דיון: האם דרושה רפורמה במנגנון הדין המשמעתי בצה"ל?
אפתח בסיפור: תחילת שנת 2003, אני משרת כסמל טירונים בענף הכשרת הלוחם בשבטה. מתוקף תפקידי אני חתום על ציוד רב מול אפסנאות הענף- אוהלים, שקי שינה, מזרונים, מדים, קיטבגים של חיילים, וכו'.
יום אחד, נגד האפסנאות של הענף ניגש לאחד מחבריי הטובים, א', שהיה גם הוא סמל טירונים בענף, וטען שהוא חושד בו שהוא התעסק עם הקבלות (טפסי 1008) על הציוד שעליו הוא חתום- העלים קבלות מהאפסנאות, או אולי שינה מספרים.
אין לו הוכחה לכך, אבל מכיוון שבאפסנאות התגלו אי התאמות בין הקבלות לבין מה שנמצא שם בפועל, הוא חושד באותו סמל שהוא אחראי לזה. העובדה שהאפסנאות נוהלה בצורה חובבנית עד שערורייתית לא הזיה לאף אחד.
אותו סמל הכחיש את הטענות, אך זה לא עניין את נגד האפסנאות, שהגיש נגדו תלונה לסגן מפקד הענף- סרן (היום רס"ן) ח.א. הסרע"ן, מבלי לבדוק את הטענות לעומק, החליט לשפוט את א', סמל הטירונים, שכפר באישומים וגזר עליו 14 ימי ריתוק.
אני בטוח שלכל אחד ואחד מאיתנו יש דוגמאות נוספות.
השבוע פורסמה באתר גלובס כתבה על חייל שנגזרו עליו 28 ימי ריתוק, לאחר ש"ליכלך" על מפקדו בפייסבוק.
החייל נשפט בדין משמעתי, קצין השיפוט היה מפקד הגדוד שלו, הסעיף היה "התנהגות שאינה הולמת".
את דעתי על המקרה הבעתי בפורום סקופים וחדשות.
לדעתי המקרה הנ"ל מנציח את הבעייתיות שבדין המשמעתי בצה"ל:- השופט נגוע בניגודי עניינים, מתוקף תפקידו ביחידתו של אותו חייל- אם כמפקד הפלוגה, מפקד/סגן מפקד הגדוד, או אפילו מפקד/סגן מפקד החטיבה.
- בחלק נכבד מהמקרים, הכרעת הדין (אשם/לא אשם) וגזר הדין ידועים למפקדי החייל עוד לפני שהחל הדיון הרשמי בעניינו. כולנו מכירים ואולי אף היינו שותפים לדילים כאלו ואחרים- "בוא נסגור על שבוע ריתוק, אני כבר אדאג להצמיד אותו לרס"ר בכל התקופה הזאת", "לדעתי (מ"פ אומר למג"ד), 28 ימי מעצר זה כבד מדי, אני צריך אותו כנהג נגמ"ש בתרגיל בעוד שבועיים וחצי. תן לו 14 יום בפנים".
- לחייל לא ניתנת אפשרות להתכונן לדיון בעניינו. פשוט מודיעים לו להיות ליד המשרד/לשכה בעוד חצי שעה, מגולצ"ח ועם כומתה על הראש. אין לו זמן להביא עדים או הוכחות לטובתו, בחלק מהמקרים אפילו לא מאפשרים לו לנסות ולחפש כאלה.
- מהו הרקע המשפטי של קציני השיפוט? לרוב מדובר בקורס קצר בנושא דין משמעתי- למי מותר לתת וכמה. מדובר בקצינים, הצעירים שבהם בני 23-24, חסרי כל רקע משפטי, שמערבים גורמים לא ענייניים בהחלטותיהם.
- הענישה אינה בהתאם לעבירה וחומרתה, אלא בהתאם לקצין השיפוט ודרגתו. על אותה התעפצות בשמירה אתה יכול להישפט הן אצל המ"פ והן אצל המג"ד. ההבדל הוא שהמג"ד יכול להעניש אותך בצורה חמורה יותר.
- כפי שהגדיר זאת אחד ממנהלי הפורום: איך ייתכן שבחלק נכבד מהמקרים, השופט, התובע, והתליין הם אותו אחד?
בקיצור: אין כאן כל הליך הוגן. אם ירצו להרשיע אותך בעבירה לכאורה, האפשרות שלך להתגונן כראוי שואפת לאפס, ובזמן שצחצחת את נעלייך, המ"פ והמג"ד שלך כבר סגרו ביניהם את העונש.
אז מה אני מציע בעצם?
לדעתי יש לשנות את המנגנון המכונה "דין משמעתי" בצה"ל. להוציא את סמכויות השיפוט מידיהם של מפקדי היחידות, ולהצמיד לכל מסגרת מרמת חטיבה (אגד/כנף/בא"ח וכו') ומעלה (נניח) קצין שעבר הכשרה משפטית- בוגר עתודה, או אפילו עורך דין עם רקע במשפט צבאי שיגוייס לקבע/מילואים. זה לא שחסרים עורכי דין בארץ, ובנוסף, אין יותר מדי חטיבות או מסגרות בגודל מקביל בצה"ל.
לאותו קצין תינתן האפשרות להתכונן לתיק שעליו לדון בו, כנ"ל לחייל המואשם בעבירה.
חשוב לציין שאותו קצין לא יהיה נתון בניגוד עניינים כלשהו- לא יסגרו איתו דילים על העונש, והכנסת החייל למעצר לא תפגע בתרגיל שאותו קצין אמור לצאת אליו יומיים אחר כך.
כמו כן, יש לשנות את מדיניות הענישה, קרי לקבוע רף מקסימלי של ענישה עבור כל עבירה, ולהחליט על העונש בהתאם לנסיבות- מקלות או מחמירות.
כך ניצור אחידות בענישה. כמובן שאני מתכוון לעבירות ה"קלות" והמוכרות, ולא לעבירות פליליות מובהקות, שהדיון בעניינן מתקיים בבי"ד צבאי.
יש שיגידו כי הדבר יסרבל את המערכת, שתסבול מסחבת ומאיטיות. אני חושב ניתן להתגבר על כך ע"י עיגון בפקודות- הדיון ייערך בתוך X ימים מזמן ביצוע העבירה/הגשת התלונה.
בנוסף, כך נפנה את מפקדי היחידות מהתעסקות מיותרת בבעיות משמעת, התעסקות אשר באה על חשבון משימות אחרות שהם צריכים לבצע. מדוע מג"ד צריך לפנות יום בשבועיים/חודש כדי לשפוט את כל החיילים שנרדמו בש"ג? אני בטוח שיש לו דברים הרבה יותר טובים לעשות...
בסופו של דבר, המטרה היא להפוך את ההליך להוגן יותר.
אשמח לשמוע את דעתכם- גולשי הפורום באשר אתם.
_____________________________________
לעולם אשא דגלך בגאווה
נערך לאחרונה ע"י עידו403 בתאריך 01-04-2009 בשעה 08:46.
|