צה"ל שוב רכש שני לווייתנים לבנים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת שמואל גורדון
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/haaretz.gif]

ד"ר גורדון הוא חוקר בתחום הביטחון

לאחר שסירה של חיל הים הצליחה להטביע סירת מטען פלשתינית, החלו חסידי החיל לקרוא בראש חוצות להעצמת זרוע הים כדי שתוכל לשלוט במימי הים התיכון, ים סוף, מערב האוקיינוס ההודי והמפרץ הפרסי.אכן, לחיל הים יש מסורת מפוארת. ואולם מכאן ועד להפיכתה לזרוע "אסטרטגית" - המרחק גדול מאוד.

גדול האסטרטגים הימיים, מאהאן האמריקאי, היה זה שטבע את מושג השליטה בים. לפי תפישה זו, מטרתו הראשונה של צי ימי היא להשיג את השליטה בים. במלחמת העולם השנייה היכו היפאנים את צי ארה"ב בפרל הרבור באמצעות מטוסי קרב שהמריאו מנושאות מטוסים. האמריקאים השיבו בקרב מידווי מנה אחת אפיים והטביעו את נושאות המטוסים היפאניות בתקיפות מהאוויר. קרבות אלו ואחרים סימנו את המהפכה הגדולה ביותר בלוחמה הימית: השליטה בים נקבעת באמצעות כוח אווירי, השליטה מעל הים קובעת את חופש הפעולה בים.

מדינת ישראל הקימה צבא הכולל שתי זרועות עיקריות - אוויר ויבשה. בשנים הראשונות הטמיעו קברניטי מערכת הביטחון את לקחי מלחמת העולם, ובנו זרוע אווירית שתוכל להשיג את השליטה בשמים. גם תקציבי ביטחון מוגבלים מנעו ועיכבו הסטת משאבים מהזרועות המרכזיות לאחותן החלשה. הם העניקו למפקד החיל כפיצוי דרגת אלוף, אם כי מוטת השליטה שלו דומה יותר למפקד חיל מאשר למפקד זרוע.

ודאי שהיינו שמחים להעמיד צי גדול של משחתות, סיירות ואפילו כמה נושאות מטוסים. אך עלות הרכישה ומחיר האחזקה השוטפת של צי כזה היו מחלישים עד מאוד את זרועות האוויר והיבשה. לכן בחרה ישראל לפתח ולחזק כוחות בעלי מאזן עלות-תועלת טוב יותר.

במשך השנים אנו שומעים קבוצה קטנה של מומחים ימיים ושל פוליטיקאים ציניים הקוראת לשנות לחלוטין את חלוקת המשאבים לטובת זרוע הים. בחינה מדוקדקת של הנימוקים מעלה חשש כבד לחוסר אינטגריטי אינטלקטואלי.

כדי להגדיש את הסאה רכשה מערכת הביטחון שתי צוללות חדשות עבור חיל הים. עוד פילים לבנים או ליתר דיוק - לווייתנים לבנים. רכש זה אינו חיוני לצה"ל. הצוללות אינן נמצאות בעדיפות ראשונה ואפילו שנייה בסדרי העדיפות של ביטחון ישראל. לא תמצאו מומחים רבים שיטענו כי רכש יקר זה חיוני לצה"ל, לביטחון ולשמירת מאזן הכוחות בינינו לאויבינו.

לצערי, כל זרוע והפילים הלבנים שלה: לזרוע היבשה - מרכבה 4 ופרויקט הדיגיטציה הכוללת; לזרוע האוויר יחד עם זרוע היבשה - אפאצ'י לונגבו המכונה "שרף", וכעת צוללות נוספות לחיל הים. נראה כי מערכת הביטחון וצה"ל בראשה אינם ערים לכך שמדיניות הצטיידות שקשה להסבירה ולנמקה, תביא לכך שתוכניות תקציב יועמדו תחת פיקוח חיצוני בעל אינטרסים צרים.

שומה על מקבלי ההחלטות לזכור ולהזכיר כי חופש הפעולה בים נקבע על ידי חופש הפעולה מעל הים. כוח אווירי יגיע כמעט לכל מקום מהר יותר, יטיל חימוש הרסני הרבה יותר, ברמת דיוק גבוהה יותר, ומספר אבדותיו יהיה קטן לאין שיעור. נוכח האיומים הקיימים והצפויים, תרומתו של חיל ים "אסטרטגי" תהיה שולית למדי ולא תצדיק השקעות ענק.

אך אני יכול להגיד בוודאות, שמומחה לביטחון הוא לא. ולעצם מאמרו, נראה לי שכבר מיצינו בכמה וכמה אשכולות את הנושא. חבל לעסוק בכך שוב.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

נאמר עליו:
טייס קרב בעבר, קצין בכיר בשירות מילואים פעיל בחיל-האוויר, בעל דוקטורט בלימודים אסטרטגיים ויחסים בינלאומיים. חתן פרס יצחק שדה, פרס כרמון ופרס בן-גוריון. כתב ספר שירה וכמה ספרי מחקר בנושאי ביטחון, תרבות וערכים,

הוא פרסם ספר:

http://www.text.org.il/index.php?book=0501084

ולקט מאמרים שלו בנושא ביטחון

http://www.nfc.co.il/Search_By_Writ...%E5%F8%E3%E5%EF

מתוך ראיה צרה, ולא כוללת ומערכתית אז אני באמת מצר על כך, ולא נותר לי אלא לומר עליו את מה שאמרתי. לפחות אילו היה פורס טיעונים הגיוניים.

