http://www.hakshev.co.il/item.asp?type=1&NewsID=193

הקרב על הרצון לחיות ולשרוד בכבוד - מאיים להכריע את לוחם "שמשון" ! (25/3/2006)
פנייתו של א', לעזרתנו נגעה לליבנו. זהו מקרה יוצא דופן של מי שהיה חרדי וחזר "בשאלה" והחליט לשרת בצה"ל כלוחם, כאשר משפחתו ניתקה עמו קשר. כיום א' רעב ללחם ובודד. א',התגייס לצה"ל בשנת 2004 וביקש לשרת שירות קרבי. הוא הוכר בשל מצבו כ"חייל בודד" וגוייס כלוחם לגדוד "שמשון". כיום מישהו בשלישות סבר שאין לתגמל אותו עוד כ"חייל בודד" והוא נאלץ לבקש אוכל בחופשות מאנשים זרים. פניותיו לגורמים בצה"ל לא הועילו ברובן. מפקדו סייע לו לצאת חודש ל"מיוחדת" כדי לעבוד למחייתו. לאחר קריאת פנייתו, גם אנו רעבים...לתשובה מצה"ל על העניין.

הכל קרה לפני 5 חודשים, כאשר החליטו בצה"ל כי א' יעבור לתפקיד אחר והוצא מגדוד "שמשון" לשמש כנהגו של אלוף משנה, מח"ט בחי"ר. א' עדיין על תקן לוחם ולדבריו של א', הודיעו לו במפורש כי שינוי זה לא ישנה מאומה מתנאיו כ"חייל בודד". ואולם, בשלישות ביטלו את המענק של "חייל בודד". מאז א' מרוויח משכורת צבאית של 500 ₪. נציב קבילות החיילים אליו פנה לא יודע על מה מלין א' כי הצבא ...היטיב עמו בשיבוץ כדי ש...ישרת קרוב לבית. והוא חייל בודד הרי . אז איזה בית וכיצד שינוי השיבוץ שינה מצבו הכלכלי?. לא מתקבל על הדעת כי חייל בצה"ל ירעב ויאלץ לקבץ נדבות. מצאנו לנכון להביא לפניכם מכתב שצורף לפנייתו אלינו הממוען לאגודה למען החייל כלשונו, למעט פרטים מזהים... אנו יוזמים פנייה להתערבותו של הרמטכ"ל בעניין.


להלן כותרת הפנייה ומכתב שצורף המדבר בעד עצמו :

20.3.06
לאתר הקשב
שלום לכם !!


זהו מכתב ששלחתי אתמול לאגודה למען החייל מחוסר ברירה לא ידעתי למי לפנות, לאחר שאני מיואש מאוד מהמערכת ואין לי שום עזרה..


ובמקרה נתקלתי היום באתר שלכם !


הייתי שמח מאוד לדעת אם תוכלו לסייע בידי, פניתי למי שיכולתי בצבא וזה לא מעניין את אף אחד...

אודה מראש על הכל..


המכתב לאגודה למען החייל :


לכבוד האגודה למען החייל

הנדון: מצוקה אישית קשה

"בצר לי מתוך חוסר ברירה אני פונה אליכם כמוצא אחרון מתוך יאוש..
בתקווה שבאפשרותכם לסייע בידי..

לאחרונה נקלעתי למצב כלכלי ממש קשה.
מפני תקלה או רשלנות צבאית או שלישותית, בכל אופן בטוח שלא באשמתי, כי אם זה הייה בידי, הייתי יכול למנוע שזה לא יגיע למצב כזה.

אני מצרף לכם כבר מכתב ששלחתי לנציב פניות הציבור לפני חודש ויותר..

שם רשום יותר בפרוטרוט על כל הבעיה, אך לצערי עדיין לא נעשה שום דבר בנידון, לא יצרו איתי קשר כלום לא, חוץ מכך שהתקשרתי יום אחד ושאלו אותי מה המס' של המפקד הישיר שלי.

חוץ מיזה עדיין לא נעשה דבר, כלום, לא איכפת ולא מעניין את אף אחד, וזה מה שהכי קשה וכואב לי.

בקצרצרה: הנני חייל בודד (חריג), לוחם קרבי, בא במקור מבית חרדי (חרדל"ש), ולצערי הרב הגשמת חלומי לשרת את מדינתי, להגן על עמי ומולדתי עלה לי בכך שנותקתי מהורי וממשפחתי, הנני גר בדירת אל"ח.(האגודה למען החייל)
אסיר תודה אני לכם תמיד, וכל חיי..

בגלל המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעתי, הגעתי עד למצב שממש אין לי מה לאכול בבית, נקלעתי למינוס בבנק, הלכתי למשקית ת"ש שבתלושי מזון לא יכלה לסייע בידי, בטוענה שתלושי מזון יש רק בגדודי חי"ר מסוימים.

