כי חוות דעת של פקידי סעד, עו"סי רווחה וקציני מבחן - יש בהם בכדי לחרוץ גורלות. ההכשרה במקצוע זה - בהחלט יש בה מן הכוונה להעניק לעו"ס את היכולת להכריע בדיני נפשות ובודאי שלעו"ס יש יותר כלים לדבר מלרופא שאינו פסיכיאטר.

מסכים עם הדבר האחרון שאמרת, אך זה נכון לשלל הועדות והמיונים אולי אך לא לכל נושא מחלות הנפש, טיפול תרופתי, הפרעות התנהגותיות ובוודאי ובוודאי נטיות אובדניות...
אם המצב כמות שאתה מתאר אותו אכן נכון, אזי המצב לא טוב.
ממש לא חסר אנשים שלומדים פסיכולוגיה באזרחות ומתים למצוא עבודה בתפקיד, אך לא מוצאים מפאת חוסר בתואר שני.

Si vis pacem, para bellum

דווקא למסגרת הצבאית עובדים סוציאלים עולים על פסיכולוגים. זאת משום שהכשרתם מקיפה יותר מזו של פסיכולוגים מבחינת הטיפול בפרט. קב"ן לא אמור לבצע תרפיה לחייל (לשם כך אכן קיימים פסיכולוגים) או לתת לו תרופות (לשם כך קיימים פסיכיאטרים). הוא אמור לבצע איבחון ראשוני ומענה ראשוני, ודעת איך לטפל בבעיות מגוונות (כולל בעיות הסתגלות שאינן בעיות נפשיות קלאסיות) של חיילים במסגרת הדרישות, האילוצים והאפשרויות של המערכת הצבאית. לצורך זה עובדים סוציאלים הם המענה הטוב ביותר.

להשכלה כללית -
פסיכולוג הוא לא רופא - לומד פסיכולוגיה (3 שנים) ועושה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית
פסיכיאטר הוא רופא - 4 שנים רפואה ואז בהתמחיות מסלול של רפואת הנפש

כמי שהתעסק די הרבה בתחום של פטורים למיניהם וסוגיהם השונים (חופ"ל טירונים לשעבר) אני יכול להגיד לך שפטור משמירות אינו בהכרח פטור מנשק. נכון,אדם שלא יכול לשאת נשק מסיבה פיזית או נפשית אינו כשיר לשירות בצה"ל. למרות זאת,נדיר מאד שאדם הטוען שאינו יכול להחזיק נשק מבחינה נפשית,באמת נפטר משירות מהסיבה הזו. פטור משמירות הוא דווקא דבר נפוץ יחסית,ויכול להינתן ע"י קב"ן עם אישור חתימה (בד"כ פסיכולוג\פסיכיאטר,ולא עו"ס), או ע"י רופא.

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

וכמובן שזה לא הכרחי שזה יהיה פטור בדרך ישירה, לדוגמא לינה ביתית פוטרת את החייל משמירות לילה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ אני אתאפק ולא אגיד את הדברים הקשים שעומדים לי על קצה הלשון ואסתפק בזה - הצבא הוא ההזדמנות הטובה ביותר ואולי האחרונה בחייו של אדם לשנות את הנקודות החלשות באופי שלו לפני שהוא מתמסר למסלול החיים התובעני של אדם בוגר. חוסר היכולת שלך כרגע להתמודד עם הקושי שמציבות בפניך שמירות מעיד על כך שיהיה לך מאוד מאוד קשה בחיים להתמודד עם מטלות וחובות משעממות ורפטטיביות שיוטלו עליך ויקשו עליך להתמודד בעבודה, בזוגיות ובכלל. אין זמן יותר מתאים ומסגרת יותר מתאימה מהצבא כדי ללמד את עצמך להתמודד עם העובדה שהחיים הם לא פיקניק ואיך לעמוד בכך מבלי לברוח. אתה לא מדבר פה על שמירות אתה מדבר על קושי בהתמודדות עם מצבים. כדאי מאוד שתעשה משהו עם הדרך בה אתה מתמודד ומגיב לקשיים במקום לברוח מהם (ולברוח ממטלות שמירה זה לא משהו שיעזרו לך בו פה). בחיים האמיתיים לא תוכל להוציא פטור מלקום באמצע הלילה לתינוק או מלקבל לפעמים מטלה משעממת ולכאורה מיותרת מהבוס.

גם אני כמוך אתאפק ולא אגיד את הדברים הקשים שעומדים לי על קצה הלשון, ברשותך, שאלה.

אני מניח שלמדת פסיכולוגיה או משהו דומה או שמא כל הניתוח הזה הוא מהמיית ליבך ואין לא שום אחיזה מדעית ?