קרא את הנ"ל ותבין מדוע אנו צריכים צוללות נוספות:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...E9%EC+%E4%E9%ED

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...E9%EC+%E4%E9%ED

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...E9%EC+%E4%E9%ED

וזה על הלונבאו:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...E9%EC+%E4%E9%ED

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...light=%F9%F8%F3

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...light=%F9%F8%F3

ועל המרכבה 4 והתרומות של הטנק, הן צבאית והן כלכלית (תעסוקה לעובדים) אין מה להרחיב.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

התפיסה לפיה תקציב המדינה הוא מנוף כלכלי פשטה כבר מזמן את הרגל. היא אמנם נקראית על שם קיינס, בן המאה העשרים, אבל כבר לואי הארבע-עשרה הביא את צרפת לפשיטת רגל בגללה.
הצבא צריך לפעול כמו עסק: לייצר בטחון בניצולת כלכלית מקסימלית. לולא התפיסה הזו, אפשר היה לשמור על בטחון המדינה בעשירית המחיר, אולי אפילו פחות.

אני מסכים, אבל אם תקרא את מה שכתבתי בהמשך תראה שלדעתי אפילו אם היו עומדים רק שיקולים כלכליים היה צריך להמשיך עם פרוייקט המרכבה 4 - מה עוד שיש המון שיקולים אחרים שאים כלכליים

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

הקו מספק פרנסה לכמה עשרות משפחות, לא?

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

יש לי הצעה

גם אני לא מסכים לדעות של גורדון אבל זה לא הופך אותו ללא מבין
מקובל ?

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

המיוחסת לצוללות הדולפין, במקרה של מתקפה בנשק השמדה המונית על ישראל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי העיתונאי המיוחסת לצוללות הדולפין, במקרה של מתקפה בנשק השמדה המונית על ישראל.

ובצדק רב.

להנחית מכת מנע שתבטל את הצורך במכה שניה!
(הצוללת היא הזרוע האסטרטגית האמיתית היחידה של ישראל)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי odedy נראה כי מערכת הביטחון וצה"ל בראשה אינם ערים לכך שמדיניות הצטיידות שקשה להסבירה ולנמקה, תביא לכך שתוכניות תקציב יועמדו תחת פיקוח חיצוני בעל אינטרסים צרים.

האם הרעיון הוא לפעול באופן שיבטיח שלא "יתערבו" בהחלטות התקציביות של משהב"ט?

לצערי הטור הנ"ל מלא בסתירות פנימיות, וגורדון, עם כל הכבוד - אינו בהכרח מומחה ימי.

שיקולים שיש לתת עליהם את הדעת:
א. המימד הנוסף - האם חיל האוויר יכול להתמודד ביעילות בתחום הנצ"ל?
ב. מה אורך הנשימה של כלי טייס מול איום ימי?
ג. כיצד משתלב מערך השו"ב באסטרטגיה הזו?
ד. האם השרף אינו יעיל במשימות שת"פ ימיות?
ה. האם לא ניתן להגיע בדיוק באותה המידה שנושאות מטוסים תחת שליטת חיל הים עדיפות מקיום חיל אוויר יבשתי ופגיע גדול?

אני חושש שקל הרבה יותר לדבר, מאשר לבסס את הטענות. אין בעייה בלהיות איש צבא ואיש רוח - הבעיה היא כאשר איש צבא מגדיר את מטרתו בעשיית רוח...

לצערי אין זו הפעם הראשונה בה התרשמתי מכך שאל"מ שמואל גורדון מסתבך בדבריו.

ותוספת לנ"ל - שמואל גורדון גם חיבר (בין היתר) את הספר "מנהיגות אווירית".
http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=140328

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

האם ישנו בחיל האוויר כלי טייס כלשהו שיכול לתת מענה שווה ערך ליכולת צוללות הדולפין?

האם לא הציג אלון בן דוד (ערוץ 10) שפעולה רחוקה מישראל אפקטיבית דורשת כוח מסיבי עד כדי אי היתכנות?

האם תפקידה של הצוללת היא רק השגת "עליונות ימית"? ואם מחר צריך לסגור את הנמל של איראן? ח"א יקיים פטרול מעליו?

הצוללות הן זרוע אסטרטגית ממדרגה ראשונה, ובעיקר משום שהן יכולות לשהות באיזורי לחימה מעל ומעבר לכל כלי מלחמתי אחר... תוך ניצול יכולות התחמקות , הסתרה, איסוף מודיעין, ותקיפה שאינן עומדות בשום קנה מידה בהשוואה למדיות צבאיות אחרות.

האיום של צוללת נשאר גם הרבה אחרי שהיא כבר אינה שם (כמובן כפונקציה של תנאי השטח להוות מסתור יעיל). מטוס לעומת זאת - קשה להחביא מאחורי ענן לאורך זמן....

צריך להוסיף לזה גם מגבלות אנוש של טייסים. מלבד מטוסי תובלה - בכמה מהם יש אפשרות להחליף את הצוות בצוות רענן? כמה חימוש יכולים אותם כלי טייס להעביר אל המטרה? כמה זמן הם יכולים לשהות מעליה?

ו.... מה המגבלות של חיל האויר בתחום לחימת הנצ"ל? כמה יהיה עליו להשקיע לשם השגת יכולת כזו?

