שופט העליון בדימוס, יצחק זמיר: "מינוי פוליטי לא שונה בהרבה מגניבה"
אמר בערב עיון בעקבות פס"ד שבס כי "הסכנה לחברה בישראל טמונה בשחיתות שלטונית שאפשר לקרוא לה 'שחיתות רכה': ניצול כוח השלטון כדי לתת טובת הנאה על חשבון הציבור"
הדס מגן
22/12/2004




"מינוי פוליטי לא שונה בהרבה מגניבה". כך אמר שופט בית המשפט העליון בדימוס, יצחק זמיר, בערב עיון בנושא הפרת אמונים אחרי פסק דין שבס, שערכה הערב המכללה למנהל.

לדברי זמיר, כשמישהו ממנה מינוי פוליטי, הוא למעשה נותן נכס של המדינה למי שלא זכאי לקבלו. לדבריו, "הסכנה לחברה בישראל טמונה בשחיתות שלטונית שאפשר לקרוא לה 'שחיתות רכה': ניצול כוח השלטון כדי לתת טובת הנאה על חשבון הציבור - לקרובי משפחה,חברים בעסקים, חברים במפלגה. בציבור הרחב לא מתייחסים לשחיתות הרכה כאל גניבה".

זמיר הוסיף כי "אין דה-לגיטימציה לעבירות האלה כמו לעבירות של גניבה. הציבור משלים עם תופעות של שחיתות כאילו הן לא בלתי לגיטימיות. אלה עבירות שהמסורת של המשפט הפלילי לא רואה הן עבירות חמורות, ולכן מערכת האכיפה מגלה רפיסות מסויימת".

לדבריו, אין מנוס מלהשתמש בכלים פליליים למלחמה בשחיתות השלטונית.

לדידו של זמיר הדרך היחידה להילחם בשחיתות השלטונית, היא העברת מסר, שמי שנוהג באופן פסול, צפוי לשלם מחיר אישי כבד ולסיים את הקריירה הפוליטית שלו. לדבריו, עבירת הפרת אמונים היא עבירה חמורה וצריך להפעילה, כי אין לנו נשק אחר נגד שחיתות שלטונית. זמיר אמר עוד, כי אחרי פסק דין שבס, ברור יותר לכל פרקליט ולכל שוטר, מה העבירה.

ד"ר יובל קרניאל, מומחה למשפט פלילי, מהמכללה למנהל, אמר כי פסק דין שבס צריך לאותת ליועץ המשפטי לממשלה, לבחון שוב את החלטתו בפרשת האי היווני. לדבריו, פסק הדין מעביר מסר לפרקליטות, שיש היום כלי משפטי חדש, ויש מקום להגיש כתבי אישום בעבירות של הפרת אמונים. קרניאל אמר, כי הדין המשמעתי אינו מתפקד, מושחת, ומהווה כלי לחיסול חשבונות.

פרופ' רון שפירא, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, אמר כי פסק הדין מביא להרחבה עצומה של שיקול הדעת של התביעה, שגם כך שיקול הדעת שלה רחב ביותר בהשוואה לקיים בכל מדינה אחרת. לדבריו, כבר כיום, לתובע בישראל יש עוצמה בלתי מוגבלת להגיש כתב אישום.

שפירא הוסיף, כי פסק דין שבס מותיר מידה של עמימות, שכן השופטת מרים נאור, זיכתה את שבס בפסק הדין של בית המשפט העליון, בעוד שבדיון הנוסף, הרשיעה אותה. ואילו השופט אליהו מצא, הסכים עם המבחנים של הפרת אמונים, שנקבעו בדיון הנוסף, אך הגיעה לתוצאה מזכה, בניגוד לכל שמונת השופטים האחרים בהרכב.