התחיל כתאונה מבצעית ..

חייל צה"ל נהרג בתאונה מבצעית ליד רמאללה
סמל ליאור אליעקב מראשון לציון נורה בגבו מנשקו של חייל אחר בעת שירדו מג'יפ. לפני חודשיים ניצל ממוות במהלך שירותו ברמאללה, כשנפל מגג בניין במהלך פעילות מבצעית
סמל ליאור אליעקב (22) מראשון לציון, חייל צה"ל מגדוד דוכיפת, נהרג אתמול בבוקר (יום ו') בתאונה מבצעית סמוך לרמאללה. אלוף פיקוד מרכז, משה קפלינסקי, מינה ועדת חקירה לבירור נסיבות האירוע. במקביל נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח).
מפרטי התחקיר הראשוני עולה כי החיילים חזרו לבסיסם בתום סיור, ולפני הכניסה לבסיס יצאו מהג'יפ כדי לפרוק את נשקיהם. אליעקב יצא מן הרכב ראשון.
חברו, שיצא אחריו, פלט כדור מנשקו האישי וכתוצאה מכך נפגע אליעקב באורח קשה. הוא פונה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים שם נקבע מותו.
חיילי צה"ל הפועלים בשטחים נוהגים לנוע בכלי הרכב כאשר נשקם טעון ודרוך (כדור בקנה), אך נצרת הנשק במצב סגור. הסיבה לכך היא שהחיילים נדרשים לשמור על סף כוננות גבוה ומוכנות להגיב בירי בכל עת. יתרה על כן, הם יורדים ועולים לרכב לעיתים תכופות ודריכת הנשק ופריקתו בכל פעם עלולה לסכן אותם או לחשוף את מיקומם. אלא שבכך מצויים החיילים במצב של סיכון: אמנם הסיכוי לפליטת כדור כאשר הנצרה סגורה הוא קטן אך ייתכן מצב שבו הנצרה תיתפס באפוד ואז כל לחיצה - גם מקרית - על ההדק תגרום לירי.
אביו של החייל: אני לא כועס
אליעקב, הבן הבכור במשפחתו, הניח אחריו הורים - רונית ואריה - ושתי אחיות. הלווייתו תתקיים ביום ראשון בשעה 17:00 בבית העלמין הצבאי בראשון לציון.
הוא למד בתיכון "עמית עמל" בעיר, במגמת הנהלת חשבונות. אליעקב סיים כיתה י"ג והתגייס ליחידת דוכיפת. רוב שירותו עבר עליו בשטחים, ולפני חודשיים ניצל ממוות כשבמהלך מרדף אחר מחבלים ברמאללה, הוא נפל מגג בניין ובנס לא קרה לו דבר.
אביו סיפר: "התקשרו אלינו ביום שישי בבוקר ואמרו לנו שהבן נפצע והוא מאושפז בהדסה. כשהגענו לבית החולים, בישרו לנו את הבשורה המרה שהוא נפטר. ליאור היה 'מורעל' על הצבא ואהב מאוד את השירות".
לדבריו, "אני לא כועס על החייל שגרם למותו. תהיה לו טראומה לכל החיים מהאירוע. אני רק חושב שהקצינים צריכים להיות יותר קפדניים במהלך הפעילות".
בחופשת החג האחרונה בילה ליאור עם משפחתו וחזר רק לפני כמה ימים לבסיס. שעתיים לפני היציאה לסיור האחרון הוא דיבר עם אחותו, וסיפר לה על חששותיו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2586033,00.html

