מותם של חמשת חיילי גדוד הסיור המדברי בפיצוץ המוצב ליד רפיח, העלה את העניין הציבורי סביב סוגיית שירותם הצבאי של בני העדה הבדואית בצה"ל. ואולם, בדיווחים על התקרית ניתן משקל מועט לעובדה שרוב ההרוגים לא היו כלל בדואים. שלושה מחמשת ההרוגים היו צעירים ערבים-מוסלמים, תושבי כפרים במשולש ובגליל, שהתנדבו לשירות בצה"ל.

פרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000 ומותם של 13 ערבים ישראלים מירי המשטרה, גררו נסיגה ניכרת בשיעור המוסלמים והנוצרים המתגייסים. עם זאת, מנתונים חלקיים שהעביר צה"ל בתשובה לפניית "הארץ" עולה, שבשנתיים האחרונות נרשמה עלייה בגיוסם: שיעור המתגייסים המוסלמים ב-2003 היה גבוה ב-64.5% ממספרם ב-2000 ושיעור הנוצרים עלה בכ-16%. גורם בכיר באכ"א אומר, כי מנתונים לא סופיים על גיוס 2004 נרשמה עלייה נוספת - בשיעור של כ-20% - בגיוס מקרב בני שתי העדות.

צה"ל אינו מוסר נתונים מספריים על הגיוס, ואולם נראה שגם כיום מספר המתגייסים משתי העדות, בכל שנה, אינו עולה על 150 צעירים. קרוב למחציתם משתלבים כלוחמי חי"ר - רובם בגדוד הסיור המדברי ובודדים ביחידות חי"ר אחרות. חיילים בעלי פרופיל רפואי נמוך יותר משובצים לשירות במקצועות תומכי לחימה, כמו נהיגה.

יחס עוין בכפרים כלפי המתגייסים

אם אצל הבדואים נתקלים חיילים המתנדבים לשירות ביחס עוין ובטענות פוליטיות על סיוע למלחמה הישראלית באחיהם הפלסטינים, מצבם של מתגייסים ערבים בני העדות המוסלמיות והנוצריות קשה בהרבה. זאת, בשל היעדרה המוחלט של מסורת התגייסות ביישובים אלה. בעוד שבדואים מתגייסים לצבא זה עשרות שנים, בעיקר כגששים, גיוס ממשי של מוסלמים ונוצרים החל רק במהלך שנות ה-90 - וגם אז בהיקף קטן מאוד. המספרים גדלו מעט לקראת שנת 2000, נסוגו בצורה ניכרת עקב פרוץ העימות וכעת, כאמור, שבו לעלות.

באכ"א מייחסים חלק מהשינוי לפעילות אינטנסיבית שמבצעים מינהל הגיוס, מרכז הנח"ל בחיל החינוך ואגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון. נציגים מטעם גופים אלה מרבים להופיע בכפרים ערביים - בעיקר כאלה שיש בהם אוכלוסייה מעורבת מעדות שונות - ולהסביר לתלמידי תיכונים ולחברי תנועות נוער על האפשרויות שבשירות הצבאי. עם זאת, הצבא משתדל שלא "להידחף" ליישובים אלה ולבוא רק למקומות שאליהם הוא מוזמן. יישובים שבהם מתגוררים גם בדווים ובעיקר דרוזים (עליהם חלה חובת גיוס) נחשבים יעדים קלים יותר, משום ששם קיימת לגיטימציה רבה יותר להזמנת נציגי צה"ל.


גורם בכיר באכ"א אמר, כי "בסוף שנת 2000 חלה ירידה טבעית בגיוס של מוסלמים ונוצרים, עקב האירועים. אבל נראה שבהדרגה, חלק מהשברים מתאחים. אנחנו הגברנו פעילות הסברה מסוף 2002 - והתוצאות מורגשות. תהליך דומה מתרחש גם אצל הבדואים, שם מספרי המתגייסים חזרו לרמה של שנת 2000". לדבריו, השירות בצבא מבטא "מפגש אינטרסים" של צה"ל ובני העדות השונות: "מבחינתנו, יש לנו עניין בשילוב האוכלוסיות הללו. מבחינת המתגייסים, זה צעד בדרך להשתלבות טובה יותר בחברה הישראלית". הוא ציין, כי צה"ל תיגבר באחרונה את לימודי העברית ללוחמי גדוד הסיור המדברי והוא מאפשר להם מסלולי הכשרה מקצועית מגוונים יותר לקראת תום שירותם, כדי שיוכלו לקבל עבודה לאחר השחרור.

השבוע פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי ועדה שמינה שר הביטחון, שאול מופז, בראשותו של האלוף (מיל') דוד עברי, תמליץ על הנהגת אפשרות של שירות לאומי לצעירים ערבים. עם זאת, הוועדה סבורה, כי יש להימנע מהטלת חובת שירות על אזרחים ערבים ישראלים, כל עוד נמשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני.


http://news.walla.co.il/?w=/1/647903

יחס מועדף משמעו:
1. סיוע בהשלמת בגרות והנחות בתשלום על לימודים אקדמאיים.
2. סיוע לבניית בית (כפי שעושים ביחס לדרוזים).
3. העדפה בקבלה לעבודה.
4. יצירת תחושה שיש עליהם הגנה אמיתית מפני שונאי הצבא בכפרים - גם אם זה אומר שנצטרך להיות
לא נחמדים למי שרוצה בחורבננו...

מי שמסכן כ"כ הרבה בשביל להיות לוחם בצה"ל (ולא משנה שלחלקם המניע הוא כלכלי בלבד) - זכאי
מהמדינה לגמול נאות.

פרייריותם - אומנותם