במסגרת תוכנית NightLine הפופולרית של רשת הטלויזיה האמריקאית ABC שודרה בשבוע שעבר כתבה מעניינת שעסקה בנושא טיפול החרום הזמין לחיילים פצועים מהכוחות הפועלים באפגניסטאן.

הכתבה התרכזה בפעולת וביעילות בית-החולים הצבאי שבסביבת קנדהר.

אינני איש רפואה ואינני מתמצא בנושאים הללו אולם מכיון שמדובר בהצלת נפשות ובשיטות מעניינות (להערכתי) לכך, ראיתי לנכון להביא זאת לידיעת הפורום, ואים הידע הזה יסייע למישהו כאן - מה טוב.

שני נושאים שכדאי מאד לשים אליהם לב מוזכרים בכתבה:

• בדקה ה- 3:24 מתואר שימוש ניסיוני בקופסה אלקטרונית השולטת בפולסים חשמליים אותם מחדירים לגוף הפצוע בעזרת קטטר למרכזי עצבים מסוימים. זאת כדי להרגיע כאבים עזים של הפצוע.

• בדקה ה- 4:47 מתחיל תאור השימוש המעניין והמאולתר שעושים חיילים בשטח בחוסמי-עורקים ( Torniquet באנגלית), אף ללא התערבות חובש. תשומת לב מתבקשת לנאמר שם בדקות 5:18 וב- 5:42. לדברי הרופאה הצבאית המרואינת בכתבה, חיילים רבים יוצאים לשטח כשהם חובשים את חוסמי העורקים הללו (לא מהודקים), למקרה של פגיעה שמייד לאחריה הם מהדקים את החוסם במהירות בעצמם למניעת איבוד מהיר של דם.

את הכתבה ניתן לראות ב:

http://www.hulu.com/watch/158414/ab...ine-kandahar-or

כדי להגיע לדקות האמורות, יש לשים את איקון העכבר על תחתית תמונת הוידאו שתופיע.

מי שמעוניין יכול למצוא חומר נוסף בחיפוש בגוגל תחת המונח: Torniquet

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מיקיטל במסגרת תוכנית NightLine הפופולרית של רשת הטלויזיה האמריקאית ABC שודרה בשבוע שעבר כתבה מעניינת שעסקה בנושא טיפול החרום הזמין לחיילים פצועים מהכוחות הפועלים באפגניסטאן. הכתבה התרכזה בפעולת וביעילות בית-החולים הצבאי שבסביבת קנדהר. אינני איש רפואה ואינני מתמצא בנושאים הללו אולם מכיון שמדובר בהצלת נפשות ובשיטות מעניינות (להערכתי) לכך, ראיתי לנכון להביא זאת לידיעת הפורום, ואים הידע הזה יסייע למישהו כאן - מה טוב. שני נושאים שכדאי מאד לשים אליהם לב מוזכרים בכתבה: בדקה ה- 3:24 מתואר שימוש ניסיוני בקופסה אלקטרונית השולטת בפולסים חשמליים אותם מחדירים לגוף הפצוע בעזרת קטטר למרכזי עצבים מסוימים. זאת כדי להרגיע כאבים עזים של הפצוע. בדקה ה- 4:47 מתחיל תאור השימוש המעניין והמאולתר שעושים חיילים בשטח בחוסמי-עורקים ( Torniquet באנגלית), אף ללא התערבות חובש. תשומת לב מתבקשת לנאמר שם בדקות 5:18 וב- 5:42. לדברי הרופאה הצבאית המרואינת בכתבה, חיילים רבים יוצאים לשטח כשהם חובשים את חוסמי העורקים הללו (לא מהודקים), למקרה של פגיעה שמייד לאחריה הם מהדקים את החוסם במהירות בעצמם למניעת איבוד מהיר של דם. את הכתבה ניתן לראות ב: http://www.hulu.com/watch/158414/ab...ine-kandahar-or כדי להגיע לדקות האמורות, יש לשים את איקון העכבר על תחתית תמונת הוידאו שתופיע. מי שמעוניין יכול למצוא חומר נוסף בחיפוש בגוגל תחת המונח: Torniquet

אם אני לא טועה גם צה"ל הצטייד במשהו רפואי חדש(או לא חדש אני לא זוכר כבר במאה אחוז) והשתמשו בו בעופרת יצוקה(אני לא זוכר אם זה חוסם עורקים).

