הרשויות המקומיות קורסות, אבל 41% מהן העלו בשנה שעברה את שכר העומדים בראשן. בדיקת "הארץ", על בסיס ניתוח דו"חות חשבונאיים של 265 ערים ומועצות מקומיות ואזוריות, העלתה שרק 15% מהן, 41 רשויות, הוכיחו ניהול תקין והצליחו לסיים את שנת התקציב הקודמת (2003) ללא גירעונות כספיים.

שכר ראשי הערים וסגניהם צמוד לשכר השרים ומשולם מתקציב הרשות המקומית. ואולם במקום לקצץ בשכרם, ביחס ישר למצב הקופה המוניציפלית שעליה הם מופקדים, נבחרי הציבור דווקא העלו אותו. וזאת בשנה שבה הורע מאוד מצבו הכלכלי של השלטון המקומי: הגירעון השוטף של הרשויות כמעט הכפיל עצמו, הגירעון המצטבר נסק בכשליש וחובות הארנונה של התושבים ובעלי העסקים האמירו ביותר ממיליארד וחצי שקלים.

לא רק שכר הנבחרים ברשויות העשירות עלה - כמעט במחציתם של היישובים העניים (46%), בהן רמת ההכנסה וההשכלה של התושבים נמוכה יחסית ושיעור האבטלה גבוה, העלו ראשי הרשויות את שכרם ושכר סגניהם. שיעור הרשויות העניות שהעלו שכר לנבחרים אף גבוה משיעור הרשויות המבוססות יותר שעשו כך - 42% מהרשויות המדורגות בסולם הסוציו-אקונומי הגבוה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העלו שכר. לדוגמה, שכרו השנתי הממוצע של נבחר ציבור בדימונה גבוה בכ-200 אלף שקל ממקבילו בעיריית תל אביב, המבוססת יותר.

את האחריות הציבורית הגדולה ביותר גילו היישובים המשתייכים לפרופיל הסוציו-אקונומי הבינוני, כמו למשל חולון, ראשון לציון ונצרת עלית. רק ב-35% מהם עלה שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם.


עלות שכר ראש העיר לוד וסכניו גדלה ב-650 אלף שקלים

מצוקת התקציב של השלטון המקומי נמשכת כבר שלוש שנים, וכך גם עליית שכר ראשי הערים וסגניהם. לפי נתוני משרד הפנים, ב-2001 השכר הממוצע השנתי של נבחר ציבור היה 494 אלף שקלים, ובשנה שעברה 528 אלף שקלים. בשלוש השנים האחרונות עלתה ההוצאה השנתית על שכר ראשי הרשויות ב-34 אלף שקלים בממוצע למשרה, עלייה של כ-7%.

לוד היתה השנה לסמל משבר התקציב של הרשויות המקומיות. בגלל גירעונותיה הכבדים עוקלו חשבונות הרשות על ידי נושים רבים. כתוצאה מכך, ראש העיר בני רגב לא יכול היה לשלם את שכר העובדים ברשות במשך חודשים רבים. אך מצבה הכספי החמור של עיריית לוד לא מצא ביטוי בשכר נבחרי הציבור שלה. לוד היא שיאנית העלאת שכר הנבחרים, מבין הרשויות המשתייכות לקטגוריית הפרופיל הסוציו-אקונומי הבינוני. עלות שכר ראש העיר לוד ושלושת סגניו עלתה ב-650 אלף שקל בשנה שעברה, לעומת 2002, עלייה של 47%.

מדובר עיריית לוד נמסר ש"תוכנית ההבראה שלוד החלה ליישם בשנת התקציב הנוכחית כוללת גם קיצוץ של 25% בשכר נבחרי הציבור ובכירי העירייה, וכן הפחתת משרת סגן אחד בשכר שתביא לחיסכון של כ-500 אלף שקל בתקציב הרשות".

שיאנית היישובים העניים ביותר שהעלו את שכר נבחריהם היא דימונה. חובות הארנונה של תושבי העיר ובעלי העסקים הגיעו בשנה שעברה לכשליש מתקציבה השנתי, וראש העיר מאיר כהן התקשה השנה לשלם את שכר עובדיו. ומה לגבי ארבעת נבחרי הציבור של דימונה - כהן ושלושת סגניו? עלות שכרם עלתה ב-884 אלף שקלים בשנה לעומת 2002, עלייה של 55% בהוצאות השכר.

כך, בעוד שבדימונה שכרו השנתי הממוצע של נבחר ציבור עלה לקופה העירונית 711 אלף שקל, מקבילו בעיריית תל אביב, שמצבה הכלכלי משמעותית טוב יותר, עלה 510 אלף שקלים בלבד. דובר עיריית דימונה ייחס את העלויות הגבוהות של שכר ראש העיר וסגניו הגבוהות לתקופת השלטון הקודם. לדבריו, "תוכנית ההבראה של דימונה, בכפוף להוראות משרד הפנים, כללה גם קיצוץ בשכר".

גם ברשויות שאינן נתונות במצוקה כלכלית עלה שכר הנבחרים. העיר חולון, למשל, קיבלה השנה פרס ממשרד הפנים על ניהול כספי יעיל. חולון היא היחידה מהערים הגדולות שסיימה את שנת התקציב הקודמת ללא גירעון. אבל גם בחולון עלה שכר נבחרי הציבור, ב-291 אלף שקל, עלייה של כ-20%. בעיריית חולון הסבירו את העלייה כהוצאה חד-פעמית, "הנובעת מכך שראש העיר, מוטי ששון, החליט מטעמי התייעלות תקציבית לוותר על שני סגנים, החל מהקדנציה הנוכחית שהחלה בנובמבר שעבר. היות שכך, היה על העירייה לשלם להם את המגיע להם בפדיון ימי החופשה".


מבין הרשויות המבוססות, שיאנית עליית שכר הנבחרים היא קרית טבעון. עלות שכרו של שמואל אבואב, ראש המועצה (המונה רק כ-15 אלף תושבים) היתה בשנה שעברה 689 אלף שקל, לעומת 464 אלף שקלים לפני שנתיים. לצורך השוואה, בכוכב יאיר, רשות המשתייכת אף היא לקטגוריית הרשויות עם פרופיל סוציו-אקונומי גבוה, עלה שכר ראש הרשות ב-19%. בסביון - רק בכאחוז וחצי. ממועצת קרית טבעון נמסר בתגובה, כי "העלייה בתשלומים נובעת מפדיון ימי החופשה שנצברו בקדנציה הקודמת שבה כיהן שמואל אבואב כראש הרשות, ושולמו בדצמבר 2003".

http://news.walla.co.il/?w=/0/645633