|
לחרדיות לא מפריע להיות ההודיות של ההיי-טק !
לא מפריע להן להיות ההודיות של ההיי-טק
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מרכז ההעסקה שהקימה מטריקס במודיעין עילית למתכנתות חרדיות נועד לספק כוח עבודה איכותי וזול להייטק - תחליף למתכנתים ההודים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
היי-טק ותקשורת
שרה בת 24 היא המפרנסת העיקרית במשפחה שלה. מדי יום היא מתייצבת בשמונה בבוקר לעבודתה כמתכנתת מחשבים במרכז הפיתוח החדש של חברת מטריקס במודיעין עילית, היישוב החרדי בו היא מתגוררת. לעבודה היא מגיעה בעשר דקות הליכה ברגל. בעלה, תלמיד ישיבה, הוא זה שאוסף את שני ילדיהם מהגן ומבית הספר בצהריים, דואג להם ומשחק איתם עד שברכה חוזרת מעבודתה בשעה ארבע. כאשר בעלה חוזר לישיבה לערב לימודים ארוך, מתפנה שרה לעבודות הבית.
השכר של שרה (שמותיהן של העובדות בדויים)הוא שכר מינימום - כ-3,300 שקל לחודש - וכ-400 שקל דמי נסיעות, אך בשנה הבאה צפויה משכורתה לגדול לכ-5,000 שקל לחודש. היא יודעת היטב שאם היתה יוצאת לעבוד במקצועה - מתכנתת - בשוק החופשי, בתל אביב למשל, היתה מרוויחה לפחות כפול ממשכורתה כיום: לפחות 10,000 שקל לחודש, ואולי גם רכב צמוד; אבל זה לא מפריע לה.
היא יודעת היטב גם שהמרכז להעסקת נשים חרדיות בהיי-טק שפתחה מטריקס ביישוב שלה נועד כדי לספק כוח עבודה איכותי וזול לתעשיית ההיי-טק - תשובה ראשונה לאיום המגיע מהודו: כוח עבודה זול, הגורם לכך שבכל העולם עוברות כיום משימות תכנות ממדינות המערב למיליוני הודים; אך גם זה לא מפריע לה.
"מה שאותי מעניין זה שיש לי מקום עבודה טוב ומעניין ליד הבית, שפועל בתנאים שלנו. אני מרגישה שאני מרוויחה מזה. יש הרבה נשים שגרות כאן ונוסעות לירושלים מדי יום כדי לעבוד יותר שעות עבור משכורת של 3,000 שקל לחודש כמזכירות. מצדי שיקראו לנו הודים, אין לי בעייה עם זה. גם ככה על הציבור החרדי יש הרבה סטיגמות - אז אנחנו גם תחליף להודים, זה ממש לא מפריע לי".
אכן, האיום מהמזרח הוא שדירבן את מוטי גוטמן, מנכ"ל חברת התוכנה מטריקס - הנסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי של כחצי מיליארד שקל ומעסיקה כ-2,000 עובדים - להתחיל לחשוב, לפני כשנה, על תחליף לכוח העבודה הזול שהודו מציעה.
איך נולד הרעיון
"הגיע אליי אז סמנכ"ל השיווק לשעבר של אמדוקס, חרדי בשם נורמן רפאלוביץ' מבני ברק", מספר גוטמן, "והציע לי להקים מרכז מיוחד להעסקת נשים חרדיות כמתכנתות". גוטמן לא צריך היה ללכת רחוק: במטריקס עובדת שנים ארוכות אשת מחשבים חרדית בשם ליבי אפין שעליה הוטל לבדוק את הנושא.
אפין מתגוררת במודיעין עילית, ובעלה הוא ראש הכולל ביישוב. הפור נפל על היישוב בגלל קרבתו היחסית למרכז הפיתוח של מטריקס בהר חוצבים. מטריקס שכרה 500 מ"ר של שטח משרדים במודיעין עילית, ובחרה בשם "תלפיות" - הקונוטציה לפרויקט העתודאים המחוננים של צה"ל אינה מקרית: מטריקס רצתה להבהיר שהיא לוקחת את הטובות שבנשים החרדיות.
