הפורטפוליו של ערפאת
מאות מיליוני דולרים שהיו מיועדים לפיתוח הרשות הפלסטינית גילגל יאסר ערפאת בשנות שלטונו בשטחים. בזמן שברשות סבלו ממצוקה קיומית, הושקעו הכספים בהיי-טק, בחברות תקשורת ובנדל"ן ברחבי העולם. החל מתל-אביב וכלה בווירג'יניה. לאן בדיוק זרם הכסף, מי ניהל את ההשקעות ומה היתה התשואה?בלומברג 15:36 22/12/04

ב-35 שנותיו כמנהיג העם הפלסטיני, גייס יאסר ערפאת מיליארדי דולרים. הוא ביזבז הון עתק כדי להחזיק בשלטון, הוא שילם לטרוריסטים כדי שיבצעו פיגועים בישראל, וגם, מסתבר, השקיע בארה"ב ובמזרח התיכון.

ערפאת השתמש בחברת אחזקות כדי לרכוש נכסים שונים. החל מנתח של 285 מיליון דולר בחברת הטלפון הנייד המצרית אורסקום טלקום הולדינג ובחברות-בת שלה וכלה בהשקעות של 30 מיליון דולר בנכסים פרטיים, בעיקר בארה"ב. בין ההשקעות אפשר למצוא השקעה של 3.2 show_ad() מיליון דולר בסיפלקסיטי, יצרנית תוכנת מסחר אלקטרוני מוורג'יניה, 2.1 מיליון בוולטוס (Vaultus) - יצרנית תוכנה למחשבים ניידים מניו-יורק ובוסטון, והשקעה של 1.3 מיליון דולר בסטריק הולדינגס הניו-יורקית, בעלת אולם הבאולינג באולמור ליינס בגריניץ' ווילג', מנהטן.

במסמכים שפרסמה הרשות הפלסטינית במהלך השנתיים האחרונות, נחשפו השקעות בסך 799 מיליון דולר שביצע ערפאת, שמת ב-11 בנובמבר השנה, בגיל 75. המסמכים האלה מוכיחים כי המנהיג הפלסטיני לא השקיע בבניית שירותים בסיסיים בגדה המערבית וברצועת עזה.

בזמנים שבהם רעבה הרשות למזומנים, הימרו מנהלי הכספים של ערפאת על נכסים - מתל-אביב ועד עמק הסיליקון, על קרנות הון סיכון, על חברות סטארט-אפ בתחומי התוכנה ועל חברות טלקומוניקציה. "ערפאת היה ידוע לשמצה בחשאיותו, והוא פיזר את הכסף לכל עבר", אומרת רייצ'ל ארנפלד, דירקטור המרכז האמריקני לדמוקרטיה הפועל מניו-יורק ומחברת הספר ``Funding Evil: How Terrorism Is Financed and How to Stop It''. "הוא לא סיפק לציבור מידע על השקעותיו עד אשר קהילת ההשקעות מחתה על השחיתות".

מי ניהל את העסק

ערפאת ומנהלי הכספים שלו השקיעו בחו"ל באמצעות חברת האחזקות מרמלה 'פלסטיין קומרשל סרביסס', הנמצאת בבעלות הרשות הפלסטינית והידועה בראשי התיבות שלה PCSC. מדברים שאמרו המחוקקים הפלסטינים חנן עשראווי ועזמי שואיבי, חלש ערפאת על PCSC באמצעות יועצו הפיננסי, מוחמד ראשיד. דו"ח הבנק העולמי מ-2004, מראה כי ערפאת מינה את ראשיד ליו"ר PCSC.

אחת מחברות הבת של PCSC החלה להשקיע 25 מיליון דולר בקרנות הון-סיכון ובחברות אינטרנט ב-4 באפריל 2000 - שלושה שבועות אחרי שמדד הנאסד"ק הגיע לשיאו. הקרנות איבדו מאז כשני שלישים משוויין.