-------------------------------------------------------------------------



ביה"ד: החייל הרג את חברו בגלל עייפות
לוחם "דוכיפת" הורשע בהתרשלות, בעקבות הריגתו של ליאור אליאקוב במהלך פעילות מבצעית. בית הדין הצבאי קבע כי התאונה אירעה בין היתר, בגלל עייפות ממנה סבל הנאשם כתוצאה ממשימות שנאלץ לבצע בהוראת חיילים ותיקים ביחידה. הוא ירצה חמישה חודשי עבודות צבאיות
ע', חייל שירה בשוגג כדור והרג את חברו במהלך סיור, עשה זאת בין היתר בגלל עייפות ממנה סבל ואשר נגרמה כתוצאה ממשימות שהטילו עליו חיילים ותיקים ביחידתו - כך קבע בית הדין הצבאי. ע' הורשע בהתרשלות בעקבות הריגתו של לוחם גדוד "דוכיפת", סמל ראשון ליאור אליאקוב ז"ל, לפני שנתיים וחצי וירצה חמישה חודשי עבודות צבאיות.
זהו המקרה הראשון בו קושרים שופטים בצה"ל בין מקרה של פגיעה בחייל, לבין מה שמכונה בעגה הצה"לית "טחינה" של חיילים צעירים על ידי ותיקים ועייפות הנגרמת כתוצאה ממנה. לפני כשנה קשר צה"ל בין מותו של החייל אוהד שניאור ז"ל לבין "טרטור" מצד מפקדיו.
האירוע בו נהרג אליאקוב התרחש ב-24 באפריל 2003, כאשר כוח של ארבעה חיילים יצא לסיור בג'יפ ברמאללה. הנאשם, ע', ישב עם אליאקוב בחלקו האחורי של הרכב עם כלי הנשק במצב טעון ודרוך (מוכן לירי), על פי הפקודות. עם עצירת הג'יפ בתום הסיור, בעת שע' החל לקום ממקום מושבו, נפלט כדור מנשקו ופגע בגבו של אליאקוב, שמת מאוחר יותר מפצעיו. בתום חקירת מצ"ח הוגש כתב אישום נגד ע' בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. המשפט התנהל במשך למעלה משנתיים בבית הדין הצבאי של פיקוד מרכז, ורק בימים האחרונים הסתיים בהרשעתו של ע' בהתרשלות.
חלק ניכר מגזר הדין עוסק במצבו הפיסי של ע' טרם האירוע. מהראיות עולה כי חיילי הכוח הושכמו למשימתם בחמש לפנות בוקר, כאשר הם סובלים מעייפות שגרמה להם להרדם ("לנקר", בעגה הצה"לית) לפרקים במהלך הסיור. בדיון התברר כי ע', כמו חיילים אחרים בגדוד, נאלץ לבצע משימות שהוטלו עליו על ידי חיילים וותיקים ביחידה, מה שרק הגביר את העייפות הרבה ממנה סבל ממילא בשל הפעילות המבצעית הרבה.
נושא ה"טחינות" מעסיק שנים רבות את צה"ל והרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, אף הודיע כי יפעל למגר תופעה זו. ידוע כי לא פעם - לאורך שנים - מנצלים חיילים ותיקים את מעמדם ואת "זכויותיהם" כדי להעביד חיילים צעירים, להטיל עליהם משימות שונות ולהתעלל בהם.
ההגנה: "המפקד הבחין בעייפות החיילים ולא עשה דבר"
סנגוריו של ע', עורכי הדין איתי הרמלין ומאיר ויגיסר, ציינו כי האירוע הטראגי אירע במהלך פעילות מבצעית ועל רקע עייפותו של הנאשם, שהיה במצב פיזי ומנטאלי קשה: "עייפות זו נכפתה עליו והוא לא בחר בה. מפקד הסיור שהבחין בעייפות לא עשה דבר כדי להיטיב את המצב". ע' עצמו אמר בבין הדין כי אובדן חברו באירוע הוא העונש הגרוע ביותר שיכול היה לקבל.
בדיון העיד מטעם ההגנה אלוף-משנה רוני נומה, בעברו מפקד חטיבת בנימין וכיום מפקד חטיבת הנח"ל. הוא הזכיר כי בעקבות האירוע שינה צה"ל את הוראות אחזקת הנשק בתוך כלי רכב ודיבר על המשימות שמטילים חיילים ותיקים על צעירים, אותן כינה "נוהג פסול".
הרכב השופטים, בראשות אלוף-משנה דורון פיילס, קבע כי האירוע התרחש הן בנסיבות שאינן בשליטת הנאשם, אשר הביאו אותו למצב של עיייפות והן בנסיבות בשליטתו (התנהגותו הרשלנית). אחד השופטים קבע כי יש לגזור עליו עונש מאסר בפועל, אולם דעת הרוב הכריעה ונקבע, כאמור, כי יבצע עבודות שירות במשך חמישה חודשים.
בית הדין הצבאי בחר לצטט בפסק הדין מדבריה של רונית אליאקוב, אימו של המנוח: "אני מצפה לצאת בהרגשה שלפחות מישהו נענש
על כך שלקחו לבני את החיים...".
עו"ד הרמלין, סניגורו של ע', אמר ל-ynet בתם הדיון כי הוא מזועזע מגזר הדין: "אני לא מתווכח עם משפחה שכולה, אך נראה שהחלטה היא כל כולה רצון לרצות את המשפחה. לענישה יש מטרות. מה המטרות כאן? הנאשם לא אשם שהיה עייף, ש'טחנו' אותו, שהיו הוראות נשיאת נשק דרוך ברכב".
עו"ד הרמלין גם קבל על העובדה כי שניים מן השופטים אינם אנשי שדה בצה"ל ולפיכך לדבריו, אינם מכירים את המציאות בשטחים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3225391,00.html

אני מתפלא איך בלבנון לא נפלו כמו זבובים....