תגלה שהיו אשכולות שהוקדשו לשיטות מתקדמות לעצירת שטפי דם.

למשל:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=242947&highlight=%FA%E7%E1%E5%F9%FA



http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=225978&highlight=%FA%E7%E1%E5%F9%FA



http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=427055&highlight=%FA%E7%E1%E5%F9%FA

אפשר כבר להזמין מראש מצבה...

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

ישנם תיאורים רבים מהעת העתיקה, למשל של פרנקים וגרמנים שנלחמו ברומאים, שנהגו לצאת לקרב עם חוסמי עורקים על זרועותיהם. הם היו ממשיכים להילחם גם אחרי פציעות שהיו בד"כ מכריעות אחרים. כשריד למנהג זה, ניתן לראות את הסרט הננעד על זרועותיהם המסוקסות של שרירני קולנוע למיניהם, ממצ'יסטה והרקולס ועד מושל קליפורניה בתפקידו הקודם כקונן הברברי.

מתי ימציאו משהו שיהיה כמו חולצות המשי של המונגולים להוצאת חיצים מהגוף?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

קורי המשי, כמו קורי העכביש, חזקים פי כמה מפלדה באותם מימדים, ושימשו משך זמן רב למיגון גוף. סיבי הקבלאר/אראמיד הם למעשה מאותה משפחה, אך עדיין נחותים בהרבה מן המוצר הטבעי. על סינטזה של קורי עכביש עובדים מזמן, ואת החלבון/חלבונים הצליחו לייצר בכמות, אם כי לא בצורה מלאכותית אלא ע"י הנדסה גנטית של חיידקים ושמרים. הבעיה היא שמחלבון ועד קור הדרך ארוכה, ועד כה לא הייתה הצלחה. אם וכאשר העניין הזה יפתר, ואולי גם ישוכלל (לאחר שנלמד כיצד עושים את זה), אזי נראה מיגון קל וחזק מבעבר.

הצליחו אפילו לייצר סיב - אבל יש בעיה לטוות את מה שיוצר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מה היא הבעיה?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אבל אנסה להסביר על רגל אחת:

רוב הסיבים הפולימריים שאתה מכיר (אולי), בנויים משרשראות ארוכות של פולימרים עם דרגה זו או אחרת של אחידות בכיוון, וקשרים צולבים הקושרים בין היחידות השונות. לסיבים אלה תכונות כגון חוזק למתיחה, אלסטיות, קשיחות, עמידות בתנאי סביבה כגון טמפרטורה, לחות, חמרים מעכלים שונים. דוגמה אחת היא סיב הניילון שהוא אחיד למדי וקל מאד לייצרו היות ובמצבו הנוזלי הו ניתן למתיחה בקלות לכל עובי רצוי והוא מתקשה עם התקררותו (חומר טרמופלסטי). דוגמה מסובכת יותר היא סיבי הקולגן בגוף הבנויים משרשראות פוליפפטידיות ארוכות, מסודרות מאד במקביל זו לזו, ועם קשרים צולבים המאגדים אותן לאלומות. בשילוב עם סיבי אקטין ומיוזין אנחנו מקבלים מבנה מרוכב המשלב תכונות שונות של סיבים שונים לכדי יחידה בסיסית של שריר.

קורי העכביש ייחודיים בכך שהעכביש איכשהו מצליח לסנטז מספר חלבוני יסוד בסדר ובכמות מיוחדים, מפריש אותם מבלוטות מיוחדות (SPINNERETS) ואת הקורים הגלמיים מאגד בתוספת חלבוני ציפוי ואנזימים שונים - לקור. זה קצת פשטני, היות וישנם סוגים רבים של קורים, אך לא ניכנס לזה עכשיו. הפעולה הפשוטה, לכאורה, שבה העכביש אוסף כמה קורים גלמיים ומאגד אותם לקור הסופי - עדיין לא ברורה די צרכה, ולא הצליחו לחקות אותה.