חודש וחצי ויותר, לקח עד שקיבלתי סוכ"ס אישור עבודה ומענק במקביל של 2000 ₪, שכיסה לי את רוב המינוס אליו נקלעתי (בגלל טעות שלישותית), וכמו"כ לאחר מס' פעמים שהסברתי למפקדי הישיר ואפי' הראתי לו את התדפיסי בנק שלי, הוא נתן לי לצאת עכשיו לחודש לעבוד עד הבחירות, את הכסף עדיין לא ראיתי אראה אותם בעוד כשבועיים שאסיים לעבוד וכ'ו, וגם כסף זה רובו ילך לחובות ולכיסוי המינוס שאליו נקלעתי, מה שלבינתיים זה לא עוזר לי בחיי יום יום…


אני כ"כ מבויש ומושפל מהמצב אליו נקלעתי, בתחילה פניתי באינטרנט בעילום שם לעזרה, וגם פניתי אליכם מתוך חוסר ברירה בתחילה בעילום שם לבקשת עזרה ואוכל לשבת, הייתי חייב לחשוף את עצמי כדי לקבל את העזרה, וקיבלתי ועדיין אני באמת מקבל אוכל לשבת בזכותכם, ובזכות עזרתם של המתנדבים.

חלילה איני בא בטענות רק בבקשה לעזרה, האוכל מספיק לי לשבת אני חוזר בתקופה זו בחופשה המיוחדת כל יום הביתה ולא תמיד יש לי מה לאכול, אני משתדל כל יום כמעט לעבור ברכבת מרכז בת"א בתנובה, ושם לוקח שני סנדביצי'ם, איתם אני משתדל להסתדר במשך היום, משלא ידעתי אף פעם שקיים דבר כזה, חבל שאין כזה דבר בירושלים יש מקום מול התחנה המרכזית רחבה שלמה בין התחנה המרכזית לבנייני האומה ובטוח שאם תבקשו אישור לכך יאשרו לכם, וזה יוסיף מאוד לחיילים…

בתחילה עוד לוויתי כסף מחברים כל הזמן, אני לא יכול להמשיך ככה, אני לא רוצה חלילה להיכנס לחובות וכו', אני מינוס הכי קטן מלחיץ אותי, ואני לעולם לא הסתבכתי בחובות ושטויות חלילה.

ועכשיו הגעתי למצב כזה, שאין לי כסף לכלום, אני עוד מעט משתחרר אין לי לאן ללכת אצטרך להתחיל הכל מחדש, ואני לחוץ מאוד מהקטע הזה לא יודע מה לעשות, בגדים לאזרחות יש לי בקושי, ונעליים יש לי שני זוגות, אחד נקרע לי, ואין לי כסף לקנות עכשיו נעליים זה הוצאה מאוד יקרה בשבילי, פניתי לחברים אם יש להם זוג שהם לא צריכים או זורקים במצב טוב שיביאו לי, אני ממש בוש ונכלם שהגעתי למצב הזה, ולא יודע מה לעשות..

חשבתי שזה כבר יגיע לפתרון, אך בצבא יוצאים כל הזמן רק בסיסמאות ופרסומות של עזרה, אבל תכל'ס זה לא מעניין את אף אחד…

אני לא מבין למה אין קוו טלפוני למצוקות של חיילים שייתן פתרון מידי, מה שיש זה כלל לא עוזר ולא מספיק, נציב קבילות החיילים ונציב פניות הציבור זה עזרה לטווח ארוך מאוד, עד שזה מטופל ונענה לוקח חודש חודשיים, ולבינתיים החייל צריך להתמודד עם בעיותיו לבד, בתכל'ס אין שום גוף שעוזר לחיילים בפתרון מיידי, (כמובן חוץ ממכם, כוונתי יותר לגוף מוסמך בתוך הצבא, שייתן מענה עזרה מידית) כמו כל קווי המצוקה והחירום אולי הגיע הזמן שיעשו זאת, וזה לא רק אני חושב כך זה עוד מאות חברים וחיילים שמשרתים בצה"ל…

בתחילה עוד הייתי לוקח קצת אוכל מהמטבח בבושת פנים, לוקח בתיק הביתה ביקשתי עזרה מכל מיני קצינים בבסיס בו אני משרת, הסברתי לקצין השלישות את מצוקתי, לסגן הארגון, אך שום דבר לא הועיל, פשוט אטומים זה לא יאמן..

בגדוד קודם בו שירתי, ב"שמשון" אם המג"ד הייה שומע כזה דבר הוא הייה שולח רכב הביתה עם אוכל וכל מה שצריך לחייל, פה אין לי עימי לדבר, ממש אני מתבייש שאני פונה לחברים לעזרה לפעמים, צריך לאכול אצלם, כמה כואב לי וכאב לי לרדת לשכנה לאכול אצלה בגלל שאין לי מה לאכול בבית, האם כך זה צריך להיות חייל שמשרת בצבא ? אני שייך למסגרת כלשהי למה הם לא עוזרים, למה לאף אחד לא איכפת..

ואני חיכיתי לראות מה יצא אם הפנייה שלי לנציב פניות הציבור ?
"באו מים עד נפש" אני לא יכול יותר לחכות ?