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ברור שטחינת צעירות לא מוסיפה לא לרמה של היחידות ולא לכשירות המבצעית של הלוחמים ..
גם בלי הטחינה .. מפקד או לוחם ביחידת שדה אמור להתעייף - אמור להגיע לקצה היכולת.. אבל לפליטת כדור אין תירוץ .. לא מהרוס"ר ולא מכל מערכת אחרת.. עם כל הכבוד - חייל שיורד מסיור גם אם הוא חצי מת מעייפות צריך להיות מסוגל לשמור את האצבע מחוץ להדק ולבדוק פעמיים את הניצרה ..ואם הוא לא אז מקומו לא במערך הלוחם ..מה אני אגיד לכם מסכן הבחור אני בטוח שלא התכוון ..

עריכה, רק עכשיו שמתי לב לביה"ד

נגמר..

היה כאן דיון לא מזמן בקשר לטחינת צעירות.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

"עייפות" זה תירוץ. בריחה מאחריות. 5 חודשים זאת בושה. בשורה התחתונה נהרג חייל, אפשר אפילו להגיד נרצח. להאשים את "העייפות" ולזרוק הכול על "הוותיקים טחנו אותי"... לאן הצבא מדרדר.
מ"מים ומכי"ם חלשים ופחדנים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Devilito מ"מים ומכי"ם חלשים ופחדנים.

הסגל אמור לראות שחייל עייף מכדי לבצע את המשימה.
אני תולה את האחריות בנשיאת הנשק עם כדור בקנה בתוך רכב. אין לכך כל הצדקה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הסכנה היא אל מול פליטה תו"כ דריכה בתוך הרכב תחת אש. אין שום בעיה עם זה, כל עוד החיילים בודקים את עצמם.

דבר שני - אני לא זוכר שישנו יותר מדי במארבים ובמוצבים בלבנון (ואני חושב שגם אתה לא...) וחי"רניקים ישבו עד 120 שעות ברציפות, גם תו"כ שינה, עם נשק דרוך. אני לא זוכר ששמעתי פעם אחת על פליטה במצב כזה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא חלקתי על דעתך.
הבעיה פה היא ברורה. כנראה שמה שקרה זה: חייל עייף מידי, דורך את הנשק, נוצתר ועולה לסיור.
יורד שני מהרכב, מוציא מחסנית לקראת הפריקה, ל משחרר ניצרה ולוחץ על ההדק בלי לדרוך שוב (אני מקווה שהוא בכלל הוציא מחסנית). כל הנ"ל תוך כדי ירידה מהרכב.
הבעיה פה אינה עייפות אלא:
1. מקצועיות
2. הנשק כבר דרוך.
אם הולכים עם נשק דרוך אז הפריקה צריכה להיות רק בצורה מסודרת, אחרי ירדה מהרכב. אין לי ספק שלפחות מפקד הסיור (אם לא למעלה מכך, ומצידי עד למח"ט) צריך לחטוף. לא בגלל שלא שם לב שהחייל עייף, אלא בגלל שלא הדגיש שהפריקה תהיה רק לידו, בוידוא שלו ובישור קו.
ממה שאני מכיר, פריקת נשק אחרי שהכניסו כדור לקנה היא חמורה יותר, כמו פריקה במטווח, רק ע"י קצין.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בזה אתה צודק. היה איזשהו דיון על "זילות" הנשק, בגלל שחיילים מסתובבים המון עם נשק דרוך בשטחים.
פה זה רק מפקדים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון ממה שאני מכיר, פריקת נשק אחרי שהכניסו כדור לקנה היא חמורה יותר, כמו פריקה במטווח, רק ע"י קצין.

לא יודע מה בדיוק הייתה המשימה של החיילים האלו .. אבל יש מקומות ומשימות שהחיילים דרוכים בתוך הרכבים

אבל לעומת זאת יש הרבה מאוד מקומות שבהם מתבצעת תנועה שלא לצורך עם כדור בקנה בנסיעה, סתם מתוך עצלנות כי "למי יש כוח לעשות עכשיו ישור קו ולהתחיל לפרוק באופן מסודר"...

על הציוד

פרטים על המקרה שבו קצין שהדריך חיילים לגבי שימוש בטיל נ"ט ירה את הטיל בתוך מבנה? לא זוכר כמה נפצעו ונהרגו בתאונה זו.

