09-01-2005, 13:34
|
|
|
|
חבר מתאריך: 19.05.02
הודעות: 1,636
|
|
הנה המאמר
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0
עת להוריד את הכפפות [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת יואל מרקוס
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] רק השבוע, אחרי מראות האימים ביצהר, דיווחו קצינים לראש הממשלה, איך דניאלה וייס קיללה קצין בכיר, סטרה על פניו, וכשלא הגיב דחפה אותו והפילה אותו ארצה. וכל זה כדוגמית למה שהמתנחלים מעוללים לחיילים שמגינים עליהם ונהרגים בעבורם.
אריאל שרון היה מזועזע ונסער, ובהופעה לפני חיילי גדוד 890 המהולל הכריז בנחישות, שאסור שדבר כזה יקרה. "צפיתי בתמונות פינוי המאחז, והיה ברור שלא להשפלה מהסוג הזה התאמנתם. שמעתי את הקללות ונשכתי שפתיים". אל תיקחו את זה אישי, אמר להם, כי זה לא מכוון נגדכם, אלא נגדי ונגד הממשלה. "אך מי שקורא לפגיעה בצה"ל עושה את הדבר החמור ביותר שאפשר לעשות לכם. המקללים אתכם ומתגרים בכם רוצים לגרור אתכם אל מחוץ להסכמה הלאומית". שרון הנרגז הוסיף ואמר, שיישוב אפשר לבנות מחדש, אך לא את צה"ל.
בדיון שנערך באותו יום עם שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדי אוגדות הם נתקלו בשרון שהתעורר כאילו מתרדמת. מלא עזוז וגבורה אמר, שיש לפעול בכל הכוח נגד מי שירים יד על חייל ויארגן סרבנות. שרון נראה כשור זועם. המדינה הפקידה בידכם מהלך היסטורי, ויש לבצע אותו, אמר. הוא קרא לקצינים לא להיות ספקנים או הססנים. יש לכם הלגיטימציה להכות בחזרה. יש להראות, שצה"ל הוא בעל סמכות חוקית למלא את משימותיו על פי הנחיותיה החוקיות של הממשלה.
הוא גם פנה למערכת המשפטית בדרישה להתייצב מאחורי הצבא ותבע משר הביטחון והרמטכ"ל לא לקיים פגישות כלשהן עם ראשי יש"ע. הם יציגו אתכם כמי שפוחדים מהם. שרון, גדול המחזרים של הרבנים בעבר, שינה סוף סוף את דעתו. לא עוד מחזר על פתחיהם, אלא מתאר אותם כדו-פרצופיים. המסר הכללי שלו היה, שבכל עימות חייב הצבא להיות חד-משמעי במילוי והשלמת משימתו. בלי היסוס וספק; כי הוא פועל בשם הממשלה והכנסת שנבחרו כחוק.
לא פעם אחת כבר הגיעו אלינו מוואשינגטון מסרים, המביעים חשש שמא שרון אינו משדר די נחישות לבצע את ההתנתקות. כל זאת משום שלא נענה לדרישות החוזרות ונשנות של הנשיא בוש להוריד את המאחזים הבלתי חוקיים. וככל שהוסיף והבטיח ולא קיים, התעוררו ספקות איך יוריד את יישובי עזה באבחה אחת. ההסבר הרשמי שהועבר מירושלים היה, שהשיקול הוא מבצעי: חבל להתעמת עם המתיישבים שממילא הם בלתי חוקיים ודינם נגזר, כשצריך לשמור את העוצמה והנחישות לעימות הגדול עצמו. ההיגיון שבטיעון זה התפרש על ידי המתנחלים כחולשה ואין-אונות פוליטית לבצע את הדבר האמיתי. וכשזה מגיע למסע הפחדה ואיומים, אין מתחרה למתנחלים, שבדומה לכנופיות יש להם חוקים משלהם.
ואכן, המתנחלים הסיקו מאי-הורדת המאחזים, שמי שלא יכול ללכת ודאי לא יכול לרוץ. ההססנות הזאת של השלטון, ההתנגדות בתוך הליכוד והרמת האף של המורדים איפשרו למתנחלים לתאר את יוזמת ההתנתקות כבלתי לגיטימית, בעוד שאין לזה שחר. כל החלטה שתתקבל בממשלה ובכנסת שנבחרו כדין היא לגיטימית. אי-הורדת המאחזים הבלתי חוקיים היתה מחדל. פרט להפגנת הכוח, יכלו פינויים אלה להוות מבחינת החיילים והשוטרים זירת אימונים לתרגילים רטובים לקראת הפינוי הגדול.
הקמת הקואליציה החדשה אינה מבטלת את הסכנה הגדולה. הסתת החיילים לסרבנות, בטענה שפקודת הפינוי היא מעשה בלתי חוקי ויש לסרב לבצע אותה, כמוה כקריאה למרד. מאז תקופת ההמתנה ב-67' לא היתה המדינה במצב חירום כה קשה. הסכנה מבית אינה פחות חמורה מהאיום החיצוני. כי ביום שבו ייהרג חייל אחד, אין ספק שצה"ל יפתח באש על מנת להרוג. אלה ימים גורליים, שבהם אסור לאפשר לפלנגות להתעמת, ואולי אף לגבור, על השלטון הנבחר החוקי. הצדק עם שרון שיצא השבוע מן הכלים. זה הזמן להתחיל להוריד את הכפפות.
_____________________________________
|