מה שלא יהיה - אני מסכים עם הכתוב

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

לדוג', מערכת החינוך יורדת אט אט מנכסיה ומערכיה ומצוייה על סף פשיטת רגל - לדעתי בגלל הידיעה שיש עוד שלב בחינוך דור העתיד - כור ההיתוך של צה"ל. משפטים כגון "בצבא יסדרו אותו" שמעתי לא אחת ממורים שדברו על תלמידים "קשים" משמעתית. זו שמערכת החינוך בישראל, הן בצד המקצועי והן בצד המשמעתי הדרדרה זו עובדה ידועה למי שעוסק בחינוך בישראל. תחושה שלי שחלק מהדרדרות נובעת מהסרת האחריות של מערכות החינוך, מאחר שישנה הנחה מוצקה לגבי הגורם שנמצא בקצה הפירמידה - צה"ל - שהוא יעשה את העבודה במקומם.
בסופו של יום, מה שרציתי להגיד, מי שמכיר את מערכת החינוך ואת הצבא, גם אם ברמות די שטחיות, יכול להגיד שמצה"ל מצפים להיות גורם משלים במערכת החינוך. כך למשל עולה באשכול שאחד הדוברים מספר לפותח האשכול על תרומתו של הצבא להתבגרות ולהתחזקות אופיו של התגייס, בעוד שתפקידו הרשמי של צה"ל הוא להגן על ישראל.

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

אני זוכר שפשוט ראיתי בשמירות עובדה מוגמרת.אני אוכל ישן מתעורר ושומר.אני קיבלתי את זה ופשוט סחבתי.למרות שיש בשמירה קצת שקט מכל הטרראאם והתיזוזים.אתה לבד חושב לעצמך מתכנן דברים.או מחבר שירים..

לא כל אחד יכול להתמודד עם זה ולכן כמו שאמרו כאן.לא בושה לדבר עם מישהו נסה אפילו עם מפקדים שלך וגם אם קב"ן.בכל מקרה אל תעשה שום צעד קיצוני .

עין הסערה..רואים הכל ..ולא מאמינים.

אני יודע שהקב"ן הוא פסיכולוג. התכוונתי שהוא לא ממש כמו פסיכלוג כי לא אכפת לו באמת מהמטופל כמו פסיכולוג שמקבל 400 לשעה. פחות אכפת לקב"ן מהמטופלים כי מדובר בד"כ בחיילים שעושים הצגות.
בכל מקרה אני אנסה לגשת לקב"ן, אולי זה באמת יועיל.

מההיכרות שלי עם כמה מקרים, חיילים שלא מסומנים כ"בעיתיים" וככאלה שעושים הצגות ומגיעים לקב"ן ומספרים לו את האמת מקבלים טיפול הולם!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי EshQ אני יודע שהקב"ן הוא פסיכולוג.

לא, כפי שכבר ציינו כאן הקב"ן ברובם המכריע של המקרים אינו פסיכולוג. רובם של הקב"נים הם עובדים סוציאליים בהכשרתם.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אלא אם כן השמירות הן באמצע השטחים או בש"ג חשוף, הרי שאני ממליץ בחום להצטייד בלפטופ עם מסך נורמלי, DVD מובנה (לטובת סרטים), מודם סלולרי (לטובת אינטרנט), כמה משחקים נורמליים וסוללה חזקה (למקרה שאין שקע חשמל במגדל/עמדה)... נכון עולה הרבה יחסית עבור חפ"ש כמוך בסדיר אבל ישתלם בטווח הרחוק, הרי יום יבוא והכל יגמר ותחבוש את ספסליו של איזה מוסד אקדמי כזה או אחר... עיתוני סוף שבוע (בצירוף גלובס הרבה מידע חיוני לקראת התקמבנות באזרחות), טלפון סלולרי גם לא מזיק, כנ"ל יזיזות יזומה עם סמב"צית משועממת... במידה ועתה משרת בבסיס עורפי / הדרכה ומצוייד במוזמנים מרובים, הרי שביקור במגורי הטבחים / שק"מיסטים / נהגים / אפסנאים יחשוף אותך במהרה לעולם המרתק של בורסת השמירות, שם תלמד את אומנות המו"מ לצד תורת ההיצע והביקוש ותגלה שלכל דבר בחיים יש מחיר... עזוב קב"נים רובם מילואמיניקים שהצרות שלך גם ככה מעניינות אותם בערך כמו שאת פרץ עניינה מידת המוכנות של הצבא למלחמה...

מתכנת, נכון? זה בסך הכל פעמיים בחודש ארבע ארבע, לא סוף העולם.

הבאתי מה? הוא כתב שהוא עשה חצי שנה קורס והוא חתום ל-6 שנים, מה כבר הוא יכול להיות?

תגיד, כמה שעות אתה שומר בשבוע? ביום? בלילה?