ביוטכנולוגיה זה ממש לא התחום שלי, אך למרות זאת הבנתי את ההסבר - תודה

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

שאלה, שלא קשורה לצו"ב
האם יודעים לסנטז במעבדה סיבי קולגן או סיבי שריר?
ואם כן, האם מריצים את ה DNA ב PCR ואז משם ממשיכים את הסינטזה בעזרת אינזימים?
או במילים אחרות איך עושים את זה? במידה ועושים את זה.

התשובה הארוכה - כן עושים את זה אך לא בצורת סינטזה כימית IN VITRO, אלא בביוסינטזה מהונדסת IN VIVO. זה לא המקום לפרט.

למיטב זכרוני, גם באזור דרמ"ז אסיה נהגו לוחמים מוסלמים לקשור חבלים הדוקים על הגפיים שלהם (ולהסתמם, אבל זה בלי קשר). עקב כך הוכנס לשימוש הקולט 0.45 שהיה יעיל לעצור גם בנאדם מסומם שאיבוד דם פחות משפיע עליו שמסתער עליך עם מצ'טה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

יש גם מכנסיים עם חוסמי עורקים מובנים (מעניין מה חושבים שלובשים אותם בבוקר?).
http://www.armytimes.com/offduty/te...kpants_070827w/

קונספט מעניין...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בכמה דגמים של חליפות חלל הותקנו חוסמי עורקים מתנפחים בגפיים.

חליפות G?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

קיבלתי לרשותי דגם כזה - הח"ע המובנים לא מפריעים מבחינת גמישות, אופן נשיאת ציוד וגם לא מורגשים חיצונית, אבל כמובן שגם אין לי זירה המצדיקה שימוש יום-יומי בהם (למעט היות המכנסיים מאיכות מעולה לעבודת שטח).

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

ליכלכת בענק...
ח"ע זה המענה המיידי הטוב ביותר למניעת איבוד דם בשדה הקרב. אם אין לך משהו תקני, אתה יכול לאלתר ח"ע רוסי או הולנדי וכל זאת ע"מ למנוע איבוד דם ולהגיע לגוף אשר יכול לטפל בטראומה - תאג"ד, פח"ח, פלה"ק וכו'.
זה כמו לומר שחבל לקחת יותר ממחסנית אחת, כי עדיף לסיים את הקרב עם 29 כדורים ולא להיגרר למשהו ארוך...

אחד הלקחים מלבנון 2 זה שהונחו הרבה יותר מידי חוסמי עורקים.
הרוב המוחלט של הדימומים בגפיים יכול להעצר בלחץ ישיר. גם דימום בירך בד"כ יעצר בלחץ ישיר.
(לחץ דם ממוצע זה 100 מ"מ כספית, כמעט תמיד הדימום הוא נשלט).
חסם עורקים שהונח לזמן רב, בעיקר במתאר של פינוי ממושך, הוא בעל משמעויות קארדינאליות.

הכלל הוא:
שבשום מקרה פצוע לא ימות כתוצאה מאובדן דם מהגפיים, וחסם עורקים הנו הפתרון האחרון בהחלט לעצירת דימום.

אם יש לך שלושה פצועים ושתי ידיים: שני פצועים (ואולי שלושתם) יקבלו חוסם עורקים, על אחד תפעיל לחץ וביד השניה תחזיק את נשקך.

הרוב המוחלט של שטפי הדם בגפיים יעצר על ידי תחבושת אישית.
יש מקרי קיצון, שבאמת קיים חוסר במטפלים או בעיות טכניות אחרות שמונעות הפעלת לחץ ישיר.
בד"כ, גם אם בדקה הראשונה הונח ח.ע, צריך למצוא זמן בהמשך להמיר את חסם העורקים בתחבושת אישית.
אני חוזר על עצמי, אבל זה חשוב, במלחמת לבנון השניה הונחו יותר מדי חסמי עורקים. גם במקרים שאפשר היה לעצור את הדימום אחרת