מה מידת הייתירות של חיל האוויר בעת תקיפת התשתית שלו? מעבר לשדות תעופה ישנן יחידות הבקרה, מערכי השליטה וצי מוגבל מאד של אמצעים חלופיים (מטוסי נחשון למשל)?
האם פרוייקט צי"ד שהוזכר דווקא בהקשר המרכבה 4 הוא מיותר? האם כאן לא נמצא פתרון (חלקי)כלל צה"לי בתחום השו"ב?

מה מידת הפגיעות של צוללת משיצאה למרחבי הים? האם הצוללת היא מעבר לכלי טקטי - גם כלי בעל יכולת הרתעה?

האם אראני שמזהה (בקושי רב עפ"י טל) צילומים של 2 צוללות דולפין בנמל עכו - יכול להיות בטוח שהשלישית, הרביעית והחמישית לא נמצאות לידו? אולי דווקא מול סוריה? האם החלטות שמתקבלות תוך התבוננות אל תוך לועו של תותח היריב אינן הופכות שקולות יותר?

מרחבי הים הינם יתרון מוקנה לפעילות צוללת, וככל שרב המרחק מן החוף והסביבה הופכת לעויינת יותר - כך פוחתת אפקטיביות כלי הטייס (מגבלות דלק ויכולת תידלוק)....
בהיותן הצוללות הקובנציונליות המתקדמות והמשוכללות ביותר בעולם - רק משתפר יתרון "מכפיל הכוח" הלוחם העומד לרשות הצבא / המדינה, ואדרבה - גם חיל האוויר יכול להפיק מהן תועלת בפעילותו.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ובשל כך מין הסתם חיל הים צריך להצטייד בעוד צוללות! אולי אפילו ohio class ??

הצוללות של האמריקאים שחורות, ושלנו ירוקות. תחשוב על עלות החלפת מלאי הצבע.

אנחנו לא צריכים לעצבן את העולם בצבעים קודרים... ירוק זה מרגיע, וגם מתאים למדי ב'.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

כשראיתי את גורדון מבכה את הנזק לצבא היבשה ומבקר את חיל האויר. שהרי מדובר במי שכל כתביו כמעט הם האדרה של 'אבירי' (ביטוי שלו) חה"א על חשבון כל דבר אחר.
ואז הבנתי:
יש משפט אחד על צבא היבשה כדי להסתיר את עניין חיל האויר,
והפרוייקט שהוא בוחר לתקוף הוא לא הקנייה רחבת ההיקף של מטוסי קרב, ולא שום דבר שעניינו חיל האויר נטו, אלא דווקא ה'שרף' - שעניינו העיקרי סיוע לכוחות קרקע.
עכשיו הכל ברור.

בתזה שלו , שאותה אח"כ חיבר לספר "קשתו של פאריס" , טוען גורדון כי המסק"ר עתיד להיות הפלטפורמה המרכזית בשדה הקרב העתידי...

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

הציג גורדן שורה של טיעונים והקפיד לפרט אותם אחד לאחד עד לשלב הצגת המסקנות.

בעקבות הרצאתו - נשאלו שאלות, ובהן סתר כמעט אחת לאחת את המסקנות אליהן הגיע....

לכן גם כתבתי:

אין בעייה בלהיות איש צבא ואיש רוח - הבעיה היא כאשר איש צבא מגדיר את מטרתו בעשיית רוח...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

גם במה שהוא כתב על לוחמה אוירית נגד טרור הוא החמיא למסק"רים, אא"ט.
ברם מה?
לפחות מאז שנחה עליו רוח "המנהיגות האווירית", כמדומה לי שהוא נורא דיטוכומי: יבשה - רע, אויר - טוב.
וזה אולי ההבדל בין מה שאתה כותב כשיש לך מנחה לבין מה שאתה כותב ללא מנחה...

ראשית מרענן לקרוא שאדם שהיה רמ"ט חיל האוויר (אם אינני טועה) מתבטא כך על הרכישה האחרונה של חיל האוויר - האפאצ'י לונגבאו.

בזמנו כאשר נשמעה ביקורת חריפה על כוח השריון בצהל ועל ההצטיידות במרכבה 4 נמסר ממקורות בחיל האוויר כי לא לומדים לקחים ממלחמת עירק ארה"ב. שם על פי הטענה לא היה צריך בכוחות משוריינים כח המערכה הוכרעה מהאוויר.
בתגובה כתבתי גם כאן וגם בהארץ שמעניין שתמיד לוקחים ביקורות לצד שנוח. אז הבאתי את "הלקח" האמריקאי השני מאותה מלחמה והוא השרידות הנמוכה מאוד של מסוקי הקרב שרבים מהם הופלו ע"י נק"ל ותרומתם למלחמה היתה קטנה. שאלתי אז ואני שואל היום - אם אנחנו כל כך חכמים ללמוד מלקחי האמריקאים מדוע תמיד רק לכיוון שנועד לנגח את השריון ?

לגבי הצוללות אין לי מה להגיד היות ותחום זה לא מוכר לי אבל הטענה ששוב נשמעת לגבי המרכבה 4 שהוא פיל לבן ממש מקוממת. גם אם ניקח את המרכיב הכלכלי ונתעלם מהביטחון שהטנק מקנה לחיילים שבו (למה להתעלם ? אבל נגיד לשם הדיון), מה היה נכון יותר. להפסיק בצורה חד צדדית את ההצטיידות במרכבה 4, לשלם הון תועפות לספקים בעולם כולו שהתחייבנו כלפיהם לגבי הזמנות במשך שנים ולהמשיך להיות עם המגחים הישנים. להחזיק 2 סוגי טנקים בצבא כולל מלאים, הכשרות ועוד ?

אם נביא מרכיבים נוספים לא רק כלכליים בחשבון, נראה שההצטיידות במרכבה 4 לאור התכנון ארוך הטווח ותהליכי הצטיידות בטנק חדש היו בלתי נמנעים גם אם היה מוחלט שאין לצבא צורך בטנקים נוספים

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ואילו הפרשן הנכבד - אלוף משנה...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

תודה על התיקון

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

שמואל גורדון היה טייס קרב והשתחרר בדרגת אל"מ. אילו שרת כרמ"ט - היה צריך להיות לפחות תא"ל.

ואולי בגלל זה הוא מעדיף שיקראו לו דוקטור?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

גורדון כותב:

"...כוח אווירי יגיע כמעט לכל מקום מהר יותר, יטיל חימוש הרסני הרבה יותר, ברמת דיוק גבוהה יותר, ומספר אבדותיו יהיה קטן לאין שיעור."

בהסטוריה שלנו כאן היו מספר מקרים חמורים ביותר בהם הכוח האווירי הגיע עם היכולת החימושית ההרסנית והמדוייקת שלו לשטח האוייב ובגלל שיקול דעת אישי פרטי של טייס החימוש לא הוטל והמשימה לא בוצעה.

דוגמא אחת: מלחמת לבנון, טייס הוזנק לתקיפה מעל העיר צור כסיוע לכוח צנחנים נצור. לטעמו האישי של הטייס המטרה לא היתה ראויה (לפני כשנתיים לערך הוא אף התראיין במוסף הארץ וציין שמקצועו אדריכל - הוא בונה ערים ולא הורס ערים) ולכן לא תקף את הגבעה/בית מהם נורתה האש על חיילי צהל. כאשר הכוח הקרקעי הנצור לחץ בקשר לעזרה ואותו טייס הרגיש שאינו יכול לעמוד בלחץ מה הוא עשה ? על פי עדותו, פיספס בכוונה את המטרה . הוא הגדיל לעשות וציין שתמיד ניתן לפספס כאשר לא ממש משלימים עם המשימה.

דוגמא נוספת: באינתיפאדה האחרונה הוזעק מסוק קרב לירות מסביב לקבר יוסף בעת שכוחות פלסטינים צרו על המקום, הטייס סירב (אני לא מתכוון ליום שבו נהרג מדחת יוסף ששם מסוק הקרב ירה על מגרש סמוך) אלא יום למחרת שהלוחמים בקבר שוב הותקפו - משום מה הסיפור על מה שקרה יום לאחר מכן נעלם מהידע הציבורי.

אם יטענו נגדי שאלו מקרים בודדים ולא מייצגים - הייתי מקבל, הבעיה היא שמקרים אלו לא טופלו, הטייסים לא נענשו (ואם כן לא ניתן לעניין פרסום) ולכן כל עוד המערכת לא תקיא התנהגות כזו מתוכה לא יעזור לנו כל החימוש המדוייק וההרסני שיכול להגיע לכל מקום אבל בסופו של דבר הוא תלוי בהסכמתו או אי הסכמתו של הטייס הלוחץ על הכפתור.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אני זוכר שבהתקפת המסוקים על רממאללה בעיקבות הלינץ' - שיגר אחד המסוקים טיל על האנטנה הלא נכונה ועל כך גם נישפט וישב בכלא (פורסם ב"במחנה").

היו מקרים בהם טייסים סברו שאינם מסוגלים לפגוע במטרה מסויימת והשליכו את החימוש לים וגם עמדו מאחורי פעולה זו נכונים לשאת את הדין...

וגם היו מקרים בהם טייסים פחדו לצאת לגיחות בעת מלחמת יום הכיפורים והודחו משרות בבושת פנים...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

סיפור האנטנה לא היה ידוע לי אבל לא למקרה זה התכוונתי
מדבריך עולה שכאן היתה טעות בזיהוי מטרה ודוקא במקרה כזה (אם זה מה שהיה שם) לא הייתי מעניש, טעיות קורות.
אני התייחסתי למצבים בהם הכוח האוויר לא ביצע את המשימה וסיכן כוח קרקעי של צהל. פרטים בתגובה בהמשך.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ומקרים כאלו יישנו בעתיד, אך לא ברמה שתשפיע על המערכה.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

יש לך פרטים ? או שאתה מתכוון למה שקרה בקבר יוסף ?

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

בזמנו (כמה חודשים אחרי אוקטובר 2000) הסתובב באינטרנט תחקיר שלימד שמסוקי חיל האויר ירו לעבר שטחים ריקים. הם לא ירו על המחבלים, כנראה כי הם היו בתוך אוכלוסיה אזרחית.
(אני לא מוצא את התחקיר כרגע, אבל אשאל לגביו.)

