שלום לכל חברי הפורום.
לפני כמה חודשים נתקלתי בכתבה ( ברוסית ) על זה שמצאו פצצה גרמנית במשקל של 500 ק"ג ועל מנת פוצץ אותה פינו כפר שלם שהייה במרחק של 3 ק"מ ממקום שרצו להשמיד בו את הפצצה.

בעיקבות זה יש לי כמה שאלות:
1. מהו רדיוס של פגיע של קילו אחד של C4 ו TNT ללא רסיסים, זאת אומרת רדיוס הפגיע של חומר נפץ בלבד?
2. מהו המרחק "היעיל" של פגיעת רסיסים של אותם חומרי נפץ?

אני מקווה שמותר לדבר על נושא זה.

תודה

נ.ב.
אני לא הייתי בקרבי אז אנא אל תיהיו "קשים" מאוד בביקורת

אני מניח שאתה מתכוון לרדיוס של מטען, הכולל רסיסים, ולא של חומר הנפץ עצמו. לשם השוואה, הטווח היעיל של רימון יד הוא 20מטר, אם כי רסיסים יכולים להגיע עד 50 מטר. משקל חומר הנפץ שבו הוא בין 250 ל- 600 גרם. עשה את החשבון...

כיום מרבית רימוני ההגנה לא מכילים יותר מכמה עשרות גרם של חנ"מ.

אך עדיין כפי שציינת רדיוס הפגיעה ינוע סביב ה 20 מטר כשהרסס יגיע אף לטווח ארוך יותר.

מלבד זאת, אין לעשות הכפלה רגילה של ק"ג חנ"מ במרחק ביטחון.

באופן כללי אפשר לומר כי טיפול בפצצה במשקל 500 ק"ג חנ"מ, כשיודעים במדוייק את סוג הפצצה, ושוללים מילויי של אב"כ, הינה כ900 מ.

עד טווח של כ1.4 ק"מ עשויים להתפוצץ חלונות בלבד.

הסכנה לחיים בטווח זה של 500 ק"ג חנ"מ בלבד היא תאמינו או לא 18.5 מ' לאדם שוכב. (כמובן לא הובא בחשבון רסס מהפצצה, ומהאדמה סביב לה- מדובר רק על ההדף)
אדם זה יהיה חרש ,אך ב90 אחוז ייחיה .

כ68 מ' - טווח הרג לאדם עומד, אם זכרוני אינו מטעה אותי.
כ550 מ' נזק ודאי "לעור התוף".

מלבד זאת ליחידת סילוק הנפלים הגרמנית יש שיטות מספיק טובות לטיפול בנפל כזה, כך שאפשר למנוע את הפינויי למינימום של כ300 מ' לאנשים בבתים.


אני סתם מזכיר כקוריוז שלפני כמה שנים (1998 כמדומני) גנבי חול גנבו חול משטח אש, ובלי לשים לב העמיסו על המשאית MK 84 ישנה. את הפריקה של המשאית הם ביצעו בלב שכונת הדר הכרמל...

את הטיפול בנפל השאירו לצה"ל ( ולא למשטרה) ומלבד פינויי ברדיוס של כ50 מטר לא התבצע פינויי של תושבים.

אשמח להרחיב עוד בכל הנושא של טיפול בנפלים וכו, ( כמובן בכפוף למותר... )

יום טוב

איך זה קורה?
אלא אם כן היא נמצאה ללא המרעומים ומה שנותר זה רק להעמיס אותה ולעזוב את המקום....

אני לא מעוניין לפרט, אבל בהחלט המרעום נוטרל קודם להובלתה לשטח השמדה.

אך מוזר בעיני שבמקרה שכזה מנוטרלים מרעומים של פצצה בסדר גודל שכזה כשטווח הפינוי עומד על 50 מטר בלבד...

יום טוב.

יש מרעומים שהזמן עושה את שלו דווקא בכיוון חיובי...

החלק המרכזי הוא לזהות את כל רכיבי הפצצה בודאות, ןעל פי המידע המדוייק בנושא לקבל החלטות.

אם המרעום נוטרל אז למה ההרחקה של אזרחים?

על פניו אפשר להעמיס אותה בידיים למשאית והיידה להשמדה.

ולא את פותח האשכול...
(שמשום מה נראה כי איבד עניין בו).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני ולא את פותח האשכול... (שמשום מה נראה כי איבד עניין בו).

לא ממש לא!! פשוט רק עכשיו, התפנה לי זמן.
תודה רבה על כל התשובות זה ממש מעניין.
אבל אתה צודק שאין מה לשאול אותי כי אין לי שום ידע בחומר נפץ.

uvga

או שהסתבך קצת....

א: תמיד יש דינמיקה בין סיכוי לסיכון (או בהגה צה"לית -ניתוח סיכונים) - ולכן, מכיוון שאין לאף אחד חוש נבואי (לפחות לא בצה"ל) תמיד מעדיפים לקחת כמה שיותר מרכיבי ביטחון, תוך שיקול הפגיעה בסביבה ובמרקם החיים התקין של התושבים.

ב: "הרחקת סקרנים" ומפיצי שמועות שוא- בכל אופן מדובר במחזה לא טריוויאלי.