תן לי פצוע אנוש בחדר הניתוח עם מלוא התמיכה של צוות ביה"ח - ואוכל להבטיח לך תוצאות טובות.
אם אני צריך להתמודד בשדה הקרב, עם ריבוי משימות (ריבוי נפגעים) במצב של חסר צוות, אפעל לפי שיקולי דעת אחרים. גם לכך יש כללים - טריאז' להבטחת תוצאה סבירה למי שסיכוייו מראש לא אבודים.
זה ההבדל בין מי שעסוק בסטטיסטיקה וחקר ביצועים במשרדו הממוזג, לבין מי שצריך להתעסק עם גפיים מרוסקות ואיברים קטועים, ואיזה חובש ירוק שלא זוכר את שמו בגלל שיניו הנוקשות, או כוח שצריך להמשיך להילחם ואין מי שילחץ לפי תרגולת בה"ד 10.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ זה ההבדל בין מי שעסוק בסטטיסטיקה וחקר ביצועים במשרדו הממוזג, לבין מי שצריך להתעסק עם גפיים מרוסקות ואיברים קטועים, 10.

וכל השאר מיותר.

-------------------- ------------
צנחנים נוב' 10 - צפע 202
------------------- ------------

מסכים איתך לגמרי, אגב רוב הפצועים שראיתי בחיי היו בשטח ולא בבית חולים.
אבל לעיתים בגישה שלך עלולה להיות בעיה. שיפור הביצועים של אנשי השטח קורה דרך אנשי המשרד בזמן שגרה.

ואני הראשון להאמין שהדברים צריכים להיות פשוטים, בעיקר לאדם שלא מתעסק ביום יום ברפואה דחופה. ואם נכניס יותר מדי ידע תאורטי ויותר מדי בלבולי ביצים, הוא עלול לשכוח את העיקר.
ועדיין אני רוצה שכשחייל או חובש שולחים יד לחוסם עורקים, היד שלהם תרעד והם יבינו שבמצב הנתון אין שום פתרון אחר.

ואני מעדיף אנשים גידעים וקיטעים מאשר מתים.
ומעדיף אנשים שידעו שבזכות הטיפול שנתנו לחבריהם החברים נשארו בחיים ולא מתו מאיבוד דם.

מי הם אלו ש"הניחו יותר מידי ח.ע.ינים מיותרים במלחמת לבנון השניה"?
די ברור שהכוונה היא לח.ע. שהניחו לוחמים ולא חובשים.

להזכירך, דווקא חייל שנחבש בת.א. נפטר במהלך הפינוי מאיבוד דם.
החייל הזה, הספיק לרוץ לאחר הפציעה, בכוחות עצמו, מהמקום שבו הוא נפגע ועד לנקודה שבה הוא קיבל טיפול.
כמה עשרות מטרים.
אני לא יודע אם ח.ע. היה עוזר לו.
אני כן יודע שהחבישה שהו קבל לא עזרה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אחד הלקחים מלבנון 2 זה שהונחו הרבה יותר מידי חוסמי עורקים. הרוב המוחלט של הדימומים בגפיים יכול להעצר בלחץ ישיר. גם דימום בירך בד"כ יעצר בלחץ ישיר. (לחץ דם ממוצע זה 100 מ"מ כספית, כמעט תמיד הדימום הוא נשלט). חסם עורקים שהונח לזמן רב, בעיקר במתאר של פינוי ממושך, הוא בעל משמעויות קארדינאליות. הכלל הוא: שבשום מקרה פצוע לא ימות כתוצאה מאובדן דם מהגפיים, וחסם עורקים הנו הפתרון האחרון בהחלט לעצירת דימום.

יותר מ-20 דק' זה איבוד החלק התחתון של הגפה.....
החסם עורקים הוא פתרון בחושך או שכשאין זמן ללחץ ישיר או תחבושת אישית.
כל מקרה לגופו ואם התנאים לעצירת שט"ד הם אופטימליים והחובש עדיין הניח
ח"ע אז הוא התרשל.

-------------------- ------------
צנחנים נוב' 10 - צפע 202
------------------- ------------

לוקח הרבה יותר מ -20 דקות עד שמאבדים גפה.
20 דקות זה פרק הזמן שבו מותר לחובש לבצע המרה של חסם עורקים בתחבושת אישית.

