30-06-2006, 20:26
|
|
|
|
חבר מתאריך: 05.12.04
הודעות: 923
|
|
|
אז מה? מאמר על ירפ"א ב':)
אז חשבתי לכתוב מאמר על איך באים ילדים לעולם אבל הגעתי למסקנה שזה לא יעניין כאן אפ'חד אז החלטתי לכתוב מאמר על ירפ"א ב' כי כשאני חיפשתי אחד כזה לא היה פה אחד רציני מי שלא מעניינת אותו כל החפירה שלי על הדרך לשם מוזמן להמשיך לפיסקה השניה. יום ג' ה27.6 שעה 4 אחה"צ לחץ היסטרי! צריך לצאת לת"א למסיבת מתגייסים אבל מה? כמובן ששכחתי למלא את הטופס הרפואי ולהחתים את הרופא ומה הרופא? יש לו תור רק ב6 וחצי! אמרתי לעצמי שאני חייב ללכת למסיבה אז הלכתי והשארתי את הטופס הרפואי אצל אבא שיקפוץ מחר בבוקר לרופא ויפקסס את זה לירפ"א. שבבה נוסעים ברכבת לת"א מגיעים===>מסיבת מתגייסים.
איך שאני מגיע "ותודה ללהקת חייל הים שהיו איתנו" ואני כזה רבאקקקק!!! רק בשבילהם באתי, טוב לא נורא הולכים לביתן חיל הים (שהיה עלוב ביותר) לפגוש את כל החבר'ה שהיו בגיבוש חבלנות שבבה פוגשים מריצים צחוקים מקבלים סטיקרים מדברים עם מחזור קי"ג שמסיימים עוד שבוע קורס ועפים להסתובב בשאר המקום לראות אנשים וביתנים, רואים את נינט והרכבת האחרונה לדודים (בכל זאת אני גר בכרמיאל אז נשארתי לישון בכפר סבא) יוצאת מוקדם אז רצים לרכבת חצי שעה לפני שהיא מגיעה אבל מה? תור של מיליוני שנים בכרטיסומט אז מה? אנשים קופצים כמו ברברים מעל המסחומים בלי לשלם- חראות של אנשים עמדתי חצי שעה בתור וכולם חראות לא נותנים לי לעבור ואני אומר להם שיש לי רכבת עוד דקה. קיצר בעצבים מתקשר לדוד שלי אומר לו שאני מפספס ת'רכבת פתאום נוחת עלי המנהל של התחנה דוס חביב אומר לי תעבור מהר רק לך לכרטיסן ותשלם...הולך לכרטיסן משלם לו והוא מביא לי כרטיס מוזר כזה, נו מילא מגיע לדודים...הדודה הפסיכולוגית עושה לי ראיון והדוד הנח"לאווי מספר לי שהוא היה בגיבוש שייטת והמפקדים אמרו לו שיש עוד 20 קילומטר עד סוף המסע אז הוא פרש..ואז הם סיימו ת'מסע תוך 10 דקות בערך..באסה לאללה בכל מקרה הולך לישון..מתעורר בבוקר לקול מים אז אמרתי מיהו בטח פתח ת'ברז...או שלא בנ'דוד שלי משתין על השטיח בסלון, רץ למצלמה מצלם אותו וואלה צחוקיה
הפיסקה השניה
ב7 אני כבר באוטו נוסעים לצומת גהה יורד שם ב7 ועשרים מחכה לקו 70 נראה לי או 85 או משהו כזה יורד בתל השומר ומגיע לירפ"א ב7:40 (כשהזימון בכלל ל9). שבבה יושב מספר לכל החבר'ה מירפ"א א' מה הולך לעבור עליהם היום (להם מתחיל ב8), כולם שמחים ומאושרים נכנסים לירפ"א א' ואני מחכה פוגש חבר'ה מירפ"א ב' הולך להירשם נכנס לפסיכולוגית מספר לה שלא היו לי חברים בכיתה ז' ושלא ידעתי לשחק כדורסל אז פרשתי..טוב אחרי 20 דקות יש תשובות עברתי פוגש איזה אחד שכנראה הגיע לפני והוא שואל אותי למה לא הכניסו אותו לפני? אז אמרתי לו שלא הגיוני כי אני נרשמתי ראשון... הסאטלן הגיע ב7:20 ולא נרשם בכלל חהחהחהחה, טוב אנשים מוזרים. הולך לירפ"א אז הייתי ראשון אז הכל תיקתק זריז. הולכים לקבלה רפואית שם יש כה חיילות חביבות שמביאות לך כמה טפסים על דיווח בעיות רפואיות וגם שם נמצא הפקס של האישורים הרפואיים, אז מי שלא הספיק למלא ת'טופס הרפואי ואבא שלו צריך לשלוח לו בבוקר (כמוני ), אז לשם זה מגיע. או.קי יוצא מהקבלה רפואית ועכשיו צריך להיכנס לחצי מיליון רופאים, הסדר הוא לא משנה (חוץ מהרופא אאג שאליו צריך להיכנס אחרי הבדיקת שמיעה והרופא עיניים שאליו מגיעים אחרי האופטימטריסטית).