אני זוכר שהוא אפילו לא טען ש"נפלט" לו אלא שעקב עייפות הוא פעל "בצורה אוטומטית"... ז"א הכין את הנשק לירי והפעילו כפי שתמיד לימדו אותו לעשות.

זה היה מ"כ בגולני

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/855/272.html

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/844/845.html

לעולם אשא דגלך בגאווה

קצת יותר קשור

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

והחינוך מתחיל ביום הראשון בטירונות.
ומאז, כל יום, כמו רובוטים, צריך לדחוס לחיילים מס פעולות בסיסיות והכרחיות של דרך פריקת נשק.
ללמד, לחזור ולהטמיע. כל הזמן.
רק ככה פריקה איטית מסודרת ומבוקרת תוכל להתבצע תמיד, גם כשעייפים.
אבל כשמלמדים חייל שצריך ל"שקשק" ת'מכלול, ולנקור... זה מה שקורה.

וגם, כשחיילים מתעסקים בנשק, והכלי הופך למשהו שהוא "מה בכך", הסכנה עולה, בעזרת חינוך והטמעה, אפשר למנוע את הפליטות.

מעישייה, בערך 200 מטר מהמוצב פלט אחד הצלפים כדור, כשהם עוד בדרך אל הנקודה...והכדור חלף קרוב מאוד לראש אחד הלוחמים...והם לא היו עייפים...הם היו אחרי נוהל קרב...מיותר לציין שהכוח נחשף וכל המבצע בוטל...אבל זה עוד כלום לעומת אם משהו היה נדפק שם...ועל כלום!!!
גם במילואים יצאנו לפשיטה על כפר,בנקודת הפריקה מהרכבים בערך קילומטר מהכפר נעמדנו ביישור קו שושואיסטי משהו...כדי לדרוך נשקים מבלי שייקלטו אותנו, לאחר הדריכה בלי שהספקנו להתקדם יותר מחמישה מטרים, פלט אחד הלוחמים כדור מA3 ובאמת שרק נס מנע הרוג מהאירוע...
מה זה אומר???
מקצועיות ומודעות לנשק...רבאאק שכבנו במארבים...ביצענו מעצרים...וכו'...הכל עם כדור בקנה...
מי שמודע לא מסכן אף אחד...

אני מכיר מהגדוד שלי שני סיפורים על פליטת כדור ,אחד התבצע בפריקה בירידה מרכב (אבירבולנס) כאשר לפי הנוהל מוציאים כדור בעליה ,ופורקים בבסיס (כדי לא להיות בשטח חשופים בלי כדור ,לדעתי מיותר).

הבחור ירד שיקשק פעמיים ,מפקדו הסתכל בערך והוא נקר ב60 מעלות ,המפקד הודח מתפקידו ,והחייל ננזף.

המקרה השני קרה בתום פעילות בעזה ,אחרי יציאה משטח עזה ,לוחם פרק את הנשק בצורה אוטומתית כמו שפורקים 1000 פעם לבד וירה גם ב60 מעלות .

בשני המיקרים הם ידעו שהנשק היה דרוך ופרקו אותו לכיוון הנכון ,הבעיה הלדעתי היא שהפריקה מתבצעת אוטומתית.
אני חושב שצריך למצוא שיטה שיהיה בא שוני מהותי מהשיטה היומיומית.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

והשיטה היא כזו:
לא להסתכל לבית הבליעה בערך.
לא סתם לשקשק ולפרוק כמו "שעשינו 1000 פעם", (מי עושה ככה)?
לא למהר
לא להיות אוטומטי.
להכניס אצבע לבית המחסנית ולוודא שאין לך מחסנית.
להתסתכל טוב טוב פנימה, ולראות, על בטוח, שאין שם כדור.

כל זה כמובן, נבנה בייחוד ע"י חינוך מגיל צעיר. (בצבא כמובן)
ואז, גם וותיק מחזור אחרון, עם כל ההגדרות המוזרות האלו, יעמוד, כמו שצריך, ויבצע את הפריקה כמו שצריך,
ואז גם הצעיר יראה אותו.... וכו....

חברה, בחייאת, אפשר לא לפלוט כדורים.

תשנה נימה.

לא אמרתי שאני נוהג כך ,ולא נהגתי כך מעולם ולא אנהג כך לעולם.

אבל כן ,המון חיליים נוהגים כך וזו עובדה ,כל דבר שעושים אותו אלף פעם הופך לדפוס קבוע.
אני אישית לא מצליח לחשוב על שוני מהותי כדי להבדיל פריקה אחרי כדור בקנה מפריקה בש.ג. ש.ד ושאר ירקות,אבל אני חושב שאם הייתה שיטה כזו זה היה מועיל.