אתה במד"א, אז תחשוב על פרק הזמן בין ההופעה הראשונה של שינויים איסכמיים באקג, (צניחות, היפוכים או עליות של מקטע ST) לבין הזמן בו מופיעים גלי Q המלמדים על נמק.
ותזכור ששריר לב, יותר רגיש משריר שלד לאיסכמיה. אם כי בגפיים צריך לקחת בחשבון את הרגישות של העצם והעצבים לאיסכמיה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון לפעמים קצת מסובך לחבוש בת.א. אבל אפשר להניח ח.ע. וזו לא התרשלות. למשל כשמי שחובש עושה זאת ביד היחידה שנשארה לו... בעצמך כתבת שמה שחשוב זה ההבדל בין מי שעסוק בסטטיסטיקה וחקר ביצועים במשרדו הממוזג, לבין מי שצריך להתעסק עם גפיים מרוסקות ואיברים קטועים וכל השאר מיותר. תוסיף לעצמך נקודת מבט שחסרה לך ושאפילו במד"א במהלך עופרת יצוקה לא הספקת לצבור: חבישה תחת אש שונה מאד מאירוע לבבי, מארוע טראומה ואפילו מאר"ן.

תשמע הנחתי דיי הרבה פעמים ת.א בטיפולים, גם הטיפול במד"א הוא שונה לחלוטין מטיפול בשטח אש.
אתה צודק בגדול, אבל לשים ח.ע ות.א מבחינת זמן זה כמעט אותו דבר, צריך רק לדעת להבחין.
למשל אם באור יום (גם בשדה קרב) אם חייל חטף כדור בירך, והכדור לא קרע את הפמורלי (אז לא רואים דימום מסיבי לעומת מקרה שבו נקרע הפמורלי), אז אפשר להניח ת.א, ולא להסתכן בח.ע שיכול להביא לנמק (אם הפינויי לא מהיר ומסביב יש בלגאן והראש במקום אחר).
אבל עוד פעם, כל מקרה לגופו, זו דעתי.

ולמען הסר הספק, לא השתתפתי בעופרת יצוקה, הייתי אז תלמיד כיתה יא'.

-------------------- ------------
צנחנים נוב' 10 - צפע 202
------------------- ------------

צוותים ממד"א לכיש לא סייעו באזורי נפילת הרקטות?
למיטב זכרוני אפשר להתנדב במד"א כבר בכיתה ט'.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

נ.ב.
גם אם הפינוי הוא הכי מהיר שיכול להיות עדיין עצירת שט"דים חשובה (על-פי הסכמה שאתה מכיר).
אני מכיר מקרה של פצוע בהכרה עם פציעה מקליע באחת הידיים, כניסה ויציאה, הונחו ת.א. הפשטה חפוזה ופינוי מהיר מאד (עם המון מורפיום להרגעת הכאבים).
לאחר ניתוח אורטופדי וטיפול ביד, למחרת כ15 שעות לאחר הפציעה הבחינו אורחים שבאו לבקר אותו שדם מטפטף מהמיטה.
הסתבר שקליע נוסף חדר בגב התחתון והוא דימם מהפגיעה הזו.
הדימום התחיל רק אחרי שהקליע זז בתוך האגן שלו וקרע עוד משהו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון נ.ב. גם אם הפינוי הוא הכי מהיר שיכול להיות עדיין עצירת שט"דים חשובה (על-פי הסכמה שאתה מכיר). אני מכיר מקרה של פצוע בהכרה עם פציעה מקליע באחת הידיים, כניסה ויציאה, הונחו ת.א. הפשטה חפוזה ופינוי מהיר מאד (עם המון מורפיום להרגעת הכאבים). לאחר ניתוח אורטופדי וטיפול ביד, למחרת כ15 שעות לאחר הפציעה הבחינו אורחים שבאו לבקר אותו שדם מטפטף מהמיטה. הסתבר שקליע נוסף חדר בגב התחתון והוא דימם מהפגיעה הזו. הדימום התחיל רק אחרי שהקליע זז בתוך האגן שלו וקרע עוד משהו.

יש חוק במד"א שאוסר על מתנדבים מתחת לגיל 18 להתנדב בזמן מלחמה או לצאת לאירוע פח"ע.
עצירת שט"דים זה אלף כל בטיפול טראומה. השאלה איך אתה עושה את זה והאם זה משתלם לטווח הארוך (מבחינת הפצוע).
בכל מקרה אני מסכים עם מה שאתה אומר.