או.קי.. אז נכנסים קודם ל:
1.)מעבדה-חייל חביב מביא לי כוסית לשתן. "אהההה סליחה יש אולי מכסה" "אין מכסים" "מה גנבו אותם" "לא לצה"ל אין תקציב" " טובבבב חהחהחחה". הולך לשירותים מתרוקן והולך במסדרונות בזהירות מציץ מאחורי פינות שאנ'לא אתנגש במישהו ואז זה לא יהיה נעים. שבבה מגיע בהצלחה ובשלום חזרה אל המעבדה ושם לוקחים ממני דגימת דם.
2.) גובה משקל ונפח ריאות- שתי חיילות חביבות מודדות ושוקלות אותי, שמות לי איזה מכשיר מוזר על החזה משהו עם פולסים חשמליים שבודק משהו שאין לי מושג מהו...משם לנפח ריאות שזה משהו שנכשלתי בו ואני צריך לעשות בדיקה חוזרת (לא שאין לי ריאות פשוט באתי קצת מצונן).
3.) בדיקת שמיעה- חייל סאטלן קורא בלייזר איך שאני נכנס כולו מתבאס "טוב נעשה את זה זריז" שבבה נכנס לחדר אטום עם הגב לחייל שם אוזניות ומחזיק מכשיר כמו של דני רופ כשהוא מחליף ת'מסכים בתחזית. כל קול הכי קטן לוחץ על המכשיר, לא נושם לא זז לא כלום מתרכז טילים בדבר. גם ברעשים הכי קטנים לוחץ-על כל מקרה פתאום החייל צועק לי הלללללו לאוזניה הימנית כולי טס לצד שמאל חהחהחה זה היה מפחיד.
4.) רופא אאג-סאטלן ביותר שומע בלוז וג'אז ממש נחמד אמריקאי כזה (למרות שהוא טוען שהוא לא-אבל המבטא מסגיר ). ממש ת'אוזן את הגרון "אהההה עזוב אני אפילו לא אדווח על זה" "טוב יופי מעולה"
"אוווווח נהדר אקסלנט" מדבר לעצמו זה היה קצת מוזר. אחוריזה דוחף לי כל מיני דברים לאף (לא מה שאתם חשובים סוטים!!!!) ומשם החוצה לרופא הבא.
5.) בדיקת עיניים-למרות שכבר עשיתי אותה בירפ"א א' (כי אני משקפופר) עשיתי עוד פעם- מבחן ראיה תלת מימדית, מבחן של עיוורון צבעים ומבחן הקופה הרושמת (הפתקית שמוציאה את המספר-ממש לא מדוייק!!! היא כתבה לי שיש לי מספר 3 ו2.5!!!!!).
6.) אופטימטריסטית- עושה לי בדיקה דיי ארוכה ת'אמת ואין לי מושג מה המטרה שלה (חוץ מלבדוק את המספר והצילינדר כמובן) היא הרגיעה אותי שיש לי רק 1.5 ו1.25 אז שבבה ממשיך לשלב הבא...אה בדרך גם מקבל ממנה טיפות עיניים.
7.) רופא עיניים בחור חביב ביותר אני פתאום קולט תמונה של מצדה "אהה איזה יופי זאת תמונה של מצדה מלמעלה" "אהההההה יפה יפה-מה אתה עוד רואה?" "אההה זה שביל הנחש והנה הסוללה והנה הארמון הצפוני" "נו איזה יופיייייי מה אתה רוצה טייס קרב האאאאא?" "אההההמ לא ממש אני אפילו לא'דע אם אני רוצה טייס אבל ת'אמת אני אוהב לנווט אז אם כבר טייס מגמת ניווט" "אההה יפה טוב בוא נבדוק עיניים" מאיר לי על העיניים עם כל מיני פנסים מוזרים מלמעלה למטה והצדדים כולי מסוחרר מהאור (ד"א בגלל הטיפות והבדיקה הזאת צריך להביא משקפיי שמש- כי אחוריזה העיניים ממש רגישות לאור). טוב אז מסתבר שאני משקפופר אבל לא בהגזמה אז עברתי גם את הבדיקת עיניים.
8.) הרופא התעופתי- שזה השלב האחרון והמסכם...נכנסה לרופאה ופתאום נכנס איזה רופא מחיל הים שהופך להיות כחול בקרוב. שבבה "אהההההמ לא אכפת לך שאני מסבירה לו תוך כדי שאני בודקת אותך נכון?" טוב מה? אני אגיד לא לסרן בחיל האוויר ולרב סרן בחיל הים? אז יאאללה מסבירה לו...
בינתיים מדברים גם על חייל האוויר חייל הים וכו'....וואלה שני רופאים חביבים ביותר. "שניה מ'זה? יש'ך בעיות ברכיים" "אהה כה אני פצוע אבל זה יעבור" "איך אתה יודע?" "כי ככה החלטתי!" טוב אז הם סמכו על ההחלטה שלי...והחלטנו ביחד שאני לא אגיע לגיבוש באוגוסט כי חבל לדפוק את הברכיים עוד יותר...
אני בינתיים בהקפאה עד שהברכיים יסתדרו ואז אני צריך לדבר איתם, בעיקרון הרופא התעופתי זה השלב הסופי גם אם פצועים בברכים וגם אם לא אז ככה שדיי סיכמתי את הכל כאן...יוצא משם שמח וטוב לבב תופס רכבת ויאאללה הביתה
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
ראשי
צ'אט
.
מצב כלאיים
