כולל "גילויים חדשים" עליהם על פי הפרסומת...

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

לא חידש הרבה למי שמצוי בעניינים אבל עשוי יפה ואם מישהו צפה והחכים אז זה כבר טוב.

מה שהמצלמה יודעת לספר - שום ספר אינו יכול. (הקירות הצבועים, השעון, המשאבה, המנהרות וכיו"ב).

שתמיד חוזרים על אותו הבלוף שהאנגלים גרשו את הטמפלרים.

זה שבמקרה מעבירים לערוץ 1 ומגלים שנשארה עוד דקה לסיום הסרט...

אני עומד עכשיו לפני מהפכת מחשוב בבית. את כל סרטי הוידאו הישנים אני עומד להעביר ל- DVD. את התכנית היום הקלטתי ובתורה גם היא תהפך ל- DVD - ואז אשלח לך עותק.

אתה מציע לי כאן הצעה שלא ניתן לסרב לה !

אכן מהפיכת מחשוב לשמה.....

תודה רבה רבה !

ציטוט:

במקור נכתב על ידי adinax שתמיד חוזרים על אותו הבלוף שהאנגלים גרשו את הטמפלרים.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

במלחמת העולם הראשונה, כנתיני ארץ אויב, הועברו הגברים הטמפלרים מירושלים, יפו, שרונה ווילהלמה למחנה "סידי בשר" במצרים. עם תום המלחמה הורשו כולם לשוב לבתיהם בפלשתינה.
במלחמת העולם השניה שוב היו הטמפלרים נתיני ארץ אויב, ושוב הועברו הגברים רובם לאוסטרליה וחלקם למחנות באפריקה.



המושבות בארץ, בהם נשארו רק זקנים נשים וילדים הפכו למחנות (Camps) או Perimeter Settlement, ותפקדו כמחנות הסגר לכל דבר, תנועה ברישוי בלבד, ארבעה מכתבים בחודש, צנזורה וכו'. ההגבלות בוטלו לאחר המלחמה ולולא ויתרה ממשלת בריטניה ב-1947 על המנדט בפלשתינה, סביר להניח שכל הטמפלרים היו שבים למושבותיהם בארץ, כפי שהיה בתום מלחמת העולם הראשונה.



לאחר החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית, הבהירו ראשי הישוב בארץ לבריטים, שלא יסכימו בשום אופן למושבות גרמניות בתחום המדינה היהודית העתידית, דרשו מהבריטים לפנות את כל הגרמנים מפלשתינה ולמנוע את חזרתם של הגולים מאוסטרליה ואוגנדה.



כדי לתת תוקף לדברים הקיפו כוחות ההגנה בליל 17 לאפריל 48 את המושבה ולדהיים (אלוני אבא) השוטרים האנגלים סולקו, התושבים נדרשו להתכנס בבית הקהילה, נערך חיפוש יסודי בבתים אחר אמצעי לחימה, מספר נשים נפצעו, זוג זקנים שהתמהמהו נורו ונהרגו. כוחות הצבא הבריטים שהגיעו עם שחר פינו את כל התושבים (גם מבית לחם הגלילית) למחנה בקפריסין. שני הישובים נבזזו לחלוטין עוד באותו יום.



מאיר שלו בספרו רומן רוסי מזכיר את האירוע. הוא מספר על אחד שהגיע לנהלל עם אופנים עמוסים כלי בית לרוב, כאשר נשאל למקורם אמר: "הגרמנים ברחו והשאירו הכל"



עד אמצע מאי 48 הועברו כל תושבי מושבות הטמפלרים לקפריסין שם שוכנו במחנה ליד מחנות המעפילים. רוב הטמפלרים הועברו אחר כך על פי בחירתם לאוסטרליה. אילו באמת רצו הבריטים לחסל את מושבות הטמפלרים הרי יכלו לעשות זאת ב-41 ולא לחכות עד ליום פקיעת המנדט.



הטמפלרים אמנם גורשו מהארץ אבל לא ביוזמת הבריטים, ההעברה לקפריסין היה הדבר היחידי שיכלו האנגלים לעשות כדי לדאוג לאזרחים שעדין היו בתחום אחריותם.

וחבל שיוצרי הסרט לא הזכירו זאת.