ערפאת ביצע את ההשקעות בחו"ל בעזרת כספי מסים ש'הסיט' ממשרד האוצר הפלסטיני, כך עולה מדו"ח שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בספטמבר 2003 בנושא הכלכלה הפלסטינית. ישראל גבתה מס יבוא על מוצרים שהיו מיועדים לשטחי הרשות, ואת הכספים העבירה לרשות.

בעקבות התפרצות מעשי האלימות ביהודה, שומרון וחבל עזה בספטמבר 2000, עצרה ישראל את התשלומים. לקראת סוף 2002 היתה הרשות חייבת למשרדיה ולספקיה כ-531 מיליון דולר, או 10% מהתוצר המקומי הגולמי, נכתב בדו"ח ה-IMF.

"משבר פוליטי אירע במאי 2002", נכתב בדו"ח הקרן. "דיונים אינטנסיביים בקבינט, הסיעות הפוליטיות והרשות המחוקקת, בשילוב לחצים חיצוניים דירבנו את ערפאת לנקוט בפעולה מיידית לקראת רפורמות מוסדיות רחבות היקף". ב-2002 העביר ערפאת את השליטה ב-PCSC ל'ניו פלסטיין אינווסטמנט פאנד', שגייסה את סטנדרד-אנד-פורס כדי להעריך את השקעותיה.

במאי 2004 פרסמה הקרן את הדו"ח השנתי הראשון שלה, שבדק את 2003 ונעשה על-ידי סניף עמאן של ארנסט אנד יאנג, מקבוצת ארנסט אנד יאנג אינטרנשיונל מניו-יורק, המספקת שירותי ראיית חשבון וביקורות ב-140 מדינות. הדו"ח הראה כי ל'פלסטיין אינווסטמנט פאנד' הפועלת מעזה היה רווח של 40.1 מיליון דולר ב-2003 על הכנסות של 85.1 מיליון דולר.

הד"וח גם הראה, כי PCSC החזיקה חשבון השקעות הון סיכון בשווי 6.8 מיליון דולר בסיטיגרופ הניו-יורקי, הבנק הגדול בעולם. "לסיטיגרופ אין שום רשומות המתייחסות ליאסר ערפאת, ומעולם לא היו לנו כאלו", נאמר בהודעת דובר הבנק. מנכ"ל סיטיגרופ, צ'ארלס פרינס, סירב לענות על שאלות המתייחסות לחשבון, ואין אינדיקציה לכך שבסיטיגרופ ידעו כי ערפאת שלט ב-PCSC.

כמי ששימש מאז 1969 יו"ר אש"ף, שלט ערפאת בשורה נוספת של השקעות וחשבונות בנקים, ששוויים ב-2002, על-פי הערכות המודיעין הישראלי, הסתכם ב-500 מיליון דולר. "799 מיליוני הדולרים המוחזקים כעת ב'פלסטיין אינווסטמנט פאנד' הם החלק העיקרי של הנכסים שהיו בזמנו בשליטת ערפאת", אומר שאטיה, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ביר-זית.

מאיפה בא הכסף

מקור המזומנים העיקרי של PCSC היה כספי המסים של הרשות שערפאת וראשיד גבו, אולם מעולם לא העבירו לתקציב הרשות, כך עולה מדו"ח קרן המטבע. "המאמץ לשכנע ערפאת לוותר על האחזקות דמה לעקירת שיניים", אומרת עשראווי, חברה שלעבר בקבינט. ערפאת נכנע בסופו של דבר ללחצים מתורמים, כדוגמת האיחוד האירופי ושר האוצר שלו, סאלם פאיד, שתבעו ממנו, לדברי עשראווי, להעביר את ההשקעות כתנאי להמשך הסיוע.

החלק הארי של ההשקעות הגדולות שהוחזקו על-ידי 'פלסטיין אינווסטמנט פאנד' נעשו בתחומי הרשות, כמו בעלות מלאה בשווי של 54 מיליון דולר על חברת סמנט, שערפאת ניהל כמונופול מקומי עד 1996, נתח של 71 מיליון דולר במיזם המשותף של הרשות עם BG גרופ הבריטית, יצרנית הגז השלישית בגודלה בבריטניה - מיזם חיפושי גז בחופי עזה, ונתח של 35% ב'פלסטיין סלולר קומיוניקיישן', חברת שירות הטלפון הנייד היחידה הפועלת ברשות, ששוויה נאמד ב-36.9 מיליון דולר.

באמצעות PCSC השקיע ערפאת גם ברחבי העולם. הקרן החזיקה נתח של 25% באורסקום טלקום אלג'יריה, בשווי של 185 מיליון דולר, ובנתח של 22% אורסקום אלקום טוניס, בשווי של 75 מיליון דולר, כך עולה מהדו"ח השנתי שלה והערכת נכסיה.

החברות ניהלו רשתות באלג'יריה ובתוניסיה עבור 'אורסקום טלקום הולדינג', חברת הטלפון הנייד הגדולה במזרח התיכון. מניית החברה זינקה פי 32 בשנתיים והגיעה אמש (ג') בבורסת קהיר ואלכסנדריה ל-250 לירות מצריות (לעומת 7.7 לירות ב-19 בדצמבר 2002). תעודות הפיקדון הגלובליות של אורסקום טלקום, השוות למחצית המניה, עלו מ-79 סנט ל-20.08 דולר במסחר בבורסת לונדון במשך אותה התקופה.

'פלסטיין אינווסטמנט פאנד' מחזיקה בנתח של 10% ממניות החברה המצרית, כך עולה מחישוב מספר המניות שהוחזקו בידה בעת הערכות ה-S&P (10 מיליון מניות מצריות ו-2 מיליון תעודות פיקדון) ומדו"חות הרווח של אורסקום במחצית הראשונה של 2004. על-פי חישובי ה-S&P היה הנתח שווה ב-1 בינואר, 2003 כ-25 מיליון דולר; שוויו היום נאמד ב-394 מיליון דולר, בהתבסס על מחיר המניה.

מבודדים מהשקעות אחרות

בארה"ב, הקימו מנהלי הכספים של ערפאת חברות אחזקות בדלוור לצורך ביצוע השקעות של PCSC, אומר זייד מאסרי, אמריקני ממוצא פלסטיני המשמש כשותף ניהולי בסילברהייז פרטנרס. סילברהייז מווירג'יניה מנהלת כספים בשווי לא ידוע עבור משפחות עשירות, אומר מסרי, קרוב רחוק לשניים משבעת הדירקטורים במועצת המנהלים של 'פלסטיין אינווסטמנט פאנד'.

כדי להשקיע בסטרייק הולדינג, בעלת אולמות באולינג בגריניץ' וילג', במיאמי ובלונג-איילנד, מספר מסרי כי הקים קרן השקעות בשם יוניקס. יוניקס, שנמצאת בבעלות מלאה של PCSC, נרשמה כתאגיד ב-1 ביוני, 2002 בדלוור. האחזקה היחידה שלה היא נתח של 1.3 מיליון דולר בסטרייק הולדינג. "הם רצו השקעה נפרדת, אז יצרנו עבורם שותפות בבעלותם", אומר מסרי. "רצינו לבודד אותה מהשקעות אחרות הנמצאות בידי PCSC".

מסרי ניהל עבור PCSC גם את חברת צ'לסדוני (Chalcedony), שלה הוקצו 25 מיליון דולר לצורך השקעות. אלא שההשקעות הללו נעשו החל מה-4 באפריל, 2000, בדיוק בעיתוי שבו קרסה בועת האינטרנט, כך עולה מדו"חות שווי שפירסמה 'פלסטיין אינווסטמנט פאנד'. צ'לסדוני השקיעה 9.9 מיליון דולר, שהתכווצו עד ה-1 בינואר 2003 ל-3.9 מיליון דולר, כך עולה מהדו"ח.

