שלום שמי ניר , אמנם אני לא בטוח שזוהי המסגרת הנכונה ,אך אם תוכלו לעזור לי אני אהיה אסיר תודה במסגרת מצגת אותה בנגע אני מבצע אני זקוק למספר דוגמאות הסטוריות על חשיבותה ראיית המערכה בכללותה
לשם כך אני זקוק למספר דוגמאות, רצוי ממלחמות ידועות כגון מלה"ע השנייה או אפילו דוגמא נחמדה מהתנ"ך בנושאים הבאים:
דוגמא היסטורית של הפסד במרבית הקרבות, אך ניצחון במערכה -במלחמה עצמה
זיהוי נקודת תורפה מערכתיות וכיצד ההתגברות עליהן הובילה לשינוי התוצאות בקרבות השונים ומכאן לניצחון במערכה
זיהוי צמתי הכרעה במהלך הלחימה והפניית מירב המשאבים אליהם מתוך הבנה שניצחון בהם יוביל לשינוי במערכה כולה
ניצול משאבים אופטימלי-( דוגמא יוצאת דופן של ניצול מקסימלי של המשאבים הצבאיים, תוך הנעת כוחות וציוד מחזית לחזית בכדי לנצח במערכה)
סינרגיה,מערכות יחסים בין כוחות שונים של מדינות שונות בקרב מסויים , אבל לא דוגמא כמו הקרב על נורמנדי, אלא משהו קצת יותר יוצא דופן, מבחינת השיטוף פעולה
מינוף מערכתי של ידע ראשוני
כל דוגמא שיש לך לתת לי תעזור לי מאוד
תודה רבה
ניר

תבדוק את תרמופיליי כדוגמא לקרב אחד בו הובסו היוונים על ידי הפרסים, אך עצם הקרב הציל את יוון מכיבוש פרסי.

תבדוק את אל-עלמיין כדוגמא לקרב ששינה את פני המערכה לאחר שורה של תבוסות של בעלות הברית על ידי רומל.

גם קרב מידווי היה נקודת מפנה - אבל אחריו באה שורה של קרבות בהם האמריקאים ניצחו - אז מדובר ]חות בקרב בודד שעשה את רוב העבודה.

על קרב משמר העמק במלחמת העצמאות אומרים ששינה את פני המערכה בצפון. בן גוריון הגדיר את הקרב על גוש עציון - שהסתיים בתבוסה, כיבוש ונפילה בשבי - כקרב שהציל את ירושלים העברית ואת מגיני הגוש תיאר כמי שהצילו את ירושלים.

אורי מילשטיין מתאר את התקפת הנפל בחזית התעלה ב-8.10.1973 כקרב ששינה את תפיסת העולם הישראלית לגבי היכולת להשיג הישגים מדיניים בשדה הקרב (לפירוט קרא בספרו - "המחדל").

בדוק את קרב סלאמיס (אם אינני טועה) בו ניצח הצי היווני צי פרסי שהיה גדול ממנו פי כמה, כיוון שתמרן אותו לתוך מיצר ובכך ניטרל את יתרון הגודל.

רוב הקרבות (המוצלחים) של נפוליאון התבססו על יכולת התנועה המהירה של חייליו והגעתם לנקודות הנכונות לפני שהאוייב הצליח לרכז את המאמץ שלו, שהיה ברוב המקרים עדיף במספרו.

אני מקווה שהדוגמאות שהבאתי רלוונטיות לך, ושיש לך עם מה להתחיל.

קרב תרמופיליי לא הציל את יוון מהפרסים, זה יותר מיתוס, הצי הפרסי הושמד בקרב סאלאמיס וצבא היבשה הפרסי הושמד בקרב פלאטאיאי.

דוגמא לצבא שהפסיד את רוב הקרבות אבל ניצח במלחמה הוא הצבא האדום במלחמת החורף נגד פינלנד, הפינים הצליחו להסב לצבא האדופ אבדות כבדות אבל בגלל כוחו המספרי העצום הסובייטים הצליחו לכפות על הפינים לעביר להם את השטחים שהם היו מעונינים בהם.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

חזית צפון קרב נפח.
בנפח ארעה סדרת קרבות לאורך 3 ימים , במשולש השטח חושנייה-תל יוסיפון-נפח. במשולש שטח זה נלחמו
כוחות מ - 3 אוגדות צהל"יות (לא סד"כ מלא) , וכ - 2 דווזיות סוריות . הקרב האחרון בנפח , ביום השלישי למלחמה הסתיים שיד צה"ל על העליונה , תוצאה ישירה לקרב זה - נסיגה סורית והתחלת הפריצה למובלעת הסורית .