-------------------- ------------
צנחנים נוב' 10 - צפע 202
------------------- ------------

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Roy35 יותר מ-20 דק' זה איבוד החלק התחתון של הגפה..... החסם עורקים הוא פתרון בחושך או שכשאין זמן ללחץ ישיר או תחבושת אישית. כל מקרה לגופו ואם התנאים לעצירת שט"ד הם אופטימליים והחובש עדיין הניח ח"ע אז הוא התרשל.

לפעמים קצת מסובך לחבוש בת.א. אבל אפשר להניח ח.ע. וזו לא התרשלות.
למשל כשמי שחובש עושה זאת ביד היחידה שנשארה לו...
בעצמך כתבת שמה שחשוב זה ההבדל בין מי שעסוק בסטטיסטיקה וחקר ביצועים במשרדו הממוזג, לבין מי שצריך להתעסק עם גפיים מרוסקות ואיברים קטועים וכל השאר מיותר.
תוסיף לעצמך נקודת מבט שחסרה לך ושאפילו במד"א במהלך עופרת יצוקה לא הספקת לצבור: חבישה תחת אש שונה מאד מאירוע לבבי, מארוע טראומה ואפילו מאר"ן.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יצא לי להתנסות, בתערוכה, "על יבש", עם תחבושת First Care שהוזכרה באשכול הזה בתור תחבושת שצה"ל כבר מצטייד בה.
השימוש בתחבושת הזו קל מהיר ופשוט.
ההידוק, הוספת לחץ והפיכת התחבושת לחוסם בלי שתצטרך לקחת "חמש אצבעות" מעל לשט"ד אלא לחבוש על השט"ד עצמו.
כל אלו הופכים את התחבושת הזו, לכאורה, לפיתרון אופטימאלי.
על פי הכתבות שהובאו באותו אשכול (מספטמבר 2006!) צה"ל כבר מצטייד ביותר ממליון יחידות של התחבושת הזו.
אישית, לא ממש יצא לי לראות אותה באפודים...
נדמה לי שיש לי איפשהו חומרים פירסומיים של היצרנים.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם לא יצא לך לראות אותם באפודים זה התרשלות של הלוחם שראית, אני קיבלתי את התחבושת הזאת כבר בגיוס שלי (נובמבר 2007) ובפלוגה שלנו (בשריון) לכל אחד יש תחבושת אחת כזאת בווסט.. היא נפוצה מאוד..
אני יודע שהרוב שמים תחבושת ישנה בכיס של המכנס כי החדשה גדולה וזה לא ממש נוח, זה די בעייתי כי אני לא יודע אם הייתי רוצה שמישהו ישים לי תחבושת משנת 82.. וראיתי לא מאט אנשים מסתובבים עם תחבושות כל כך ישנות.. אבל בווסט אצלנו כולם עם תחבושת חדשה..

טוב, אני בדרך כלל לא נוהג להגיב אבל שמדובר בבייבי שלי קשה לי לא להגיב . ברצוני להתייחס למספר דברים שהועלו פה. ולבאר את העניין קצת...
בצהל קיים מספר ת"א וח"ע. אני רוצה להתייחס לח"ע שכרגע נמצאים בתהליכי בדיקה וניסוי והיה בהם שימוש לא מועט בעופרת יצוקה שלא לדבר על אפגניסטן ועירק.ה-CAT. עכשיו יש מספר חברות שמייצרות את הדבר הנחמד הזה, וכרגע מה שיש ברובו בצהל אם אני לא טועה זה של חברת North American Rescue. יש כמה סוגים אחרים, אבל בעיקר זה של NAR שהוא בעצם מפלסטיק. עכשיו הדבר הקטנציק הזה הוא אחד הדברים הנהדרים, קל לשימוש ועוצר כמעט כל דימום אפשרי באיבר גלילי. בעירק עשו מחקרים נרחבים על הקטנציק הזה והראו שהוא הציל חיים יותר מכל CAT אחר של כל חברה (גם האלה עם העשויים ממתכות) שלא לדבר על האיכות הגובהה של העצירה ושל הפשטות של הדבר לעומת ח"ע סיליקון/גומי רגיל. מה גם הוא מתאים גם לירך ולא צריך ח"ע רוסי. למרות שבמחקרים היו דיבורים על רגליים אימתניות של האמריקאים ושצריך להאריך לפעמים את הרצועות סקוצ' של הדגם.

