20-12-2004, 11:23
|
|
|
|
חבר מתאריך: 22.03.03
הודעות: 22,094
|
|
|
"קדיש לוז, כבר אמרנו?"
ולמי שלא יודע במה מדובר, קטע מאלף ממאמר של שלום רוזנפלד:
"בשנות ה-50 וה-60, כאשר אחד מצדיקי הדור, קדיש לוז, כיהן כיו"ר הכנסת הרביעית, החמישית והשישית, ועיתונאי הכנסת היו מתכנסים בינם לבין עצמם כדי לבחור "למען הפרוטוקול" מניין חברי-כנסת מורמים מעם, אם יש כאלה, היה תמיד סקר כזה מסתיים באמירה: וקדיש לוז כבר אמרנו? ללמדך כי תהליך ההסתאבות של הפרלמנטריזם הישראלי לא התחיל דווקא בכנסת הנוכחית. אמת ונכון שהכנסת של היום, דלת-הרוח ועניית-ההשראה, עטירת-הקומבינות ועשירת-הדילים לא היא שפתחה במצעד השחתת המידות. אבל נראה שבכנסת הנוכחית הגיעו לשיאים בל ייאמנו הציניות, האופורטוניזם, העדפת האינטרס האישי או הסקטוריאלי, על טובת המדינה והציבור. הסחר-מכר בערכים ובעקרונות מתנהל כבר בימינו "מעל השולחן" ולא במחשכים, ללא כל מעצור ומצפון, לעתים אפילו בלווית תרועת ניצחון. חברי-הכנסת או סיעות שלמות עושים ביניהם עסקי-חליפין לפי העיקרון 'הצבע לי ואצביע לך'. ולא חשוב הנושא ומשמעותו הלאומית או החברתית.
אולי היו גם בעבר, בחדרי חדרים, עסקאות דומות וגם שוד קופת המדינה היה גם היה. בכל זאת משהו השתנה: נסתלקה הבושה. אם הפטריוטיזם הוא, כלשון האמירה הצינית, מקלטו האחרון של הנוכל, הרי הבושה שהיתה אולי השכפ"צ המוסרי שלו - פרחה ואיננה.
ובהסתלק הבושה משליחי העם, גורלן של הדמוקרטיה ושל החירות בסכנה אמיתית.
וקדיש לוז כבר אמרנו?
המאמר הזה, אגב, נכתב החודש - בדיוק לפני 4 שנים...
נערך לאחרונה ע"י העכבר ששתק בתאריך 20-12-2004 בשעה 11:25.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
