ציטוט:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/9/3119.jpg] 26 בינואר 1968 הצוללת "דקר" נעלמה. חיל-האוויר מסייע בחיפושים ב-26 בינואר, בשעה 12:12, נוצר הקשר האחרון עם הצוללת "דקר", שסיימה זמן קצר קודם לכן סידרת שיפוצים ואימוני צוות במספנות פורטסמות' בבריטניה. ב-9 בינואר הפליגה הצוללת לבסיסה החדש בחיפה. עד מיצרי גיברלטר שייטה הצוללת מעל פני המים, ולאחר חנייה קצרה נכנסה בצלילה לים התיכון, על-מנת לחמוק מהמכ"ם המצרי. בשעות אחר-הצהריים, לאחר שלא נענו קריאותיו של האלחוטן בחיפה, התעורר חשש שמא אירעה לצוללת תקלה כלשהי, וספינות חיל-הים, בשיתוף מטוסי חיל-האוויר, יצאו לחפש אחריה. מטוס נורד מטייסת "הפילים" סרק את הים מחופי הארץ ועד אזור קפריסין, ואילו מטוס סטרטוקרוזר של הטייסת "הבין-לאומית", סרק את הקטע שבין קפריסין לכרתים, משם התקבלה התשדורת האחרונה. בשעות הלילה המריא מטוס נורד אחר לבסיס חיל-האוויר המלכותי הבריטי "אקרוטירי" שבקפריסין, על מנת שיוכל להמריא משם עם שחר ולהמשיך בחיפושים. למחרת, הצטרפו לחיפושים גם חילות-האוויר של יוון ובריטניה (המוצבים בקפריסין) ומטוסי הצי השישי של ארה"ב, ששייטו באזור. חילות-האוויר הזרים המשיכו בחיפושים מקפריסין מערבה עד מיצרי גיברלטר (שם חלפה הצוללת יומיים קודם לכן) ואילו מטוסי הנורד והסטרטוקרוזר של חיל-האוויר הישראלי המשיכו בסריקות נרחבות באזור קפריסין, ובסמוך לנמלי לטקיה שבסוריה ונמל פורט סעיד שבמצרים - אך ללא תוצאות. עד 4 בפברואר, מועד הפסקת החיפושים וההכרזה הרשמית על היעדרות הצוללת על 69 מלחיה וקציניה, ביצעו מטוסי התובלה של חיל-האוויר עשרות גיחות שנמשכו בין 9 ל-12 שעות רצופות מעל הים. ב-7 במרס נערך בלב ים טקס אשכבה ל-69 אנשי "דקר". בשנים שחלפו מאז המשיך חיל-הים לערוך חיפושים אחרי הצוללת ואנשיה, אך כל החיפושים הסתיימו ללא תוצאות. במוצאי שבת, 29 במאי 1999, למעלה מ-31 שנה לאחר שנעלמה, הודיע דובר צה"ל על זיהוי הצוללת "דקר" כ-500 ק"מ מחופי ישראל, בנתיב הפלגתה המקורי. הצוללת התגלתה בעומק של כ-2,900 מטרים מתחת לפני הים, בסיוע חברת "נאוטיקוס" האמריקאית, המתמחה בחיפושים במים עמוקים, ובסיוע הצי האמריקאי. מקור: http://www.iaf.org.il/Templates/Fli...2&docType=EVENT