עוד דבר, בצה"ל כרגע בודקים במספר יחידות תחבושות ואבקות המוסטטיות שמטרתן למנוע דימום מאסיבי באיזורים שקשה לעצור ולחבוש באמצעות האצה של "הדבקות" של טסיות הדם אחד לשניה (לי אישית היו מספר תחבושות/אבקות על הציוד האישי שלי). כרגע הכי מדוברת זה ה combat gauze. ויש גם HEMCON וCELOX. אבל הcombat gauze הוא כנראה הכי יעיל ומה שיכנס בכמויות לצה"ל.. (למרות שהשתחררתי לא מזמן יכול להיות שהיו שינויים מאז). בעקרון זאת תחבושת עם חומר פעיל בדיוק כמו האבקה ולעומת האבקה היא לא מתפזרת הרעיון בתחבושת שצריך להצמיד אותה לפצע באמצעות לחץ של המטפל למשך כדקה/2 דקות ואז לחזק את התחבושת באמצעות אגד או משהו בסגנון.

עכשיו.. roy אני לא יודע על מי הנחת או מה אבל מה שאני כן יודע בוודאות שח.ע לא גורם לאיסכמיה שלא לדבר על הפרשת מיוגלובין מהשריר גם אחרי 4 שעות.. צריך קצת יותר מזה. במיוחד אם אתה חובש במד"א או מתנדב אתה אמור לדעת את ההנחיות שקיימות בכל הנוגע להמרות.

ובנימה אישית שלי - זה ידוע שבדרך כלל המטפל הראשון שפצוע בקרוב רואה הוא לא אחר מאשר החבר שלידו שהוא לא אלה מע"ר. יצא לי לראות חובשים שמרוב לחץ שמו ח"ע מצוקמק ומע"רים שמרוב רבאק עשו ח"ע מדוגם. אין ספק שכביכול לא קשה להניח ח"ע אבל רוב הפעמים אנשים נופלים בח"ע שהם שמים אותם לא במקום הנכון יחסית לפציעה - בדרך כלל קרוב מדי לפצע ובכך החסימה לא אפקטיבית ולא חוסמת את העורקים כמו שצריך - לעורקים יש נטייה בזמן קטיעה לקפוץ אחורה. הבעיה בלבנון השנייה היא לא שהמע"רים/חובשים/רופאים/פראמדיקים הניחו ח.ע. - אדרבה זה מבורך ומומלץ! הבעיה הייתה בחוסר ההמרות של פציעות שיכלו להמיר אותן ולמנוע סיבוכים והתעסקות מיותרת מאוחר יותר בבית החולים. אני לא מצפה בזמן קרב שמע"ר או חובש יניח ת"א בצורת דגל אנגליה על פצע שלא בדקו אותו כמו שצריך. מה שכן אני לא מצפה חובש/מע"ר לזהות פצע כניסה/יציאה של כדור או מה שזה לא יהיה ושיגיד לעצמו שזה צריך רק ת"א. במיוחד שיהיו מע"רים וחובשים שיראו פעם ראשונה בחייהם את חבריהם פצוע ופעם ראשונה בחייהם יראו דם/איברים ושאר הירקות.

לדעתי האישית ומהכרתי מרמת החובשים/מע"רים בצהל אני מעדיף שכולם ישימו ח"ע בזמן לחימה מתמשכת/לאחר סיום התקלות. ושיתנו לפראמדיקים/רופאים לבדוק ולראות אם צריך להמיר או להמשיך עם ההנחה של הח"ע. מה גם לפי ההנחיות בצבא ובכלל לפי גם TCCC (תורת הפעולה האמריקנית שהיא מהתורות היותר פרקטיות ואפקטיביות שקיימות) כל מה שנוגע המרות הוא מעולה רק לאחר קרב ושיש שקט ובטחון. וכל מה שנוגע ללחץ ישיר - זובי! אני רוצה לראות מישהו תוקע אגרוף למפשעה של בחור בלבנון ואז לראות אותך מפנה אותו... תחשבו גם על הקטע הלוגיסיטי.. זה סיוט! הפתרון שיגיע בקרוב הוא יהיה פשוט לתקוע לבחור המסכן מלא תחבושות המוסטטיות. לסגור את זה טוב טוב להעיף אותו כמה שיותר מהר.

ויוסיפון - מה שאתה מתאר עם הבחור הפצוע זה כנראה פספוס של הצוות המטפל שלא עשה סריקה מלאה של כל הגפיים כולל הגב ובעצם טיפול לא נכון בפצוע. סריקה מלאה - גם אם באזורים קשים שבהם קשה לראות את הפצע - צריך לדחוף אצבעות!!! כן, לסרוק עם האצבעות ולחפש חורים.
סריקת גפיים או כמו שצבא אומרים סחיטת גפיים (שזה דיי מושג מעפן לדעתי) הוא מאוד מאוד מאוד בסיסי.. מסכן הבחור.

אגב הfirst care - תחבושת מעולה! הבעיה בה שהיא לא ח"ע למרות שיש אפשרות להשתמש בה כח"ע. אבל היא כן מעולה לדימומים שבהם צריך לחץ נחמד שיעצור את זרזיפי הדם. בהחלט לא מתאים לקטיעה, אבל יכול להתאים לפציעות שהן בדרך כלל פציעות יציאה שממש "מלכלכות". או כל מיני פציעות שצריך תחבושת קצת יותר רצינית מהישנה (עם דגל אנגליה המפגר).

בכל אופן מקווה שלא חפרתי יותר מדי..

היו כמה נקודות באשכול שרציתי להגיב עליהן....
האחת,בנושאי המרות. למיטב זכרוני,אחרי מלחמת לבנון השניה העלו את הזמן שמותר לחובש להמיר ח"ע לשעה,זמן סביר בהרבה מה20 דקות שהיו קודם.למרות זה,הרבה חובשים מפחדים לעשות המרה בגלל חוסר ניסיון,ובגלל הסיכון שכרוך בכך. למשל,במקרה מסוים שטיפלתי בו,ביצענו ניסיון להמרה בפצוע עם כדור מעל הברך,ולמרות ההכנה המעולה שעשינו להמרה (ח"ע רוסי על הרגל,עירוי מוכן בכל יד,ת.א מהודק היטב,הסרה הדרגתית של הח"ע) אותו בחור איבד יותר מחצי ליטר דם (בנוסף לכמות גדולה ולא ידועה לפני הטיפול הראשוני)במהלך ה40 שניות שלקחו לנו עד שהבנו שהפמורלי קרוע ושהוא מדמם כהוגן,וסגרנו את הח"ע הרוסי.רק במזל ועם לא מעט מאמץ הוא הגיע לבי"ח בחיים.המקרה הזה נלמד לא מעט זמן אחר כך בצה"ל בקורסים שונים כמקרה להמרה לא מוצלחת.

בקיצור,ואחרי הסיפורים,המרת ח"ע ו/או שיקול לשים ת.א במקרה גבולי,יכול להיות עסק מסוכן ובעייתי גם לצוותים מיומנים ביותר ועמוסי ציוד משוכלל,לא כל שכן לחובש צעיר בשטח,וכמו שאמר יוסיפון,עדיף לעיתים אדם חי בלי רגל,מאשר אדם מת.

לגבי הfirst care,היא אכן עוצרת דימומים בצורה טובה,כך היתה ההתרשמות שלי.בעיה אחת ששמתי לב אליה,היא שמי שלא מיומן בשימוש בתחבושת הזו,היא הופכת לחוסם עורקים בקלות רבה מאד,ובמתארי לחץ,בהם אף אחד לא יטרח לבדוק דופק בגפה,אותו פצוע עלול לאבד יד או רגל,בגלל ראבק מוגזם של חובש.הת.א הישנה יצרה פחות בעיות מסוג זה.

לגבי הח"ע החדשים,מזל טוב,הגיע הזמן שלא רק ל669 יהיה ציוד נורמלי.....

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!