חזית דרום - קרב הפריצה (15-16 באוקטובר)
שלא כקודמי לתגובה , אני מייחס את המפנה בחזית הדרום לקרב הפריצה לקו המים , בעוד שהתקפת הנגד הכושלת לא נתנה מאום לצה"ל - גם לא במישור הפקת הלקחים ...
קרב הפריצה לתעלה החל בתנועה לעבר אגפו של הצבא המצרי בגזרה המרכזית , הרעיון היה להגיע מהאגף ולשבור את דוויזיות 16 , 21 בתנועה ממזר וממערב , ובאותו זמן לצלוח צליחת סער .
עד לקרב זה (להוציא את ה 14 לחודש) צה"ל היה במצב חמור וסטאטי בדרום , עיקר היוזמה הייתה אצל המצריים .ברור לכל שעם תוצאת הקרב - גישור צה"לי על התעלה וצליחה , פני המערכה שונו.

אבל תסתכל על ויאטנם - לפי כמעט כל פרמטר האמריקאים ניצחו, אבל בסופו של יום - הפסידו.
תבדוק כל מערכה נגד כוחות גרילה - ברב ההיתקלויות הצבא הסדיר העדיף בכוחו מנצח, אבל לעיתים קרובות מפסיד בקרב (אפגניסטן, לבנון...)

המלחמה הפונית השניה. אירוע שיש עליו תיאורים היסטוריים מפורטים. כולל היבטים של פוליטיקה והשפעתה, אסטרטגיה וטקטיקה, מינוף של יתרון מסויים לכדי ירון מוחץ ודוגמאות טובות לאיך דביקות באסטרטגיה יכולה להביא לתוצאות רעות מאוד או טובות מאוד. הצבא הפוני (חניבעל) הצליח לצעוד מספרד ועד לפנים איטליה, להביס את הצבא הרומי העצום והמאומן בשורת קרבות ותמיד תוך ספיגת אבדות מועטות יחסית, לגרום לנתק בין רומא להנות הברית/חסות ולשהות באיטליה במשך שנים. כל זאת עבור צבא שכירים או בעלי ברית שכמעט כולם, למרות מיומנותם, היו קרובים למה שניתן לכנות "ברברים". הרומים מצידם, על אף שורת אסונות איומים, הצליחו לשמור על קור רוח גם כאשר המלחמה עמדה על סף ביתם, ולבסוף הביסו את האוייב כאשר זה היה עדיין בשיא כוחו (ע"י "חציית התעלה" שלהם).

ללא ספק אחת המלחמות המעניינות ביותר שיש לנו עליהן פרטים, בהיסטוריה.

.

חברה תודה למי שענה

אם יש למישהו עוד דוגמ לגבי פתרון נקודת תורפה מערכתית שהובילה למפנה בקרב אני אשמח
ניר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ניר גל חברה תודה למי שענה אם יש למישהו עוד דוגמ לגבי פתרון נקודת תורפה מערכתית שהובילה למפנה בקרב אני אשמח ניר

דוד וגוליית....

ואם דווקא משדה הקרב המודרני - מבצע "בית מרקחת" לתקיפת מערך הנ"מ הסורי בבקעה בלבנון.

ניטרול יכולת השיגור הביא להגנת מערך הנ"מ ע"י מטוסים.

לא נלקחה בחשבון אפשרות הפעולה של המטוסים בסביבה בה המכ"מ אינו אפקטיבי. בנוסף לחסימת המכ"מ ומערך הבקרה - נחסם הקשר לאחור ובכך - מנעה מהם את האפשרות לקבל תמונת קרב.

התגובה הסורית היתה בלתי שקולה והם המשיכו להזרים מטוסים לזירה אל תנאים שלא איפשרו הפעלה יעילה - דבר שהביא להשמדת כשליש מסד"כ הקרב של ח"א הסורי במשך כשעתיים.

(אומנם תאור פשטני - אבל תמצא על כך חומר בשפע).

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בספרות הותיקה יותר מצויין שהפרטים הטכניים של הפעולה חסויים. למיטב זכרוני בספר של אהוד יערי (שהוא כמובן לא על היסטוריה צבאית) הוא מוסר שהיתה זו פעולה של שילוב ארטילריה ארוכת טווח וח"א אבל לא מוסיף.

אני לא מעודכן בספרות העכשווית, אבל מעניין לדעת האם הפרטים הכללים, עדיין חסויים (כולל "על פי מקורות זרים").

.

היתה כתבה אחת על חרדי שמחשב את הבור של ח"א בבטאון - שם הוזכר גם נושא עיבוד מהיר של אותות ששימש בפעולה.

בספרו של אהוד יונאי ישנה התייחסות נוספת לאיסוף ועיבוד אותות מהיר שאיפשר שיבוש אלקטרוני מסיבי.

פרסומים אחרים התייחסו להפעלת "קרס" דלילות ושימשונים, הרעשה ארטילרית ותקיפות אחרות.

אני מניח שמה שמסווג - עדיין נותר כך, ויתכן שמה שפורסם - אינו נכון או מגמתי...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=143688

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E3%E9%F2%E9%EF

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.