לא רבים יודעים זאת, אבל בסמינרים החרדיים לבנות יש כיום אפשרות ללמוד לתואר הנדסאי. במטריקס לקחו כ-50 הנדסאיות חרדיות, העבירו אותן במשך חצי שנה קורס להסבה למקצועות התכנות בזרוע ההדרכה של החברה ג'ון ברייס, ובמאי החלו להעסיק אותן במודיעין עילית.
מטריקס מימנה את עלות הקורס הראשון, שבמהלכו קיבלה כל משתתפת כ-2,000 שקל לחודש. הרב של מודיעין עילית, יישוב בן 12 אלף תושבים, נתן את ברכתו לפרויקט והשגיח היטב שהדברים נעשים לפי כללי ההלכה.
"יש שתי בעיות בהעסקת חרדים", אומר גוטמן. "האחת זה הצרכים המיוחדים; השנייה היא נאמנות נמוכה של עובדים. את שתי הבעיות האלה פתרנו עם התחשבות בצרכים המיוחדים, כמו "חדר משאבות" מיוחד שמאפשר לנשים לשאוב חלב עבור תינוקותיהן, ושעות עבודה מ-8 עד 4 במקום עד 5. גם יצרנו נאמנות כשהבאנו להן על ידי כך שהבאנו להם מקום עבודה שיהיה בקרבת המגורים".
חדר משאבות
העובדות החדשות במטריקס מצחקקות במבוכה כאשר גוטמן מספר על "חדר המשאבות". בבניין יש מטבחים נפרדים, לנשים ולגברים. כשגוטמן מקבל טלפון דחוף הוא נכנס מבלי לשים לב למטבח הנשים. העובדות שלו ממתינות בסבלנות עד ייצא, מבינות את הבלבול. האווירה נשארת טובה: הן כולן מודות כי לעומת מקומות עבודה חילוניים רגילים, ההתחשבות מצד מטריקס יוצאת מגדר הרגיל.
"לאשה חרדית במקום עבודה חילוני קשה יותר: חדר האוכל מעורב, יש בעיה לשבת עם גברים באותו חדר, יש טיולים משותפים עם העובדים שהאופי שלהם לא מתאים", מספרת אפין. "כאן קל יותר". ראשי הצוותים שאחראים על עבודת הנשים, אגב, הם עובדי מטריקס ותיקים, רובם גברים, שיושבים באיזור נפרד, ומקבלים הדרכה מיוחדת להתנהלות עם הנשים החרדיות.
גוטמן חולם על העסקת 1,000 נשים במרכז בעוד כשלוש שנים, לא רק עבור מטריקס. "יש לי יכולת להבטיח עבודה לעוד כ-200 נשים כאן", אומר גוטמן, "אבל למה שחברות הייטק ישראליות אחרות לא יילכו בעקבותינו?"
"הלקוחות שלנו יודעים כי המרכז מעסיק נשים חרדיות. כדאי ללקוח להסתכל מה העלות עבורו: אם בהודו העלות ללקוח של שעת עבודת מתכנת היא 18-16 דולר, ותחלופת העובדים שם גבוהה, אצלנו מחיר שעת מתכנת ללקוח הוא 20-18 דולר, בלי תחלופה גבוהה של עובדים. בגוש דן זה מתחיל ב-40 דולר לאותה עבודה בדיוק", אומר גוטמן.
"כאשר מעסיקים עובדים בהודו, יש לקחת בחשבון את עלות הנסיעות של ראשי הצוותים להודו כדי לפקח על העבודה. ואילו כאן מקבלים את אותה עבודה - זולה בעשרות אחוזים מאשר בגוש דן - עם אותה שפה ובלי העלות הכבדה של הטיסות להודו".
"לא ניצול כוח עבודה זול"
אפין מבקשת להדגיש כי לא מדובר בניצול כוח עבודה זול. "כוח הקנייה של הכסף כאן הוא פי שניים או שלוש מאשר בגוש דן. מטפלת עולה 5 שקלים לשעה, ומעון ליום שלם יכול לעלות 800-600 שקל לחודש; בייביסיטר עולה שקל לשעה, שכירות לדירת שלושה חדרים עולה כ-290 דולר לחודש, ואפשר גם לרכוש דירה כזו בפחות מ-100 אלף דולר".
