בנק הפועלים הרוויח, שרי אריסון הפסידה 07:17 | 02.12.2004 גיא רולניק
הנה מה שלמדנו מכותרות העיתונים והטלוויזיה בשבוע האחרון:

* בנק הפועלים הציג רווחי שיא, ענקיים, 1.6 מיליארד שקל.

* הרווח הוא על חשבון הציבור המסכן, שמשלם עמלות מנופחות.

* הבנק מחלק דיווידנדים ענקיים.

* המניות שלו עולות.

* שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק מתעשרת. יש לה בנק שהוא מכונה להדפסת כסף. רק השנה היא עשתה איזה חצי מיליארד שקל מהבנק.

* העוני מתגבר ושרי מתעשרת, מתעשרת ומתעשרת.

הכל מדויק ונכון, רק שזאת המציאות בעולם אמוציונלי במקרה הטוב או פופוליסטי במקרה הרע - עולמם של אנשים שאין להם מושג בכלכלה, מימון או פיננסים. בעולם האמיתי, הכלכלי - הסיפור הוא דומה, רק הפוך:

אביה המנוח של שרי אריסון, תד, רכש את גרעין השליטה בבנק הפועלים ב-6 בספטמבר 97', יחד עם משפחת דנקנר ועם קבוצה של ארבעה כרישי וול סטריט עשירים - רובם חברים שלו:

* מייקל שטיינהארדט - מנהל קרנות גידור מהגדולים בהיסטוריה של וול סטריט. הונו הוערך בכחצי מיליארד דולר.

* לן אברמסון - הקים את חברת השירותים הרפואיים יו-אס הלת'קיר ומכר אותה לחברת אתנה תמורת כמיליארד דולר במזומן.

* לו ראניירי - אחת מהדמויות המיתולוגיות בוול סטריט. מכוכבי הספר הנודע Liar's Poker של מייקל לואיס על בנק ההשקעות בסולומון בראדרס. מנהל קרן השקעות פרטית בהיקף של כמיליארד דולר.

* צ'רלס שוסטרמן המנוח - מיליארדר אמריקאי שהקים חברות נפט.

תד, מייקל, לן וצ'רלס, יחד עם משפחת דנקנר, שילמו למדינה 1.37 מיליארד דולר תמורת 43% ממניות בנק הפועלים שהיוו גרעין שליטה. כלומר הם קנו את החברה לפי שווי של כ-3.2 מיליארד דולר.

בשבוע שעבר החלה הרביעייה לממש את המניות שלהם בבנק לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר לאחר שמכרו חבילת מניות לפני כחודשיים לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר.

עכשיו קצת מתמטיקה: השווי הממוצע שבו מכרה הרביעיה את המניות שלה הוא כ-3.7 מיליארד דולר. בדרך חילק הבנק דיווידנדים בהיקף של 1.1 מיליארד דולר. התשואה הכוללת (המחיר במימוש + הדיווידנד חלקי המחיר המקורי) היא כ-50%. נוציא מ-1.5 שורש 7 ונקבל תשואה דולרית שנתית ממוצעת של כ-6%.

לאמיתו של דבר החישוב הזה לא מדויק: כדי לחשב שיעור תשואה פנימי (IRR) אמיתי צריך לקחת בחשבון את המועדים המדויקים שבהם חולקו הדיווידנדים. ככל שהתקבולים מהדיווידנדים היו במועד מוקדם יותר - כך ה-IRR עולה. הערכה מקורבת: שיעור התשואה הפנימי של העסקה מגיע לכ-7%.

ועכשיו לעובדות החיים: אם שטיינהראדט, ראניירי, שוסטרמן או אברמסון היו עושים לאורך הקריירה שלהם עסקות עם IRR של 7% הם לא היו מגיעים להיות מיליארדרים, למעשה הם לא היו מגיעים לשוק מקום. עקרת הבית הממוצעת ממילוואקי עשתה בעשרים השנים האחרונות תשואה גבוהה יותר בקרן הנאמנות שלה.

