 |
25-12-2004, 15:52
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 05.06.02
הודעות: 21,476
|
|
|
הפולמוס הפנימי של המתנחלים על הפינוי
הפולמוס הפנימי של המתנחלים על הפינוי
יום שבת, 25 בדצמבר 2004, 15:56 מאת: אבירמה גולן, הארץ
לנוכח ההבחנה המקובלת בין "הגרעין הקשה" לשאר המתנחלים, מעניין להיווכח בוויכוח נוקב שמתנהל מעל דפי עלוני המתנחלים. אחד מהם, בין הרב שלמה אבינר לחיים נבון, עוסק בפערי תרבות
עוד בכתבה:
שירת גתה ושירת אבינר»
למתבונן מבחוץ נראית אוכלוסיית המתנחלים כמקשה אחת. לכל היותר, סבורים לא מעט חילונים, הם מתחלקים ל"גרעין קשה" של קיצוניים ולכל היתר. לנוכח אירועי השבועות האחרונים, הממחישים את אפשרות הפינוי של יישובים מעבר לקו הירוק, מעניין היה לעלעל בביטאונים השונים בהתנחלויות.
ב"נקודה", למשל, מתנהל ויכוח חריף וגלוי בין מחייבי הסרבנות לבין שולליה. לא מדובר עוד בחילוקי דעות טקטיים. במאמר מחודד להפליא ("המדינה חשובה יותר מהארץ") מתאר חיים נבון את השבר הערכי של נוער הגבעות: "הולכת וצומחת כאן תפישה הרואה את ישראל של היום כעיירה מזרח אירופית, שבמקרה התגלגלה סמוך לקברי האבות ולהר הבית. אם נמשוך את הגישה הזו עד לקצה, נבין שאנחנו למעשה בגלות בארץ הקודש".
נבון, שמתגעגע לימים שבהם הגננת בקרית טבעון לקחה אותו ואת חבריו לעצרת יום העצמאות של כל ילדי הגנים - חילונים ודתיים - בוודאי יזדקק להסברים כדי לקרוא את השיר שפירסם השבוע הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת "עטרת כהנים", בביטאון "באהבה ובאמונה". "מי זה חולף כה מאוחר בכביש הרטוב בלילה הקר", מפליג אבינר בתיאור ילדה מבוהלת הנדחקת אל אמה מפני ראש הממשלה, שרודף אחריה לגרשה וכבר מחק את ביתה מעל פני האדמה.
אבינר, יליד שטרסבורג שבגבול צרפת-גרמניה, מבאר למי שלא הכיר מיד את מקור השיר, כי הוא נכתב "על פי ארלקניג". אפשר שנבון לא הבין גם את הביטוי המוזר הזה. ובכן, מדובר בבלדה של גתה, "שר היער", שהידוע בתרגומיה הוא מאת שאול טשרניחובסקי. בשיר המקורי, הרווי סמלים פגאניים ומיסטיים, שאלפי פרשנים העמיסו עליו כל סמל שבעולם - כולל הזוועה הנאצית המסתתרת במחשכי היער הגרמני - האב אינו מאמין לבנו הקטן ששר היער, כלומר המוות, בא לחוטפו. לבסוף, הבן גווע בזרועות אביו.
אצל אבינר אלוהי ישראל מנצח את "שר היער", המוות, ראש הממשלה. כל קשר בין עולם האסוציאציות של נבון - יום העצמאות, טבעון, בלונים תכולים, הרצאה מעוררת ויכוח של הפרופ' אבי רביצקי - לבין ה"ארלקניג" של אבינר הוא מקרי בהחלט. כמו בחוץ, בין המתנחלים לבין הציבור שבתוך הקו הירוק, גם בתוך ההתנחלויות עצמן התפר הנפרם ראשון הוא זה התרבותי.
שירת גתה ושירת אבינר
מתוך שר היער /
יוהן וולפגנג גתה
ילדי, למה זה כה תרעד, תיבהל?
- אבי, שר היער עלי מסתכל.
לו כתר שחור וזקן מפואר.
- לא, לא, זה האד מהלך על נהר.
(תרגום: אלכס בנדרסקי)
הירגעי בתי /
הרב שלמה אבינר
- אמא, אני רואה אותו כאן מולנו בין העצים לקטיף הוא בא, נחוש לגרשנו אלי! אלי! הצילני מראש ממשלתי - ילדתי מתוקתי, הירגעי זה רק אור ירח נשקף מן העננים
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
