?where can i find it

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

יש להם גם את הגרסה הלא-מסווגת.
סביר מאוד שגם בספרית מטכ"ל יש את זה.

בספריית מדעי החברה של אוניברסיטת תל אביב
קיימות כל הגירסאות שפורסמו:
הגירסה הראשונה שיצאה מיד לאחר סיום פעולת הועדה.
ועוד שתי גירסאות שפורסמו בשנות התשעים בהוראת יצחק רבין ז"ל.
למותר לציין שכל הגירסאות מצונזרות בחלקים מסויימים, ביחוד הגירסא הראשונה.

מלחמת יום כיפור הדו"ח עדיין מסווג בחלקו...
כמעט כל עם ישראל התאבל על מות קרוב לו במלחמה הזאת, ועדיין לא מגיע לציבור לדעת את כל הממצאים!

אכן, שאלה מצויינת.
אולי מאותה סיבה שעבודת המחקר של מחלקת היסטוריה על המלחמה
תקועה כל כך הרבה זמן....

החלק החסוי בדו"ח אגרנט דן בהיבטי מודיעין שקדמו למלחמה.
סביר מאוד להניח שחלק זה ישאר עוד זמן רב חסוי.

צודק בהחלט ומקבל את התיקון.
עם זאת, חשוב לקחת עם קורטוב של מלח את מסקנות הועדה.
יש בקורת רבה כיום על האופן שהועדה ביצעה את תפקידה בהיבטים מתודלוגיים.
ביקורת נוספת היא על כתב המינוי שלה שהגביל אותה עד לתאריך ה-8 באוקטובר
כשכל מה שהתרחש לאחר מכן לא כוסה כלל על ידי הועדה.
בהיבט המודיעיני, ראוי להזכיר גם כי עד לעצם היום הזה לא נערך מחקר מקיף וממצה
על תיפקוד אמ"ן בתקופה שקדמה למלחמה ובמהלכה.אלוף שלמה גזית שהחליף את
אלי זעירא כראש אמ"ן, סירב לבצע מחקר כזה בטענה שזה יגרום להקזת דם מיותרת
באמ"ן ומוטב להמתין עם הדברים לימים אחרים.
עד היום הדבר לא נעשה , אולי מלבד מחקרים נקודתיים או מצומצמים יותר בהיקפם.

כמו כן גם בשאר זרועות קהיליית המודיעין . בנוסף נבדקו המקורות של אמ"ן והמוסד ככלל , ובפרט "המחותן" . נפילתו של עמוס לוינברג בשבי הסורי חייבה בדיקה מעמיקה והיערכות תואמת - גם שינויים של תו"לים רבים .
בעניין רוב המקורות של קהיליית המודיעין לפני המלחמה - הרי מהם זרם שצף של מידע "מעיד" , הבעיה הייתה בניתוח .
אל תסיק מסקנות מייד - מחקרים מקיפים וממצים נערכו בכל זרוע מודיעינית - מן הסתם הם מסווגים ולא פורסמו.

אני לא מצפה שזה יפורסם.
מה שאתה מדבר עליו אלו בדיקות לגבי סוגיות ספציפיות.
אולם למעשה, לא נערכה בדיקה מסודרת ומערכתית, והדגש הוא
על מערכתית.
יתכן וזה קיים איפה שהוא ודבר קיומו לא פורסם עד היום, אבל אין כל סימן לכך.
הספר של אור יבר יוסף "הצופה שנירדם" מדבר על כך.

ובכמה וורסיות , המועצה לבטחון לאומי היא אחת מהמסקנות .
שוב - הדוחות עצמן מסווגים , לכן אין פרסום ברבים .

וועדת אגרנט בעצמה בדקה את הקונצפט המערכתי המודיעיני , ולכן חלק זה והנספחים הקשורים אליו חסויים .

טוב כנראה אנחנו מדברים על שני דברים שונים.
שאלה שוועדת אגרנט לא נתנה לה מענה היא, האם הדיסציפלינה
של המודיעין אכן מסוגלת לתת מענה לסוגית ההפתעה מבחינה מתודולוגית.
כל מה שאתה מזכיר הם פתרונות מקומיים.
אבל כמו שאתה אומר, הדברים מסווגים וספק אם יפתחו לעין ציבורית
או אקדמית לבחינה בעתיד הנראה לעין.

קבלת חומר מודיעיני גולמי ולא מעובד ע"י רוה"מ ושר הבטחון - עוד אחת ממסקנות הבדיקה המדוקדקת.
וזה לא פתרון מקומי , או איך שתקרא לזה .
אני בטוח ששנינו מתכוונים לאותו דבר , שים לב לכותרת האשכול ..

הבעיה באמ"ן הייתה בקודקודיו - לכן הם גם שילמו את המחיר , מידע מודיעיני היה בשפע .

הממממ...
אוקיי, אז אשאל שאלה כזאת: האם המב"ל במתכונתה מאז הקמתה היא דומה
באיזהשהו אופן להמלצות וועדת אגרנט?
האם היא גוף עצמאי שאכן עוסק בהערכה עצמאית של המודיעין?
האם הקברניטים מאז הקמתה אכן מתיחסים אל מועצה ברצינות?
אפילו מיקומה מצביע על מידת אי הרצינות שמתיחסים אליה.
ועכשיו לגבי היכולת להעריך נכון ולהמנע מהפתעות:
ובמקומות בהם יש גופים כאלה, למשל ארה"ב, האם קיום גוף כזה
מחסן מהפתעות, בין שהן בסיסיות ובין שהן מצביות?
מניסיון העבר סבורני שלא: ראה תקדים נפילת השאח האירני, ארועי ה-9/11,
קריסת ברה"מ ועוד כהנה וכהנה ארועים שתפסו את המימסדים לא מוכנים.
הוצאה של ההערכה מאמ"ן אל המב"ל היא דבר חשוב אבל עדיין מסתמכת על
התפיסה שניתן להיות מחוסנים מפני הפתעות, ולו רק המודיעין יהיה בנוי נכון.
ואני אומר שיש תפיסה הגורסת שהפתעות לעולם יהיו וצריך להיות מוכנים לכך.
לנפח את גורמי האיסוף באינסוף משאבים או המועצה לביטחון לאומי, לא מהווים
את התשובה האמיתית בהכרח. מדובר במידה רבה בגישה של More of the same.
ולזה כוונתי בתפיסה מתודולוגית שונה.

ספרו של ד"ר אפרים קם "מתקפת פתע" מספק המון תובנות בהקשר הזה.

רוב מי שמותח אותה מעולם לא טרח לקרוא את כל הכרכים עבי הכרס של הדו"ח (גם אני לא- אבל קראתי חלק נכבד). זה לא שהמסקנות תורה מסיני, אבל רוב הביקורת שנמתחת (ראה מסע הצלב של מעריב לפני כמה שנים) פשוט לוקה בשטחיות מוגזמת.