 |
05-10-2006, 07:47
|
 |
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
היום- 21 שנים לטבח בראס בורקה
טבח ראס בורקה התרחש ב־5 באוקטובר 1985 (שבת חול המועד סוכות) כאשר חייל מצרי בשם סלימאן מחמוד עבדו חמיד ירה לעבר קבוצה של 12 מטיילים ישראלים באתר הנופש בראס בורקה שבדרום סיני.
כתוצאה מהירי נהרגו שבעה ישראלים מהם ארבעה ילדים. בין ההרוגים היו כאלה שפציעתם לא הייתה קשה, אך הם דיממו למוות עד שהשלטונות המצריים אפשרו גישה של כוחות ההצלה למקום. על פי העדויות, קצין מצרי איים על רופא וסטודנטים לרפואה ישראליים שבקשו להגיש עזרה לפצועים. לדברי הרופא, הנפגעים שכבו מדממים בשטח למעלה מארבע שעות.
באירוע נרצחו חמן שלח, אילנה שלח ובתם צליל, אמיר באום, דינה ברי, אניטה גריפל (דוקטורנטית באוניברסיטה העברית) ועופרי טוראל.
החייל המצרי שירה הוגדר בתחילה ע"י שלטונות מצריים כמוסלמי אדוק התמוך בחומייני. מאוחר יותר דברו גורמים מצריים על ירי "מטורף". בראיון מהכלא אמר הרוצח: "אינני משוגע. הרגתי מתוך הגנה על ארצי". הוא נידון למאסר עולם, והתאבד בכלא המצרי. באיראן הוצא לכבודו בול זיכרון.
השלטונות המצרים פיצו את משפחות ההרוגים בסכום של 107,000 דולר אמריקני למשפחה.
ראס בורקה ממוקמת על החוף המזרחי של חצי האי סיני, בין טאבה לנואיבה. כיום שוכן בחוף אתר נופש בשם "באסאטה". לפי מספר דיווחים מצהיר בעל האתר כי ישראלים לא רצויים בו כדי לא לעורר ויכוחים פוליטיים.
מתוך ראיון עם עוז שלח, בנו של דר' חמן שלח שנהרג בפיגוע:
באוקטובר 1985 יצאה משפחתו של שלח לטיול בסיני. עוז נשאר בבית. "הייתי אז בן 17 ולא אהבתי לנסוע עם ההורים", הוא אומר. ב-5 באוקטובר ירה חייל מצרי בשם סולימן חאטר על מטיילים ישראלים בראס בורקה ורצח 7 מהם. חמן, אילנה וצליל שלח נהרגו. "פעם אמרתי בראיון לאחר הרצח שאין צורך לשלוח את יחידת שמשון שתחסל כמה אזרחים מצריים בתגובה. אחרי הראיון קיבלתי מכתב מהמש"קית חינוך של יחידת שמשון, שכתבה לי כי הבנים בכלל לא עושים דברים כאלה. אבל אפילו היא התפכחה מאז והיום כולנו יודעים מה עושות יחידות חיסול. לאחר הרצח חוויתי את עמדת הכוח ביתר שאת: היה את משרד החוץ שייצג אותי; היה משא ומתן על פיצויים שהאמריקאים היו מעורבים בו; שאלתי את עצמי: נער פלסטיני שהוריו נרצחו, נגיד חוסלו בטעות, איזו רשת ביטחון יש לו? את מי הוא מכיר בפרקליטות, באקדמיה, בעיתונות? נדמה לי גם שזמן קצר אחרי הרצח קראתי על תביעת פיצויים שהגיש איזה פלסטיני שאיבד את שתי ידיו מאש חיילינו ותבע פיצויים, או גמלת הכנסה. פרקליטות המדינה טענה שהוא יכול לעבוד, למשל, בדוכן פלאפל, עם הצבתות שהותקנו לו במקום ידיים. זאת לעומת המקרה שלי בו היתה רשת מוסדית וחוקית ומדינית שדאגה לרווחתי".
"לפעמים אני שואל את עצמי איך אבא שלי היה רואה את המציאות היום. היו לי איתו הרבה שיחות על פוליטיקה. והאמת שאני לא יודע את התשובה. אם מישהו שומע ממנו בעניין הזה שיגיד לי".
היורה חאטר נשפט במצרים למאסר עולם, אך התאבד שנה אח"כ בכלא המצרי. "לפי השמועות נציגי הממשלה המצרית עזרו לו להתאבד. הייתי שמח אם הוא היה בחיים ויכולתי לדבר איתו".
מה היית אומר לו?
הייתי אומר לו: "מה, נגנבת?" אני לא יודע מה הייתי אומר לו. הייתי רוצה לדבר איתו. אני גם לא יודע מה הוא היה אומר לי. אתה שואל אותי למה הוא ירה? מכיוון שלעולם לא אוכל לשאול אותו, נראה שלעולם לא אדע. אני יודע שהוא הפך לגיבור עממי ברחבי העולם הערבי, כתבו לו שירי הלל. כל-כך הרבה גורמים בחשו ברקמת הסיפור הזה שאני לא יודע למה הוא פתח ביריות על אנשים בבגדי ים, והרג שבעה מהם.
האם נוצר קשר כלשהו עם משפחתו?
לא. קראתי שהוא בא מכפר שספג הרבה הפצצות ב-1967, אבל לא בדקתי.