לדברי מסרי, הגיעה אליו PCSC על סמך שמועות, וביקשה את עזרתו בהשקעות בסביבות 2000. "הם הגיעו דרך משיהו שהמליץ עלינו, וכך החלו היחסים בינינו", הוא מספר. "ניהלנו כספים למשפחות, לעצמנו ולמוסדות קטנים". מסרי אומר כי הקשרים העיקריים שלו עם הרשות היו באמצעות מנהלי PCSC שנועצו בו בענייני השקעות. הוא אומר כי פגש את יועץ ערפאת, ראשיד, יו"ר PCSC, רק מעת לעת.

כאשר נטלה לידיה 'פלסטיין אינווסטמנט פאנד' את הניהול, הצטמק תפקידו של מסרי, הוא אומר. חברות ש-PCSC השקיעה בהן, ידעו היטב מיהו הגורם המשקיע, הוא מדגיש. "כאשר אנחנו משקיעים, אנשים רוצים לדעת מהיכן מגיע הכסף. אנחנו מרגישים 100% עם מקור הכסף".

מגעים עם תל-אביב

אחד מהקשרים הראשונים של ממשל ערפאת עם עולם ההשקעות הפרטיות נרשם ב-1998, כאשר קרן ההון-סיכון אוורגרין מתל-אביב, המנהלת 610 מיליון דולר, ארגנה קרן השקעות בתחומי הרשות. היה זה פרס שהוביל את המאמץ לגייס 65 מיליון דולר ל-Peace Technology Fund, אומרת תרצה פלורנטין, ששימשה כמנהלת כללית של הקרן. "זה היה כסף שגויס ממשקיעים בינלאומיים, ישראלים ופלסטינים, כדי להשקיע בתחומי הרשות". הקרן נוהלה על-ידי אוורגרין, וביצעה את השקעותיה בשנים 1998 עד 2002, עם פרוץ מעשי האלימות.

הקרן השקיעה בחברת הטלפון המקומית פלסטיין קומיוניקיישנס, המוכרת בשם 'פלטל', וב'פלסטיין דבלופמנט אנד אינווסטמנט', המוכרת כ'פדיקו', והמשקיעה בנכסי נדל"ן ובחברות פלסטיניות, מספרת פלורנטין. בין המשקיעים היו הרשות הפלסטינית, בנק לאומי לישראל, ו'אינטרנשיונל פייננס קורפ' - חברה בקבוצת הבנק העולמי המעניקה כספים לפרויקטים של המגזר הפרטי במדינות מתפתחות, היא אומרת. "הרעיון היה שהפיתוח והצמיחה בסקטור הפרטי יקדמו את השלום", אומרת פלורנטין. בינתיים "זה בהקפאה".

במקביל למהלכי ההשקעה של אוורגרין בשטחי הרשות במסגרת קרן השלום, היא גם סייעה ל-PCSC לאתר מקומות ברחבי העולם להשקיע בהם את כספיה, כך עולה ממסמכי 'פלסטיין אינווסטמנט פאנד'. בנובמבר 1999 הקימה אוורגרין את Evergreen Partners U.S. Direct Fund III LP, שנרשמה כתאגיד באיי קיימאן, ואשר במסגרתה התחייבה PCSC להשקעות של 8 מיליון דולר בישראל, בארה"ב ובבריטניה. השותפות היא אחת משלוש אשר ביחד יוצרות את Evergreen Partners Direct Fund III, עם התחייבויות כוללות של 170.5 מיליון דולר נכון לסוף 2002, כך עולה מהערכות השווי של PCSC שנעשו על-ידי S&P.