אחת מהשניים, או שזה סרט היסטורי וארכיאולוגי בלבד ואז מתעלמים מתופעת הנאציזם ולא מביאים טמפלרים מקוריים כדי שיספרו מה היה.
או שזה סרט תיעודי בסגנון "חברים מספרים" ואז מרחיבים את היריעה על תופעת הנאציזם ומביאים את הטמפלרים לדבר. אבל אז מעמתים אותם עם תופעת הנאציזם. סגנון הקווים המקבילים של הסרט שבו יש שני חלקים לסיפור שלעולם לא נפגשים , צורם . הסרט עשוי בצורה גרועה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

האזרחים האוסטרלים שראינו, בודאי אינם חשודים בנאציזם, אפילו אם מי מהוריהם הראה נטיה כזאת.

יחד עם זאת, הם לא היו ממש תינוקות. אפשר היה למשל לשאול אותם אם ראו סמלים נאצים בבית, אם הם יודעים משהו על השתייכות הוריהם למפלגה הנאצית. חוץ מזה הראו שם אדריכל שהיום הוא בין למעלה מ - 80 והוא טמן בעצמו מטבעות זהב בקירות הבית. חלק מהטמפלרים יצאו את ישראל רק ב 1945 או 1946 , בהחלט ייתכן שהוא היה טמפלר נאצי בוגר עוד בזמנים הם .

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

בראשונה יש קרינות שאומרת "פלוני נולד באוסטליה אביו וסבו נולדו בארץ. עכשיו הוא מחפש את בית סבו" ואז מראים את אותו אחד, שואל אם מישהו יודע מה עם הבית ואז לוקחים אותו לבית והוא מתחיל לבכות "אוי הנה הבית שלי כ"כ התגעגעתי..."
בשניה אחת שגורשה בגיל חמש מספרת איך כל השנים היא התגעגעה לבית שלה.... ממש הגיוני שהם זוכרים את הבית כמו שהם סיפרו

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

למרות שחששתי שהסרט ייתרכז בסנסציות ו"גילויים" למיניהם, הרי שבסופו של דבר חלקו הגדול הוקדש לסיפור הקהילה ולתרבות המיוחדת שלה.
שזירת הסיפור ההיסטורי עם הסיפור המרתק של שימור המבנים היתה מוצלחת ביותר.
היתה חסרה שם קצת גישה היסטורית ביקורתית. למשל הסיפור שצעירים מהקהילה קיבלו בגרמניה הכשרה שאפשרה להם אח"כ לאמן בחשאי אנשי כנופיות ערבים. עד כמה שידוע לי, מדובר בשמועה לא מבוססת שפורסמה בזמנו בספרו הבעייתי של חביב כנען. יש לי גם הרושם שיוצרי הסרט לא הציצו בספרו החשוב של באלקה על המפלגה הנאצית בא"י.

,Balcke, Ralf, Hakenkreuz im Heiligen Land: die NSDAP-Landesgruppe Palaestina, Erfurt: A. Sutton, c2001.

היות והערוץ הראשון משדר לרוב את ה"סיפור האמיתי" שוב בשבת, אני ממליץ בחום למי שהחמיץ (לבני, אתה היית חוגג עם כל הענתיקות שהראו שם) לראות את הסרט.

טיפ קטן למי שבאמת מתעניין בטמפלרים: בארכיון יד ושם יש את עזבונו של קרל לוץ, דיפלומט שוויצרי שהיה מוצב בא"י בשנות ה-30 ושייצג את ענייני הקהילה. בעזבון ישנם דו"חות רבים ומפורטים על הטמפלרים במחצית השניה של שנות ה-30. ממה שראיתי בסרט, גם יוצרי הסרט וגם אוצרי התערוכה לא הגיעו לחומר המרתק הזה.

נאמר שהיה אוברסט-קולונל באס אס, ושהיה בבודפשט לקראת נפילתה בידי הסובייטים, אבל לא
נאמר מה עלה בגורלו.
אגב, באתר הפלמ"ח מסופר שהיו פעולות נוספות כנגד הטמפלרים ב1946, שמטרתן המוצהרת
הייתה מניעת שובם של הטמפלרים לארץ. ציטוט מהאתר: "הפעולות המועטות והנקודתיות אך
הממוקדות, והמכוונות ישירות להרג גרמנים, העבירו מסר ברור וחד לגבי נחישותו של היישוב למנוע
את שובם של הגרמנים לחיים סדירים ושלווים".
http://www.palmach.org.il/show_item...6083&itemType=0