שמות ההרוגים:
אניטה גריפל
אניטה, בת פרנסיס ושמחה ספינדל, נולדה בקנדה וגדלה שם. בשנת 1971 עלתה לארץ וגרה בירושלים. היא נישאה לאנדרו גריפל, והשניים אימצו את טלי. אניטה עבדה בהוראה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולמדה לתואר דוקטור בחוג לסוציולוגיה.
בשבת כ' בתשרי, חול המועד סוכות תשמ"ו (05.10.1985), יצאה קבוצה של שנים-עשר מטיילים ישראלים, חלק מקבוצת נופשים בחוף "ראס-בורקה" שבסיני, ביניהם אניטה וטלי, לסיור רגלי במעלה דיונה גדולה. בראש הדיונה היה מוצב ובו שוטרים מצריים חמושים. אחד השוטרים המצריים פתח לפתע באש לעבר קבוצת המטיילים וגם לעבר חבריו ליחידה שניסו לעצור אותו.
כתוצאה מהירי נפגעו רוב חברי הקבוצה. ארבעה ילדים הצליחו להימלט והגיעו לכביש הראשי, משם הובהלו לבית החולים באילת. היתר, חלקם פצועים וחלקם מתים, נותרו במקום ללא טיפול במשך זמן ממושך כיון שהמצרים סירבו לאפשר להתקרב לאזור, עד אשר מתו כולם, מלבד בתה של אניטה.
אניטה נהרגה במקום, אך הצליחה להגן בגופה על בתה, ובכך הצילה את חייה של טלי.
אניטה הייתה בת 38 במותה.
אמיר באום
אמיר, בן שרה וראובן, נולד בירושלים, בן אמצעי במשפחה של שלושה אחים. הוא היה ילד תוסס ומלא חיים, תלמיד מצטיין ומאד אהב ספורט.
בשבת כ' בתשרי, חול המועד סוכות תשמ"ו (05.10.1985), יצאה קבוצה של שנים-עשר מטיילים ישראלים, חלק מקבוצה שנפשה בחוף "ראס-בורקה" שבסיני, לסיור רגלי במעלה דיונה גדולה. בראש הדיונה היה מוצב ובו שוטרים מצריים חמושים. אחד השוטרים המצריים פתח לפתע באש לעבר קבוצת המטיילים, מבלי שחבריו ליחידה הצליחו לעצור אותו. כשהתאפשרה עזרה כבר מתו שבעה מהם, שלושה מבוגרים וארבעה ילדים, ורק אחת הילדות נותרה בחיים. בין ההרוגים היה הילד אמיר.
בן עשר שנים היה במותו. אמיר הותיר הורים ואחים.
דינה ברי
דינה, בת נמרוד ותרצה, נולדה בירושלים. בת בכורה למשפחה בת שלושה ילדים. למדה בבית הספר גבעת גונן.
לדינה היה כושר כתיבה נדיר, והיא הרבתה להתכתב עם חברות, מכרים וקרובי משפחה. היא גם כתבה סיפורים ושירים המביעים בגרות, רגישות וכשרון רב. חבריה תיארו אותה כילדה עליזה שאהבה לצחוק, לשיר, להציג, להשתולל ולשמוח. היא הייתה תלמידה נבונה, חרוצה, אהובה ומקובלת בכיתתה. זמן קצר לפני מותה החלה ללמוד נגינה בסקסופון.
דינה הייתה בת עשר שנים במותה. הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.
משפחתה של דינה ערכה חוברת זכרון ובה סיפורים מימי בית הספר, מכתבים וציורים של דינה ודברי קרובים ומכרים לזכרה.
עפרי טוראל
עפרי נולדה בקיבוץ בית-השיטה. כשהייתה בת מעט יותר משנה נהרג אביה יוחי גלעד במלחמת יום הכיפורים בסיני. כעבור זמן אמה, טלי, התחתנה עם יחיעם טוראל, שהיה לאביה החדש של עפרי. לבני הזוג נולדו עוד ארבע בנות: אורית, נעמה, מיכל ונעה.
עפרי למדה בבית ספר יסודי בטבעון והחלה ללמוד בתיכון בנהלל. בשעותיה הפנויות אהבה לקרוא ולצייר, ומאד אהבה לטפל בילדים קטנים. היא תמיד יצרה קשרים חמים וטובים עם הסובבים אותה, קטנים וגדולים ממנה כאחד.
בת 13 שנים הייתה במותה. עפרי הותירה הורים וארבע אחיות צעירות ממנה. הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ בית-השיטה.
משפחת שלח:
חמן שלח, בנו של המשורר יונתן רטוש (אוריאל שלח הלפרין) ואחיו של שהרן שלח, מתמטיקאי, כיהן כשופט בישראל. הוא יצא עם אשתו אילנה ובתו צליל (שרבים זוכרים אותה מהתכנית "שישאר בינינו" ו"ריץ' רץ'") לחופשה בסיני. שלושתם נהרגו בירי בראס בורקה.
ראיון עם ראש הממשלה דאז יצחק שמיר, בנוגע לפיצויי המשפחות (הראיון כתוב באנגלית)
מקורות-
ויקיפדיה
אתר עיתון "הארץ"
YNET
אתר "טלוויזיה"
אתר נפגעי פעולות איבה
אתר NFC
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
