המחסום שמתחת לצוקים של עלי זהב ופדואל כונה במשך תקופה מסויימת חסם לב.
מדוע?
רמז: קרה בו משהו שבעקובתיו נוצרה פרשה שטילטלה את המדינה ויצרה תקדים בצה"ל.

(שאלתי על כך באשכול אחר, אך הנושא לא התאים)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם אני לא טועה, המקרה היה של חיילים שעמדו במחסום וסימנו לרכב לעצור. הרכב לא ראה את איתותי החיילים והמשיך בנסיעה, החיילים עפ"י נוהל מעצר חשוד (הישן) פתחו באש קטלנית לכיוון הרכב ואז התברר שזה היה רכב ישראלי ומהירי נהרג או נהרגו חלק מהנוסעים. השינוי הגדול בצבא היה של שינוי הוראות הפתיחה באש על רכב.

גם זה קרה, כמה פעמים, ונדמה לי שאחת הפעמים הייתה במחסום הזה.
אבל, לא לכך כיוונתי.
אגב, נוהל מעצר רכב שלא עובר במחסום שונ בעקבות הארוע שבו מארב דובדבן ירה למוות בערבי ישראלי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

רמז: לב זה שמו הפרטי של מישהו...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

רמז נוסף: בית שאן, אוגוסט 1993

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מה הקשר?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

קשר עקיף מאד

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לא שידוע לי

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

פיגוע התאבדות ראשון?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יש אולי עוד רמז?

לב זה השם הפרטי....

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני יכולה להגיד לך כבר נתונים על הסמכת שופטים, תמותת תינוקות, מציאת משהו ארכיאולוגי ורכבים והכל משנת 1993

א. את לא מחפשת במקום הנכון.
ב. חיפוש פשוט במקום רלוונטי ייתן את התוצאה (וזה רמז ענק!)
ג. אני אתן עוד רמז ממש גדול:

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

פעולתו הראשונה של יחייא עייש כמהנדס של החמא"ס כנקמה על הירי במערת המכפלה של גולדשטיין .. לפני זה שמו היה ידוע אבל לא כמהנדס ומפקד בחמא"ס
המחבל חדר מגנין , עם אופל אסקונה ופוצץ את המכונית בחזית האוטבוס בזמן שזה נעצר לאסוף נוסעים במרכז העיר עפולה .. 7 הרוגים , קרוב ל 40 פצועים
לפני קו 5 היה לנו את חדרה ובית ליד.

מתוך וויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4...%A8%D7%90%D7%9C

בשנת 1993
ב-16 באפריל 1993 - מכונית תופת ובה נהג מתאבד מהחמאס התפוצצה בסמוך לאוטובוס חיילים ליד בית אל (ללא נפגעים מלבד המחבל)

בשנת 1994
6 באפריל 1994 - אוטובוס בעפולה - 8 הרוגים - חמאס
13 באפריל 1994 - אוטובוס בתחנה המרכזית בחדרה - 5 הרוגים - חמאס
19 באוקטובר 1994 - אוטובוס מספר 5, ברחוב דיזנגוף בתל אביב - 22 הרוגים
11 בנובמבר 1994 - צומת נצרים - 3 הרוגים

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לא מדברים על מעבר לקו הירוק ..ולא מדברים על הנסיונות לפגע לפני גירוש 400 וקצת אנשי חמא"ס ללבנון
עד כאן , בסדר ?!

פיגוע ההתאבדות הראשון היה בכלל בבירות על הבניין האמריקאי.
פיגוע ההתאבדות הראשון בישראל היה על משאית הספארי (אזכרה היום במלאת 21 שנה).
פיגוע ההתאבדות הראשון בישראל על רקע ה'סיסכוך הישראלי-ערבי הפנימי בתוך שטח א"י' היה הפיגוע ליד בית-אל.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

זה לא היה איש המחתרת האירית שהפעיל ב 72 את המכונית תופת הראשונה ?

פרטי המפגע
שם פרטי שמשון
שם משפחה: הגיבור
שיטת פעולה: סטרואידים, הרבה סטרואידים
תאריך: ימבה מזמן
תפקידים קודמים: כוכב במחזמר פופולרי
הרשעות קודמות: התעללות בבעלי חיים, הצתה, התנהגות פרועה ושימוש בלחי חמור בניגוד להוראות הבטיחות

הכנתי רמז ענק.
זקוקים לו?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בבקשה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

רב"ט לב פיסחוב, נרצח ב-6.8.1993, בתעסוקה מבצעית בדיר בלוט. מכונית עברה ומתוכה נורתה אש מחבלים.
רב"ט לב פיסחוב נהרג בעת שירותו הצבאי באוגוסט 1993. בראשונה נקברבחלקת קבר צדדית בשל "אי-יהדותו." לאחר סערה ציבורית שקמהבעקבות זאת נקבר מחדש לאחר כמה ימים בחלקת החללים הצבאית.

בהחלט!
פרשה עגומה, מכל הבחינות.
לב היה חייל מפקדה (לא ממש לוחם) בגדוד רשף שביצע תעסוקה באזור חטיבת אפריים. פלוגת זאבים החזיקה, בין השאר את מחסום דיר-באלוט (מתחת לצוק שעליו בנוי הישוב עלי זהב). כרגיל, בפלוגת שריון אין מספיק לוחמים כדי להחזיק קו חי"ר ולכן צורפו לפלוגה חיילים מהמפקדה לתיגבור.
לב, כישרון מבוזבז, שיכול היה להיות חייל מצטיין, אם מישהו רק היה מנסה להתייחס לבעיות הקליטה שלו ושל משפחתו, היה אחד החיילים שצורפו לפלוגת זאבים.
המחסום היה על צומת T (הוא עדיין שם), על הכביש הונחו קוביות בטון שהמכוניות היו צריכות להאט ולהשתחל בינהן, החייל במחסום היה ניגש למכונית לזהות את הנוסעים בה, כשחייל אחד מאבטח אותו מאחור וחייל אחר מאבטח את שניהם ע"י מקלע מאג שהוצב על גג מבנה ב45 מעלות לצומת (בפינה הדרום מזרחית).
כשרכב המחבלים הגיע למחסום לב ניגש לבדוק אותו ונרצח בירי מקרוב מאד. אני לא זוכר כרגע את התחקיר אך דובר שם משהו על תיפקוד החייל שעל גג המבנה.
הימים הם ימי אוטוטו פורץ שלום והמדינה קצת נעלבה מהמחבלים שדורכים על האשליות.
לב נקבר בבית העלמין בבית שאן והחיים המשיכו הלאה.
לא ממש.
יומיים אחרי הקבורה חשף כתב בערוץ הראשון שלב נקבר סמוך לגדר בית העלמין כיוון שאימו אינה יהודיה.
צריך לזכור שמדובר רק תקופה קצרה אחרי גל העליה הגדול של 90-91, והציבור עוד לא עיקל את כמויות הלא-יהודים שעלו בעליה זו, ושהתחילו אז לשרת בצה"ל.
כמובן שהתחיל טררם גדול.
כעבור יומיים נוספים נקבר לב מחדש בתוך החלקה הצבאית בבית העלמין של בית שאן.

לצערי, יש עד היום אירגונים פוליטיים (ונשתדל לא להיכנס לזה פה) שמנסים לעשות רווח (פוליטי) על גבו של המקרה הזה. המעט שכתוב באינטרנט על המקרה כולל שיבושים קשים העיקר להתנגח.
אני מקווה שהמקרה הזה הצליח ללמד אותנו קצת על שותפות הגורל של העם היהודי ושל המתגייסים להגנתו.
הלקח בנושא קבורה נלמד. מאז לא קרה מקרה נוסף של חלל צה"ל שנקבר מחוץ לגדר או בחלקת לא יהודים (יש דבר כזה, אפילו בתי עלמין צבאיים שלמים ללא יהודים) אלא אם המשפחה ביקשה זאת במפורש (מקרה אזרחי דווקא קרה).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מצג יזכור

פיסחוב, לב




בן סבטלנה ורפאל. נולד ביום י"ד באייר תשל"ג(16.5.1973) ,
בלטביה. בן בכור למשפחה בת שני בנים. לב היה ילד עליז ושובב,
מלא שמחת חיים והומור, תמיד עסוק ונמרץ במשחקיו ובעיסוקיו,
חובב טבע ובעלי חיים. הוא אהב את הנופים היפים והשלווים של
לטביה ובעיקר את יערות העד, בהם הרבה לטייל ולדוג, ומהם
שאב את השלווה, העצמאות, הדמיון הפורה והתקוות לעתיד. לב
למד בבית-הספר היסודי בלטביה. הוא היה נער חברותי, מוקף
תמיד בחברים, נדיב, רגיש וקשוב לסובבים אותו. הוא התנשא
לגובה מטר שמונים וארבעה, נישא מעל כולם, תמיד בולט ובמרכז
העניינים. כולם אהבו אותו, וגם ילדים קטנים ראו בו חבר גדול.
לב היה קשור מאוד למשפחתו ובעיקר לאחיו היחיד, דניאל, אתו
חלק את חוויותיו. בחופשות הקיץ התארחו האחים אצל סבתם


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.izkor.gov.il/korot/image/513740.jpg]

וסבם המכונאי, שם צמחה אהבתו העזה של לב למכוניות ולמכונאות. הוא סייע לסבו
בתיקון אופנועים ומכוניות וכל חלומותיו סבבו סביב מכוניות. לב הכיר את מבנה המכונית
על בוריו ועל כל מכונית שעבד שמר כמו גבר השומר על אשה אהובה. לפי לכתו לישון היה
שוטף ומצחצח את המכונית. הוא היה צייר מחונן שצייר בעיקר מכוניות. לב הקפיד מאוד
על הניקיון והדבר התבטא במראהו, בלבושו, במכוניותיו ובכל המכשירים החשמליים
בבית.

בשנת 1986 עברה המשפחה לבאקו שבאזרביג'אן, שם למד בבית-הספר התיכון במסגרת
חיל הים הרוסי, במגמת רתכות. במקצוע זה בלט ביכולתו הטכנית הגבוהה והצטיין
בעבודה המעשית. עם התגברות האנטישמיות בשנת 1990, כשהיה בן שבע עשרה, נאלצה
המשפחה לעזוב את מקום מגוריה והחליטה לעלות לישראל. כשעלו ארצה, לקרית אתא,
המשיך לב את לימודיו בכפר הנוער "הדסים" ובשעות אחר הצהריים למד באולפן לעברית
ורכש את השפה. לב נאלץ לעזוב את לימודיו כדי לסייע לפרנסת המשפחה והיה מוכן
לעבוד בכל מלאכה. לאחר שמונה חודשים עברה המשפחה לבית שאן, שם עבד לב זמן קצר
בריתוך ואחר כך עבד כשנה במפעל, לצד אמו. חרף קשיי הקליטה הרבים של המשפחה,
היה לב חדור אמונה ותקווה להמשך טוב יותר. לפני גיוסו לצה"ל עבר קורס נהגי משאיות
במסגרת קורס קדם-צבאי. הוא ציפה מאוד לגיוסו, חדור רצון ומוטיבציה לשרת כחייל
קרבי.

במחצית יוני 1992, גויס לב לשירות חובה בצה"ל ובשל כישוריו הטכניים הגבוהים הוצב
לחיל התחזוקה. בתום הטירונות עבר קורס השתלמות לנהגים וקורס נהגי נגמ"שים והוצב
כנהג נגמ"ש בגדוד "רשף" ברמת הגולן. לאחר תקופה קצרה הועלה לדרגת רב"ט. לב אהב
מאוד את תפקידו והיה חייל טוב ומסור, אהוב ואהוד על חבריו, מפקדיו וכל האנשים
סביבו. לדברי חבריו ליחידה, תמיד ניתן היה לסמוך עליו. הוא הרבה לעזור ולתמוך
בחיילים עולים חדשים שנתקלו בקשיים בשפה העברית או בקשיי קליטה אחרים.

ביום י"ט באב תשנ"ג (6.8.1993), בעת שהיה בתעסוקה מבצעית בשטחים, הוצב לב
לשמירה במחסום דיר-בלוט עם חברו תומר דוד. מכונית שעברה במחסום האטה לפתע,
ומתוכה נורתה אש מחבלים שבה נהרגו שני החיילים. לב הובא למנוחת עולמים בחלקה
הצבאית בבית העלמין בבית שאן. הותיר אחריו הורים ואח. בן עשרים היה בנופלו. לאחר
מותו הועלה לב לדרגת סמל.

שר הביטחון יצחק רבין, הביע צערו והשתתפותו באבלה של המשפחה וכתב: "סמל לב
פיסחוב נתן את חייו למען מולדתו. ...הוא שירת בחיל התחזוקה. היה בעל אישיות
דומיננטית, עם מוסר עבודה גבוה ויוזמה. ...חייל אמיץ, שמוכן בכל עת לעזור לזולת".
במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "לב וחברו תומר הפתיעו את
המחבלים. היו אלו שניים מהמסוכנים בין המחבלים באיזור יהודה ושומרון. הם היו
חמושים והחליטו להילחם כנגד החיילים שניצבו במחסום. ...לב היה נהג מקצועי וחייל
מצוין. הוא ביצע כל משימה בצורה הטובה ביותר, חרוץ ונכון לכל משימה".

בני המשפחה הנציחו את זכרו בספרייה תורנית, שתרמו לבית הכנסת "היכל יוסף מאיר".

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

האמת, אני מרגיש שחשוב שחברותיך למקצוע הצבאי, המאבחנות הפסיכוטכניות בלשכת הגיוס, ילמדו את המקרה הזה.
אם המאבחנת של לב הייתה קצת מגלה סובלנות כלפי האחר ייתכן שהוא לא היה נופל בין החורים הגדולים מידי (אז) של המסנת הצבאית.

חשוב גם שלוחמים יפנימו את המסר להכיר את זה שלוחם לצידם, כתף אלא כתף, גם אם הוא שונה, אחר, משונה, ואפילו אם הוא מפלוגת המפקדה. אנחנו נותנים ליותר מידי סיפורים כאלו לחלוף לידינו מבלי לשים לב בכלל למצוקה.
רק כשמישהו נהרג מגלים פתאום שלהורים שלו אין מה לאכול בבית העלוב שלהם...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

למרות שלעולם לא נדע מה בדיוק ידעה המאבחנת ומה לא- וזה דווקא משהו שהיה מעניין אותי מאוד...

היה מעניין אותי לדעת על מה היא עלתה שם שמנע ממנו להגיע לאן שהיה יכול. (אם בכלל)

ושוב, לא תמיד מערכת הסינון היא האשמה, לפעמים יש התעלמות מוחלטת מהמלצותיה (ואני ממש לא מתיימרת להגן פה על המערכת הממיינת)

אבל אני בהחלט חושבת שמקרה כזה צריך ללמד לא פחות ממור"קים ותולדות...

פותחת אשכול חדש, נקי ורענן, עם חידה חדשה, הגיון הפעם..

אהני מסכים, אבל...
שנינו יודעים עד כמה העברית היא פרמטר חשוב בקביעת הקב"א של המלש"ב.
שנינו יודעים עד כמה עזיבת הלימודים שנה לפני סוף התיכון משפיע העל הקב"א.
שנינו יודעים עד כמה הצבא/מאבחנת לא מסוגלים להתחשב במצב כלכלי.
שנינו יודעים שלחייל בלי עברית, שלא סיים תיכון אין סיכוי לקבל קב"א שתתאים לפיקוד, ולכן אם הוא יבקש לצאת לקד"ץ נהיגה הוא יתקבל בזרועות פתוחות.

באותה התקופה לא היו עדיין קורסים לעברית. לא היו מבדקים חוזרים לאחר לימוד עברית לא היה אולפן גיור.
המוות של לב תרם רבות להופעתם של כל אלו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לפחות אפשר להתנחם (בעצם אי אפשר להתנחם במשהו כזה) בכך שהצבא "שיפר עמדותיו" במקצת.

וכן, העברתי כמה וכמה מבדקי עברית חוזרים לחיילים בסדיר, וראיתי כמה זה משפיע.

אמנם יש בזה הגיון, אבל זה יכול בדיוק להוות את הרף...

מה שכן- הצלחת להכניס לי את זה ללב, (וזה לא משחק מלים) ואני אדאג להעביר הלאה למקורותי במדור פסיכוטכני...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון חשוב גם שלוחמים יפנימו את המסר להכיר את זה שלוחם לצידם, כתף אלא כתף, גם אם הוא שונה, אחר, משונה, ואפילו אם הוא מפלוגת המפקדה. אנחנו נותנים ליותר מידי סיפורים כאלו לחלוף לידינו מבלי לשים לב בכלל למצוקה. רק כשמישהו נהרג מגלים פתאום שלהורים שלו אין מה לאכול בבית העלוב שלהם...

מי שהוריד ביגון שאולה את כול צה"ל ואת רוב עם בישראל במקרה שלו היו אנשי הרבנות הצבאית ואזרחית
הם אלו שלא הסכימו לקבור אותו בחלקה צבאית יהודית
לגבי מצבו הכלכלי .. לא היחיד בפירוש ככה
טובי לוחמי הסיירות חסרי הבית היו ישנים אצל משפחות אומנות בקיבוצים ולא יוצאים הבייתה
וטובי לוחמי הסיירות במקום 670 ש"ח משכורות היו מקבלים 1150 ש"ח סיוע צבאי
וטובי לוחמי הסיירות נעזרו בחברהם ומפקדהם כאשר לא להם לאן לחזור
ואלו , כמו שאמרה חתולים .. "לא סתם מילים "

אנשי הרבנות לא עשו שיקול מוטעה.
פשוט משום שלא הופעל פה שיקול דעת בכלל אלא נהגו כמו שהי מקובל בכל המקרים הדומים עד אז.

ברור שלב פיסחוב אינו מקרה יחיד של חייל במצוקה כלכלית. גם לא ניסתי להציג זאת כך. רציתי רק לעורר מודעות למקרים כאלו. מה גם שהמקרה הספציפי שלו הציף למודעות את כל הבעיות הללו שהצבא בפרט והציבוריות הישראלית בכלל לא הכירו.
נסה להיזכר איך התנהגנו אז. ועד כמה המודעות למצוקות ה'אחר' לא הייתה קיימת כמעט.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הרושם המשפיל שנוצר אז בקרב חיילי צה"ל
שחייל מספיק טוב להתגייס לצה"ל אבל לא מספיק טוב כדי להקבר לצד כול הלוחמים וזאת הייתה ההרגשה בזמנו .
והשיקול דעת שהופעל או לא הופעל בזמנו הביא את מבחן התוצאה הראשוני ע"י קבורת החייל ולא בחלקה צבאית ..
אף אחד בתחילת האירוע העצוב הזה לא הזכיר את מצוקתו הכלכלית ולא דיברו על זה בכלל .
כך שלדעתי לפחות , קשר לא קיים בין מצבו הכלכלי לבין הסיטאוצייה העלובה { שהייתה מנת חלקם של כמה אנשי ציבור בזמנו}
מדובר כאן על לוחם שהתגייס לצה"ל נפל בעת מילוי תפקידו והיה צריך בלי קשר לכלום להקבר כמו שאר נופלי ישראל במקום המיועד לו
מצב כלכלי בכללותו , לא חושב שלצה"ל אפילו של היום יש את האמצעים לדעת ..
החייל מדווח על מצבו הכלכלי ולא מעבר ..
וצה"ל לא עובר ובודק בית בית כדי להבין עד כמה זה באמת קשה אלא במקרים חריגים ממש
ברמה הכללית בנוגע למצוקת "האחר" עם זה מסכים ..
אבל ,בכול הקשור לחבריך הקרובים חבריך לצוות ..והפיקוד הישיר { זוטר} שלך ..אם זה אני לא מסכים .. קשה מאוד להסתיר זאת מהם

מכונית המחבלים הצליחה לברוח ולא נורה לעברה אפילו כדור אחד מהחייל ששמר עם המא"ג.
נדמה לי גם שבאותו ארוע המחבלים הצליחו לקחת את הנשק של החיילים שנהרגו.