בבוקר שאחרי פיצוץ מנהרת התופת מתחת למוצב צה"ל סמוך לרפיח, בו נהרגו חמישה חיילי צה"ל, מדברים בפיקוד דרום על כשל מודיעיני שהוביל לפיצוץ המוצב.

"ברור לכולם שאיום המנהרות הוא ממשי ואף אחד לא מזלזל בעניין. הכשל המודיעיני ברור. הצלחנו בעבר לסכל בנייה של עשרות מנהרות, אבל במקרה הזה כשל מודיעיני הוביל למצב שלא ידענו על קיומה של המנהרה", סיפר קצין בפיקוד.
אמש חשף קצין בכיר בפיקוד דרום כי כבר לפני כמה חודשים חשדו בפיקוד כי נחפרה מנהרת תופת מתחת למעבר רפיח המרוחק כ-100 מטר מהמוצב. בעקבות אותו חשש, חפרו חיילי ההנדסה תעלה בעומק של כ-9 מטר, בניסיון למוטט מנהרת תופת אפשרית שנחפרה במקום. אתמול התברר שהמחבלים חפרו מנהרה עמוקה יותר.

קצין באוגדת עזה ניסה לאזן את הביקורת על הכשל ואמר: "צה"ל מפעיל מאמצים רבים לסיכול מנהרות. רק בשבוע שעבר חשפנו מנהרה בפאתי סג'עייה, שאורכה כמעט קילומטר ומטרתה הייתה להעביר מחבלים לצד הישראלי בתוך הקו הירוק". לדברי הקצין, בצה"ל מפעילים אמצעים רבים לסיכול כוונות המחבלים, אבל במקרה הזה פשוט לא ידענו. אי אפשר להסתכל על המקרה האחרון בנפרד, אלא כחלק ממכלול האירועים בחודשים האחרונים בהם נהרגו חיילים במהלך חשיפת מנהרות".

בצה"ל מנסים בשלב זה לחשוף את המנהרה שעברה מתחת למוצב, כדי לפוצצה ולמנוע מהמחבלים להשתמש בה פעם נוספת נגד חיילי צה"ל. קצין בכיר בפיקוד דרום הבהיר אמש כי מוצב צה"ל ומעבר רפיח נבנו עבור הפלשתינים שעוברים למצרים וחוזרים ממנה. "איך שנראים הדברים, המעבר לא ייפתח בקרוב", אמר הקצין הבכיר.

"לשדרג את אמצעי הלחימה"

תחילתה של תעשיית המנהרות בשנת 1982, כשרפיח נחצתה לשתיים, כאשר בין השטח הישראלי לבין השטח המצרי עובר ציר פילדלפי. על רקע הפערים הכלכליים בין מצרים לרצועת עזה החלה להתפתח תעשייה ענפה של חפירת מנהרות.

בשנת 1994, כאשר הפלשתינים קיבלו אחריות על העיר רפיח, חלה תנופה בתעשיית המנהרות וחלקן אף מומנו על ידי הרשות הפלשתינית, בניסיון לשדרג את אמצעי הלחימה שמצויים בידי הפלשתינים. מאז דצמבר 2000 התרופפה שליטתה של הרשות הפלשתינית על כורי המנהרות. כך הפכה רפיח לעורק מרכזי בחימושם של ארגוני הטרור ומנגנוני הרשות הפלשתינית.

מאחורי כריית המנהרות עומדות ארבע מטרות עיקריות: הברחות סמים וסחורות שנרכשו או נגנבו במצרים, הברחת מחבלים מהרצועה למצרים, הברחת אמצעי לחימה לרצועה ושימוש במנהרות בניסיון לפגוע במוצבי צה"ל ובמטרות ישראליות.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/836/720.html

הפתרון: סייסמוגרף ספציפי לאיזור ולכוון את הרגישות שלו באופן שיגלה חפירות שכאלה מבעוד מועד.

פתרון יעיל יותר לבעיה: להדביר את העשבים השוטים. לייבש את הביצות. במקום לנקש ולהתנקש. במקום להילחם ביתושים, להילחם בביצות.

ואם אין ביצות יש רק שלוליות? אזי המצב קל יותר לטיפול

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.