שטיינהארדט למשל עשה בקרנות הגידור שהוא ניהל תשואה פנימית שנתית של כ-28% - כלומר כל 7 שנים הוא הכפיל את כספי המשקיעים פי 5.6. בבנק הפועלים הוא בקושי הכפיל את כספו פי 1.5. ויש עוד דרכים להסתכל על התשואה הזאת: ערב העסקה של רכישת בנק הפועלים מימש תד אריסון מניות בנכס העיקרי שלו - חברת הספנות קרניבל קרוז. הוא מכר מניות בתמורת של 900 מיליון דולר כדי להכין הון עצמי לעסקת הפועלים.

מניות קרניבל שאותן הוא מכר במחיר ממוצע של כ-15 דולר נסחרות היום במחיר של 45 דולר: כלומר פי 3 על הכסף. אם תד היה דואג רק לרווחה הכלכלית של בתו שרי - עדיף היה לו להשאיר את כספו במניות קרניבל שעשו תשואה גבוהה פי שלושה כמעט.

אם קרניבל קרוז נראית השקעה קצת אקזוטית - אז אולי נשווה את מניות בנק הפועלים למניות הקבוצה הפיננסית הגדולה ביותר בארה"ב - סיטיגרופ; מאז ספטמבר 97' ועד היום הניב מניות סיטיגרופ תשואה של 140% - כמעט פי 3 מהתשואה של מניות בנק הפועלים.

תשואה ריאלית דולרית של 7% לא מפצה על הסיכון שברכישת מניה - במקום להשקיע את הכסף באיגרות החוב; תשואה ריאלית של 7% לא מפצה על הסיכון שברכישה מניה הנסחרת בת"א - שהיא אי שם במזרח התיכון. תשואה ריאלית שנתית של 7% היא אכזבה צורבת לכל המשקיעים במניות בנק הפועלים.

לשמחתם של המשקיעים האמריקאים הם מינפו את ההשקעה במניות בנק הפועלים - כ-40% מההשקעה הם מימנו באשראי בנקאי - מה שהגדיל את התשואה על ההון. אבל גם אחרי המינוף הזה התשואה הזאת היא עסקה גרועה.

מדוע ההשקעה נכשלה? בגלל הרגולציה? דו"ח בכר? בנק ישראל?

כנראה שלא. העסקה נכשלה מכמה טעמים:

1. האמריקאים שילמו מחיר מלא עבור בנק הפועלים - הם קנו אותו בפרמיה של 30% מעל הונו העצמי - אחד המחירים היקרים ביותר שבו נסחר הבנק אי פעם;

2. ב-2002 ו-2003 קרסו רווחי בנק הפועלים בעקבות מחדלי האשראי של ההנהלה בימי הגאות;

3. הבנק לא הצליח לעשות קפיצת מדרגה ברווחיות; אם היתה לבעלים האמריקאים תקווה למהלך התייעלות אגרסיווי בבנק - היא התבדתה. גם אחרי הפיטורים של 900 עובדים בבנק לפני שנתיים - השורה התחתונה שהוצאה השכר בבנק גדלו כמעט ברציפות בשבע השנים האחרונות - בהתאם למסורת הבנקאית הישראלית.

כמובן שחשבון הרווח וההפסד של שרי אריסון דומה: בעוד שבכותרות העיתונים שרי אריסון "עושה מאות מיליוני שקלים מהבנק" הרי כאשר לוקחים בחשבון את המחיר הכלכלי, כלומר תשואות חלופיות - אריסון הפסידה כסף בבנק.

ההבדל היחיד בין המיליארדרים האמריקאים לבין שרי אריסון - שהיא נשארת בינתיים בבנק אולי משום שהיא לא רואה ב-IRR את מהות החיים.

ונניח ששרי עדיין לא ממישה את רווחיה העתידיים מההשקעה בבנק ,עדיין היא לא הפסידה.
לעומת זאת לתשע מאות המשפחות שאבדו מקור פרנסה ההפסד היה מיידי.

שהעמידה לבעלה..היא בטח עשתה כמה גרושים.

את הלמבורגיני החדשה היא תאלץ לרכוש במסלול של "ויזה קרדיט"?