|
25-01-2005, 11:28
|
|
|
חבר מתאריך: 03.08.02
הודעות: 5,023
|
|
אינשאללה מפרקים את מונסטר איגוד הבנקים
איגוד אלו בנקים?
המפקח על הבנקים והממונה על ההגבלים בישראל לא התקרבו עד היום לאיגוד הבנקים, כי איש מבין חבריו לא השמיע קול רועם או זועם. עוד קצת זמן, וגם זה הולך להשתנות
סטלה קורין-ליבר - "גלובס"
25/1/2005
זה לא שהשכר המשולם לעובדי איגוד הבנקים (שנחשף ביום ראשון ב"גלובס") הוא משהו חריג במערכת הבנקאית. אחרי הכל הם צמודים, בהסכם היסטורי, לעובדי בנק לאומי. זה עצם קיומו, מהות פעילותו והעובדה שהוא ממשיך בכלל לשרוד ולבעוט, למרות שאיננו מייצג את האינטרסים של מרבית חבריו.
לכאורה זהו בית הלורדים של בנקאי ישראל. למעשה, זו הזרוע הארוכה והמשותפת של שני הבנקים הגדולים, "פועלומי", שמממנים יחד 70% מתקציבו, ומטבע הדברים דורשים ומקבלים תמורה בעד האגרה. הבנקאים הבינוניים משמשים שם שמיכה, כיסוי, גיבוי, מתוך חשש, או כי הם מקווים שאם יתנהגו יפה - יום אחד יקחו אותם להיות בנקאים גדולים.
למרות שהחלטות הוועד הפועל מתקבלות, על-פי הנוהג, רק אחרי שיש הסכמה מלאה בין חבריו, ולמרות שהישיבות שם מתנהלות לא פעם בהליכה זהירה על ביצים, כבר ברור שהחגיגה הזו הולכת להיגמר. עוד אירוע ועוד אירוע, עוד אינטרס של השניים על חשבון הבינוניים - ואיגוד הבנקים יצטרך לעבור פיצול שיבטא את האינטרסים הברורים של הצדדים. הגדולים מחד והבינוניים מאידך.
זה יקרה גם בגלל עניינים אישיים: אלי יונס, היום מנכ"ל המזרחי, כבר היה בנקאי גדול כשניהל את הפועלים. צדיק בינו, בעל השליטה בבינלאומי, כבר היה בנקאי גדול כשניהל בשנות ה-80 המאוחרות את לאומי. שניהם שאפתניים, שניהם מוכנים לשבור כלים, שניהם רוצים לקחת כמה שיותר מהעוגה שבמטבח שני הגדולים. אליהם יצטרף גם גיורא עופר מדיסקונט, שהולך להיות מנכ"ל של בעלים פרטיים, שלא יסתפקו בתואר הכבוד "הבנק השלישי" כשהוא ריק מתוכן ועוצמה.
זה בעיקר יקרה, כי אירוע אחר אירוע מוכיח שלא רק ששני הגדולים עובדים עבור עצמם, אלא שהם עושים את זה נגד האחרים. למשל: חוק נתוני אשראי, שאחרי שנים של דיבורים עבר כשהוא מסורס מתוכן אמיתי. החוק הזה, אם היה כולל מידע חיובי על לקוחות, יכול היה להזניק את הבנקים הבינוניים למעמד של תחרות אמיתית על אשראי ללקוחות. אבל למרות שהבינוניים כולם תמכו בנוסח המרחיב של החוק, הרי שהאיגוד פעל למען החוק העלוב שהתקבל, למרות שבאופן רשמי התעסק רק בהיבטים הטכניים שלו.
זה קרה גם בנושא ביטוח פקדונות. בלחצם של הבנקים הגדולים, הנושא הזה הוזנח ומוזנח.
זה קורה עכשיו ברפורמה בבנקאות. על האמירה של האיגוד, כאילו מצב התחרות הוא בכי טוב, אומרים הבינוניים שהתחרות היא אכן בכי טוב. בכי -מלשון לבכות.
אילו היה איגוד הבנקים משרת גם את הבינוניים, הוא לא היה מתאמץ כל כך, תוך שימוש בשתדלן בוריס קרסני וגיוס עוה"ד המשותף רם כספי, לחסל את הרפורמה. הוא היה פועל לשנות כמה סעיפים בה, למען הגדלת התחרות לטובת הבינוניים.
ובכלל: האם איגוד הבנקים חוקי או שזו קרטליזציה בחסות החוק? חוק ההגבלים העיסקיים אומר שאיגוד עיסקי הוא חוקי, אבל אם הוא קובע קו פעולה שפוגע בתחרות - הוא הופך לבלתי חוקי. מכאן, שעצם קיומו של איגוד הבנקים הוא חוקי, ואכן כמוהו יש ברוב הענפים וברוב המדינות. בתי המשפט הגנו על זה כבר בסוף המאה ה-19, כאשר כמה עתירות בארה"ב טענו שמדובר בהתארגנות קרטליסטית. הפסיקה היתה: הבעיה היא מה האיגוד עושה, ולא עצם קיומו. המפקח על הבנקים והממונה על ההגבלים בישראל לא התקרבו עד היום לאיגוד הבנקים, כי איש מבין חבריו לא השמיע קול רועם או זועם. עוד קצת זמן, וגם זה הולך להשתנות.
|
|