06-05-2006, 19:14
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.10.02
הודעות: 79
|
|
הנדסת מדים
אין אפשרות לנתק את עניין קונספט הנדסת מדי קרב תחום ההסוואה. אבל תחום ההסוואה בצה"ל הוא מסווג. למה? יש סיבות טובות שחלקן מסווגות אף הן. בכל מקרה יש בצבא ידע רב, ניסיון ודמיון. ולמרות שהוא לא תמיד נמצא במקומות הנכונים ולמרות מחסור במשאבים ויכולות כמו לכמה צבאות מתקדמים, אין לנו במה להתבייש ואפילו להפתיע. פה אני לא מתכונן לדבר על הסוואה. אבל זו הזדמנות לעלות את עניין הנדסת המדים בכלל.
באשר לעניין הנדסת המדים. זה עניין שבו אכן אנו מפגרים בהשוואה לצבאות כדוגמת האמריקאים, הקנדים, הבריטים, הצרפתים והגרמנים. ושוב מבחינת החשיבה ההנדסית ולא מבחינת התאמת התוצאה לצרכים שלנו. הם עובדים בקנה מידה גדול יותר, בעלי ניסיון ומשאבים, יש להם תמיכה אקדמאית גדולה, וניסיון אמיתי בפעילות בתנאי שטח מגוונים.
המדים הצהליים לא התפתחו אבולוציונית מצרכים מוגדרים. אלא ככיבוי שרפות לבעיות וכאילוצים ממגבלות תקציב. נעשתה חשיבה במערכת על שינוי מצב אבל כרגיל עקב מגבלות תקציב העניין התמוסס. אין לי מידע עדכני על סטאטוס הנושא.
כאשר ניגשים להנדס מדים צרכים לקחת בחשבון מספר גורמים מרכזיים. שכולם צריכים בסיכומו של דבר לפעול בהרמוניה. הבעיה, שיש לעיתים קרובות ניגודי אינטרסים בין הדרישות עצמן ולכן תמיד תידרשנה פשרות, גם באין מגבלות תקציב. הסעיפים לעיל הינם מרכזיים. אפשר לפרוט אותן למרכיבים קטנים וקטנים יותר אבל המטרה להציג פה את הרעיון ולא את כל התורה.
דרישות וצרכים- גזרה – נדרשת גזרה נכונה המאפשרת חופש תנועה ומונעת ירידה בביצועי הלוחם גם לאחר לבישת מעטפות מבצעיות שונות. מינימאלית בתפרים בכלל ובנקודות עומס בפרט. על התפרים להיות שטוחים ובלתי מורגשים ככל האפשר. נוחה לשימוש בתנאי אקלים שונים ונוחה ללבוש מעל לבוש תחתון או מתחת לעליון.
- נוחות אישית – אלמנט זה מושפע מהרבה מאוד אלמנטים אחרים. הבגד צריך להיות נוח לא רק מבחינת גזרה ותפרים. על הבד להיות נעים לגוף ולא מגרד או לא אלרגני, עליו להיות נוח ונעים גם לאחר שהוא ספוג זיעה ומלחים. הוא צריך להקטין למינימום צבירת חול ואבק או קוצים וצמחיה "דביקה".
- התאמה למגוון תנאי אקלים – על החומרים המרכיבים את המדים והנדסת הבדים – בעיקר אריגים – והגזרה לאפשר נוחות שימוש במגוון גדול של תנאי אקלים ומשרעת טמפ'. כולל שימור הנוחות לאחר לבישת מעטפות מבצעיות שונות. פה מדובר בד"כ על מידת האוורור או הבידוד של אריגים ויעילות נידוף הזיעה ומהירות הייבוש שלהם.
- תחזוקה – על המדים לאפשר תחזוקה נוחה וזולה. הן ברמת הפרט. (תיקונים קלים) והן ברמת אפסנאית (ניקוי ותיקון). לאפשר ניקוי במכונות תעשיות ושימוש בחומרי ניקוי מהמדף.
- פונקציונאליות – תכנון והשמת מרכיבים כמו כיסים, חגורה, סגירות בצורה היעילה ביותר ע"מ לאפשר שימוש נוח בתנאי אימונים וקרב ובאינטגרציה עם מעטפות נלבשות. למשל עיצוב כיסים שאינם מאפשרים לתוכן ליפול החוצה באף מצב אבל עדיין נוחים לשליפת התוכן.
- ידידותיות – נוחות בשימוש וירידת ביצועים מינימאלית עם מערכות נלבשות כמו תרמילים, ווסטים או מערכות לבוש אחרות. חישוב שטח המדים המאפשר שימוש בכיסים ותאים גם לאחר לבישת מעטפת מבצעית. ולהפך, איתור אלמנטים פונקציונאליים כדוגמת כפתורים ורוכסנים היכולים להפריע או להציק בעת לבישת מעטפת מבצעית. יכולת להשתמש באלמנטים פונקציונאליים גם בחשיכה או בתנאים חריגים כמו עם כפפות, שהייה בעמדה צפופה וכו'
- שרידות המדים – הנדסת גזרה, חומרים ואלמנטים פונקציונאליים מתוך חשיבה של אריכות ימים. למשל, איך מחברים כפתור בצורה כזו שלא יתנתק מחד אבל לא יגרם נזק ללוחם עקב כפתור שניתפש ומונע יכולת תנועה או יוצר הפרעה קריטית. או, איתור נקודות התורפה של הלבוש וחיזוקן בטלאים ייעודיים או שימוש בחומרים עמידים יותר.
- שרידות הלוחם – שימוש בחומרים המקטינים למינימום פגיעה בלוחם בעת חשיפה לחום עז או כימיקלים. זה כולל את הבד, אביזרים נלווים והשפעה של חומרי ניקוי על כושר העמידות לאורך זמן.
- הסוואה - פה לא מדובר רק על הטמעה ויזואלית בסביבה אלא גם על הסוואה תרמית או אפילו הנמכת רעשים כתוצאה מחיכוך חומרים ואלמנטים בלבוש.
כל 9 הסעיפים (בהנחה שלא שכחתי משהו) נועדו כדי לייצר דרישות מול צרכים וחשיבה מוקדמת על בעיות אפשריות. ככל שתעשה חשיבה מוקדמת יותר כך יחסכו זמן ומשאבים בפיתוח על הכנת דוגמאות וניסויים. כך גם יהיה אפשר גלות קונפליקטים מוקדם ככל האפשר ולאפשר קבלת החלטות עקרוניות בשלבים ראשונים ללא צורך לשינויים דרסטיים בשלבים מתקדמים של הפיתוח.
דוגמא לקונפליקט קלאסי הוא הניגוד בין הצורך האידיאלי בלבוש חסין אש לבין הצורך בלבוש מנדף זיעה ומתייבש מהר שעשוי מחומרים רגישים לחום או מול הרצון להכניס אלסטיות באריגים אבל האלמנט האלסטי (ספאנדקס) לא עמיד בחום. דוגמא נוספת, איך מייצרים גזרה שממזערת את הפחת באריג אבל עדיין מאפשרת שימוש מינימאלי בתפרים או בשכבות כפולות.
כמו שאתם רואים בפיתוח אמיתי של מדים יש אין ספור בעיות. ולכן השאלה המרכזית בתחילת כל פיתוח כזה היא הגדרת צרכים מדויקת וריאלית ועל מה אי אפשר להתפשר. ככל שגדרת הצרכים תהיה אמיתית וריאלית כך יהיה קל יותר וזול יותר להגיע לפתרון טוב יותר.
בפיתוח מדים למערכת הכוללת מגוון משתנים (יחידות, תנאי עבודה) יש צורך בהרבה פשרות מתוך הכורח להציע פתרון יעיל ככל האפשר במחיר הזול ביותר. מצד שני התפתחות טכנולוגיות הטקסטיל בעולם מאפשרות להוזיל עלויות ולמזער התפשרויות קריטיות.
|