ציטוט:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakarh/search/header1.jpg] במשך 31 שנה לא חדל חיל הים ממאמציו למצוא את הצוללת האבודה. אחת מאבני היסוד של החברה במדינת ישראל, הינה עשיית כל מאמץ להשבת כל גופות החללים והנעדרים הביתה. זאת, כדי להביאם לקבר ישראל. מאז היווסדה עשתה ישראל מאמצים אדירים למציאת נעדרים ולהשבת גופות ואף חלקי גופות, לעיתים במחירים גבוהים ולא תמיד כספיים. במהלך 31 השנים שחלפו מאז שנעלמה הדקר, בוצעו 25 מבצעי חיפוש אחריה. כל משלחת חיפושים סרקה אזור אחר של הים התיכון. אך כל המאמצים הללו לא הניבו תוצאות. 31 שנים של מחקר וחיפוש היו עקרות. 25 משלחות חקרו כמעט כל אזור במזרח הים התיכון. אך עד כמה שזה ישמע מוזר, האזור היחידי שלא נבדק הינו האזור שלאורך נתיבה המתוכנן של הדקר. מדוע היו צריכות לחלוף 31 שנה עד שהוחלט לחפש לאורך הנתיב הישיר לחיפה? שאלה קשה ולה מספר תשובות: א. הטיפול והמסקנות ממציאת מצוף החרום של הדקר שנה לאחר העלמה. ב. חוסר באמצעים טכנולוגיים לחקר עומקים גדולים בשנות ה-70 וה-80 מצוף החרום האחורי של הדקר [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakar/search/buoy1.jpg] S.O.S H.M. SUBMARINE DAKAR SOS FINDER INFORM NAVY, COASTGUARD OR POLICE DO NOT SECURE TO OR TOUCH אס.או.אס מצוללת ה"דקר" המוצא מתבקש לדווח לצי, משמר החופים או למשטרה נא לא לסגור או לנגוע ב-9 לפברואר 1969, כשנה לאחר העלמה של הצוללת מצא דייג ערבי את מצוף החרום של הדקר על חוף חאן יונס, עיירה דרומית/מערבית לעזה. כמו לכל צוללת גם לדקר היו 2 מצופי חרום, האחד בחרטום והשני בירכתיים. המצופים כלואים בכעין כלובים מתחת לסיפון אך מחוץ לגוף הלחץ. 2 דלתות עץ מונעות מהמצופים להשתחרר בעת צלילה. המצופים קשורים לצוללת בכבל מתכת באורך של 200 מטר. את דלתות העץ ניתן לפתוח מתוך הצוללת במקרה חרום שבו הצוללת אינה מסוגלת לעלות אל פני המים בכוחות עצמה. במקרה כזה, הצוות משחרר את המצופים והם עולים לפני המים ומשדרים במשך 48 שעות קריאת מצוקה. חלק קטן של הכבל באורך של 65 ס"מ עדיין היה מחובר למצוף. מדענים ומומחים בדקו את המצוף וקבעו כי הוא היה מחובר לצוללת לאורכה של השנה שחלפה, עד שניתק סופית. על פי הצמחיה והחי שנתגלו על המצוף, נקבע כי הדקר מצויה בעומק רדוד יחסית של בין 150 ל- 350 מטרים, ושהיא סטתה מנתיבה בכ -50 עד 70 מיילים ימיים [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakar/search/buoy2.jpg] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakar/search/buoy3.jpg] מצוף החרום של הדקר המוצג כיום במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה כיום, לאחר מציאתה של הדקר ברור כי המסקנות שהתקבלו מחקר המצוף היו מוטעות והובילו את המחפשים למקומות הלא נכונים. הדקר מעולם לא סטתה מנתיבה אפילו לא במייל אחד. שבריה אינם מצויים במים רדודים יחסית אלא בעומק של כ-3 ק"מ, באחד האזורים העמוקים ביותר של הים התיכון. המצוף לא היה מחובר לצוללת במהלך השנה הראשונה לאסון, אלא ניתק ממנה זמן קצר לאחר התאונה, ונסחף במשך שנה עד שהגיע אל חופי חאן יונס. אין להוציא מכלל אפשרות שתחנת הרדיו בניקוסיה אכן שמעה שידור ממצוף החרום של הדקר, אך כשלה באיתור מיקומו. גישה חדשה לאחר25מבצעיחיפושעקרים, החליטמפקדחילהים האלוף אלכס טל, לפזראתוועדתהחיפושיםולמנותוועדהחדשה. בראשהשלוועדהזומונהלעמוד קצין צוללות וותיק, תת-אלוף(מיל.)גדעוןרז. כל נסיונות החיפוש הקודמים התרכזו באזורים רדודים יחסית, בהתאם למסקנות המוטעות שנתקבלו מחקר המצוף. הפעם הוחלט לנסות גישה חדשה לגמרי. בשלושת העשורים שחלפו מאז טביעת הדקר חלו הן שינויים טכנולוגיים עצומים והן נאסף מידע רב נוסף במדע המעמקים. גילויה של הטיטניק בשנת 1985, נתן דחיפה אדירה לכל נושא הגילוי במעמקים ותקציבים רבים הועמדו לרשות חוקרי המצולות. יחד עם זאת לרשות החוקרים הועמד מידע חדש שנאסף באמצעים חדישים, כולל שימוש בלווינים לגבי כיווני הזרמים בים התיכון. בהתייעצות עם מומחים אמריקאיים הוחלט לרכז את החיפושים לאורך נתיבה המתוכנן של הדקר, לא הרחק מהיכן ששידרה בפעם האחרונה. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakar/search/gideon.JPG] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakar/search/tom.JPG] תת-אלוף (מיל) גדעון רז ראש המשלחת טום דטויילר הנספח הימי בשגרירות ישראל בוושינגטון חתם על הסכם עם חברת נאוטיקוס לחקר המעמקים. חברה בעלת ניסיון רב שלזכותה גילוי ומציאה של ספינות טרופות רבות. טום דטויילר מונה כראש המשלחת, נאוטיקוס שכרה 2 אניות קפריסאיות לצורך החיפושים ובסוף אפריל 1999 יצאה משלחת החיפושים ה-26 לדרכה. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakarh/search/map1.jpg] מבצע החיפושים ה-26 למציאת הדקר ב-9 למאי הגיעו 2 הספינות לאזור החיפושים. אזור החיפושים הוגדר כמלבן שאורכו כ-60 מיילים ימיים(כ-100 ק"מ) ורוחבו כ-8 מייל (14 ק"מ). בתוכו של המלבן נקבעו 16 מסלולי חיפוש מקבילים. סריקת הקרקעית באמצעות סונאר מחייבת מהירות של לא יותר מ-2 קשר. (בערך 3 קמ"ש לשעה) . כדי לסרוק אחד ממסלולי החיפוש בקצב זה, נדרשות בין 30 ל-40שעות. המחפשים השתמשו בסונאר המשוכלל AMS-60 וברובוט הצילום Remora 6000 , מינשא מצלמות תמונה ומסרטות וידאו מונחה מרחוק. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakar/search/ship1.jpg] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakar/search/ship2.JPG] 2 הספינות הקפריסאיות שנשכרו לצורך החיפושים. הפלייניג אנטרפרייז נשאה את ציוד הסונאר ואילו הארגונאוט את רובוט הצילום (ROV) [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakar/search/rov11.jpg] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakar/search/ams60.jpg] רובוט הצילום Remora 6000. מנשא מונחה מרחוק של מצלמות וידאו ומצלמות תמונה. הרובוט שימש לבדיקה ואישור נתוני הסונאר AMS-60 מערכת הסונאר לסריקת קרקעית הים. נאוטיקוס שכרה את המכשיר מחברת וויליאמסון ובאמצעותו בוצעה סריקת הקרקעית במשך 24 שעות ביממה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakarh/search/diagram2.jpg] גילויה של הדקר בערב ה-24 למאי דיווח הסונאר על מציאותו של גוף גדול המונח על הקרקעית. (יש לציין כי במהלך החיפושים נתגלו עשרות ואפילו מאות גופים שונים על הקרקעית). על המרקע התגלה כתם שחור גדול ומסביבו כמות גדולה של נקודות קטנות יותר. טום דטויילר הורה להוריד למטה את רובוט הצילום, כדי להביט מקרוב על הגוף שהתגלה בסונאר. בשל מזג אוויר גרוע ששרר באזור, נדחתה הסריקה הוויזואלית בשלושה ימים. ביום שישי ה-28 למאי בשעה שבע בבוקר החל הרובוט בדרכו בת הארבע שעות לקרקעית הים. כאשר הגיע לאתר והחל לשדר תמונות לספינה שממעל, לא נותר מקום לספק כי מדובר בשרידיה של צוללת. הצוללת מונחת על השידרית, חרטומה מופנה לכיוון צפון-מערב. הגשר נקרע מגוף הצוללת ומונח על צידו, כאשר חלקו הקדמי ניתק לחלוטין ומצוי במרחק של 230 מטר הרחק מהגוף המרכזי. ירכתי הצוללת עם המדחפים וההגאים האחוריים נפרדו מהצוללת והם מונחים לא הרחק מגוף הצוללת. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakarh/search/diagram.jpg] מפקדת חיל הים בתל-אביב עודכנה מיד בהתפתחויות. כיוון שקרקעיתו של הים התיכון זרועה בשברי צוללות גרמניות, איטלקיות ובריטיות מימי מלחמת העולם השניה, שוגר צוות של 3 מפקדי שייטת הצוללות בעבר לאתר הגילוי. על גבי ספינת טילים מהירה יצאו תת-אלוף גדעון רז, אלוף משנה דורון עמיר ואלוף משנה מיקי קיסרי לזהות את הצוללת. השלושה בחנו ביסודיות את הממצאים והגיעו מיד למסקנה כי מדובר בשרידיה של הצוללת דקר. ביום שישי בערב, בשעה 8 בערב פתחו כל מהדורות החדשות ברדיו ובטלויזיה את בשידור הידיעה המרעישה. ידיעה ששיגרה גל של צמרמורת בגופה של האומה. הצוללת דקר נמצאה בעומק של 2,900 מטר ובמרחק של כ-500 ק"מ מחופי ישראל נתגלתה הצוללת האבודה דקר תמונות הראשונות ששוגרו מהמעמקים [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakarh/search/images/depth_01.jpg] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakarh/search/images/depth_02.jpg] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakarh/search/images/depth_03.jpg] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/dakarh/search/images/depth_04.jpg] click to enlarge מה קרה לדקר? לאחר שנמצאה הדקר במעמקי הים ולאחר ששנה לאחר מכן נמשה גשר הצוללת נפתרה תעלומת דקר. אמנם אין עדיין וכנראה לעולם לא יהיו תשובות מוחלטות לכל השאלות אבל בגדול ניתן לענות על המיסתורין שאפף את העלמה של הצוללת בשנת 1968. מדוע טבעה הדקר? א. ניתן לקבוע בוודאות כי הדקר טבעה כתוצאה מתקלה טכנית. האפשרויות כי הצוללת נפגעה בפעולה עוינת או שהתנגשה באניית שטח הוסרו מעבר לכל ספק. אין כל סימן לפגיעה חיצונית בגוף הצוללת. ב. הדקר טבעה כתוצאה של חדירה מהירה של של מים לחלק הקדמי שלה. כאשר התרחשה התקלה היתה השעה קרוב ל- 3 לפנות בוקר. רב הצוות היה שקוע בשינה, למעט אנשי המשמרת במרכז הצוללת. יתכן ולו חדירת המים היתה מתרחשת בשעות היום כאשר רב הצוות ער, הם היו מצליחים לעצור את חדירת המים. ג. חדירת המים לחלק הקדמי גרמה לחרטום הצוללת לנטות מטה. לכן החלה הצוללת בצלילה מהירה, כאשר מהירות הצלילה מושפעת מהתנועה היחסית מהירה בה היתה שרויה הצוללת לפני כן. ד. בשל העובדה כי מנועי הדיזל היו משולבים בהילוך ישיר עם המנועים החשמליים נמנעה האפשרות לבצע את התרגולת: "מנועים מלא אחורה" ובכך לגרום לצוללת לעלות על פני המים בהילוך אחורי. ו. תוך 30 שניות הדקר הגיעה לעומק הקריסה שמצוי בעומק שבין 150-300 מטר. כל החלק שהיה אטום למים קרס פנימה בעוד הצוללת ממשיכה את דרכה לקרקעית. סביר להניח שבשלב זה משתחרר מצוף החרום מהצוללת אך בשל משקל הכבל והגלגלת אינו מצליח לעלות לגמרי אל פני המים. ז. הירידה לקרקעית מתרחשת במהירות והדקר מגיעה לקרקעית בעומק של 3 ק"מ תוך 10 - 15 דקות. הצוללת נחבטת בקרקעית בכח עצום ששובר את גוף הלחץ ליד הכניסה למדור הירכתיים. מעיף את חלק הירכתיים קדימה, שובר את הגשר ומעיף חלקים נוספים וכבדים לכל עבר. מדוע היטעה המצוף את החוקרים? כשנה לאחר שהדקר נעלמה נתגלה מצוף החרום האחורי שלה על חופי חאן יונס. מומחים מהטכניון והמכון הלאומי לחקר ימים ואגמים בדקו את המצוף, את הצמחיה שעליו ,את המים שבתוכו והגיעו למסקנות הבאות: א. המצוף היה קשור לצוללת במשך רב הזמן שחלף מאז שטבעה ועד שהגיע לחוף. ב. הצוללת מצויה במים יחסית רדודים בעומק שבין 150 ל- 350 מטר. ג. הצוללת סטתה מנתיבה. מסקנות אלו הוליכו את המחפשים אחר הדקר במשך 30 שנה, לחפש באזורים רחוקים מאוד מהמקום שבו נמצאה לבסוף. במשך שנים חיפשו ליד חופי מצרים, סיני, יוון ועוד. לאחר מציאת הדקר ב-1999 "הואשמו" חוקרי 1968 בהסקת מסקנות לא נכונות מהממצאים. לאחר סקירת שברי הצוללת התגבשו מסקנות חדשות. ממסקנות אלו עולה כי חוקרי 1968 לא טעו בקריאת הממצאים אלא שהמצוף עצמו "הטעה" את החוקרים. ממה שידוע היום: א. המצוף ניתק מן הצוללת בעת הקריסה פנימה או ברגע שפגעה בקרקעית. (בית המצוף מצוי בדיוק מעל השבר בין הירכתיים לשאר הצוללת) ב. בעת שניתק משך אחריו המצוף כבל מתכת באורך של 200 מטר ואת הגלגלת הכבדה אליה קשור הכבל. ג. משקל הכבל והגלגלת מנעו מהמצוף לעלות לגמרי אל פני המים ולכן לא התגלה "קו מים" על גוף המצוף. ד. המצוף נסחף לאיטו לכיוון החוף עד שהגלגלת פגעה בחוף או בסלע ושם נתקעה. לפיכך המצוף למעשה שהה בעומק שבין 150 ל-350 מטר. ה. הכבל היה פגום קרוב מאוד לחיבור למצוף. פגם זה יכול היה להיווצר בעת התאונה או כפי שיש אומרים כי הצוללת עזבה את אנגליה עם כבל פגום. ה. במשך רב השנה נע המצוף קדימה ואחורה ע"פ תנועת הגלים. תנועת הגלים גרמה לשחיקה במקום הפגם עד שהכבל ניתק. ו. לאחר שהכבל ניתק עלה המצוף אל פני המים ותוך זמן קצר הגיע לחוף חאן יונס. מקור: http://www.dolphin.org.il/dakarh/

עוד מידע על הצוללת אח"י דקר:

http://dakar.coral.co.il/dakar.html





יהי זכרם ברוך

בטקס נכחו שר הבטחון, הרמטכ"ל וכל המי ומי.

למישהו יש כבר תמונות?...............

על המצוף כתוב H.M Submarine DAKAR-
את השם הישן של הצוללת (Totem ) החליפו בתוית מחוברת בניטים עם השם Dakar
אבל את הכיתוב H.M Submarine = צוללת הוד מלכותה לא טרחו להחליף למשהו שייצג את שייכותה לחיל הים הישראלי (כמו INS- Israeli Navy Ship לדוגמא).

ש:למה במכונית צרפתית יש הילוך קדמי?
ת: למקרה שהאוייב מפתיע מאחור.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/memorial/ronenyaacov/ronenyaacov.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/memorial/ronenyaacov/ronenyaacovT.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dolphin.org.il/memorial/aharon/ot.jpg]


http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=46307

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook