|
12-07-2009, 17:20
|
|
|
חבר מתאריך: 31.01.07
הודעות: 1,048
|
|
אז זהו: שמה שהתאים לאיומים של פעם, לא מתאים לאיומי היום
פעם, כשמולך עמדו פלשתינים תשושים, לא מאומנים, עם נשק חלוד, מוטיבציה לא משהו, ללא כל גיבוי מעצמתי - מדינתי, ללא ארגון מסודר - יכולת להרשות לעצמך להיתקל בהם על הגדר.
היום, כשאתה עומד מול חיזבאללה שהוא בעצם proxy, תמצית הרשעה של סוריה ואיראן יחד, ומטרתם היא לחטוף חיילים או לבנות איום טילי על המדינה כולה - המענה צריך להיות אחר.
היום, כשהאויב מצויד בנשק מתקדם, אמצעי תצפית, מודיעין, קשר מתקדם, האזנה, ל"א, ותורת לחימה מתקדמת ומערך אימונים - אוי לך אם תמשיך באותה מתכונת צפויה מראש.
אתה משחק את המשחק של אתמול - כשהאויב משחק משחק אחר לגמרי.
אם יש משהו שהחטיפה הוכיחה בבירור הוא ששיטת סיורי הגדר המותקלים פשטה את הרגל.
ואף אחד לא מבטיח לך שבהיתקלות הבאה הכוחות יפעלו טוב יותר.
האויב גם הוא לומד ויכול להפתיע שוב.
אז איך להבטיח שהאוטובוס של הגנון לא ייתקל?
דא עקא, שאי אפשר להבטיח את זה באמצעים צבאיים. זוהי אשליה. האוטובוס של הגנון יכול להיפגע באלף דרכים שונות: מארב נק"ל, מטען צד, ירי מנגד, חטיפה, מכונית תופת, מתאבד...חסרות דרכים?
כשמאזן הכוח מול חיזבאללה הוא כזה שישראל מפחדת לתקוע נאד שמא יחשוב מישהו שפתחה באש וימטיר עליה טילים - האוטובוס של הגנון ייתקל. והסיור ייחטף.
אבל בוא לא ניפול למלכודת חשיבתית: אין לנו מענה צבאי לזה, כמו שאין לנו מענה לפצצה אטומית שתיפול על תל אביב. אי אפשר למגן את ת"א. ואי אפשר לשים חטיבת טנקים או סיירת על כל אוטובוס.
המענה היחיד הוא הרתעה וגביית מחיר בלתי נסבל מהאויב.
המענה צריך להיות פשוט: בשטחה הריבוני של מדינת ישראל, האוטובוס אם ירצה - ייסע. ללא ליווי. ייסע מעשה אדנות. אלא שקודם לכן צריכה לבוא אזהרה:
בילדים ובאזרחים ישראלים לא פוגעים. נקודה.
הם מחוץ למשחק. הם לא מטרות.
את האיום צריל להשמיע loud and clear : היה ויעז מישהו לפגוע בהם, היה ותיפול שערה משערות ראשם - דרום לבנון תושמד. פשוטו כמשמעו. יבוצע טיהור אתני של כל דרום לבנון, התשתית שלה תושמד, והמחיר שהם ישלמו יהיה בלתי נסבל לחלוטין. בנפש, ברכוש, ובאובדן אדמתם. אחרי הטיהור האתני - השטח ייכבש לישיבת קבע ישראלית כמו רמת הגולן, הבתים ישוטחו כמו ברמה, והם מוזמנים יהיו לנהל איתנו מו"מ להחזרת השטח בעתיד הרחוק, אחרי שיירגעו.
באין תושבים מקומיים - לא תהיה גם התנגדות. בדיוק כמו ברמת הגולן.
זה המודל שצריך לעמוד לנגד עיניהם: חורבן פיזי, טיהור אתני , הרג מאסיבי, אובדן השטח.
אם תצהיר ישראל שזה תג המחיר שלה, אתה יכול להסיע אוטובוסים ללא אבטחה מגוחכת. וסיורים יכולים לעצור שם לעשות פיפי. כשאתה קובע לאויב גבולות ומכריז על הקו האדום ממנו לא תהיה חזרה - האויב עוצר, במיוחד אם יש לך היכולת הצבאית לממש את האיום.
את האיום הזה צריך להשמיע בריש גלי, שאף אחד לא יטען שלא שמע או לא ידע.
בחשאי, בגלוי - כולם צריכים לדעת שמחיר החיים והבטחון האישי של אזרחים ישראלים בגבולה הריבוני של ישראל הוא אינסופי מבחינתם. שאם יעזו לפגוע בהם - אוגדות טנקים ולהקי מפציצים יכתשו אותם ויהפכו את דרום לבנון כולה לעיי חורבות.
כעת, מה שיפה באיום מן הסוג הזה, במיוחד אחרי מבצע מרתיע כמו מלחמת לבנון השניה ועופרת יצוקה הוא שדי בהשמעת האיום כדי ליצור הרתעה- ולמנוע מהאויב לבצע פרובוקציות שיצדיקו הפעלת האיום. דהיינו - עצם השמעת האיום בונה את ההרתעה ומייצרת מאזן הרתעה יציב מול האויב. די בעצם השמעת האיום בכדי למנוע את הצורך לממש אותו.
הרוצה בשלום, בשקט - חייב להתכונן למלחמה, לאיים במלחמה, ולהיות מוכן לממש בכל רגע את האיום שלו. עצם ההתכוננות והמוכנות מחייבים את האויב לבצע מאזן הרתעה וחשיבה מחודשת על על האסטרטגיה שלו.
אויב כמו חיזבאללה שיודע שישלם מחיר בלתי נסבל על פגיעה באזרחים בשטחה הריבוני של ישראל - מורתע. הוא יפנה את מאמציו לאמצעים אחרים, ויאבד חלק ניכר מן האפקטיביות שלו.
התוצאה של זה תהיה בהכרח שקט מתמשך בגבול.
|
|