הנתח של PCSC נאמד ב-4.7% מהשווי הכולל של הקרן ויש לו שווי שוק של 2.3 מיליון דולר, בשל נזילות חלק מהאחזקות, עולה מהערכות ה-S&P. הקרן מחזיקה בנתח באקטונה טכנולוגי'ס מקליפורניה, יצרנית תוכנות שסיסקו סיסטמס, יצרנית ציוד הרשתות הגדולה בעולם, רכשה באוגוסט ב-82 מיליון דולר. הקרן הרוויחה פי 3.7 על השקעתה, שכן על השקעתה המקורית באקטונה בשווי 6 מיליון דולר, שולמו לה 22 מיליון דולר.

'פלסטיין אינווסטמנט פאנד' מחזיקה עכשיו בנתח של PCSC בקרן של אוורגרין. מאתר האינטרנט של אוורגרין עולה, כי כפי שתכננו מנהליה, וכתוצאה מהבשלה של חברות, מצויה קרן אוורגרין בעיצומו של תהליך מכירת נכסים, באמצעות הנפקת ציבורית ראשונה של מניות או באמצעות מכירות פרטיות. מאתר אוורגרין עולה עוד, כי בין המשקיעים הנוספים בקרן ובשתי קרנות מוקדמות יותר של אוורגרין אפשר למצוא את 'בנק אוף אמריקה' מצפון קרוליינה, הבנק השלישי בגודלו בארה"ב ואת קרן הפנסיה של מורי אילינוי.

רקורד מעורב

מאז החלה 'פלסטיין אינוווסטמנט פאנד' לפעול ב-1 בינואר, 2003, היא גייסה שישה מנהלי כספים מקומיים לצורך פיקוח על נכסיה, כך עולה מהדו"ח השנתי שלה. רווחי הקרן מופנים לתקציב הרשות הפלסטינית, והגישה לשני חשבונות הבנק של הקרן דורשת אישור של שני דירקטורים ומנהל כללי.

"החלטנו שכל הנכסים חייבים להיות בפיקוח, בכפוף לקרן ההשקעות", אומר עזמי שואבי, יו"ר הוועדה הכלכלית בבית המחוקקים הפלסטיני. שועבי גר ברמלה, הוא חבר בית המחוקקים מ-1996 ועומד בראש הסניף הפלסטיני של טרנספרנסי אינטרנשיונל, קבוצה הלוחמת בשחיתות ובסיסה בברלין. "אנחנו לא רוצים להעביר לכל אחד את הכוח להשקיע ואת ההחלטה היכן להשקיע".

ל'פלסטיין אינווסטמנט פאנד' יש מועצת מנהלים שבה שבעה חברים, ופאיד שר האוצר הפלסטיני משמש כיו"ר שלה. ראשיד, מי שהיה היועץ הכלכלי של ערפאת, הוא מנכ"ל הקרן ומנהלה הכללי. בשנתיים האחרונות, פאיד, ראשיד ואנשי הצוות שלהם שוקלים ובוחנים אלו נכסים עליהם למכור כדי לשמור על הייעוד המקורי של הקרן, כלומר, פיתוח הכלכלה הפלסטינית במסגרת תהליך דמוקרטי. אחת מההשקעות שלא בהכרח עומדת ביעדיה המקוריים של הקרן היא ההשקעה באולם הבאולינג. לבאולמור ליינס יש עסקים עם וול סטריט, ועל-פי האתר שלה היא מקיימת קשרים עם מורגן סטנלי, ליהמן בראדרס, קרדיט סוויס פירסט בוסטון, ג'יי.פי. מורגן צ'ייס, בר סטרנס וסלומון סמית' בארני מקבוצת סיטיגרופ. היא גם מקיימת מסיבות בר-מצווה ומציעה קייטרינג כשר. על-פי מסרי, אין שום בעיה של הרמוניה וחוסר תאימות בהשקעה באולם הבאולינג. "בסופו של יום, כולנו עושים עסקים ביחד", הוא אומר. "זה רק עסקים". כפי שמראות רשומות ההשקעות של ערפאת, ההשקעות הללו לא תמיד הניבו רווחים. למנהיג הפלסטיני היה רקורד השקעות מעורב בדיוק כפי שהיה רקורד פעילות השלום שלו.

(גלובס)