זה בהחלט מעניין

ממתי התזה?
לא שאסור לאדם לשנות את דעתו אבל בכל זאת מעניין

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

האם זה באמת הגיוני כי מישהו יכה את ישראל בנשק לא קונבנציונלי....כל פגיעה שכזאת תפגע לר רק ביהודים,אלא גם בערבים שנמצאים כאן, מאחר ואין כמעט אזור בישראל, שאין בסמוך אליו אוכלוסייה ערבית,לכן האפשרות שמדינה כלשהי באמת תפציץ את ישראל בנשק לא קונבנציונלי(שלא לדבר על ההשלכות הבינלאומיות) הוא מועט.
בעבר הייתה גישתי כלפי חיל הים, קשה למדי, אך לאחר שקראתי את ספרו של גרוסאדמירל דוניץ בנוגע למערכה הימית הגרמנית במלחמת העולם השנייה,וספרו של אדמירל שר ( שהיה מפקד במלחמת העולם הראשונה ובקרב יוטלנד) , למדתי רבות על השימוש של כוח ימי,במיוחד תת ימי, אשר מעניקה יתרון גדול לזה המחזיק אותו, אפשר להגיד כי השקעה מירבית בפיתוח כוח שכזה(עשרות צוללות ) בהחלט יתן לנו יתרון משמעותי מבחינה אסטרטגית(גם אם לא נותקף בצורה לא קונבנציונלית, כוחנו במלחמה קונבנציונלית יגבר).

זיין שכל מקצועי וכתב באתר המשחקים איגיימס

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ^Praetorian^ האם זה באמת הגיוני כי מישהו יכה את ישראל בנשק לא קונבנציונלי....כל פגיעה שכזאת תפגע לר רק ביהודים,אלא גם בערבים שנמצאים כאן, מאחר ואין כמעט אזור בישראל, שאין בסמוך אליו אוכלוסייה ערבית,לכן האפשרות שמדינה כלשהי באמת תפציץ את ישראל בנשק לא קונבנציונלי(שלא לדבר על ההשלכות הבינלאומיות) הוא מועט.

הרבה לא היו מזילים דמעה עכשיו, עם השמדה ביחס של שני ערבים ובלבד שימות יהודי אחד...הם כבר ילבישו עליהם שהם מתו כשאהידים...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

נגיד וזה נכון, אך מדינה שתמשתמש בנשק גרעיני , יכולה להגיד שלום כלכלה שלה,בעקבות סנקציות שיוטלו עליה, ועם הרבה מזל לא יפלשו אליה. בכל זאת, כפי שכתבתי בהמשך ההודעה,בהחלט חשובה התעצמות של הזרוע התת מימית שלנו.

זיין שכל מקצועי וכתב באתר המשחקים איגיימס

כמה סנקציות כלכליות יבלע העולם מול רזרבות הנפט של איראן? או הרחבת האיום אליהן?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אי אפשר לאכול נפט. שלא לדבר,שבמקרה שימוש בנשק גרעיני כנגד מדינה אחרת, למשל כנגד ישראל, לא רק שאנחנו נגיב, אלא גם תגובות לא ידידותיות יבואו מצד ארה''ב, ושאר המעצמות . לכן בשימוש בנשק גרעיני כנגדנו,אירן לא מנצחת, לכן אין לה סיבה לתקוף, המרדף שלה אחר הגרעין הוא בכדי ליצור נשק הרתעתי.

זיין שכל מקצועי וכתב באתר המשחקים איגיימס

בעוד שאתה רואה בערבים מקשה אחת - האיראנים אינם רואים עצמם כערבים אלא כמוסלמים שאינם בני "האומה הערבית".

זה נותן לך גם מעט רקע על המצב בעיראק - הסונים ("הערבים") טובחים בשיעים ה"מוסלמים", וזה נותן גם חומר למחשבה בנוגע למלחמת איראן עיראק.

מבחינתם זו לא רק מלחמה אתנית - זו מלחמה דתית של ממש! (להבדיל - כמו שנטורי קרתא רואים את הרבנות הרפורמית).

עכשיו תרגם:

איראן - שיעית
הערבים בישראל וסביבתה - סונים

התשובה: למי אכפת מה יקרה לערביי ישראל והסביבה?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ^Praetorian^ האם זה באמת הגיוני כי מישהו יכה את ישראל בנשק לא קונבנציונלי....כל פגיעה שכזאת תפגע לר רק ביהודים,אלא גם בערבים שנמצאים כאן, מאחר ואין כמעט אזור בישראל, שאין בסמוך אליו אוכלוסייה ערבית,לכן האפשרות שמדינה כלשהי באמת תפציץ את ישראל בנשק לא קונבנציונלי(שלא לדבר על ההשלכות הבינלאומיות) הוא מועט. בעבר הייתה גישתי כלפי חיל הים, קשה למדי, אך לאחר שקראתי את ספרו של גרוסאדמירל דוניץ בנוגע למערכה הימית הגרמנית במלחמת העולם השנייה,וספרו של אדמירל שר ( שהיה מפקד במלחמת העולם הראשונה ובקרב יוטלנד) , למדתי רבות על השימוש של כוח ימי,במיוחד תת ימי, אשר מעניקה יתרון גדול לזה המחזיק אותו, אפשר להגיד כי השקעה מירבית בפיתוח כוח שכזה(עשרות צוללות ) בהחלט יתן לנו יתרון משמעותי מבחינה אסטרטגית(גם אם לא נותקף בצורה לא קונבנציונלית, כוחנו במלחמה קונבנציונלית יגבר).

אתה לא יכול להשוות מדינה שעומד בראשה שליט יחיד מטורף (אחמדינג'אד באיראן ואסד ג'וניור בסוריה) למדינה הגיונית.
אם אותו שליט יחיד ומשוגע יחליט שהוא משגר עכשיו נשק גרעיני כנגד ישראל לא יהיה אכפת לו מסנקציות כלכליות (בד"כ הסדאמים והאייטולות למיניהם חיים די טוב יחסית לבני עמם והם נוהגים להחזיק מקלטים אטומיים בארמונות שלהם וחשבונות בנק בשוויץ), ממוות של ערביי ישראל או ממוות של בני עמו ככה שלסמוך על השכל הישר שאין לכל מיני קנאים דתיים ולכל מיני גנרלים חובבי מהפכות צבאיות הוא לא מעשה חכם. צריך להחזיק יכול הרתעה גם אם זה אומר שהצוללות שלנו משייטות מתחת פני הים מרחק של כמה מאות קילומטרים בלבד מחופי המדינה כעתודה ליכולת הגרעינית תלוית היבשתית והאווירית שלנו.

ולגבי קארל דוניץ - אל תשכח שמדובר היה בשנותיה הראשונות של הצוללת ככלי מבצעי בעל מסה קריטית להשפעה על שדה הקרב.
השינויים הטכנולוגיים מאז הופכים את מה שקראת בספרים על קרב יוטלנד (1916) ללא רלוונטיים לחלוטין כיום.
ד"א, מה שמר דוניץ בטח לא מתגאה בו בספר שלו הוא שהחל משנת 1943 ועד סוף המלחמה הצוללות הגרמניות הפכו מציידות לניצודות כשהבריטים התחילו להכניס לשירות רדארי ימיים, סונארים מתקדמים ופצצות עומק יעילות יותר.
מתוך 39,000 אנשי הצוללות בקריגסמארין שיצאו למלחמה חזרו כ-9000. לא נעים...

לעופר - כמובן שניתן לנצל את האפשרות לשיקול דעת לרעה, אבל זה נראה לי כמו משהו שבצד חסרונותיו טומן בחובו גם יתרון - ראה מקרים כמו סלאח שחאדה - המכה הקלה שטלטלה את כנף המטוס ואת דעת הקהל עם 14 הרוגים חפים מפשע (לפחות לא היו מטרת התקיפה)

לא שהטייס יכול היה לראות מה קורה במקרה הזה, אבל תקיפה נגד מטרה באופן שמסכן גם אזרחים יכולה לגרום נזק תדמיתי, מדיני וצבאי אדיר. אני לא יודע אם ציינתי בפורום מקרה שקרה לפני מלחמת לבנון. מטוסי חיל האוויר תקפו מפקדת אש"ף ב-81. המפקדה שכנה בתוך בית מגורים, היו שם יותר ממאה הרוגים, רובם אזרחים. קיבלתי לפני שנים הר גליונות ישנים של ביטאון חיל האוויר במתנה בזמנו והכותרת של מאמר המערכת של מהתקופה היתה: "טוהר נשקנו לא נפגע".

אני מצטער אבל זו התקרנפות, זו תקיפה שאפשר בלעדיה, או שאפשר לעשות אותה באופן שלא יגרום יותר נזק מתועלת. והיו מקרים בהם ביטול התקיפה עשה רק טוב למדינה. מישהו זוכר את הספין סביב החייל שנתפס בעין המצלמה בורח מילד עם אבן?
כל הרעש התקשורתי סביבו הזכיר קצת את מילכוד 22 אבל גם בדו"ץ הבינו שהבחירה (המצולמת) שלא לירות בפספוס עם אבן, עשתה רק טוב לצה"ל - שלא כמו באירועים בהם ראיתי יותר מעשרה חיילים מכים אדם אחד כשמסביבם חגורת צלמים.

ODEDY שלום

אנסה להגיב לא מהבטן אף שזה מה שאני מרגיש עכשו.
ראשית אציין שביליתי יחד עם חיילים נוספים לילות רבים בלבנון במרדף אחר רוצחו של סא"ל גייגר שהיה בכוח שהיה נצור בצור, אותו כוח שביקש סיוע אוויר וקיבל "זריקת פצצות בים" כי הפקודה לא מצאה חן בעיני הטייס במטוס.

בנוסף אביא תגובה לעיתון בסמוך לארוע (במספר השמטות וקיצורים)

באותה כתבה ממוסף הארץ תואר מקרה של שלושה טייסים שאף רואיינו בעיתון הארץ לגבי התנהגותם בעת מלחמת לבנון. למי שאינו זוכר אציין כי טייס אחד התבטא ואמר כי סרב להפציץ עיר משום היותו אדריכל הבונה ערים ולא הורסם. טייס שני אמר כי "פיספס" בכוונה בהפצצת מטרות שהכוון עליהם ע"י כוחות מהקרקע שהיו זקוקים לחילוץ תחת אש.
מפקד ח"א לשעבר האלוף בני פלד אמר בעניין זה: "…לעומת חופש בחירה זה, יש פקודות לגביהן אני קובע ייהרג ולא יערער. וזאת במקרה שאי ביצוע משימה עלול לגרום לשואה. במקרה זה יש לומר בגלוי למוביל הטיסה, שאם ספק בליבו – נמצא אחר. בנושא הצלת אנשים יש יש לומר דברים חד משמעיים. בעניין פיקוח נפש יש לבצע כל משימה שהיא , אף רבת סיכונים…".


