רבות מהדמויות המרכזיות ב"מיזם" (?) אנשי התקשורת והספונסרים שנקרא "כאן" , הנערך להתמודד למכרז בערוץ 2 , הם ילידי אותו מחזור בבית הגידול הצפונבוני שמאלנני "תיכון חדש", מחותמי ויוזמי מכתבי השמיניסטים בסוף שנות הששים.
ולהלן הכתבה:
http://www.nrg.co.il/online/4/ART/853/072.html
תמונות מחזור

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/story_icons/channel_media/hline.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
מעניין לגלות שרבים מאנשי הקבוצות הנערכות למכרז מכירים לא מאתמול וגם לא ממש משלשום. כמו בלא מעט קבוצות כוח אחרות בחברה הישראלית, גם במשחק הנוכחי לוקחים חלק אנשים שגדלו ביחד ומכירים עוד מספסל הלימודים.

אז ככה, אורן מוסט, מנכ"ל "כאן" ואילן דה-פריס, בעבר סמנכ"ל התוכניות של טלעד וכיום מבעלי "גשם תקשורת" וראש פרק התוכן של טלעד למכרז, היו באותו מחזור בתיכון חדש בסוף שנות השישים. עוד באותו המחזור: המפיק עמי עמיר (בעלי "מטר פלוס" שאחראית, למשל ל"בורגנים" ול"משפחת קמיצ'לי"), שותפו עד לא מזמן המפיק אריק ברנשטיין ("עלמה הפקות" שאחראית למספר הפקות שיופיעו בהצעות המכרז של הקבוצות השונות) ומירב גרי, היום אשתו של אבי כהן, הפרוגרמר של "כאן".

עוד אנשי תקשורת בכירים מאותה שכבה שאינם קשורים למכרז: ליאורה ניר, מבעלות הערוצים ויוה וקליקה והבמאי אבי נשר. אורנה בן-דור, מנהלת התחום הדוקומנטרי של "כאן", אמנם לא למדה באותה הכיתה (היא צעירה בכמה שנים), אבל הסתובבה באותו מיליה חברתי, בעיקר על רקע פעילות פוליטית שמאלית של חלק מבני המחזור המפורסם.

על פי סיפורה של חלק מהחבורה הזאת נכתב הסרט המקסים "בלוז לחופש הגדול" שדה-פריס הפיק. רנן שור, שביים את הסרט, למד בעירוני א' באותן שנים בדיוק וכיום הוא מנהל את בית הספר לקולנוע בירושלים "סם שפיגל" שנתמך על ידי טלעד.

שמוליק שם-טוב, לשעבר מנכ"ל הרשות השנייה וכיום יועץ ל"רשת", הוא בן לאותה שכבת גיל וגדל בירושלים. הוא אחד האחראים למכתב השמיניסטים הראשון, שעליו היו חתומים קבוצת ירושלמים ושני תל אביבים - אחד מהם עמי אמיר. יום לאחר המכתב הירושלמי נשלחה גרסה תל-אביבית שלו שעליה חתמו, בין היתר, דה-פריס וברנשטיין.

עמי גניגר, בעלי "כאן", למד גם הוא ב"חדש" כמה שנים מעל השכבה המדוברת, והיה המדריך בצופים של דה-פריס ושל אורי שנער, נשיא קשת, שלמד בעירוני א'. 35 שנה חלפו וכולם מנסחים היום את פרקי הפריפריה והרב-תרבותיות במכרז של מוטי שקלאר מעופרה.

אבל עזוב אותך תקשורת שמאלנית, העיקר שהימין ניצח בבחירות והוא בשלטון

ובאשר לשמחה לאיד שלך - יאסין עדיין יישאר מת, חרף כל גילויי העליצות...

אלא על זה שהמאפיה השמאלנית ניגשה למכרז
שהימין ייגש למכרז ויפסיק להתבבכיין

למכרז? או סתם אנשים? הם יכולים לגשת אבל הם לא ממש לא בעסק . התשובה בגוף הכותרת. המאפיה השמאלנית בתקשורת, קובעי ההחלטות הנמצאים בנקודות המפתח בצמתי התקשורת הישראלית הם מה לעשות? אנשי שמאל. אנשים ששייכים לאותה קבוצה חברתית , שלמדו ביחד, ששרתו בגלי צה"ל, האליטה של ילדי השמנת והתפנוקים של צפון ת"א ומי שהצליח להסתפח אליהם. זה לא שיש מאפיה רשמית מאורגנת אבל זה משהו כמו קיבוץ: אם אתה גר בקיבוץ, אבל אתה "ילד חוץ" אתה לא שייך למאפיה.

ועוד משהו- לא הייתי מתייחס לידיעה הזאת אילו, אותם מושכי החוטים בתקשורת היו שומרים את הדעות שלהם לעצמם. אבל מי שצופה במהדורות החדשות וקורא קריאה ביקורתית את העיתונים, מזהה בעין בלתי מזויינת את המטיפנות השמאלנית על כל צעד ושעל. וכמו שאומר אורי אורבך "ועל דכא בכינא".

הוא כתב בצורה לוגית ופשוטה, מדוע אין טעם בהשתתפות ימנית במכרזים כאלה, בהיותם תפורים עפ"י
מידותיהם של אנ"ש, שגדלו באותה ערוגה משעשעת...