בצוות שלי הייתה חובה להוציא את הכדור ביד (עוצרים אותו מלקפוץ עם האגודל ושמים את כף היד מתחת לבית המחסנית ,והוא נופל דרך בית המחסנית לכף יד ימין ),כך גם יש עוד בדיקה להוצאת מחסנית (אחרת איך הוא יפול?),מי שבודק את הפריקה (קצין /סמ"ב)בודק שיש לך כדור ביד ,ואחר כך מסתכל לבית הבליעה ועושה בדיקה משולשת.(זהירות לפעמים הכדור חם...)
זאת אחלה דוגמה לתוספת ,אבל היא לא שווה אם החיילים לא אמינים(לא חסרים כדורים על רצפת מטווח).

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

שוב סליחה.

בתשובתך, נמצאת התשובה.
אתה אומר שכל דבר שעושים אותו 1000 פעמים הופך לדפוס קבוע, נכון?
ואני אומר, בהמשך לך, בוא נחנך את הטירונים, כמו שצריך, ונתרגל אותם 2000 פעם לפרוק נשק
כמו בני אדם, עם כל הבדיקות הפשוטות שעושות את ההבדל, נלמד אותם לבדוק שהניצרה סגורה,
ונלמד אותם שהנצרה האמיתית היא בין האוזניים...

וכך, כשהם יהיו לוחמים עייפים, הפעולות האוטומטיות שלהם, יהיו בטיחותיות לעילה ולעילה.
מי שלומד להתייחס לבטיחות בחרדת קודש, סיכוייו לא להרוג את חברו - עולים.
בברכה, ידידי.

נסלח

אתה צודק שהפריקה בטירונות היא בדיחה ,ובטח פריקה בכניסה לבסיס .
אבל רק לחנך בטירונות או במסלול זה לא מספיק ,צריך שינוי שיטה.

קח דוגמא:
כשאתה נכנס לרכב יש לך רצף פעולות אוטומטי שאתה עושה ,למשל :
1.סוגר דלת
2. קודן
3 בודק ניוטרל
4 רגלים על ברקס וקלאץ'
5 התנעה
6 פלאפון לדיבורית

אלא פעולות שאתה עושה בלי לחשוב על הסדר שלהן אלא ככה אתה רגיל לעשות.
עכשיו תכנס לרכב בלי קודן או אימבולייזר ,אתה תחפש מה חסר לך ברצף.

אם אתה מוסיף פעולה בפריקה אחרי כדור בקנה (גם במטווח וגם במבצעי) אז כל רצף הפעולה האוטומטי שלך נקטע ,ואתה עובר לרצף של כדור בקנה ,זאת אומרת ,אתה לא תנקור בלי לשים לב ,כי ברצף החדש אתה רגיל לחשוב שוב כחלק מההרגל.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

צריך פשוט לזכור מספר דברים:
לבדוק פיזית, שאין מחסנית בבית המחסנית,
למשוך את המכלול לאחור ולוודא שאין כדור בפנים,
ואח"כ, לנקור לכיוון מקום כזה, שאם היה שם כדור והוא נפלט, אז לשם אתה רוצה שהכדור יעוף.

עכשיו, מה הבעייה, מיומו הראשון של החייל, ועד יומו האחרון לעשות את הפעולות האלו?
הרי אנחנו מתייחסים לנשק, תמיד, כאילו הוא עם כדור בפנים, נכון? אז תמיד נקפיד, בחרדת קודש,
לפרוק ולבדוק את נשקינו "ברחל בתך הקטנה."

נצליח בזה רק אם נחנך את החיילים כמו שצריך. לפרוק לאט, יש זמן. כ"אקט" שלא שייך לתרגיל, כ"אקט" שלא שייך לפעילות המבצעית.

אפשר לא לפלוט כדורים!

ולא אחת ננזפתי שעצרתי פריקה כי נכנסו לי עוברי אורח לתוך ה"חומת מפגע" בפריקה...יופי של דוגמא אישית...

מה זה מנקר שחברים שלו יעירו אותו מה זה גנון?!
שישפוך לעצמו מים על הפרצוף מה זה משנה?! איזה מין תרוץ מפגר זה?! אז מה אם אני עייף אז אני ארדם בעמדת שמירה ואתן למחבלים לרצוח את החברים שלי?!
מה זה הטמטום הזה איך בכלל נותנים לו לגיטימציה?!מה הוא הראשון שטחנו אתו צעירות ושמרגיש קצת עייף?!