|
15-01-2007, 16:31
|
|
|
|
חבר מתאריך: 17.10.06
הודעות: 448
|
|
הרשימה שלי:
1) אי-מתן התשובה לירי רקטות קצרות\בינוניות-טווח.
למרות שאני יודע כמה עבדו וחיסלו באופן מצוין את הזרוע הטקטית של החיזבאללה בדמות הרקטות ארוכות-הטווח ("וָבּעדה, בּעדה חיפה"), תפקיד הצבא הוא קודם כל לא לכבוש שטח, לא להעביר את את הקרב לשטח האויב, ולא לדאוג לאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.
צה"ל כשמו כן הוא - צבא ההגנה לישראל. למדינת ישראל. ומדינת ישראל היא העם, האזרחים שבה. ללא האזרחים לא הייתה מדינה.
צה"ל לא הצליח להגן על אזרחיו במלחמה האחרונה מהרקטות, ופה הוא נחל את המפלה הכי קשה לפי דעתי.
2) הכישלון האסטרונומי של אח"י חנית. האוניה בעצם ניצלה בנס, השגחה אלוהית, או צירוף-מקרים, תקראו לזה איך שתקראו לזה, זה היה מזל גדול מאוד שהאוניה לא טוּבּעַה על כל החיילים שבה.
לא זכור לי עוד כישלון כזה כדוגמתו בחיל הים, אפילו לא האסון של השייטת.
ומה שמעצבן אותי יותר הוא, שאני לא יודע עם הלקחים נִלמדו.
3) אי-ההיסתגלות של צה"ל לעידן המידע.
אנשים פה לא מבינים, אבל החיזבאללה לא חידש הרבה במלחמה האחרונה.
א) טילי נ"ט רוסים מודרניים? המצרים עשו את זה כבר ב-73' עם ה-"סאגר" (שגם שוּמש במלחמת-לבנון השנייה דרך-אגב), למעשה לחיזבאללה היה עוד יתרון ענק בשימוש שהוא עשה בטילי נ"ט - הוא השתמש בהם מתוך שטח-בנוי, ולפעמים מטווחים קרובים מאוד, מה שמקשה מאוד על טנקים לתמרן על-מנת להגיע למצב שבוא הסיכויים שהם יפגעו קטנים יותר.
ב) טקטיקות גרילה? בזה אפילו בר-כוכבא השתמש נגד הרומאים, ונחל ניצחונות לא רעים בכלל.
ג) ירי רק"ק על אוכלוסית-האויב? סליחה, אבל הטקטיקה הזאת שומשה כבר ב-1914 במלחמת העולם-הראשונה, השנייה, וגם בשנות ה-60' ע"י הסורים בהפגזם של עמק-הירדן מרמת הגולן.
ד) אז מה בעצם הביאו ה-"חיזבאללה" למלחמה הזאת נגד צה"ל שלא שומש בעבר?
לפי דעתי, הם הביאו איתם (בסלנג עממי) את "המלחמה בדור השלישי".
החיזבאללה השתמש במימד הזה במלחמה האחרונה באופן חסר-תקדימי, שאין לו עוד מקביל בלוחמה-פסיכולוגית ובהיסטוריה-צבאית בכלל.
והמימד הזה במלחמה דרוש לימוד-אינטנסיבי כמו תורת-התעמולה של היטלר או נאום רבשקה. (וכבר אמרתי את זה פה בעבר)
וזה מתחיל בנאומים חוצבי-להבות (ורייטינג) של נסראללה, בתמונות-מזויפות של ההרס בלבנון, ב-"סיורים מודרכים" בפרברים הדרומיים של ביירות, בהעצמה של היריב הישראלי כ-"צבא הבלתי מנוצח", וה-"מרכבה" כ-"טנק הבלתי-חדיר", והשמת הדגש שכל מה שחשוב הוא, בסוף היום, כמה טילים ירה חיזבאללה.
המלחמה הזאת פתחה "חזית" חדשה למרחב\מאמץ-המלחמתי. בעבר היו רק שתי חזיתות ששניהן היו חשובות באותה מידה:
החזית הצבאית, מה שקורה בשטח, והחזית הדיפלומטית בשדה-הקרב 'האו"מי'.
המלחמה הזאת פתחה את החזית-התקשורתית בעידן "המידע": כלה בטוקבקיסטים, בצילומים בפלאפון, בבלוגים, פורומים, בצילומי-לויין חיים מהשטח אל הטלוויזיה שלך בסלון, ובקליפים שאתה יכול למצוא בכל פינה ב-Youtube למשל.
ולחזית החדשה הזאת, אני מאמין, יש השפעה-גדולה וחשובה על דעת-קהל בעולם, שבסופו של דבר משפיע באופן ניכר גם על שאר החזיתות. זאת ועוד, ההשפעה של החזית הזאת רק תגדל במרוצת-השנים עם התפחויות טכנולוגיות שונות.
צה"ל זקוק באופן חיוני להסתגלות מלאה ל"מלחמה בדור השלישי", כי המלחמה האחרונה לא תיהיה המלחמה האחרונה שבה יעשו שימוש בחזית החדשה הזאת.
אפשר גם להסתכל על "התופעה" הזאת ברמה הרבה יותר גלובאלית-אסטרטגית:
לאורך השנים האחרונות אנחנו רואים הרבה יותר עליית-כוח\מדרגה מצד ארגונים וקבוצות, וירידה בכוחן של המדינות. וזה התחיל כבר ב-1970 במקרה "ספטמבר השחור", והמשיך במלחמת לבנון-הראשונה, והגיע עד לארה"ב בפעולה של "אל-קעידה" ב-11.9, והדוגמה האקטואלית ביותר לכך היא בסומליה - "איחוד בתי-המשפט המוסלמים". חיזבאללה, וגם צבא מהדי, נכנסים לתוך הקטגוריה הזאת. ובשבילם - הרבה יותר קל להשתמש בחזית החדשה הזאת כדי להשפיע על דעת-הקהל הגלובאלית.
אני מאמין שיש עוד מקום לדבר על ה-"חזית" החדשה הזאת, אבל אם זה יקרה אז אצתרך לפתוח אשכול חדש רק בשביל זה.
4) אי-אימון של הסדיר והמילואים.
עכשיו אנחנו באמת רואים את התוצאות של הבט"ש השוחק הזה בשטחים.
צה"ל, בחלקו, באמת הפך ל-"משטרת מחסומים" ושכח איך להלחם בכוחות-גדולים.
אי-האימון של צה"ל בהחלט הורגש בשטח. אתה רק צריך להסתכל על כמות ההרוגים, פצועים, או כמעט כאלה שקרו במלחמה האחרונה מכוחותינו.
5) לוגיסטיקה ואי-ציוד.
היה במלחמה האחרונה הכשל-הלוגיסטי החמור ביותר בהיסטוריה של צה"ל. כוחות היבשה של צה"ל אף-פעם לא היו מוכנים פחות למלחמה.
אני לא חושב שיש צורך להוסיף יותר מזה.
ההישג הגדול ביותר של המלחמה
ההישג הגדול ביותר של המלחמה, לפי דעתי, הוא המלחמה עצמה.
או יותר נכון, התוצאות-לוואי (ה-"Aftermath") של המלחמה.
אני חושב שאנשים יגידו עוד חמישים שנה, במבט לאחור, כמה המלחמה הזאת הייתה חשובה.
ואני מאוד מקווה שלקורֶא יש מספיק שכל כדי להבין למה אני מתכוון כי בחייאת רבאק אין לי עוד כוח לכתוב.
|
|