 |
24-03-2006, 15:25
|
 |
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
|
נפרץ "קודש הקודשים" של חיל-האוויר - כתבה ממעריב
נפרץ "קודש הקודשים" של חיל-האוויר מפקד חיל-האוויר החליט לשים בצד את מאבקי האגו המפורסמים בין ה'ירוקים' ל'כחולים' ולפעול לשילוב בין זרועות הצבא במלחמה נגד הטרור. שטח צבאי
אמיר בוחבוט
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]
24/3/2006 12:30
שנים של מסורת, אגו ויוקרה לא מנעו ממפקד חיל-האוויר, האלוף אליעזר שקדי, לפתוח לאלוף פיקוד דרום את הדלת שמובילה לתא המכונה "קודש הקודשים" בחיל. אבל למרות המחווה הנדירה, נותרה פתוחה השאלה מה יוליד יום בעידן שבו הטרור הפלשתיני מתעצם, וקצינים בכירים אחרים בצה"ל מסרבים להכיר ברעיון השילוב בין זרועות הצבא השונות.
מייד עם כניסתו לתפקיד, העלה שקדי על הכתב את הרעיון הארגוני והפיץ את חזונו. הוא הבין היטב שללא ניצול היתרון היחסי של הזרועות השונות בצה"ל בכל נקודת זמן שונה, יאבד הצבא כוח עצום בעמידה מול הטרור הפלשתיני, שמשנה את פניו מדי יום. המחשבות על שילוב בין הזרועות למשל, בין טייסים ללוחמי החי"ר, נראו אז הזויות כמו מחשבותיו של הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, על כלי הטיס הבלתי מאוישים לפני עשר שנים.
ראש מטה חיל-האוויר כיום, תת-אלוף אמיר אשל, המכונה גם "נפוליאון", הבין היטב את האתגר שעומד בפניו (אז כראש להק אוויר א.ב) ויצר קשר הדוק עם מפקד אוגדת עזה דאז, תת-אלוף במיל' שמואל זכאי. התוצאות היו מהירות. הקשר בין הצדדים הלך והתחזק, האגו הונח מרבית מהזמן בצד, ועל המגרש נלחמו לוחמים מכל הצבעים. טייסים, חיר"ניקים, ושיריונרים כאחד.
שני התא"לים שלחמו יחד בנקיקי דרום לבנון נגד החיזבאללה יזמו את מבצע "ימי תשובה" שהוגדר כהצלחה. תוך כשבועיים נהרגו מחבלים רבים ברחבי עזה בעקבות תיאום יוצא דופן בין כוחות החי"ר לבין כוחות האוויר, באמצעות חמ"ל משותף שנבנה לראשונה עבור מבצע זה.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/263/841.jpg]
מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי. צילום: דובר צה"ל
תא"ל אשל חיכך את ידיו בסיפוק והעריך כי הדרך שהובילה להצלחת מבצע "ימי תשובה" תהפוך ללהיט בקרב מפקדים בזרוע היבשה. אבל המציאות חזקה מהדימיון. קציני צה"ל לא אהבו לראות "גורם זר בצבע אפור" פולש למגרש שבו הם מקבלים החלטות ומחליט עבורם. האגו שוב ניצח. אגו-מאניה של קצינים.
כך למשל, אלוף פיקוד צפון דאז, בני גנץ, ששמע על הרעיון חשב לפתח את הנושא, אך מהר מאוד חזר בו. בפיקוד מרכז קם צוות חשיבה בפיקודם של תת-אלוף אמיר אשל, תת-אלוף גדי אייזנקוט ותת-אלוף טל רוסו, אך הצוות התפרק מיד לאחר מינוי האלוף אייזנקוט לתפקיד ראש אגף המבצעים במטה הכללי, וכך נגנז שוב מהלך דרמטי בין חיל-האוויר לזרוע היבשה.
ביקור ב"קודש הקודשים"
האלוף שקדי עדיין מאמין כי נושא שילוב הזרועות הוא מתבקש, וחלוקת עוצמתו של חיל-האוויר עם שאר הזרועות, תוך שיתוף פעולה הדוק, היא הכרחית. ההיסטוריה של צה"ל אומנם מוכיחה שלעיתים קשה להפריד בין המוח ללב, אך שקדי לא חושב כך, ומדי יום שישי הוא מקיים חשבון נפש בלשכתו וחושב כיצד הוא יכול לתרום עוד לביטחון המדינה, גם אם זה על חשבון יוקרתו של חיל-האוויר.
כך נולד רעיון שניפץ מסורת רבת שנים. לפני כחודש הוא פנה לאלוף פיקוד דרום, יואב גלנט, שעליו הוטלה המשימה לגבש את המודיעין והקונספציה בהתמודדות מול רקטת הקסאם, והזמין אותו לתא המודיעין שבנה חיל-האוויר בבור שבקרייה כדי להעניק לו כלים להבנה והתמודדות טובה יותר מול האיום. "קודש הקודשים" - כך מכנים את התא אנשי חיל-האוויר, אליו נכנסים רק בעלי תפקידים בכירים בחיל מפאת הסודיות שאופפת אותו. עד היום קצינים בכירים מזרועות אחרים הורשו רק להציץ פנימה.
"בוא אליי. שב בתא המודיעין. זה שלך. עזוב פוליטיקה. כל מה שאתה רוצה נעזור לך בו", אמר שקדי לגלנט. האחרון נראה כמי ששפשף את עיניו ולא האמין שזו ההצעה שקיבל זה עתה. האלוף, שגדל בשייטת 13, הטיל ספק בהצעה. "אתה בטוח?" הוא שאל את שקדי, וזה לא היסס והשיב לו: "ברגע שאתה מרגיש שלמדת מספיק מהתא תגיד 'תודה שקדי אני חוזר לפיקוד'".
האלוף גלנט הרים את הכפפה והתייצב כעבור כמה ימים עם צוותים מפיקוד דרום בפתח התא ב"בור". הריקושטים מאנשי חיל-האוויר לא איחרו לבוא. כמה מהם הביעו תרעומת בפני מפקד החיל על ההחלטה ועל כמויות המידע שהאורחים מבקשים. שקדי ביטל אותם בחיוך ואמר "עזבו את הפוליטיקות. שיביאו את התוצר ומה אכפת לי מי המפקד של זה".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/482/317.jpg]
אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט. צילום: יוסי אלוני
גלנט ישב עם אנשיו ולמד איך לעצב תא מודיעיני, איך עובדים בו וכיצד עושים מחקר מודיעיני. מטרת ההקמה של תא שכזה בפיקוד דרום היא היכולת לערוך סדר יום עבור עבודת המחקר - מתי חוקרים וכיצד מנתחים. כל זאת כדי לנתח שבילים בהם נעים המחבלים משגרי הקסאמים.
האגו - מוצר נלווה
אבל האגו בצה"ל הוא מוצר נלווה, כאילו מקבלים אותו בבקו"ם, וככל שעולים בדרגה כך גדל המינון. כך עדיין ניתן לשמוע קצינים בצה"ל שמודים בתחקירים כי הטייס ירה ופגע במחבלים, "וחבל שאנחנו לא ביצענו את העבודה". זה משנה מי פגע? עד מתי תימשך מחלת האגו-מאניה הזו שמונעת מצה"ל להיפרד מהדימוי המסורבל והבירוקרטי שדבק בו?
אם טייסי חיל-האוויר הצליחו לדחוק הצידה את האגו ולאפשר לכוחות אחרים לנגוס בנתח משמעותי מהפעילות המבצעית שלהם אז מיהו החי"רניק שימנע את המהפכה השילובית שמתחוללת מתחת לאפנו ונבלמת על ידי אנשים חסרי חזון וראייה עמוקה?
אם בעבר היתה גישה על פיה הטנק יטפל בטנק, המטוס יטפל במטוס, והאוניה תטפל באוניה, אז היום צריך להנחיל את הרעיון שמי שמחזיק ביתרון יחסי הוא זה שיבצע את המשימה. גם אם כוח קומנדו צריך לפגוע בשורה של טנקים, גם אם צוללת תפגע באויב שנמצא הרחק ממדינת ישראל.
זריקת ההרדמה פגה
אין לנו את הלוקסוס שמאפשר מרחב תמרון גדול. די בהצצה לעבר מה שנעשה מעבר לגדר המערכת ברצועת עזה כדי להמחיש זאת. הפלשתינים הזריקו לישראל זריקת הרדמה. החמאס ישב בשקט ונתן לארגוני הטרור האחרים לעשות את העבודה עבורו. עברו חודשים וקיבלנו זריקה נוספת שיצרה תחושה של שליטה בשטח בתקופת ההתנתקות. עוד לפני שההרדמה פגה, נחתם לו הסכם רפיח שדן בסוגיית ציר פילדלפי ומעבר בין רצועת עזה למצרים.
אך זריקת ההרדמה פגה, והנה מצאנו את עצמנו מול רצועה שלכאורה ממשיכה להיות שקטה יחסית, ללא הרוגים, אבל עם קסאמים. ברפיח ממשיכים להיכנס באין מפריע מבוקשים מ"הרשימה השחורה". מסכי הפלזמה בצד הישראלי יפים ודקורטיבים, אבל לא מסייעים ללכידת מחבלים. הפלשתינים ממשיכים להבריח אמצעי לחימה מתחת לאף של השוטרים המצרים, וקרוב מאוד לעיניהם של השוטרים הפלשתינים שלא אומרים "לא" לבקשיש.
בשבוע האחרון חשפו השוטרים המצרים שפרושים לאורך ציר פילדלפי טונה וחצי של חומר נפץ תקני באזור המצרי, רגע לפני שעבר לידי ארגוני הטרור. זאת רק הוכחה נוספת ליכולת החדרת האמל"ח לרצועת עזה, מה שבהכרח יעצב כללי משחק שונים מול צה"ל אם יעז להיכנס לעזה. כשאנחנו לא בהכרח יודעים מה נכנס עד כה לרצועה, וכיצד זה ישפיע על המערכה ביום שאחרי מול הפלשתינים, אין לנו את הפריבילגיה לאחוז בכמויות האגו האלו, ולנכס לעצמנו משאבים לאומיים.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