התבלטתי בתוכי וייסרתי את עצמי ממש בימים האחרונים, אם לפנות אליכם במכתב זה, כי ממש לא רציתי להגיע למצב משפיל זה !!

אם תוכלו לסייע בידי, על אף שאין לי את הזכות לבקש ממכם עזרה לאחר כל המאמצים והעזרה שאתם מעניקים לי ולכל חיילי צה"ל, בבתי החייל, בדירות אל"ח, ע"י מתנדבים, אוכל וכל עזרה אחרת !!

אם תוכלו לסייע בידי במידת האפשר אודה לכם ואהיה אסיר לכם תמיד וכל חיי..

"בתקווה שביום מן הימים אוכל להחזיר ולהשיב לכם הכל חזרה ויותר" ...

עד כאן מכתבו של א' לאגודה למען החייל אותו הבאנו כמשקף את מצוקת החייל. בדיקתנו העלתה כי בשיחותיו של א' עם שליש יחידתו נאמר לו כי כי בשלישות הראשית מסיבות שאינן ידועות, לא מופיע א' כזכאי לתנאים של "חייל בודד". ביום 24.3.06 קיבל א' תשובה מנציב קבילות החיילים ושם נאמר בין היתר כי העברתו לתפקידו הנוכחי נועד לסייע לו ...להיות קרוב לבית וכן כי עליו לפנות למפקדיו ולגורמי היחידה לקבלת תלושי מזון (תשובת גורמי היחידה היא שאין תלושי מזון) והנקח"ל אף מציין העובדה כי קיבל חודש חופשה מיוחדת....בקיצור, תשובה שאין בה כל ממש. מפקדיו יעצו לו לחפש עבודה לחמשוש כי איפשרו לו לצאת כל שבת. הבעייה שלא הצליח למצוא מעביד שיסכים להעסיקו בשישי ושבת בלבד.

א' חדור רוח התנדבותית ומאז שחזר בשאלה לא זו בלבד שרצה והצליח לשרת כלוחם בצה"ל, אלא עוסק בחופשותיו בהתנדבות כחובש במגן דוד אדום בירושלים. לוחמים ובעלי מוטיבציה כאלה אנו נוהגים לומר עליהם שהם "מלח הארץ".

שאלות נוקבות אחדות ראוי כי תשאלנה : האם לא ראוי שכולנו נעריך את חיילי צה"ל באופן שבשירותם הצבאי לא יחסר להם דבר?

האם לא קשה דיו מצבו של א' אשר עבר שינוי כה קיצוני ומשמעותי בחייו - להפוך מחרדי לחילוני והחליט לשרת בשירות קרבי בצה"ל, דבר שהפך אותו ללא בית ומשפחה ומנוכר לכל מכריו מהעבר...מהעולם החרדי ?

מדוע עליו להתמודד תוך כדי שירות בבעיות קיומיות כה קשות בגילו?

האם מצב זה בכלל "בריא" בשירות?

איך אפשר לצפות מחייל במצב כזה כי יבצע תפקידיו כשדעתו נתונה למלחמת קיום אישית ?

אכן שאלות נוקבות המה. א' הוא לא החייל היחיד שפנה אלינו בשל מצוקה כלכלית, אולם נסיבותיו חריגות אף מפניות אחרות שקיבלנו. מתסכל לא מעט גם להודות בכך שלנו באתר לצערנו אין יכולת לסייע לחייל ושכמותו כלכלית . כל שאנו יכולים לעשות זה לפנות אל הרמטכ"ל ולבקש התערבותו אצל גורמי השלישות ולבחון ההחלטה המוזרה להפסיק סיוע כספי לנ"ל כחייל בודד, ככה ללא שום הסבר או שינוי מצב. אנו נבחן דרכים נוספות עם גורמים שונים כדי לנסות לסייע לחייל.

מבחינתנו – ולא נטעה לומר כי אנו מביעים דעת רוב הציבור : לא יתכן מצב בו חייל בצה"ל יהיה נתון במצוקה כזו או ירעב ללחם.

מכל מקום, אנו נעשה כמיטב יכולתנו לסייע לו באמצעות פנייה לפיקוד הצבא.

מי מבין הגולשים המבקשים לסייע לחייל מבחינה כלכלית - עד שנוכל אנו לסייע בנבכי הבירוקרטיה מול גורמי צה"ל - יכולים לפנות אלינו באמצעות הדוא"ל עם ציון פרטים ודרך ליצירת קשר וכן מהות העזרה המוצעת ואנו נעשה לקשר בין אלה לחייל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא הבנתי למי פונים ,הכל מקרה אם למישהו יש קשר איתו שיפנה אותו לאגודת הל"ל .
הם עוסקים בעזרה לחוזרים בשאלה מהמגזר החרדי .
מספר הטל' שלהם הוא :1700707073

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

אפשר לפנות לאתר 'הקשב!' בקישור שנתתי למעלה, או לחליפין אלי ואני אתווך במגעים.
בסופו של דבר הוא זקוק לסיוע כספי שהצבא מונע ממנו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -