כל חטאו של ג'ון פליניו (30), אזרח פיליפיני העובד בישראל, היה שהמתין בתחנת האוטובוס הסמוכה לשדה דב בצפון תל-אביב. באותו הזמן בדיוק, לרוע מזלו, חיפשו מאבטחי שדה התעופה עובד סיני שברח. כשראה אחד המאבטחים אדם מלוכסן עיניים בתחנת האוטובוס, החליט לקחת את החוק לידיו, וקרא גם לחבריו המאבטחים, שהפליאו באיש במכותיהם. העניין נגמר בחדר המיון של איכילוב ובתלונה שהוגשה למשטרה נגד המאבטחים. רשות שדות התעופה טוענת שהמאבטחים פעלו בסמכות, ואת זה בדיוק תבדוק המשטרה.

כעת, כשהוא חבול ומכוסה בשריטות, מספר פליניו ל-ynet "ישבתי בתחנת האוטובוס, והמתנתי לקו 26. לאחר כחמש דקות בא אלי מישהו, והתחיל להכות אותי. הוא הצמיד לי את הראש לזכוכית, הצמיד את ידי לעורפי, וקרא לעוד חמישה בחורים שבאו ונתנו לי מכות. הם הפילו אותי לרצפה ובעטו בי. שאלתי אותו מה עשיתי ולמה הם עושים לי את זה, אבל אף אחד לא ענה.
"אני לא יודע מה הם רצו ממני. נראה לי שהוא חשב שאני סיני שברח, אבל הוא לא שאל כלום, רק הרביץ לי. עד עכשיו עוד כואב לי הגב, הראש, כל הגוף שלי, הרגליים. אני נח בבית. קשה לי בינתיים להסתובב, אבל אני אהיה חייב לחזור לעבודה, אפילו אם עוד פעם אצטרך לחכות בתחנה הזאת ולהסתכן שירביצו לי".

פליניו עובד כשנה אצל משפחת מאירי כעובד סיעודי של אב המשפחה. בני המשפחה מספרים כי מדובר באדם שקט ועדין, שמעולם לא הזיק לאיש. אחד מבני המשפחה מספר: "הוא גמר את יום עבודתו בערך בשש וירד לתחנה. אנחנו לא היינו עדים לאירוע עצמו, אך לאחר שחטף מכות, חזר אלינו הביתה וראינו בן אדם 'מפוצץ' במכות. הלכנו איתו לשדה התעופה, ביקשנו תשובות, אבל כמובן שהם הכחישו. זה לא יעזור להם כי גם שוטרים שהוזמנו למקום הזדעזעו ממראהו של ג'ון.

"הלכנו איתו להגיש תלונה במשטרה ומשם למיון. באיכילוב עשו לו צילומים בראש, בלסת ובבית החזה. לשמחתנו, לא מצאו אצלו בינתיים כלום. הוא קיבל שבעה ימי מחלה ונח בינתיים. אני לא מבין למה הוא היה אמור לקבל יחס שכזה. הם לא ביקשו תעודות, הם לא ראו אם יש לו דרכון או אישורי עבודה, פשוט חמישה אנשים התחילו להרביץ לו, כאילו שבן אדם אחד לא יכול היה להשתלט עליו".

חנה זהר מ"קו לעובד" מזועזעת אף היא מיחס המאבטחים. "אין שום סיבה בעולם שמאבטחים ירשו לעצמם 'לפוצץ' במכות כל אדם באשר הוא. אנחנו נסייע לעובד בתביעת נזיקין כנגד המאבטחים באופן אישי וכנגד החברה".

רשות שדות התעופה: המאבטחים פעלו בהתאם לסמכות

וזו תגובת רשות שדות התעופה: "בשעות הערב, הגיע לכיוון שער הכניסה לשדה תעופה שדה דב רכב ובו ארבעה נוסעים. נוסעי הרכב התנהגו באופן אשר עורר את חשדו של איש הבטחון ובהתאם לנהלים, כפי שמונחים על-ידי הגורם המנחה, משטרת ישראל, נתבקשו לצאת מהרכב ולהזדהות.

"תוך כדי הליך יציאתם מהרכב, הובהר כי מדובר בארבעה נוסעים בעלי חזות אסיאתית. הנוסעים המשיכו בהתנהגותם המחשידה, תוך שהם מסרבים להזדהות ומנסים לברוח מהמקום. מיד התייצבו מאבטחים נוספים, שהצליחו לעצור שלושה מתוך נוסעי הרכב, בעוד שהרביעי ברח".

ברשות שדות התעופה מוסיפים ש"אזרחים ששהו במקום באותה עת הפנו את אחד מהמאבטחים לעבר תחנת אוטובוס קרובה, באומרם כי מצוי שם אדם המתנהג באופן חשוד. יובהר מיד כי מדובר במאבטחים שלבשו מדי בטחון, לרבות כובעים המצביעים על היותם בתפקיד בטחוני.

"בהתקרבם לעבר האיש, ביקשו ממנו להזדהות, סירב הנ"ל, והחל להתפרע. תוך שסירב אף לבצע חיפוש בהתאם לסמכות המוקנית למאבטחים בנסיבות הנ"ל. המאבטחים נאלצו לעשות שימוש בכוח סביר, בהתאם לנהלים ולנסיבות על מנת לאפשר להם לזהות את האיש, ולשלול את היותו סיכון לשלום הציבור ובכלל זה מרחב שדה התעופה.

"בשלב מאוחר יותר, ולאחר שהמאבטחים הצליחו לדובב את האיש ולברר את זהותו, הובהר שאין הוא שייך לאירוע של ארבעת החשודים, ולפיכך הוחלט לשחררו ללא התייחסות להתנהגותו כלפי המאבטחים ונסיונו לברוח ולטרפד את נסיונות המאבטחים לטפל באירוע.

"כמקובל באירועים מסוג זה, בוצע דיווח מיידי לגורם המנחה ויבוצע תחקיר מקיף של האירוע. מבדיקה ראשונית הובהר כי המאבטחים פעלו בהתאם לסמכות שמוקנית להם מכוח הנסיבות, ועל מנת לשמור על שלום הציבור.

"מבלי לפגוע באמור דלעיל, יובהר כי על מאבטחי שדה התעופה חלה האחריות על שלומם ובטחונם של משתמשי שדה התעופה ועליהם לפעול בהתאם לנהלי הגוף המנחה לטיפול באירועים חשודים ולשלילת כל נסיון לפגיעה בכל דרך ו/או צורה שהיא במי מהנוסעים ומתקני השדה".

ברשות שדות התעופה מודים כי בכל שלבי האירוע, לא היתה סכנה של חדירה לתחום המאובטח של השדה, ולכן עולות ביתר שאת מספר שאלות נוקבות: מדוע מאבטחי הרשות חיפשו את החשוד ברחובות העיר, ולא המשטרה? יתרה מכך, מתחדדת השאלה - האם באמת המאבטחים פעלו בסמכות, כפי שמציגה זאת רשות שדות התעופה? והאם למאבטחי הרשות יש סמכות לתשאל עוברי אורח תוך חבטות נמרצות? או שמא במקרה הזה, בחרו מטרה קלה במיוחד?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3036908,00.html

איך שלא מסובבים את זה הם יוצאים פושעים נאלחים, אבל התגובה של רשות שדות התעופה מעצבנת עוד יותר:
"בהתקרבם לעבר האיש, ביקשו ממנו להזדהות, סירב הנ"ל, והחל להתפרע. תוך שסירב אף לבצע חיפוש בהתאם לסמכות המוקנית למאבטחים בנסיבות הנ"ל. המאבטחים נאלצו לעשות שימוש בכוח סביר, בהתאם לנהלים ולנסיבות על מנת לאפשר להם לזהות את האיש, ולשלול את היותו סיכון לשלום הציבור ובכלל זה מרחב שדה התעופה... מבדיקה ראשונית הובהר כי המאבטחים פעלו בהתאם לסמכות שמוקנית להם מכוח הנסיבות, ועל מנת לשמור על שלום הציבור."
כבר מלקרוא את זה עולה לי הראש לדם, הניסוח הקלאסי של בעלי שררה מכסת"חים.
בעיקר מטרידה השאלה מה גורם לאנשים מהישוב, בעלי תפקיד אחראי, להכות אדם על סמך נוכחותו ברשות הכלל. ניחא חיילי מחסומים עם עצבים מרוטי סכנה, מג"בניקים חמומים במרדף אחרי מי שידה בהם בלוק או שוטרים שלכדו עבריין מסוכן שפצע את חברם, אבל חבורת מאבטחים רודפי אקשן ב"היתקלות" עם כמה סינים קלי רגליים?!

בכל הסיפור הדוחה הזה לא מובן לי מה בכלל הסמכויות של המאבטחים שלרשות שדות התעופה, מה שטח הסמכות שלהם ואם יש להם בכלל סמכות לדרוש מאדם להזדהות, אם אינו נמצא בשטח מנהלתי או מבצעי של שדה התעופה. בדיוק כמו שנאמר, "בעלי שררה" שהשתן עלה להם לראש.
לפני כמה זמן צילמתי רכב של מה שמכונה "אבטחת תחבורה ציבורית" בעת שחנה בדאבל פארק והפריע לתנועה במקום ציבורי. חשבתי להעביר את התמונה למשטרת התנועה.
ה"אינטיליגנטים" שהיו ברכב הגיעו אלי ודרשו שאזדהה בפניהם. מששאלתי למה להם פרטי הם טענו שאסור לצלם את הרכב שלהם. דרשתי מהם להציג בפני תעודות מזהות שיבהירו מי הם ומה סמכותם בכלל. כשהם ראו שאני לא מתרשם, הם ניסו לבצע נסיגה שקטה וכאן דרשתי מהם למסור לי פרטים שלהם לצורך הגשת תלונה במשטרה בגין הטרדה. בשלב זה הם התחילו להתחנן שלא אעשה כך כי הם עלולים לאבד את העבודה. ויתרתי להם אחרי הרצאה של עשר דקות בנושא מדינה דמוקטית, סמכויות וכיו"ב.
הסיפור מחזיר לעניין כל מיני עובדי חברות אבטחה שמזכירים בדיוק את קטע המערכון העתיק - "בשביל מה שמו לשוטר כובע". ...
אני מקווה שהמסכן הזה ימצא עורך דין, שיתברר שהמאבטחים פעלו ללא כל סמכות (שלא לדבר על עילה) ושהוא יתבע אותם בתביעה אזרחית שתשאיר אותם בלי כסף לבמבה.

להכניס את כולם לכלא, ולהעיף את הדובר קיבינימאט.

ליותר מדי אנשים בישראל יש רשיון להכות קודם, ולשאול שאלות אח"כ