במגזר החרדי לא אוהבים את המילה מהפכה, אבל מבינים היטב כי הכיוון החדש הוא טוב ורצוי מבחינת הנשים החרדיות. המרכזים להכשרה מקצועית של חרדים עוסקים כבר כמה שנים בהסבת אברכים לעבודה במקצועות ההיי-טק, אך הפרויקט שמיועד לנשים בלבד הוא יחיד מסוגו בישראל.
"הקריירה היא לא המטרה במגזר החרדי, אלא הפרנסה", מסביר אחד מראשי המגזר החרדי העוסק בהסבת חרדים לעבודה, אך מעדיף להישאר בעילום שם. "הציבור החרדי רגיל לחיות על אפס, כך שמעט זה הרבה עבורו".
ברוך גינדין, מנכ"ל חברת המחקר לנושאי טכנולוגיה גרטנר, חושב שפרויקט תלפיות הוא רעיון מצוין: "עד היום זלגו כבר כ-3,500 משרות של ישראלים להודו - משרות חדשות שנפתחו שם במקום כאן וישראלים שפוטרו כי משרותיהם עברו להודו. זו סכנה אמיתית. תלפיות מוזיל מאוד את העסקת הישראלים, ומביא את העלויות לרמה כזו שכבר לא כדאי להעסיק בהודו. זה חיסכון אמיתי".
לנשים החרדיות יש עוד סיבה לשמוח על ההצעה של מטריקס: חברות היי-טק חילוניות לא ששות להעסיק אותן משום שתואר ההנדסאי שלהן ניתן על ידי סמינרים שאינם מוכרים במגזר החילוני. כאן נפתחה להן לראשונה הדלת לעסוק במקצוען. "הכניסו אותנו לכאן בלי ניסיון עבודה קודם, וזה הישג", אומרת העובדת ברכה. אך הן יודעות כי תוך שנים ספורות, עם ניסיון העבודה שיצברו, ייפתח בפניהן גם שוק ההיי-טק החילוני, על משכורותיו.
"יש לנו סולם ערכים", אומרת שפרה. "נעמוד בפיתוי של הכסף. השכר מדרבן, אבל אם נעזוב או לא יהיה תלוי בתנאים שנקבל". מיכל מוסיפה: "אני לא עובדת בשביל רמת חיים גבוהה, אלא בשביל הפרנסה".
מימוש פוטנציאל שכלי
ואולם לא רק הפרנסה חשובה להן, אלא גם האתגר המקצועי. "יש כאן בנות עם שכל, שלא מסוגלות להיות מזכירות", אומרת ברכה. "לי, למשל, חשוב מימוש הפוטנציאל השכלי, והאתגר המקצועי מאוד מעניין. זה לא אומר שאני קרייריסטית - זה אומר שאני אוהבת לחשוב ולמצות את היכולות השכליות שלי".
בינתיים עברו כ-180 נשים נוספות מבדקים, והן ממתינות לקורסים חדשים שמטריקס תפתח. גוטמן, שהשקיע בפרויקט כ-2 מיליון שקל מכספי החברה, ביקש משר התעשייה והמסחר אהוד אולמרט להכיר בקורסים הללו כקורסים להסבה מקצועית של משרד העבודה והרווחה, כדי שיקבלו מימון מהמדינה.
ממשרד התמ"ת נמסר כי אושר קורס הכשרה ל-35 נשים חרדיות מאזור מודיעין עילית. הקורס ייערך באחריות מכון לב מירושלים, והמדינה תשקיע בו כ-460 אלף שקל. מטריקס התחייבה לקלוט את בוגרות הקורס. השאלה הגדולה היא אם הסנונית הראשונה הזו אכן מבשרת על עידן חדש בחברה החרדית ובהיי-טק, או שמדובר בעוד יוזמה חד פעמית שתגווע.
http://www.haaretz.co.il |
ראשי
צ'אט
18-01-2005, 04:41
מצב כלאיים