ג: גם אם אין חשש לביצוע מלא של שרשרת הדטונציה (התהליכים המובילים מיזימה לפיצוץ מלא), יש חשש ממרכיבים נפיצים\ מסוכנים אחרים (ולא פה המקום לפרט בדיוק).

ד: כמובן שהורחקו תושבים חשופים במרחק רב יותר (סגירות של כק"מ) , אך אני דיברתי על תושבים שמתגוררים בבתיהם.

ה: בסוף את עבודת הפינוי עושה המשטרה, ולצבא כגורם מקצועי, הסמכות להמליץ בלבד (לא מדוייק , אך באופן כללי נכון)

ישנם עוד עשרות דוגמאות מאלפות לפיזור תל"ן ( תחמושת שלא נתפוצצה) בשטחים של אוכלוסייה אזרחית. מכיוון שאין לי מושג מה מסווג ומה לא - הרי אי אפשר לסווג כל אירוע כזה- יותר מדי "עיניים" אזרחיות, מי שמועניין להרים את הכפפה ולהריץ חיפוש על מידע גלוי , אשמח להתייחס למידע זה, "ולהאיר" אספקטים מעניינים בסיפורים אילו.

כדי שיהיה מאיפה להתחיל.... חפש אירוע בחלמיש (נוווה צוף), או בצומת גולני, תחנת הכח בדרום וברידינג, נחל סער בגולן, ועוד ועוד...

באם יש למשהוא שאלה בתחום סילוק נפלים וכו', אשמח לנסות להשיב -בכפוף לב"ש.

שיהיה לכולנו יום טוב

מה שמוזר לי זה שלרש"קים כאלו יכולות להיות הפרשות רגישות אחרי כמה זמן.

לסלק מרעומים מפצצה ששכבה זמן לא ידוע בשמש ובלי יכולת לראות אם יש הפרשות

בבתי המרעומים נראה לי קצת מסוכן.

במסגרת ניהול סיכונים נראה לי שלהרחיק אזרחים זה די בסיסי.

יש כמה גורמים המשפיעים על ההחלטה מהו הסיכון, ואני לא מכיר השפעות ישירות לטווח של יותר מ25 מ' להפרשות של כל רש"ק על בסיס חנ"מ בלבד! ייתכן ואתה מדבר על הסכנה ממנועים שונים, אך פה בכלל מדובר בפצצה- משמע אין לה שום מנוע.

1. סוג החנ"מ בפצצה קונבנציולאלית. - כידוע חומרי הנפץ מתחלקים ל 3 משפחות מרכזיות, ולכל משפחה תכונות כימיות אחרות.

2. באופן כללי בזכות סרטים הוליוודיים שונים ומשונים, לאנשים יש נטייה להעניק "תכונות דמוניות" לפצצות , והם שוכחים שבסוף מדובר בחפץ פיזיקאלי נטו- שהכרות עם תכונותיו מגלה ודאויות סופיות כלפיו. (כמעט...)

3. אני חוזר ואומר- האזרחים הגלויים- (הולכי רגל) הורחקו כמעט בטוווח של ק"מ. 50 מ הוא הרדיס של הרחקת האזרחים מחופים.

4. אין לי יכולת להראות ולהמחיש לך נזק של רש"קים שונים, אבל מספיק אם תסתכל בתמונות שפורסמו עם נפילת הסקאד על מרכז ביית בישראל, ותבין את היקף הנזק המצומצם שפיצוץ כזה גורם באופן ישיר לסביבה- ז"א בלי הנזק העקיף שיכול לפגוע באנשים גלויים. (כגון רסס מהמעטפת- מינורי, וכמו רסס מהשטח עצמו בו פגעה הפצצה- יותר משמעותי.

אני מדבר על ההפרשה הירוקה שנוצרת מתגובה בין טריטונל למעטפת הפלדה של הפצצה.
( יש גם חומה ושחורה אבל הן לא רגישות )

יכול להיות שהיה ברור שמדובר בפצצה חדשה ואין סיכון להפרשות. אבל לפצצות ותיקות
בשטח בפרוש צריך לבדוק בתי מרעומים נגד הפרשות. דבר שאי אפשר לעשות עם
המרעומים בפנים.

כשבית המרעום חלוד ( סביר ) ויש הפרשה ירוקה ( נדיר ) ואתה מנסה למשוך את המרעום,

עלולה להיות לך הפתעה לא נעימה.


לגבי המחשות יש לי סרטון של מטען כיול של 1 קג TNT ואולי גם את הגרפים שלו . אבל הוא לא
מרשים במיוחד.

על פי ידיעתי, "משיכת מרעום" ("קו משיכה") הינה:

א. לא בתו"ל מזמן (סוף שנות ה80)- לפחות לא באופן מעשי.

ב. לא מדובר בדיוק במשיכה, אלא בהברגה הפוכה.

ג. לא רלונטית במקרה כפי שתואר כאן.


בכל אופן "כלל ברזל" אומר שהטיפול במרעום הוא הפעולה האחרונה שנוקטים בה, ורק כשמוצו כל האפשרויות האחרות.