1. כיצד משפיע אורך התותח על ביצועיו ( טווח חדירת הפגז,...)
מה היתרונות /חסרונות של תותח ארוך לעומת תותח קצר?

2. יש תותחים שהם smoothbore ועוד אחד מיושן יותר (לא זוכר את השם),
מה ההבדל , מה היתרונות/חסרונות?

3. מהי איכות התותחים המיוצרים בארץ (נניח של המרכבה 4) לעומת תותחים המיוצרים בחו"ל (יתרונות/ חסרונות לעומת תותחים מקבילים במערב)?

4. מה ההבדלים בן התותח של המרכבה 4 ל 3.

תודה מראש

השאלות ששאלת מאוד מורכבות. ננסה לתמצת, למרות שהמידע יהיה חלקי.

יכולת החדירה של הפגז תלויה בהרבה גורמים, כמו סוג הקליע ( חלול, חודר שריון, פלאשט), כמות חומר הנפץ ההודף ורמת שריון המטרה. לאורך הקנה יש השפעה, בגדול, באופן שככל שהקנה ארוך יותר, הדיוק שלו-עקרונית- רב יותר, אולם החיכוך בין הפגז לקנה יהיה רב, ולכן הטווח יהיה, יחסית, נמוך.
smoothbore היא שיטת ייצור תותחים שאינה בשימוש מאות שנים, וזמנה מראשית ימי כלי היריה. כיום כל הקנים של כל כלי היריה (החל מאקדח 022 וכלה בתותח 203 מ"מ ) הם מחורקים, כלומר לאורך הקנה, מחלקו הקידמי ועד לאחורי ישנם סלילים - חריצים לוליניים - בתוכם אמורה טבעת מיוחדת המרותכת לבסיס הפגז להינעץ. הלולינות של הסלילים גורמת לפגז להסתחרר סביב צירו בתוך הקנה והחוצה עד למטרה, וכך לשמור על יציבותו באוויר.

כיום יש דווקא קנים חלקי קדח, בין השאר כי סיבסוב ע"י הסלילים פוגע איכשהו בליינר (או אולי לצורך ירי טילים? אני לא בטוח). בין השאר במרכבה ארבע יש תותח חלק קדח, אאל"ט.

קני התותחים והרובים הראשונים שיוצרו היה חלקי קדח, כתוצאה מכך (וכן מהעובדה שהקליע לא תאם לחלוטין את קוטר הרנה) הגזים שהדפו את הקליע גרמו לו לקפוץ בקנה וכתוצאה מכך ליציאה בכיוון אקראי (מעט בזווית מהקנה). בשורה התחתונה, כלי היריה האלה היו לא מדויקים להחריד.

מהו עשו האירופאים? הציבו עשרות רובאים בשורה, והללו ירו באופן מתואם. מאוחר יותר הומצא הרובה מחורק הקנה (Rifle). זהו רובה שבו לאורך קדח הקנה יש סליל אלכסוני. סליל זה גורם לקליע הנורה לפתח תנועת סיבוב ולצאת בקו ישר, וזאת הודות לשימור התנע הזוויתי שלו. אפקט זה גם מקשה על הרוח והכבידה להסיטו ממסלולו. שימור התנע הזוויתי זה העקרון שעומד מאחורי היציבות של הג'ירוסקופ.

בעוד שכמעט כל הרובים אימצו את הקנה המחורק, בארטילריה כבדה עדיין קיימים תותחים חלקי קדח.

בטנקים, עד לשנות ה-90 רוב הקנים היו מחורקים, אך אם המעבר לתחמושת 120 מ"מ חזרו הקנים חלקי הקדח. בעיית הדיוק של התחמושת נפתרה על ידי הוספת סנפירים לפגז המייצבים את מעופו. הקנה חלק הקדח הוא קל יותר לייצור ותחזוקה ומאפשר לפתח מהירויות לוע גדולות יותר (דבר שחשוב בפגזי חוצצן ח"ש) בגלל שיש פחות חיכוך בין הפגז לקנה.

