במדינת ישראל אין צורך בשוויון לערבים בענייני כלכליים - כך קובע הרב ישראל רוזן, דיין בבתי הדין לגיור וראש מכון "צומת" שעוסק בשילוב ההלכה בחיים המודרניים. במאמר שפרסם בסוף השבוע שעבר בעלון בתי הכנסת "שבת בשבתו", עלון שיוצא על ידי מכון "צומת" והסתדרות הפועל המזרחי, כתב הרב רוזן את המשפטים הבאים: "וכאן בפי אמירה 'יהודית' פוליטית – חברתית: לדידי אין הכרח כי במדינה יהודית יתקיים שוויון מלא בין יהודים לשאינם כאלה. אני מודע לכך שדבריי נשמעים 'לא יפה' ואף על פי כן לא אמנע מלהביע דעתי כי במדינת היהודים יש מקום לשרטט את קו העוני כלפי האוכלוסייה הערבית בהתאם לרמתו ב... ארצות ערב השכנות". רוזן מדגיש כי כוונתו לערבים אזרחי ישראל.

עוד הסביר הרב רוזן כי "אני מסכים כי לא ניתן להפלות ישירות בין חלקי האוכלוסייה, כל עוד לא מדובר בציבור עויין במובהק. מכל מקום לא אצא מגדרי כאשר מתברר ש'כך יצא'". הוא פירט כי כוונתו לתקצוב ירוד בנושאי "כבישים, חשמל, חינוך, בריאות" ועוד "ברשויות המוניציפליות הלא – יהודיות".

הרב רוזן מפנה את "מי שמזדעזע מהפסקה 'הגזענית'" כלשונו, למשל למימרת חז"ל "עניי עירך קודמים".

במאמרו, מתייחס הרב רוזן לקבוצות נוספות הנמצאות מתחת לקו העוני בנוסף לערבים, המשפחות החד הוריות והחרדים. רוזן תוקף את המשפחות החד הוריות מרצון וכותב "מי שבוחר בחד הוריות כזו מתוך שיקול אנוכי פוסט–חברתי, כדאי לו שיביא בחשבון גם את 'המחיר' כפשוטו. הרב רוזן אמר בתגובה כי אינו חוזר בו מן הדברים.

http://www.nrg.co.il/online/11/ART/844/201.html

אם התנאים הכלכליים לערבים בארץ היהודים יהיו הרבה יותר טוב מאשר במדינות השכנות הערביות יהיה מאוד קשה להחזיק את זרם אלו שרוצים בכל מחיר להיות אזרחי ארץ היהודים. ואם יהיו יותר מדי ערבים בארץ היהודים, זו כבר לא תהיה ארץ היהודים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)