במקרה בו סרב טייס ח"א להפציץ מטרות בעיר צור בעת שנדרש לכך כפעולת חילוץ של כוחות חי"ר שנקלעו למצוקת חיים יש משום הפרה ברורה של הנחיות בני פלד שלא לדבר על צוו מוסרי שבו כל חייל בצבא מחויב אליו. האם יודעים טייסי ח"א בכמה מקרים סיכנו כוחות חי"ר ושריון את עצמם כדי להגיע אל טייס שנטש. האם עמדה בכל אותם מצבים השאלה או ההתלבטות האם לנסות ולחץ את הטייס. בכל המקרים שאני מכיר (ויש בודאי רבים אחרים) הכוח הקרקעי נכנס לשטח כולל זה שהיה תחת אש מתוך מטרה לחלץ את אנשי צוות האוויר. לאנשי כוחות הקרקע אין את הזכות המוקנית משום מה לטייסים להרהר ולערער על פקודות מבצע שאין בהם כל עניין מוסרי. להיפך הצלת חיים היא עניין מוסרי מהמעלה הראשונה ולכן יש לבצעו ללא כל שהיה.



לטעמי פרשיית טייסי חיל האוויר במלחמת לבנון לא טופלה כראוי והראיה שבשנת 2000 במהלך אירועי הדמים ליד קבר יוסף בוצע סירוב נוסף של טייס לירות על המון אשר התקיף וסיכן את חייהם של החיילים שהיו בקבר יוסף. לא ידוע לי אם פרשיה זו טופלה כנדרש אבל גם אם טופלה ולא פורסמה יש בכך משום פגם העלול להשפיע על העתיד. טוב עשה מפקד חיל האוויר לשעבר והרמטכל הנוכחי רב אלוף חלוץ אשר הדיח ללא שהיות שורת טייסים אשר חתמו על מכתב סירוב לשרות בשטחים. בעניין זה אהבתי את שכתב העיתונאי עפר שלח בעיתון. סירוב הטייסים דומה למכתב סירוב חיילים מסיירת מטכ"ל, על מכתב הטייסים חתמו אנשים שאצבעם לא לחצה על ההדק עשרות שנים ולוחמי סיירת מטכ"ל ממילא אינם מבצעים משימות בשטחים.



ראוי להביא דברים מעודכנים של מי שהיה מפקד חיל האוויר דן חלוץ והיום רמטכ"ל צה"ל: "מותר לנו ואף חשוב להתלבט, להתייסר ולכאוב, אך אסור לנו בתכלית האיסור לסרב לביצוע המשימה. צה"ל לא יהיה סלחני, מתפשר או דו משמעי בכל הנוגע לחובת הציות... סרבנות היא מסלול חד סיטרי, שהעולה עליו לא יוכל לחזור לאחור" (ציטוט מאגרת הרמטכ"ל למפקדי צה"ל כפי שפורסמה בעיתון הארץ בתאריך 12.7.2005 בהקשר לביצוע תוכנית ההתנתקות הצפויה.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

טענתי היא שישנם מקרים בהם שיקול הדעת של הטייס מועיל לנו הרבה יותר מביצוע מכני של המשימה. מה שלא ציינתי בדברי, זה שמקרה קבר יוסף אינו נמנה על המקרים הללו. ההשתוללות שהלכה שם, לצד הביזיון שלנו - הפכה את כל השטח שסביב הקבר לאזור מותר באש. את פרטיו של המקרה בלבנון אני לא מכיר די הצורך כדי לטעון כך או אחרת, אבל על פניו נראה שהצדק אתך.

כל שאני אומר הוא, שיש במקרים בהם שיקול הדעת הזה חיוני.

רק תחשוב מה עשו לך תמונות של ילד אחד שאף אחד לא יודע עד היום מי הרג אותו - מוחמד א-דורה. כולם ראו איך נראתה העמדה שם באותו יום, וגם אם אנחנו היינו בהורגים לא נראה לי שלשוכנים בתוכה היה מושג על מי הם יורים - הם ראו, אם בכלל, רק את תנועות הידיים של האבא, שממרחק יכלו להתפרש כנשק. אבל זה לא משנה - הנזק נעשה ומבחינת העולם אנחנו רצחנו ילד תמים בדרכו הביתה לעיני העולם.

אתה יכול להגיד, שיחשבו מה הם רוצים, אבל כשקצינים מגיעים לשולחנו של בית הבינלאומי בהאג, הסיפור נהיה בעייתי. צריך לזכור שהמלחמה לא מתנהלת רק בקניונים ובערים הפלשתיניות. היא מתנהלת גם בכלי התקשורת - זירה בה אנו הפסדנו בניגוד לכל היגיון ישר. ובאמת - לפני האינתיפאדה, היו סקרים לפיהם קצת יותר מ-50% רוצים לצאת מהחלקים המיושבים בשטחים, סקרים אצלם דיברו על השמדה שלנו ועדיין המשיכו להאשים אותנו בכיבוש.

כשנתונים כאלה לא מזיזים לעולם שרואה בנו מצורעים, זה מחייב אותנו לבחור מטרות ואמצעים בקפידה - כשאפשר.

אפשר (וגם נכון אולי) לא להסכים עם טיעוניו של גורדון, אבל מיותר לבטל אותם בהבל פה.
מי שיטרח ויפתח אטלס יגלה שלים התיכון יש שני פתחים, שרק באחד מהם ניתן לעבור מתחת למים. לכן, זירת הלחימה של צוללות חיל הים מוגבלת מאד.
לכך מתווספת העובדה שנמל אילת מרוחק קילומטרים ספורים מגבולן של שלוש מדינות שמהן עלול להגיע איום טרור. לכן, אחזקה של כלי אסטרטגי בנמל אילת כרוכה בסיכון, וזה מגביל עוד יותר את זירת הפעולה.
יש לרכישת צוללות מימד הרתעתי שאין לבטל אותו, אבל כדאי לתת את הדעת על מגבלות הזירה הימית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Alexi אפשר (וגם נכון אולי) לא להסכים עם טיעוניו של גורדון, אבל מיותר לבטל אותם בהבל פה. מי שיטרח ויפתח אטלס יגלה שלים התיכון יש שני פתחים, שרק באחד מהם ניתן לעבור מתחת למים. לכן, זירת הלחימה של צוללות חיל הים מוגבלת מאד. לכך מתווספת העובדה שנמל אילת מרוחק קילומטרים ספורים מגבולן של שלוש מדינות שמהן עלול להגיע איום טרור. לכן, אחזקה של כלי אסטרטגי בנמל אילת כרוכה בסיכון, וזה מגביל עוד יותר את זירת הפעולה. יש לרכישת צוללות מימד הרתעתי שאין לבטל אותו, אבל כדאי לתת את הדעת על מגבלות הזירה הימית.

אבל העלית פאן מבצעי מאוד מעניין. הכיצד באמת פועל חה"י, תחת המגבלות שציינת?

חוץ מלהלין על כך שמיותר לרכוש צוללות, מר גורדון לא נתן טיעונים מדוע, ועל זה נתתי דעתי.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

לא מיועד ולא מתוכנן לטפל בצוללות.
לגבי הטיעון שלך (שהוא נכון בפני עצמו), בראייה רחבה יותר של הנושא מי אומר שישראל
מול איום כזה שיש לו השלכות גלובליות תפעל לבדה (גם אם זו בסופו של דבר ברירת המחדל)??
הצוללות האלה יכולות להיות חלק מקואליציה ומין הסתם יקבלו שירותים בנמלים זרים.......

בנמל זר ??
שיקול החשאיות נעלם ?

השאלות ציניות , לא מצפה לתשובה..

רגע גם לי יש אחד!

במקרה של קואליצה של מדינות (בהן ישראל עם הצוללות שלה) שמתארגת להכריע את
הביריון של השכונה (האיום האיראני).
אמנם הצוללות של ישראל הן סופר דופר, אך מה לעשות והן לא מונעות באנרגיה אטומית (דבר שמונע
מהן להסתובב בעולם 99 שנה נון סטופ) ואז הן נאלצות לחנות ולהתארגן מחדש מידי פעם.
אותה קואליציה גם תארגן להן נמלים ידידותיים המאושרים מכל הבחינות (כולל ב"ש וביטחון הצוללות)!
ברירת המחדל היא כאמור אנחנו לעצמנו ואז אתה צודק, הפארנויה שולטת ואנחנו נישארים עם עצמנו! אולי...

גם זירת הים התיכון לא הולכת ברגל.
כדאי לא לשכוח איזה אחוז מאוכלוסיית ישראל ומהמתקנים האסטרטגיים שלה נמצאים במרחק סמלי מהים.
כדאי גם לזכור שהצי המצרי הוא זרוע די רצינית ומאיימת, ומקבל לא מעט השקעה מצד המצרים.
ואל תפטרו את זה ב"מה... רביעיית רעמים מורידה להם חצי צי עוד לפני שיצאו מהנמל". זה לא כל כך פשוט, בטח לאור האמריקניזציה של הצבא המצרי בשני העשורים האחרונים.

ציטוט:

מי שיטרח ויפתח אטלס יגלה שלים התיכון יש שני פתחים, שרק באחד מהם ניתן לעבור מתחת למים. לכן, זירת הלחימה של צוללות חיל הים מוגבלת מאד.

איני סבור שמישהו בונה על מעבר דרך תעלת סואץ מלכתחילה, ועד כמה שזכור לי - היא אינה פתוחה למעבר כלי שייט צבאיים ישראליים, אבל על זה אני לא סגור.

באשר לטווחי הנשק שעל הצוללות - אין לי כל מושג, אך האם שיגור מן הים השחור אינה אופציה?

ו... כבר הקיפו את אפריקה כאשר היה צורך בכך...

ציטוט:

לכך מתווספת העובדה שנמל אילת מרוחק קילומטרים ספורים מגבולן של שלוש מדינות שמהן עלול להגיע איום טרור. לכן, אחזקה של כלי אסטרטגי בנמל אילת כרוכה בסיכון, וזה מגביל עוד יותר את זירת הפעולה.

כך גם לגבי ישראל כולה... אני לא חושב שזה טעון רציני, והרי שהמרחב האווירי בדרום בעייתי לא פחות (אל קעידה מצויים גם בסיני, סעודיה וירדן) ומסכנים מטוסים אזרחיים ותשתית מקומית הרבה יותר...
ובאשר לנמל אילת - מדוע הוא רלוונטי בהקשר הזה?

ציטוט:

יש לרכישת צוללות מימד הרתעתי שאין לבטל אותו, אבל כדאי לתת את הדעת על מגבלות הזירה הימית.

על כך אין מחלוקת.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מתי כבר הקיפו את אפריקה?

כמה זמן לדעתך יארך המסע בצוללת?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Alexi מתי כבר הקיפו את אפריקה? כמה זמן לדעתך יארך המסע בצוללת?

לא יודע כמה זמן זה יקח לצוללת, גם לא לספינה, וגם לא כמה דלק ואמצעים זה דורש. אבל ברור לי שאם יווצר הצורך - יבוא גם הפתרון המתאים. יש לנו מין מסורת כזו....

לגבי הקפת אפריקה - ע"ע אח"י קשת שפורסם כאן.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

היא פתוחה לכלי שיט צבאיים ישראליים.