טנקים עם קנה חלק קדח כוללים את המרכבה 3 ו 4, האברהמס M1A2 וליאופרד 2, שלושת הטנקים הנחשבים לטובים בעולם.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 סליל זה גורם לקליע הנורה לפתח תנועת סיבוב ולצאת בקו ישר, וזאת הודות לשימור התנע הזוויתי שלו. אפקט זה גם מקשה על הרוח והכבידה להסיטו ממסלולו.

האם רוח צד, יחסית לקליע סובב, לא תגרום לתופעת מגנוס ובעקבותיה לעליה\שקיעה של הקליע יחסית לנתיב המתוכנן?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בפירוש כן - בתנאים מסויימים אפקט מגנוס תורם ליציבות ובתנאים אחרים פוגם ביציבות.
כל עוד מרכז הלחץ נמצא מאחורי מרכז הכובד יש לאפקט מגנוס השפעה מייצבת.
ברגע שהוא נמצא לפני מרכז הכובד ההשפעה היא הפוכה.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

ברור של-APFSDS יש, אבל האם גם ל-HEAT יש סנפירים?

לשניהם יש סנפירים בבסיס הקלע.

ל 105 נ"ט/חלול יש סנפירים קבועים (הם נמצאים בתוך התרמיל כשהכדור שלם) ואילו ל 120 הסנפירים נשלפים עם היציאה מהקנה ומעניקים לקלע סחרור מסויים לצורך שמירה על איזון ויציבות במעוף (כן כן למרות שמדובר במטען חלול )...

כעקרון מבנה הסנפירים של ה 120 מ"מ זהה למבנה הסנפירים של ה 120 פלאשט או ה"כלנית".

בעבר העיליתי לכאן מס' צילומים של ה 120 מ"מ חלול אך איני זוכר בדיוק לאיפה.

1. ככול שהקנה ארוך יותר מהירות הקליע גבוהה יותר. החיכוך הינו שולי ביחס לתאוצה הנגרמת מהלחץ הנגרם מבערת אבק השרפה. (כן וכדי לחסוך תגובה, בקנה באורך של ק"מ או שניים הלחצים ישתוו לבסוף).
2. ככול שמהירות הלוע גבוהה יותר מסלול הפגז פחות קשתי והוא מדויק יותר.
3. ככול שהפגז הקינטי מהיר יותר כושר החדירה שלו גדול יותר.
4. כושר החדירה של פגז נפיץ אינו תלוי במהירותו.
5. כל הפגזים מסוחררים על מנת להגדיל את יציבותם.
6. הסחרור יכול להעשות על ידי קנה סלילי או עלי ידי סנפירים.
7. סחרור הקליע מעל מהירות מסויימת פוגע ביעילות המטען החלול.
8. סלילי הקנה גורמים ל"בריחת לחץ" והקטנת מהירות הלוע.
9. קנה חלק מאפשר בניית לחץ גבוהה יותר ומהירות לוע גדולה יותר מקנה מחורק (סלילי).
10. הטכנולוגיה הדרושה ליצירת קנה חלק ובעיקר לציפוי הפנימי שלו היא בכמה רמות יותר מורכבת מהטכנולוגיה הדרושה ליצור קנה מחורק.

אין לי מושג מה ההבדל בין תותח הסימן שלוש לסימן ארבע אך אני בטוח שהבדלים אלו מסווגים.

בכול זאת יש לי תהייה כללית בנושא והיא מדוע היה צורך להשקיע כל כך הרבה כסף בפיתוח עצמי של התותח במקום לרכוש אותו מהגרמנים או מהאמריקאים ולהוזיל בכך משמעותית את מחיר הטנק? (אני מכיר את התשובה על יכולת עצמאית אבל האם התותח שלנו באמת יותר טוב מהאחרים ושווה את מחירו, אני בספק)

טל

למי שראה את התוכנית של חיים הכט על היהודי שנקם בנאצים הוסבר שם בדיוק מה ההבדל בין התותחים

could you imagine the price of air if it were brought to you by another supplier

GOD

- גם בקנה חלק קדח יש סיבוב של הפגזים הקינטים בקנה. סיבוב זה מושג על ידי
חורים קטנים, בעלי כיוון, במנעלים של הפגז שגורמים לסיבוב ...

- אני יודע לפחות על יתרון אחד בתותחים הישראלים על פני התותחים הזרים, שהוא לפי מה שהבנתי, לקח
מקרבות בצירים הררים במלחמת שלג ובמבצעים שקדמו לה. היתרון הוא בירי בזויות קיצוניות והוא קשור
במחזיר החנקני (מה שמחזיר את התותח למקום אחרי הרתיעה של הירי).
אני יודע שזה לא בקנה עצמו אבל איו לי מושג על עוד יתרונות ...

כתבתי מהמשתמש של אח שלי ...

או שמא בזכות ה"פאזה המשוייפת" באופן א - סימטרי שעל כל סנפיר שבבסיס הקלע ......
(העיליתי צילום תקריב של הסנפירים של ה"חץ" אך איני זוכר כבר באיזה אשכול זה היה).

אני חשבתי שגם וגם ...
אני טועה ?

בנוסף - החורים שבמנעלים משפיעים כבר בתוך התותח והזווית על הסנפירים משפיעה
יותר באוויר, לא ?

הקניית הסחרור לאורך מסלול המעוף מוקנית ע"י ההטיה שבשפת ההתקפה של הסנפירים .

תותח 120 מ"מ ישראלי מורכב בפתח קטן יותר בצריח מאשר תותח 120 מ"מ גרמני או אמריקאי.

פתח זה הינו סטנדרטי והוא זהה לפתח ששימש לתותחי 105 מ"מ ישנים.

עובדה זו מקנה יתרון אדיר כאשר רוצים לשדרג טנקים ישנים ( רטרופיט ) ולהחליף בהם את תותח 105 מ"מ בתותח 120 ללא צורך בהחלפת הצריח של הטנק !

אני מנחש שזו אחת הסיבות לבחירה בתותח הישראלי בפרויקט לשידרוג טנקים בחו"ל.

עשרים שנה אני קורא לזה פגז, פתאום זה הפך לכדור...

טל

זה מה שכתוב כבר עשרות שנים על ה"ברוסים" של תחמושת הטנקים .....

אני מעדיף להגיד למ"פ מפקדה להעמיד את משאית הפגזים מימין לטנקים ואת משאית הכדורים או תחמושת הנק"ל משמאל.
זה הרבה פחות מבלבל מלהגיד לו שיעמיד את משאית הכדורים הגדולים מימין והכדורים הקטנים משמאל...

טל

לגבי סעיף 1. :
זה נכון שככל שהתותח ארוך יותר מהירות הלוע גדולה יותר אבל עד גבול מסויים.
העת הירי נוצר פיק של לחץ בקנה וברגע שהפגז/קליע/כדור מתחיל לנוע לאורך הקנה הנפח גדל והלחץ קטן. לכן ישנו אורך מסויים שמעבר לו אורך הקנה (בכל קוטר והאורך האופטימלי שלו) לא רק שלא יעלה את מהירות הלוע אלא אף יפגע בה.

האמירה שלך תאורטית לחלוטין.
קנה 105 או 120 מ"מ יהיה או ארוך מידיי אחרי כמה מאות מטרים או כמה קילומטרים.
אתה מוזמן לחשב להנאתך...

טל

את כל הנוסחאות לחישוב ושפע של חומר על בליסטיקה פנימית, בליסטיקת ביניים ובליסטיקה סופית, מידע על תכנון תותחים ועוד ניתן לאתר בספר המעולה

Rahinmetal handbook of waeponry

שהוציאה חברת ריינמטל מגרמניה ( החברה שפיתחה במקור את תותחי 120 חלקי הקדח ) ושהתיכנון שלה הועבר לאמריקאים והשפיע על תיכנוני תותחי 120 מ"מ נוספים.

ספר חובה לכל אדם המתעניין בתכנון תותחים ( הספר כתוב אנגלית ) !