שמח באגף התקשוב של צה"ל. חיילים פז"מניקים זייפו מסמך מרס"ר המחנה לפיו קיימת סכנה לעבוד במשרדים, הפיקו תפאורה תואמת והמתינו לקורבן בדמות חייל צעיר. המשימה הוכתרה בהצלחה כשהחייל נפל בפח, והתיישב לעבוד מול המחשב כשלראשו קסדה. צחוק בצד - המותחים עלולים לשבת בכלא
חנן גרינברג

נסו לרגע להיזכר בימים הראשונים שלכם בצה"ל: הלם, פחד, בלבול ובעיקר נכונות לעשות כל מה שיאמרו לכם. זה גם מה שעבר בראשו של חייל טרי במחלקת התכניתנים באגף התקשוב, שנפל קורבן למתיחה הזויה מצד חבריו החדשים - וישב לעבוד מול המחשב כשלראשו קסדה.

החיילים הוותיקים סיפרו לחייל כי תקרת החדר בו הוא יושב עשויה להתמוטט עליו, ואף גיבו את סיפור המעשה במסמכים מזויפים ובתפאורה יצירתית. החייל, כאמור, לא רצה לקחת סיכונים מיותרים והצטייד בקסדה. אבל את המפקדים כל העסק הצחיק פחות. בעקבות פניית ynet נפתחה חקירה ביחידה, שבסופה עשויים המותחים למצוא עצמם במעצר. על זה כבר אמר מי שאמר - צוחק מי שצוחק אחרון.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/684249/P1010008_wa.jpg]


החייל הנמתח מול המחשב. קסדה - ליתר ביטחון



"זובורים" שעושים חיילים וותיקים לחיילים צעירים הם דבר נפוץ מזה עשרות שנים בצה"ל ולמעשה בצבאות בכל רחבי העולם. בחלק מהיחידות מדובר בטקסי חניכה לא-סימפטיים (שגובלים לעתים בהתעללות ), אבל גם ביחידות עורפיות ופחות קרביות נוהגים לבצע טקסים חגיגיים לחיילים חדשים, או לכאלו שזכו להעלאה בדרגה.

"זובור הקסדה" התרחש באחרונה ביחידת לוט"ם (יחידת תקשור וטכנולוגיות המידע), במחלקה הנמצאת בבסיס השלישות ברמת גן. בין ה"מפיקים" שהכינו את המתיחה היו ככל הנראה גם מספר קצינים. החיילים הכינו מסמך מזוייף בשם רס"ר המשמעת של המחנה, בו נכתב כי בעקבות התמוטטות תקרה במבנה, קיימת סכנה לעובדים בו ואף צויין כי עד אשר יטופל האירוע על ידי קבלן בניה אזרחי, מוקף המקום בסרט סימון לבן (סס"ל, בסלנג הצבאי).



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/684245/P1010005_wa.jpg]


שלט האזהרה בכניסה למתחם "המסוכן"



החיילים גם הדפיסו מספר שלטים בהם רשמו כי "הכניסה לאזור זה מותרת בחבישת קסדות מגן בלבד". כדי להשלים את אווירת הברדק הכללית שאחרי התמוטטות התקרה, דאגו המותחים גם לפזר במקום מעט ציוד משרדי ולהטות מעט את הווילון. כשהכל היה מוכן הגיע למקום החייל החדש ש"בלע" את המתיחה, חבש קסדה לראשו, הדליק את המחשב והחל לעבוד. ואם כבר "פספוסים" אז עד הסוף - הסצנה ההזויה הונצחה במצלמת אחד החיילים ותמונותיו של הנמתח עם הקסדה הופצו אל חברי היחידה (וגם אלינו) באמצעות האי-מייל הצבאי.

בצה"ל, כמובן, לא היו שותפים להומור הפנימי של היחידה, וגורמים צבאיים אמרו ל-ynet כי מפקד יחידת לוט"ם רואה את האירוע בחומרה. אותם גורמים ציינו כי מתיחות מעין אלה פוגעות בכבוד האדם ואינן מקובלות. התחקיר המלא על האירוע אמור להסתיים בתוך מספר ימים ולא מן הנמנע שהחיילים שארגנו את המתיחה יקבלו עונשי מאסר בכלא הצבאי.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "פרטי האירוע הובאו לידיעת מפקדיו של החייל היום. האירוע יתוחקר בצורה יסודית והמסקנות הרלוונטיות יוסקו. צה"ל רואה בחומרה רבה כל מעשה שעשוי לפגוע ברגשותיו של החייל ואינו תואם את רוח צה"ל וערכיו".

(14.12.05, 00:58)

לכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3184003,00.html

אני לא מפסיק לצחוקק!!!!

בעצם אני לא מבין מה ההתרגשות. נראה לי שכל מי
שהיה בצהל עבר או העביר משהוא בסיגנון.

נראה לי אתה יושב שם עם הקסדה בגלל זה אתה מתבאס

האם נפתח פעם אשכול מתיחות בצה"ל??? שווה לקרוא ולחייך

מה רע בקצת צחוקים?אפשר לחשוב שפגעו לו בבריאות או משהו כזה....


עכשיו אני מפחד לספר את השטויות שאנחנו עשינו ...תאלצו לחכות עד ההתישנות....

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

הצליחו לגרום למישהו לחכות מוכן על א' ברכב בגלל שתכף מורידים אותו לאילת לתפוס קנה לסיני

אין לכם מושג כמה זה היה מצחיק, היה שיתוף פעולה עם כל הגורמים הממונים בפלוגה

שלא כמו מתיחת "המפתח של הצוללת" להלן מתיחה ייחודית אבל קודם הקדמה מייגעת:
מבוא: בין האי סיציליה שבמרכז הים התיכון, לדרום המגף האיטלקי, יש מעבר ים הנקרא "מיצר מסינה". למפליגים במיצר ניתן לראות את המצוקים בצד של איטליה ואת החופים המסולעים בצד של סיצליה. יש כבל המחבר בין איטליה לסיציליה (חשמל כנראה) והוא נראה למרחוק תלוי באויר מעל המים של המיצר בין שני הצדדים. באופן טיבעי לכבל יש "בטן" וחלקו הנמוך ביותר נמצא באזור מרכז המיצר. כשתסתכלים מרחוק זה נראה די נמוך (בפועל הוא מאוד גבוה ולא מפריע למעבר האוניות כמובן).
חורף 1973, סטי"ל סער 4 (אח"י קשת הראשונה) מגיע לאזור מיצר מסינה לאחר שהות של כשבוע בים במשימות ליווי אוניות משא שהובילו תחמושת וציוד צבאי (כולל אגב נגמשים ומטוסים) לישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים, עדיין היו התרעות מודיעין על יוזמות תקיפה של אוניות אלה מחיל הים של לוב ומצריים ולכן נדרש עדיין הליווי.
המצב: המתנה לאוניה הבאה המגיעה מן המערב בדרכה לישראל אותה יש ללוות. אין מתח, הצוות די "זרוק" לאחר שבוע בים ועוד שבוע נוסף עד החזרה לבסיס חיפה. בעת ההמתנה במהירות איטית במיים בינ"ל לתחילת המשימה הקרובה, נבחר אחד"הצעירים" ומקבל "תפקיד חשוב". כדי שנוכל להפליג במיצר מסינה מבלי לפגוע בספינה יש להרים את הכבל שנראה למרחוק. לבוש במעיל ובחגורת הצלה פתוחה, חגור בחגורת אבטחה של טיפוס על תורן ועם מטאטא ביד, עולה הצעיר לראש התורן. תפקידו לדחוף למעלה עם המטאטא את הכבל, בדיוק כשנעבור מתחתיו כדי להרימו מעל האנטנה הגבוהה ביותר שבראש התורן. ע"פ נוהל טיפוס על תורן משביתים מקורות קורנים (אנטנות מכמ"ים) והצעיר עולה ומחכה ברצינות ובדריכות. מפליגים, מתקרבים.... מתקרבים.... והצעיר רואה שהעניין מיותר. הוא יורד מחייך במבוכה וקצת פגוע, הוא נרגע... ומתקבל בחיבה.

הסיפור מעניין מאוד אבל עדיין לא ברור לי - הספינה עברה או נתקלה בכבל הנ"ל.
מה עושה גיבור הסיפור היום?

1. בוודאי שהספינה עברה, הכבל בגובה עצום ורק מרחוק נראה נמוך
2. הצעיר (אז) עשה את כל השירות בספינה (כולל הפלגה סביב יבשת אפריקה מחיפה ועד לשארם אל שייך, הפלגות אין ספור לאזור תימן ובאב אל מנדב, מבצעיות רבות והמון שעות ים).
3. הוא יצא יפה מהמבוכה ובהמשך השתתף במתיחות של צעירים אחרים כמובן.
3. היום (בגיל 51-52) הוא גר בעיירה בדרום הארץ ועובד כשכיר.
4. הספינה עדיין כשירה ומפליגה בחיל הים של צ'ילה, בזירת הפיורדים והמפרצים של המגלאנייס (ממש בסוף העולם)

לפחות חייל אחד נפל קורבן ולא מספר חיילים...

Your every single wish is kept in the pages of our diary

ציטוט:

במקור נכתב על ידי itai25. צה"ל רואה בחומרה רבה כל מעשה שעשוי לפגוע ברגשותיו של החייל ואינו תואם את רוח צה"ל וערכיו".

עלולים לפגוע ברגשותיו של חייל? סליחה? זו התגובה של הצבא של ההגנה של ישראל?!?!?!? מה השלב הבא? "המפקד, אני מפחד מהחושך, בוא תישן איתי כפיות בשק"ש"?
שיירדו קצת מהעץ המתייפף שהם עלו עליו. חייל ישב עם קסדה ואכל צחוקים.
כל עוד זה טכס חד פעמי שאינו כולל התעללות פיזית זה חלק מהווי, זה חלק משבירת מתח בהגעה ליחידה חדשה ואני בטוח שבתפקידו החדש בשלישות הוא לא ייאלץ לאכול מחוץ לאוהל חדר אוכל, לשיר שירי הלל לסמ"רים ולהכין נס רובאית כשהוא יורד משמירה של לילה שלם.
התעללויות בצעירים, השפלות פיזיות או השפלות בכלל הנמשכות לאורך זמן הן דבר פסול. אבל "טכס" חד פעמי שכמה ח'ברה משקיעים בו, ושבטח בסיומו הנמתח יושב עם הותיקים ביחד בחדר אוכל וצוחק על זה הוא דבר מבורך לשבירת קרח ואקט מגבש בסך הכל. ומגבש גם עם החייל הנמתח.
אם הוא לקח קשה את העובדה שהסתלבטו עליו קצת, אני מאשים את ההורים שלו בחוסר הכנתו לחיים ואותו בהיותו חתיכת מיובש חסר תקנה. אבל משום מה קשה לי להאמין שהוא אכן נפגע אנושות מכך ונאלץ לקבל ימי מחלה מהקב"ן כדי להשתקם מהתוגה שתקפה אותו.

הוא איתי ביחידה וחבר שלי הוא חבר טוב שלו והוא ספר לו הכל....
הוא בכלל לא נפגע ולא התלונן לאף אחד וזה לא הגיע לאינטרנט דרכו...
פשוט מי שעשה את המתיחה הפיץ באינטרנט הצבאי ואז זה הגיע למישהו שפרסם...
דברים כאלה נהוגים אצלנו ביחידה וכמעט אין מישהו שלא עבר מתיחה...
בין אם לשמור על מסמכים "מסווגים" או לפתור מבחן עם שאלות לא הגיוניות...
סתם ואינט נתפסו לזה...ואם הולכים להעניש.....אז אצלנו משתתפים גם סרנים ואני זוכר גם רב סרן...
סתם הם מסכנים יקבלו עונש על כלום

מחבר ששירת גם בח"י (סטילים) וגם בצי הסוחר נודע לי שמדובר במתיחה ישנה מאוד, שלפי הצורך מותאמת לסביבה:
צי הסוחר, סטילים, צוללולת ועוד.

למשל יאשימו אותם בזיוף מסמך...

ובעניין מתיחות - יש לא מעט....

פקחי טיסה למשל, נשלחים עם מגנט כדי לאסוף ברגים שנפלו אולי על מסלול ההמראה.... בדיעבד - מתברר שיש משאית ייעודית (בלי מגנט) שעושה זאת הרבה יותר טוב...

אחת החביבות אצלנו היתה לתת למישהו להטיס טיסן מונחה רדיו, כאשר המשדר שהוא מחזיק - ממש לא שולט על הטיסן שהוא אמור להטיס. את העבודה הזו עושה מישהו מאחוריו, בעוד המדריך צועק עליו - למה אתה פונה ימינה כשאני אומר שמאלה וכו'....

הבחור, בשוק גם כך, לא מבין מה רוצים ממנו, ולמה הטיסן בכלל לא מגיב לפקודות שלו....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק